(ראה גם: אבות-כללי-ברית והבטחה)
התיצבו וראו, אין לכם לעשות מלחמה, כי הקב"ה יעשה מלחמה בשבילכם... תא חזי, בלילה ההוא אסף הקב"ה את הפמליא שלו ודן דינם של ישראל, ואם לא הקדימו האבות להתפלל על ישראל לא היו ניצולים מן הדין, רבי יהודה אמר, זכותו של יעקב הגין עליהם על ישראל, זה שאמר לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל, הוא ישראל סבא. (בשלח סט)
כתיב זכר רחמיך וגו', זה יעקב, וחסדיך זה אברהם, כי מעולם המה שמעולם לקחם הקב"ה והעלה אותם למעלה, ועשה מהם מרכבה קדושה להגן על העולם, ומשום שהם מן העולם, הוא זוכר אותם להגן ולרחם על העולם, כעין זה לוקח הקב"ה צדיקים מן העולם, ומעלה אותם למעלה להגן על העולם. ואם תאמר יצחק למה לא נזכר כאן, אלא שנשאר להפרע מאלו שמצירים לבניו, זה שנאמר עוררה גבורתך, וכתוב ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה וכו', וזה הוא יצחק שאינו נזכר כאן (כי יצחק הוא מדת הגבורה שזכותו שמורה ליום נקם). רבי חייא אמר זכר רחמיך ה' וחסדיך אלו הם יעקב ואברהם, שצריכים אותם להגן עלינו, אבל יצחק עומד רק לעשות מלחמות, (שהוא בהיפך הרחמים והחסדים), ומשום זה לא צריכים אותו אצלם (כדי שלא יעורר הדין)... (שמיני מב, וראה שם עוד)
...ואם תאמר דן אני מן הנביאים שנדבר עמהם בחוצה לארץ, אף על פי שנדבר עמהם בחוצה לארץ לא נדבק עמהם אלא בזכות האבות, שנאמר כה אמר ה' קול ברמה נשמע וגו'... (בא הקדמה)
וזכרתי את בריתי יעקב, ולמה נאמרו אבות אחורנית, אלא אם אין מעשה אברהם כדיי, מעשה יצחק, ואם אין מעשה יצחק כדיי מעשה יעקב, לכל אחד ואחד שיתלה לעולם בגינו. ולמה נאמר באברהם ויעקב זכירה וביצחק לא נאמרה זכירה, אלא רואין את אפרו כאלו הוא צבור על גבי המזבח... אין לי אלא אבות, אימהות מניין, תלמוד לומר את את, ואין אתים אלא אמהות, שנאמר שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו... (בחוקותי פרק ח)
אשר נשבע ה' לאבותינו, שאין תלמוד לומר לאברהם ליצחק וליעקב, כדיי אני לענין שבועות אבות, הרי כבר נאמר עריה תעור קשתך שבועות מטות אומר סלה, ומה תלמוד לומר לאברהם ליצחק וליעקב, כדיי אברהם בעצמו, כדיי יצחק בעצמו, כדיי יעקב בעצמו. משל למלך שנתן לעבדו שדה אחת במתנה ולא נתנה לו אלא כמות שהיא, עמד העבד והשביחה... כך כשנתן הקב"ה לאברהם אבינו את הארץ לא נתנה לו אלא כמות שהיא, שנאמר קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה, כי לך אתננה. עמד אברהם והשביחה, שנאמר ויטע אשל בבאר שבע, עמד יצחק והשביחה, שנאמר ויזרע יצחק בשנה ההיא, עמד יעקב והשביחה, שנאמר ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו... (דברים ח)
ונתן לך את כל הארץ אשר נשבע לאבותיך, הכל בזכות האבות. (שופטים קפד)
...ושמואל אמר תמה זכות אבות, ורבי יוחנן אמר תחון זכות אבות... מאימתי תמה זכות אבות, אמר רב מימות הושע בן בארי, שנאמר אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי, ושמואל אמר מימי חזאל, שנאמר וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז, וכתיב ויחן ה' אותם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה. רבי יהושע בן לוי אמר מימי אליהו, שנאמר ויהי בעלות המנחה, ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלקים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי את כל הדברים האלה וגו'. ורבי יוחנן אמר מימי חזקיהו, שנאמר ולמרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת ה' צב:אות תעשה זאת וגו'. (שבת נה א)
