ארבע כוסות

(ראה גם: הגדה, יציאת מצרים-ספור, פסח)

זהר:

א"ר יוסי אלו ארבעה כוסות של לילה ההוא, למה, א"ר אבא הרי העמידו החברים שהם כנגד ד' גאולות, (והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי), אבל יפה הוא בספרו של ר' ייסא סבא, שאמר, כיון שהזווג הקדוש נמצא בלילה ההוא בכל הצדדים, (בין בחכמה ובין בחסדים), והזווג הוא בארבעה קשרים, שהם ד' מדרגות, שאינן נפרדות זו מזו כשהזווג הזה נמצא, (שהן חו"ב ות"ת ומלכות), ואנו מתעוררים בשמחה שלהן, (ושותים כנגדן ד' כוסות), משום שזכינו בהן, כי מי שאחוז בזה, (דהיינו בהארת הזווג), זוכה בכל ד' מדרגות חו"ב חו"מ), ועל כן נשתנה לילה הזה מכל שאר הלילות וצריכים לעשות וליחד השם בכל, ולשמוח בלילה הזה משום שהוא שמחה למעלה ולמטה... (אמור קלה, ועיין שם עוד)

תלמוד בבלי:

ואמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות בארבעה כוסות הללו, שאף הן היו באותו הנס. א"ר יהודה אמר שמואל ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה, שתאן חי יצא, שתאן בבת אחת יצא, השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא... תנו רבנן הכל חייבין בארבעה כוסות הללו, אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות, א"ר יהודה וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין, אלא מחלקין להן קליות ואגוזין בערב פסח כדי שלא יישנו וישאלו... (פסחים קח א, וראה שם עוד)

תלמוד ירושלמי:

ר' זעירא שאל לר' יאשיה כמה שיעורן של כוסות, אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש, דתני ר' חייה, ד' כוסות שאמרו ישנן רביעית יין באיטלקי... כמה הוא שיעורן של כוסות, ר' אבין אמר טיטרטון ורביע, מהו לשתותן בכרך א', מן מה דא"ר יוחנן בהלל אם שמעה בבית הכנסת יצא, הדא אמרה אפילו שתיין בכרך א' יצא. מהו לשתותן מפוסקין, כלום אמרו שישתה לא שישתכר, אם הוא שותה אותן מפוסקין אף הוא אינו משתכר. מהו לצאת ביין של שביעית. תני ר' הושעיה יוצאין ביין של שביעית. מהו לצאת בקונדיטון, מן מה דתני בר קפרא קונדיטון כיין, הדא אמרה יוצאין בקונדיטון, מהו לצאת מזוגין, מן מה דתני רבי חייה ארבעה כוסות שאמרו יוצאין בהן בין חיין בין מזוגין, והוא שיהא בהן טעם ומראה יין. א"ר ירמיה מצוה לצאת ביין אדום, מה טעמא, אל תרא יין כי יתאדם. תני מבושל כדי תבל, מהו לצאת ביין מבושל, רבי יונה אמר יוצאין ביין מבושל, רבי יונה כדעתיה, דר' יונה שתי ארבעתי כסיי דלילי פיסחא וחזק רישיה עד עצרתא, ורבי יודא בי ר' אילעאי שתי ארבעתי כסוי דלילי פיסחא וחזק רישיה עד חגא. (שבת נד א)

מניין לארבעה כוסות, רבי יוחנן בשם ר' ר' בנייה כנגד ארבע גאולות, לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וגו', ולקחתי אתכם לי לעם וגו' והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, ר' יהושע בן לוי אמר כנגד ארבעה כוסות של פרעה, וכוס פרעה בידי, ואשחט אותם אל כוס פרעה, ואתן את הכוס על כף פרעה, ונתת כוס פרעה בידו וגו'. ר' לוי אמר כנגד ארבעה מלכיות, ורבנן אמרי כנגד ד' כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם, כי כה אמר ה' אלקי ישראל אלי קח את כוס היין החימה וגו', כוס זהב בבל ביד ה', כי כוס ביד ה' ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם... וכנגדן עתיד הקב"ה להשקות את ישראל ארבעה כוסות של נחמות, ה' מנת חלקי וכוסי, דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, והדין כוס ישועות אשא תריין... (פסחים סח ב)

מדרש רבה:

וכוס פרעה בידי, מכאן קבעו חכמים ארבע כוסות של ליל פסח, אמר רב הונא בשם רבי בניה כנגד ד' גאולות שנאמרו במצרים, והוצאתי, והצלתי, וגאלתי ולקחתי, ר' שמואל ב"נ אמר כנגד ארבע כוסות שנאמר כאן, וכוס פרעה בידי וגו', ונתת כוס פרעה וגו'. ר' לוי אמר כנגד ארבע מלכיות, ר' יהושע בן לוי אמר כנגד ארבע כוסות של תרעלה שהקב"ה משקה את העכו"ם, הדא הוא דכתיב (ירמיה כ"ה) כי כה אמר ה' אלקי ישראל אלי קח את כוס היין החמה, (שם נ"א) כוס זהב בבל ביד ה' וגו', (תהלים ט"ז) ימטר על רשעים וגו', וכנגדן הקב"ה משקה את ישראל ד' כוסות של ישועה לעתיד לבא, שנאמר (שם כ"ג) ה' מנת חלקי וכוסי וגו', (שם קט"ז) כוס ישועות אשא, (שם כ"ג) תערוך לפני שולחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה... (בראשית פח ד)

