אבות   ברכה והשגחה

(ראה גם: אבות-כללי, אברהם, יצחק, יעקב)

מדרש רבה:

כי ברך אברכך - ברכה לאב ברכה לבן, והרבה ארבה - רבות לאב רבות לבן... (בראשית נו יט)

רמב"ן:

...והנה אמר האלקים למשה נראיתי לאבות בכח ידי אשר אני שודד בו המזלות ועוזר לבחירי, אבל בשמי של יו"ד ה"א אשר בו נהיה כל הווה לא נודעתי להם לברא להם חדשות בשנוי התולדות... והנה הענין שהאבות היה גלוי השכינה להם והדבור עמהם במדת הדין הרפה, ונהג עמהם בה, ועם משה יתנהג ויודע במדת הרחמים שהוא בשמו הגדול... (שמות ו ג, וראה עוד אבות-כללי)

מורה נבוכים:

...וכן היתה השגחה גדולה באבות עד מקניהם וקנינם, הבטיח להם הנה אנכי עמך... אנכי מגן לך... (חלק ג פרק יח)

אברבנאל:

המלאך הגואל - שליח ההשגחה, כי האבות הונהגו על ידי ה' ולא על ידי מלאך, כמו שאמר האלקים הרועה אותי... (בראשית מח טז)

ספורנו:

ויתן לך את ברכת אברהם - כאמרו והיה ברכה, וזה בלמדו דעת את העם, בזה תהיה ברכת הא:ל ית'... (בראשית כח ג)

ושמי ה' לא נודעתי להם - ...ולא שניתי בעדם שום טבע מטבעי הבלתי נפסדים, ולכן ראוי שאודיע זה לזרעם שלא קבלו זה מאבותם... (שמות ו ג)

מהר"ל:

ודע לך, כי אלו ג' עשירים נתברכו בברכת האבות, אשר נתברך כל אחד במדה מיוחדת, ותמצא אצל אברהם שנתברך במדת החסד שהוא מדתו, וכבר אמרנו כי במדה הזאת השובע, ולכך בברכת אברהם כתיב זקן ושבע, ויצחק נתברך במדתו, ולכך יצא ממנו יעקב ועשו אשר עליהם נאמר (בראשית כ"ה) שני גוים בבטנך... (חידושי אגדות גיטין נו א)

כלי יקר:

וארא - כל ימי האבות היו דין וסבל, אבל תמיד אמרתי לצרותיהם די, עכשיו אתחיל ברחמים גמורים בלי תערובת צרה. (שם)

מלבי"ם:

...שבזה אמר האלקים הרועה אותי מעודי עד היום, שהנהגתו עמי נמשלת כרועה הרועה את צאנו, שאינו מביט על מעשיהם והכנתם, כן רעה אותי לתת לי פרנסתי כפי דרך הרגיל, ולפי זה לא פליגי רבי יוחנן וריש לקיש, רק כל אחד מפרש חלק אחד מן הפסוק, רבי יוחנן מפרש מה שאמר האלקים הרועה אותי כרועה שהוא עומד ומביט בצאנו, שעל זה אמר על דעתה דרבי יוחנן אנו צריכים לכבודו, כי הנהגה זו יוצאת מכבודו, לא מכבודנו, וריש לקיש מפרש מה שאמר האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו, שזה כמשל הנשיא שהוא מהלך וזקנים לפניו, שכבוד הנשיא תלוי בהזקנים, כן באברהם ויצחק שהם התהלכו לפניו ופתח צינור הברכה לפי מעשיהם היו דומים כזקנים, שהנשיא יתכבד על ידי כבודם. (בראשית מח טו)

המלאך הגואל - שהנהגת יעקב שהיתה על פי הטבע לא בנסים גלוים, אם כן היתה על ידי מלאך ושליח מה' לא על פי ההשגחה הנסיית בעצמה... ונגד הנהגה הנסיית שבה הצליחו אבותיו אומר ויקרא בהם שם אבותי... (שם שם טז)

העמק דבר:

אלקי אביך - כבר נתבאר, שהקב"ה התנהג עם האבות למעלה מהטבע בפרט אחד, עם אברהם במלחמה בזכות התורה שלמד בכח שלמעלה מהטבע, ועם יצחק בפרנסתו בזכות העבודה שהיה עולה תמימה ועסק בתפלה כל ימיו, ועם יעקב בזכות גמילות חסדים שהיה עוסק למעלה מהטבע ושמירת מדת השלום... (שמות ג ו)

שפת אמת:

בענין ברכת כהנים, הג' ברכות הם בחינת ג' אבות, כי יש ג' ברכות בכל מכל כל, ופירשנו כי מכל הוא ברכה נפרדת, בכל הוא דבוק יותר בשורש, כל הוא שורש מקור הברכה עצמו. והם בחינת נפש רוח נשמה. והנה יברכך הוא בחינת יצחק, זה שאמר רש"י ואברכך בממון, שהיא ברכה נפרדת קצת, ושם כתיב ואברכך, זה שאומרים אלקי יצחק. והתחיל בברכה זו כי שורש הברכות נמסרו ביד יצחק, ולכן כתיב כאן וישמרך, שצריך שמירה שלא יהיה לעשו אחיזה בזה, ומהאי טעמא ברכת יצחק אינה דבוקה כל כך בשורש מצד חלק עשו. יאר פניו הוא הארה מן השורש, בחינת אברהם בכל, ישא הוא בחינת נשמה מדתו של יעקב איש תם, שלים... (במדבר נשא תרנ"ב)

פרי צדיק:

ושורש הברכות הם בני חיי ומזוני, שבשלשתן מצינו ברכה... ובשלש הברכות האלו נתברכו האבות, לאברהם אבינו ע"ה נאמר ברכת הכוכבים, כמו שנאמר כה יהיה זרעך, והוא בני, וביצחק אבינו ע"ה כתיב וימצא בשנה ההיא מאה שערים... וחיי מצינו ביעקב אבינו ע"ה שנתברך בחיי עולם, כמו שאמרו (תענית ה') יעקב אבינו לא מת... והג' ברכות אלו מרומזים גם כן בהג' ברכת כהנים... (במדבר נשא יא)