...מאי קא משמע לן, שאפילו מי שיש לו זכות אבות אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ . (בבא בתרא צא א)
תנינן סדר תעניות כיצד, מוציאין את התיבה ברחוב העיר וכו' ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה, רבי יודן בר מנשה ורבי שמואל בר נחמן, חד אמר זכותו של אברהם וחד אמר זכותו של יצחק, מאן דאמר זכותו של אברהם אנכי עפר ואפר, מאן דאמר זכותו של יצחק אפר בלבד... (בראשית מט כג)
ויבקע עצי עולה, רבי חייא בר יוסי בשם רבי מיאשה ותני לה בשם רבי בניה בשכר ב' בקיעות שבקע אברהם אבינו עצי עולה, זכה להבקע הים לפני בני ישראל, שנאמר ויבקע עצי עולה, ונאמר להלן (שמות י"ד) ויבקעו המים... (שם נה יב)
ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, ר"י אמר, אמר לפניו, רבון העולם בשעה שאמרת לי קח נא את בנך את יחידך היה לי מה להשיב לך... וחס ושלום לא עשיתי כן אלא כבשתי רחמי לעשות רצונך, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו, בשעה שיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים תהא נזכר להם אותה העקדה ותתמלא עליהם רחמים. (שם נו טו)
ושבתי בשלום אל בית אבי, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים, אמר הקב"ה אתה אמרת והיה ה' לי לאלקים, חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותן אלא בלשון הזה, שנאמר (זכריה י"ד) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים... (שם ע ו, וראה שם עוד)
לולי אלקי אבי אלקי אברהם ופחד יצחק, זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי, זבדי בן לוי אמר כל מקום שנאמר לולי בא בזכות אבות, אמר לו רבי יהושע, והא כתיב (בראשית מ"ג) כי לולא התמהמהנו, אמר לו כל עצמן לא עלו אלא בזכות אבות, שאילולא זכות אבות לא היו עולים משם בשלום... (שם עד ט)
ויצא החוצה, קפץ בזכות אבות, הדא מה דכתיב (בראשית ט"ו) ויוצא אותו החוצה. שמעון איש קטרון אומר בזכות עצמותיו של יוסף נקרע הים לישראל, הדא הוא דכתיב (תהילים קי"ד) הים ראה וינס, בזכות ויעזוב בגדו בידה וינס... (שם פז י)
...ובאיזה זכות אומרים ישראל שירה, בזכות אברהם שהאמין בהקב"ה, שנאמר והאמין בה', היא האמונה שישראל נוחלין בה, ועליו הכתוב אומר (חבקוק ב') וצדיק באמונתו יחיה, הוי תשורי מראש אמנה, מראש שניר, בזכות יצחק, וחרמון בזכות יעקב... אלא אמר רבי שמעון בר אבא בשביל האמנה שהאמין אברהם להקב"ה, שנאמר והאמין בה', ממנה זכו ישראל לומר שירה על הים, שנאמר אז ישיר משה, הוי תשורי מראש אמנה. (שמות כג ו)
אני ישנה ולבי ער, אמרה כנסת ישראל אני ישנתי לי מן הקץ, אלא הקב"ה ער... אני ישנה מן המצוות, אבל זכות אבותי עומדת לי ולבי ער... (שם לג ג)
...והנה גפן לפני, גפן ממצרים תסיע ובסוף אתה מפרנס, מה הגפן היא חיה ונשענת על עצים מתים, כך ישראל הם חיים וקיימים ונשענין על המתים אלו האבות, וכן אתה מוצא כמה תפלות התפלל אליהו בהר הכרמל שתרד האש, כמה דאת אומר (מלכים א' י"ח) ענני ה' ענני, ולא נענה, אלא כיון שהזכיר את המתים ואמר ה' אלקי אברהם יצחק וישראל מיד נענה, מה כתיב (שם) ותפול אש ה'. וכן משה בשעה שעשו ישראל אותו מעשה עמד ולמד עליהם זכות מ' יום ומ' לילה ולא נענה, אלא כיון שהזכיר את המתים מיד נענה, שנאמר זכור לאברהם ליצחק ולישראל, מה כתיב וינחם ה' על הרעה. הוי כשם שהגפן הזאת חיה ונשענת על עצים מתים, כך ישראל חיים ונשענים על האבות כשהם מתים... (שם מד א)