רמב"ן:

...ולכך תיקנו ד' כוסות, נגד ד' לשונות של גאולה, שיצאו מד' מלכויות... (שיר השירים ה ז, וראה שם פירוטן)

רבינו בחיי:

והבאתי אתכם אל הארץ - מיד אחר כך, לולא חטא המרגלים. וכן מצאנו ביחזקאל ד' לשונות על לעתיד לבא, וכנגדם ד' כוסות בפסח, וכן שכר הצדיקים נמשל לכוס, כמו שנאמר בתהלים כ"ג "כוסי רויה", ועוד. ותקנו לגמור בכוס ד' הלל ולומר שפוך חמתך וכו', שעתיד הקב"ה להשקות רשעי העולם ד' כוסות דפורענות. (שמות ו ז)

בעל הטורים:

והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי - בגימטריא: זה עני בישראל לא יפתחו לו מארבע כוסות של יין. (שם)

מהר"ל:

...וכנגד זה תקנו חכמים ארבע כוסות, שנים לפני סעודה ושנים אחר הסעודה, והשנים שתקנו לפני הסעודה היינו על שם שנים שהיו לפני הגאולה, דהיינו חולה ובית אסורים, ושנים לאחר הסעודה על שם שנים שהיו לאחר הגאולה, דהיינו ים ומדבר... ואל יקשה כי כאשר שותין בליל פסח ארבע כוסות הרי עדיין לא היו אלו שנים שהיו אחר הגאולה... כי כאשר גאל אותם ממצרים גאל אותם ולקחם לו לעם בענין זה שיהיו נגאלים מכל ארבעה דברים אשר אמרנו... (דרשה לשבת הגדול)

...אמנם מצות ד' כוסות חכמים תקנו אותם, כי כאשר היתה האכילה אכילה של מצוה, ואין זה אכילה כמו שהיא שאר אכילה, והשתיה מתיחסת אל האכילה שאין אכילה בלא שתיה, ולפיכך כמו שהאכילה היא מצוה עליונה, השתיה מתדמה לזה שתהיה שתיה של מצוה.

ובמדרש אמרו ד' כוסות נגד ד' לשונות של גאולה, והנה פירוש אלו ארבע לשונות יש להם פנים רבים, וכבר פירשנו למעלה אלו ד' לשונות... והרי לך פירוש ארבע לשונות של גאולה כל הדברים דרך אמת ואמונה, ולפיכך כאשר באה ההוראה על עצם הגאולה בפסח מצה ומרור, שזה מורה על עצם הגאולה, באה ההוראה עוד בד' כוסות על מדריגה יותר עליונה, כי מדרגת גאולה זאת שהיה לה מדריגה על מדריגה עד שמגיעה מדריגת גאולה זאת אל מדריגה עליונה. ולפיכך כאשר באה ההוראה באכילת מצה על הגאולה, באה הוראת ארבע כוסות להורות על מדריגה יותר עליונה שיש לגאולה, כי ההפרש שיש בין האכילה והשתיה הוא דבר זה, כי האכילה היא יותר גשמית מן השתיה, כי המשקה הוא דק יותר... כי אף שהמצה היא מורה על שהוציא אותם אל חירות, היינו עצם היציאה לחירות, אבל וגאלתי אתכם בזרוע נטויה לא בא על עצם היציאה וחירות, רק בא על שיהיו נגאלים... וכן ולקחתי אתכם לי לעם, כל הדברים האלו באו להורות על שלא יהיו משועבדים למצרים, ויהיו עם שהוא נגאל ויהיו אל השי"ת, ודבר זה הוא יותר מדריגה עליונה, כי המצה היא על עצם היציאה בלבד...

כי הגאולה באה מעולם העליון לעולם הזה, שהוא עולם הרבוי, וכל דבר שהוא בא מעולם הנבדל לעולם הזה יש בו רבוי מחולק לארבע, כי מספר זה הוא מספר הרבוי... ואלו דברים הם ארבע לשונות של גאולה... אמנם כוס חמישי הוא רשות, כמו שנתבאר למעלה, כי... מצד מה ראוי שיהיה מתחלק לחמשה, כי הרבוי שבא אל עולם הרבוי הוא מתאחד גם כן, כי אינו רבוי מחולק רק רבוי מתאחד, ורבוי שהוא מתאחד הוא חמשה, כי החמישי מאחד את הארבע שהם הרבוי... (גבורות ה' פרק ס, וראה שם עוד)

רמח"ל:

אמנם ענין הד' כוסות כך הוא: הנה ידוע שמדרגות הטומאה הן ארבע, וכולן שלטו אחר חטאו של אדם הראשון, וכולן היו מתנגדות אל הקדושה והטוב שלא ימצאו בעולם. והיו ישראל סגורים בתוכם, שלא היו יכולים לצאת כלל, עד שהאיר להם הקב"ה בכחו הגדול, ושבר ד' הקליפות, והוציא ישראל מתוכן, וזה ענין ד' גאולות המוזכרות בפרשה. ואולם זה עשה בהאיר על ישראל ארבע אותיות השם ב"ה. והנה ענין זה במצרים היה התחלה בלבד, שיצאו ישראל מהן, אך הסוף יהיה שישראל ישלטו עליהן ויכבשון לגמרי, וזה יהיה לעתיד לבא.

הנה זה כקוצב עץ שמכה בו הכאה אחר הכאה עד שקוצב אותו לגמרי, וכן אנו עושים כל שנה, מתעוררים בכח הראשון שהאיר, ובתיקון שנתקן אז, ומתחזקים להמשיך הדבר עד שיגמר. ובסוף הכל הד' קליפות תתהפכנה על האומות הרעות ותאבדנה אותן, והן ד' כוסות של פורעניות שלהן, ולישראל יהיו ד' כוסות של ישועה, בהארת ד' אותיות השם ב"ה שזכרנו... (מאמר החכמה)

כלי יקר:

וכוס פרעה - בבראשית רבה, מכאן תיקנו ד' כוסות, ומה ענינו לכאן? אלא שתית הכוס מורה על תשועה, וכל שבוי סבבוהו ד' רעות, כבירמיה, חרב, מות, רעב ושבי, וכן היו ישראל שבויים במצרים ונפדו, ומחוייבים אם כן בד' כוסות. (בראשית מ יא)

והוצאתי - היו עליהם ד' שעבודים, גרות, רחוק מה' בחוץ לארץ, עבדות ועינוי, והצילם בהדרגה כפי חומר השעבוד, ובכוס שר המשקים פירשתים. (שמות ו ו)

העמק דבר:

והוצאתי - טעם ד' לשונות, ושקבעו עליהם דווקא יין, וענין כוס ה' שאינו לעכובא הוא, כי הנה אי אפשר לצייר שעבדים פליטים יעלו בזמן מועט כל כך למדרגת מתן תורה, שזו היא הגאולה המכוונת כאן, ויין הוא המשנה תואר האדם, ועל כן קבעו הגאולות עליו. (שם)

משך חכמה:

ולקחתי - ...ותקנו עליהם ד' כוסות של יין, שהיין מורה על ההבדלה מן האומות, וכן הבדילו את עצמם מן המצרים. (שם)

שפת אמת:

מה שתיקנו חכמים ד' כוסות נגד ד' לשונות של גאולה, וגם ענין הסיפור ביציאת מצרים דהוא מצוה רבה, הענין הוא דאז היה בחפזון, וכמו שכתוב בפסוק כשהגיד משה רבינו ע"ה לישראל אלה הלשונות לא שמעו אל משה מקוצר רוח, ולכן צריכין עתה לספר ביציאת מצרים... (פסח תרמ"ד)

כנגד ד' בנים.... והד' כוסות, של קידוש הוא על צורך גבוה וקדושת שמו ית', והשני בסיפור יציאת מצרים גוף הענין, והג' ברכת המזון על הטובה שלנו, והד' שפוך חמתך על מפלת הרשעים... (שם תרמ"ו)

כתיב למען תזכור... לכן רומזין עתה בכוסות שהיין הוא רמז לפתיחת הפנימיות, כמו שאמרנו במקום אחר, ונראה שתקנו הכוסות אחר שנחסר לנו הפסח, וזה הרמז אפילו עני שבישראל, היינו דורות השפלים לא יפחתו לו מד' כוסות, שיש התגלות הפנימית על ידי ד' כוסות של פסח, ואלה המצות בליל פסח הם הכנה על כל ימי השנה... (שם תרנ"ג)

ענין ד' כוסות מסודר כמו ד' פרשיות שבתפילין. קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע, והנה קדש לי כל בכור קודם לוהיה כי יביאך, שהוא בחינת יציאת מצרים עלמא דחירות, מכל מקום קדושתן של ישראל לה' קודם לכל, להודיע כי לא במקרה היה גלות מצרים, אבל אדרבא הכל היה הכנה לתקן נפשות בני ישראל מכור הברזל, ומצד שהקב"ה בחר בבני ישראל קודש ישראל לה', לכן כוס דקידוש, וכמו כן פרשת קדש לי קודם. אחר כך ספור יציאת מצרים שהוא ענין פרשת והיה כי יביאך, כמו שכתוב בזוהר הקדוש פרשת בא, וכוס ברכת המזון הוא שמע, אילנא דחיי מזונה לכולא ביה, כוס אחרון הוא בחינת ארץ ישראל מול פרשת והיה אם שמע, שהוא ענין ארץ ישראל... (שם תרנ"ה)