דבר אחר זכור לאברהם, הדא הוא דכתיב (קהלת ד') ושבח אני את המתים שכבר מתו... כיון שראה שלמה שהזכיר אותן תפלות ולא נענה, וכיון שהזכיר דוד אביו מיד ירדה, התחיל אומר ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה. ורבי שמואל בר נחמן אמר על משה אמרו, כיצד, כיון שראה משה עומד ומתפלל מ' יום ומ' לילה על ישראל שימחול להם הקב"ה על אותו מעשה שעשו, ומזכיר זכותו ולא היה האלקים מתרצה להם, כיון שהזכיר את המתים מיד נענה, מה כתיב אחריו וינחם ה', הוי ושבח אני את המתים מן החיים, זה משה. (שם שם ב)
דבר אחד זכור לאברהם, אמר רבי אבין בשם רבי אחא, משל למלך שהפקיד לו אוהבו אצלו עשרה מרגליות, מת אוהבו והניח בת אחת, עמד המלך ונטלה לאשה ועשאה מטרונה, ונתן לה שלשלת אחת של י' מרגליות, ונתנה אותם בצוארה. לאחר ימים אבדה השלשלת, התחיל המלך מבקש להוציאה, אמר מגרשה אני מביתי אוציאה מאצלי. נכנס שושבינה אצל המלך והיה מפייסו ולא היה מלך נשמע לו, אלא היה אומר מגרשה אני מאצלי, אמר לו למה אדני המלך, אמר שנתתי לה י' מרגליות ואבדתן, אמר חי מרי המלך, אף על פי כן צריך אתה להתפייס ולרצותה, ולא היה המלך שומע לו, כיון שראה השושבין מה שבקש לעשות עמה ואינו מתרצה אלא מתריס ואומר אגרשנה אני, אמר לו בשביל י' מרגליות שאבדה אתה מבקש להוציאה, אין אתה יודע שאני יודע שהפקיד אביה אצלך י' מרגליות, יצא י' בי'. כך כיון שעשו ישראל אותו מעשה היה האלקים כועס עליהם, התחיל אומר הקב"ה הרף ממני ואשמידם. אמר משה, רבון העולם, על מה אתה כועס על ישראל, אמר בשביל שבטלו עשרת הדברות, אמר לו יש להן מהיכן לפרוע, אמר לו מנין, אמר הזכר שנסית אברהם בי' נסיונות, ויצאו עשר בעשר, הוי זכור לאברהם ליצחק ולישראל. (שם שם ד)
דבר אחר זכור לאברהם, למה מזכיר כאן ג' אבות, אמרין רבנן אמר משה, אם שריפה הם חייבים זכור לאברהם שנתן נפשו לכבשן האש לישרף על שמך, ותצא שריפתו לשריפת בניו, ואם הריגה הם חייבים זכור ליצחק אביהם שפשט צוארו על גבי המזבח לישחט על שמך, ותצא הריגתו להריגת בניו, ואם גלות הם חייבים זכור ליעקב אביהן שגלה מבית אביו לחרן, ויצאו אלו באלו, הוי זכור לאברהם ליצחק ולישראל. (שם שם ה)
דבר אחר זכור לאברהם, למה הזכיר ג' אבות, אמר רבי לוי אמר משה, רבון העולם חיים הם המתים אמר לו משה נעשית מין, אמר לו משה אם אין המתים חיים לעתיד לבא יפה אתה עושה להם כל מה שתבקש, אבל אם חיים המתים מה יש לך לומר לאבות לעתיד לבא כשיעמדו אבותיהם ויבקשו ממך הבטחה שהבטחתם מה יש לך להשיבם, לא כך הבטחתם שאתה מרבה בניהם ככוכבי השמים ועכשיו תבקש לכלותם, הוי זכור לאברהם... (שם שם ו, וראה שם עוד)
דבר אחר זכור לאברהם, אמר רבי זבידא אמר רבי יהושע בן לוי, אמר משה, רבון העולם אבות העולם היו צדיקים או רשעים, הפרש בין אלו לאלו, אם היו רשעים יפה אתה עושה לבניהם כך למה שלא היה לאבותם אצלך מעשים, ואם צדיקים הם תן להם מעשה אבותם, הוי זכור לאברהם. אמר רבי שמואל אמר לו משה, רבון העולם, תן לי רשות שאדבר, אמר לו הקב"ה אמור כל מה שתבקש, אמר הם בטלו ראשו של דבור (שמות כ') לא יהיה לך וגו', ועברו עליו שעשו את העגל, ואתה מבקש לבטל סופו, שנאמר ועושה חסד לאלפים לאוהבי, וכתיב (ישעיה מ"א) זרע אברהם אוהבי, אמרת לאברהם אני שומר לבניך חסד עם ב' אלפים דור, שנאמר ועושה חסד לאלפים... (שם שם ז)
...ורבנן אמרין, אברהם עצמו לא נברא אלא בזכותו של יעקב, הדא הוא דכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, ואין צדקה ומשפט אלא ביעקב, שנאמר משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. ולמה נאמרו אבות אחורנית, לומר אם אין מעשה ביעקב, כדי הם מעשה יצחק, ואם אין מעשה יצחק כדי הם מעשה אברהם, כדי הוא מעשה כל אחד ואחד שיתלה כל העולם בגינה. למה נאמר ביעקב ובאברהם זכירה וביצחק לא נאמרה, רבי ברכיה אמר על ידי שהוא בן של יסורין, ורבנן אמרי רואה אפרו של יצחק כאלו צבור על גבי המזבח... (ויקרא לו ד)
עד מתי זכות אבות קיימת, רבי תנחומא אמר בשם רבי חייא בר מנחמא ואמרי לה רבי ברכיה בר חלבו בשם רבא בר זבדא, עד יהואחז, הדא הוא דכתיב ויחן ה' אותם וירחמם וגו' עד עתה, עד עתה זכות אבות קיימת, רבי יהושע בן לוי אמר עד אליהו, הדא הוא דכתיב ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו וגו', שמואל אמר עד הושע, הדא הוא דכתיב ועתה אגלה את נבלותה לעניני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי, ואין איש האמור כאן אלא אברהם, כמו דאת אמר ועתה השב אשת האיש, ואין איש אלא יצחק, שנאמר מי האיש הלזה, ואין איש אלא יעקב, שנאמר ויעקב איש תם. רבי יודן אמר עד חזקיה, כמא דאת אמר למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו'. רבי יודן ברבי בשם רבי ברכיה אמר אם ראית זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה לך והטפל בחסדים, הדא הוא דכתיב כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה, הרים אלו אבות, והגבעות אלו אמהות, ואחר כך וחסדי מאתך לא ימוש. אמר רב אחא לעולם זכות אבות קיימת, לעולם מזכירין ואומרין כי א:ל רחום ה' אלקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח ברית אבותיך וגו'. (ויקרא לו ה)
...משגיח מן החלונות, בזכות אבות, מציץ מן החרכים, בזכות אמהות, כשם שיש הפרש בין חלון לחרך, כך יש הפרש בין זכות אבות לזכות אמהות. (במדבר יא ג)
רבי יודן אמר תרתי, רבי יודן אמר, כל הרוכלות שישראל עושין ומצליחין בעולם הזה בזכות אותו האבק של אבינו יעקב, רבי יודן אמר חורי כל פרגמטיא שישראל עושין ומצליחין בעולם הזה בזכות אותו האבק של אבינו יעקב, רבי עזריה אמר תרתי, כל מלחמות שישראל עושין ומצליחים בזכות האבק של אבינו יעקב, רבי עזריה אמר חורי, כל תורה שישראל עושין בעולם הזה בזכות יעקב אבינו. (שיר השירים ג ה)
...אסור ברהטים, שאסר עצמו בשבועה שהוא משרה שכינתו בתוך ישראל ברהטים של אבינו יעקב, בזכות מי, רבי אבא בר כהנא ורבי לוי חד אמר בזכותו של אבינו אברהם, שנאמר (בראשית י"ח) ואל הבקר רץ אברהם, וחד אמד בזכות יעקב אבינו, שכתוב בו (שם ל') ויצג את המקלות... (שם ז יא)
השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב ועד רע, מכאן אנו למדין שזכות מלאכה עומדת במקום שאין יכול זכות אבות לעמוד, שנאמר לולי אלקי אבי אלוקי אברהם וגו', אם כן לא עמדה לו זכות אבותיו אלא לשמירת ממונו, את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים ויוכח אמש, שהזהירו מהרע לו בזכות יגיע כפיו... (ויצא יג)
ויעבר ה' על פניו ויקרא, למד משה היאך ילמד סנגוריא על ישראל, אמר לו אמרת לי זכות אבות זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, ואלו לא היה להם זכות הייתי מאבדן, אלא מכאן ולהבא הוי אומר ה' ה' א:ל רחום וחנון וגו'... (תשא לב)
שור בזכות אברהם, שנאמר (בראשית י"ח) ואל הבקר רץ אברהם וגו', כבש בזכות יצחק, שנאמר (שם כ"ב) וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וגו', עז בזכות יעקב, שנאמר (שם כ"ז) לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים, מהו טובים, רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר טובים לך, שעל ידם אתה מקבל הברכות, וטובים לבניך, שעל ידיהן מתכפר לבניך ביום הכפורים... (אמור יב)
דבר אחר סמ"ך אלו ישראל שסומכין תמיד להן זכות אבותיהם, אברהם יצחק ויעקב יוסף משה ואהרן דוד ושלמה, זכותן של אברהם ויצחק במזרח סביב להן, שנאמר מי העיר ממזרח צדק (ישעיה מ"א), זכותן של יעקב ויוסף במערב סביב להן, שנאמר (יחזקאל א') ודמות פניהם פני אדם, זה דמות יעקב החקוקה על כסא הכבוד, דמות שור (שם) זה דמות יוסף... זכותן של משה ואהרן בדרום, שהתורה והמצוה כהונה ולויה לא נתנה אלא מדרום שנאמר (חבקוק ג') א:לוה מתימן יבא וקדוש מהר פארן, זכותן של דוד ושלמה בצפון, לפי שכל נבואתן שנתנבאו על ישראל לא נתנבאו אלא כנגד מתן שכרן של צדיקים שבגן עדן שהוא נתון בצפון... (סמ"ך)
דבר אחר בחדש השביעי באחד לחדש, אמר להם הקב"ה אומות העולם אין להם זכות אבות לתלות בהם כשהם נידונים, אבל אתם בזמן שאתם נכנסים לפני בדין, אפילו אתם מתחייבים מן הדין אני מסתכל בזכות אבות ומזכה אתכם בדין. אמרו לו והרי בראש השנה אנו נידונים, אמר להם בואו וראו שבו בפסוק הזכרתי את האבות, באחד לחודש, בזכות אברהם, אחד היה אברהם (יחזקאל ל"ג), זכרון תרועה בזכות יצחק, למה בשופר זכר לקרני האיל. מקרא קדש בזכות יעקב, (ישעיה מ"ח) שמעו אלי יעקב ישראל מקוראי וגו'. (פרשה מ בחדש השביעי)
וירא והנה איל אחר, מהו אחר, אחר כל המעשים ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכים בצרות וסופן ליגאל בקרניו של איל, הדא הוא דכתיב ביום ההוא יתקע בשופר גדול... (בראשית פרק כב, קא)
כי במקלי עברתי את הירדן הזה, בתורה בנביאים ובכתובים מצינו שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכות יעקב, בתורה כי במקלי עברתי את הירדן הזה, בנביאים ביבשה עבר ישראל את הירדן, ישראל סבא, בכתובים דכתיב הירדן תסוב וגו' מלפני א:לוה יעקב. (שם פרק לב, קלא)
יען לא האמנתם בי, אמר לו הקב"ה היה לך ללמד מהגר, דכתיב ותרא באר מים, ומה אם יחידי שהיה לו זכות אברהם אביו העליתי לו הבאר, ישראל שיש להן זכות אבות וזכות התורה שקבלו וזכות מצוות על אחת כמה וכמה... (במדבר פרק כ, תשסד)
...משל למה הדבר דומה, לאדם שנפרצה לו פרצה בתוך כרמו, ולא היה יודע מה לעשות, אם יטול אבנים ויגדור את כרמו, הרי זאבים מחבלים את צאנו, כשהוא ממשמש באותו מקום מצא שלשה מתים נטלן וזקפן באותה פרצה וגדרה, כך עשה משה, בשעה שאמר לו הקב"ה לך רד נבהל ונזדעזע, וכיון שראה מדת רחמים מיד הזכיר זכות שלשה אבות, עליהם אמר שלמה (קהלת ד') ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה. (שמות לב יג)
אביך האמורי - ובזכות אבהתכון אנא מתריך מן קדמיכון ית אמוראי. (יחזקאל טז ג)
מפני קושט - מן בגלל קושטיה דאברהם. יחלצון - מן בגלל זכותיה דיצחק, הושיעה - מטול חסידותא דיעקב. (תהלים ס ו)
נקי - כאברהם, ישרים - כיצחק ויעקב. (איוב ד ז)
היטב איטיב - היטב בזכותך, איטיב בזכות אבותיך. (בראשית לב יג)
ויבאו על העיר בטח - ...ומדרש אגדה בטוחים על כחו של זקן. (שם לד כה)
אעביר כל טובי - ...הזכרת לי זכות אבות, כסבור אתה שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה, אני אעביר כל טובי... ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות. (שם לג יט)
וזכרתי את בריתי יעקב - למה נמנו אחורנית, כלומר כדאי הוא יעקב הקטן לכך, ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו, ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו... (ויקרא כו מב)
לעת תמוט רגלם - כשתתום זכות אבותם שהם סמוכים עליו. (דברים לב לה)
קנאת ה' צב-אות תעשה זאת - שיקנא לשמו ולא מזכותכם, למדנו שתמה זכות אבות. (ישעיה לז לב)
הכרמל - ...ומדרש אגדה שתמה זכות אבות ואמהות. אין האדם - זכות משה שנאמר בו ענו מכל האדם... (ירמיה ד כה)
מרחוק ה' נראה - בזכות אבות. (שם לא ב)
בחרבי ובקשתי - ...וייחס החרב והקשת אליו כי זכותו היא העושה עמם מלחמה, והוא הנלחם להם לא הם עצמם, וכענין שאמר הכתוב כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו, כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם, וזהו בזכות האבות, כי על דרך האמת ימינך לאברהם וזרועך ליצחק ואור הפנים ליעקב, וקרוב אלי עוד שעשה יעקב כדרך שיעשו הנביאים נטה ידו בחרב כנגד ארץ האמורי וזרק שם חצים להיותה נכבשת לבניו... (בראשית מח כב)
וזה זכרי לדור דור - יחזור אל אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב, כי לא לעולם ישכח ברית אבות וכל הדורות כאשר יזכירו אלקי אברהם יצחק ויעקב ישמע א:ל ויענם... (שמות ג טו)
את אברהם - כל זה ויציאת מצרים לא בזכותם, כי אם בזכות האבות. (תהלים קה מב)
...כי זכות אבות שומרת הבנים ומוסיפה להם טובה, כמו ששמר לנו זכות האבות אף על פי שיש בינינו רשעים, שישראל נקיים היום מעבודה זרה ומשאר עונות, וכל שכן כשכרת ברית עם האבות שלא ישבתו ישראל מגוי... ועון האבות שמור לבנים להוסיף להם ברעתם עד ד' דורות... (יחזקאל יח ו, וראה שם עוד)
...וכן בזכות האבות לא נשלמה גזרת פרעה שגזר כל הבן הילוד היאורה וגו' ונהפך עליו... וכן בזכות האבות לא נשלמה כוונת המן שבקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים והקב"ה הפך את עצתו ונתהפך עליו... (בראשית כה יט)
וזכרתי את בריתי - האבות מנויין למפרע, אומר הקב"ה אני זוכר מאין באתם ומונה וממשמש היחס עד למעלה עד בן יעקב בן יצחק בן אברהם. בכולם כתיב אף חוץ מיעקב, שהיתה מטתו שלימה ולא יצא ממנו פסולת. וזכרתי - הכתוב מתחיל בזכירה ומסיים בזכירה, שלעולם יזכור זכות אבות. (ויקרא כו מב)
וכי תבאו - אותיות אבות, שזכות האבות עומדת במלחמה. (במדבר י ט)
הראך את אשו הגדולה - וסמיך ליה תחת כי אהב את אבותיך, לומר כל מה שהראה למשה הראהו בזכות האבות. (דברים ד לו)
ואהבך - בזכות אברהם, שנאמר בו (ישעיה מ"א) זרע אברהם אוהבי, וברכך בזכות יצחק, שנאמר (בראשית כ"ה) ויברך אלקים את יצחק, והרבך בזכות יעקב, שנאמר בו (שם ל"ה) פרה ורבה. (שם ז יג)
הארץ וכל אשר בה - וסמיך ליה רק באבותיך, לומר שהארץ וכל אשר בה לא נבראת אלא בזכות האבות. (שם י יד)
לא מאסתים - שאף אם לא תעמד להם זכות אבות להושיעם מהגלות, היא תעמד להם שלא אמאס אותם, ואשים עיני עליהם לטובה עד תום גלותם. (ויקרא כו מד)
וחסדי מאתך לא ימוש - בבראשית רבה, אם ראית זכות אבות שמטה וכו' לך הדבק בגמילות חסדים. רצה לומר שאחרי הגאולה לא יצטרכו לברית אבות, אלא יזכו לדבקות האלקית בזכותם. (ישעיה נב י)
רק באבותיך חשק - ששנה את טבע אותם הנכבדים בגללכם בזכות אבות, ואין זה בלי ספק אלא כדי להשיג דבר יותר נכבד מן השמים והארץ, והוא האדם השלם בהיותו דומה לבוראו כפי האפשר, כאמרו בצלמנו כדמותנו. (דברים י טו)
מעשה חרש - ...ובזכות האבות, מעשה זה אברהם שעשה את כל המצוות, חרש זה יצחק, ששבחוהו במדת הסבלנות, אבן ובזכות יעקב, שנאמר עליו אבן ישראל... (שמות כח יא)
יבואו ויעשו - והיה צריך לכך זכות אבות, וכן בשמות רבה מ"ט, זהב זה אברהם שנבחן כזהב בכבשן, כסף זה יצחק שנצרף ככסף על גבי המזבח, ונחושת זה יעקב, שנאמר נחשתי ויברכני ה'... (שם לה י, וראה שם עוד)
...והקריב שור שקרנותיו רומזים למלכות בית דוד, ודומים לפרסותיו הרומזים לד' מלכיות, שמלכות בית דוד תגן בעדם. ואחר כך תעמד לנו זכות אילו של יצחק, שקרנו האחת היא שופר מתן תורה נותן לנו חירות, והשניה שופרו של משיח. בזה טמונה זכות אברהם ויצחק, והכתונת על זכות יעקב, שנצטער על כתונת הפסים... (ויקרא טז ג)
בצדקתי הביאני ה' - אם לא יחטא, כי בזכות האבות ניתנה להם הארץ, ומה שה' בעצמו הולך לפניהם הוא בצדקת עצמם... זכור לעבדיך - זכות השלשה יחד, שעושה רושם להתקבל מיד. (דברים ט ד והלאה)
תמה זכות אבות, יש לך לדעת כי האב הוא סבה לבן, וכל דבר עומד בסבתו, והוא יתברך אבינו שבשמים סבת הכל, ולפיכך הכל עומד בסבת האב, והאבות הם אבות לישראל, וזכות הסבה ראוי שיגיע למסובב, ודבר זה בארנו בכמה מקומות, כי הסבה הוא מקיים הדבר ומגין עליו... (חידושי אגדות שבת נה א)
...ואני אומר, כי אלו דברים נזכרו בהם זכות אבות, כי כך אמרו ז"ל במדרש מלמדך להועיל, אמר הקב"ה תהיו מזכירין לפני זכות אבות בראש השנה שהוא יום הדין, ותהיו נצולים מן הדין. ולכך יהיו לפניו אלו דברים שהם סימן טוב, והמעלה שהיתה לאבות נזכרת בזה, ובזה יהיו ניצולים מן הדין. והנה קרא פרי גדול מאד, וזהו סימן לאברהם, שנאמר עליו (יהושע י"ד) האדם הגדול בענקים. רביא הוא סימן ליצחק, שעליו נאמר (בראשית כ"ו) והרביתי את זרעך, כי מן מדת יצחק הברכה באה לעולם... וכרתי הוא כנגד מדת יעקב, שעליו נאמר (בראשית ל"ב) כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל, שזו היתה מדת יעקב שהיה גובר על שונאיו... (שם הוריות יב א)
...ואמר למעלה אלקי אברהם וגו' ועוד אמר אלקי אבותיכם, כי מהגרות נצלו בזכות לך לך של אברהם, מהעבודה בזכות העקדה של יצחק, מהעינוי בזכות סבלות יעקב, ולקחתי אתכם לי היה בזכות אמונת כל האבות... (שמות ו ו)
וזכרתי את בריתי - מה שהזכיר האבות למפרע, לפי שבכל דור ישראל אוכלין מזכות אבות, ורוצה לומר לא זו אף זו, ואפילו זכות אברהם שהוא ישן נושן, ויש לומר שכבר לא נשאר ממנו, גם כן שמור לדור דור... (ויקרא כו מב)
בריתי יעקב - אם תספיק מה טוב, ואם לאו אוסיף מה שלמעלה ממנה, ברית יצחק, ואם לא תספיק אצרף ברית אברהם. (שם)
אלקי אבי - ...ויש הבדל בין מי שה' עושה עמו בזכות עצמו ובין מי שעושה עמו על ידי זכות אבות או הבטחה, שמי שעושה עמו בזכות עצמו יש לחוש שמא יגרום החטא ולא יהיה לו זכות, אבל מי שעושים עמו בעבור זכות אבות או הבטחה אין לו לירא מאומה. (בראשית לב י)
זכור אל תשכח - מזהירם בל יסמכו על זכות האבות, כי אמנם ברית האבות תתקיים גם אם תשאר רק נפש אחת נאמנה... (דברים ט ז)
במדרש ידע תדע גר יהיה זרעך, ידוע שאני מפזרן תדע שאני מכנסן, פירוש שהיה אברהם אבינו ע"ה הכנה אל הגלות ואל הגאולה, שלולי זכותן של האבות לא היה לנו חס ושלום תקומה בגלות, מכל שכן שלא היינו ראוים לגאולה, ולכן התקשר הקב"ה הגלות והגאולה באברהם, כמו שכתוב והנה אימה חשיכה גדולה וגו', שרומז אל הד' מלכיות, והרגיש בכל אלה הגליות... (לך לך תרס"ד)
ונתתי לזרעך וגו' עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו', וקשה הלא איתא כל אחד מהאבות כדאי לעצמו, ולמה תלה לו השי"ת בזכות אברהם, אבל הענין הוא, כי המתנה לדורות לזרע ישראל אי אפשר לתלות ביצחק, שהוא מדת הדין ורצה להנהיג הכל על קו הדין ממש, וכבר ראה הקב"ה שאין העולם מתקיים על פי מדת הדין, לכן תלאו הכתוב במדת אברהם... (תולדות תרל"ח)
בפסוק שלשה עדרי צאן וגו' הם האבות שכל בני ישראל יצאו מהם, וזכותם מוכן לעולם לפתוח הבאר מים חיים, אך כל זמן שהסט"א בעולם אין הקדושה מתגלה, רק על ידי ונאספו כל העדרים וגללו וסט"א ערקית, כמו בשבת... וכמו כן בכח הג' תפלות שתקנו האבות...והענין הוא, כי בכל יום מתגלה הארה חדשה, והכין אברהם אבינו ע"ה כח לקבל אותו הארה המתחדשת בכל יום, ואחר כך צריכין לאחוז בזו ההארה כל היום, ואז יש לה עליה אל השורש... (ויצא תרנ"ו)
קטנתי מכל החסדים... ויש לאדם לייגע עצמו וללמוד ממעשה אבותינו כדכתיב אלקי אבי אברהם וגו', והקשו במדרש כי גם לעשו יש יחוס זה ואיך שייך תפלה זו נגד עשו, אך מי שבוחר בדרכיהם ועושה כמעשיהם אני מתקיים, פירוש על ידי שבוחר בכל לבו לעשות כמעשה אבותיו מועיל לו זכותם ויוכל לעשות כמעשיהם... (וישלח תרל"ד)
במדרש חושך שבטו וגו'... וזה הרמז ומביא גואל לבני בניהם, הגם כי הפירוש הוא לדורות עולם, עם כל זה פוטר לבני בניהם והם הע' נפש שיש להם עוד אחיזה באבות, כדאיתא בני בנים הם כבנים, ועד כאן רחמי האב על הבן וכח זה נשאר תמיד בבני ישראל בכל הגליות, והגם שיש אומרים תמה זכות אבות, מכל מקום זכות ע' נפש לא תמה, שלהתדבק באבות הוא דבר גדול לכן יש שתמה זכות אבות וחלילה שיהיה, רק שהדורות מתרחקים ואין להם כח להתדבק בזכות אבות רק באמצעיות הע' נפש כנ"ל... (שמות תרמ"ה)
במדרש ולקחתם אגודת אזוב אני עושה אתכם אגודה לעצמי... ועל זה כתיב מדלג על ההרים בזכות אבות, שהקב"ה הרים אותם להיות נדבקין במעשי אבות, ואין לתמוה על זה שיותר מזה כתיב ואביא אתכם אלי, ולשעה קלה נאספו מחומר ולבנים ואשא אתכם על כנפי נשרים הוא מעשי אבות ועל ידי זה ואביא אתכם אלי וכבר כתבנו בפרשת שמות כי עיקר יציאת מצרים היה בירור הברית של אברהם אבינו ע"ה... ומה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וגו', היינו יזכו להיות נמשך אחר מעשיו כמו שכתוב כה יהיה זרעך שיהיו צאצאיך כמותך. (בא תרנ"ה)
איתא במדרש מדלג על ההרים בזכות אבות, הקדים הגאולה קודם ששלמו ת' שנים. ויש להבין הלא גם מקודם היה זכות אבות, ואף על פי כן נגזר להיות ת' שנים, אך זה פירוש וזוכר חסדי אבות, כי האבות עשו לפנים משורת הדין, ובדרך שאדם מודד מודדין לו, ולכן הגם שעל פי הדין אפילו לשלם לאבות על מה שעשו לפנים משורת הדין, מכל מקום היה הגזירה להיות ת' שנים, אף על פי כן מלבד זה המשפט פרע להם הקב"ה מדה במדה, לעשות עמהם לפנים משורת הדין והקדים להם הגאולה, לכן הגזרה היה במשפט, ומלבד זה עשה להם לפנים משורת הדין, כי כן המדה. (פסח תרנ"ה)
הפותח שער לדופקי בתשובה... והנה עיקר התשובה הוא לחזור ולהתדבק בהקב"ה כמו שאמרו חז"ל עד כסא הכבוד, עד ה' אלקיך, והאבות הן הן המרכבה, אשר השכינה שורה עליהם וכל איש ישראל צריך לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, וזהו עיקר התשובה... ואיתא במדרשים כי תמה זכות אבות, אף על פי כן לעולם מזכירין ברית אבות, והיינו שעל ידי התשובה יכולין לחזור ולעורר זכות האבות, כי עיקר פירוש זכות אבות הוא הבירורים והתקונים שעשו האבות והאירו וזככו את העולם לדורות, וכשגברו העונות ונכבה הארת הנ"ל תמה זכות אבות, אבל על ידי התשובה מעוררין אותן האורות והתקונים. ושוב מצאתי בפסיקתא מפורש כן שעל ידי תשובה זוכין לזכות אבות... (שבת תשובה תרנ"ב)
ונראה ששלש מתנות אלו זכו ישראל מכח שלשת האבות, ארץ ישראל שהיא הרצון להמשך מטבעם אחר השי"ת זכו ישראל מכח אברהם, וכמו שנאמר לו לך לך מארצך וגו', אל הארץ אשר אראך... וזהו הענין נדיבות שנדב את הרצון שלו שמטבע האדם להמשך אחריו, והוא השליכהו ממנו עד שלא נשאר לו אלא רצון אחד לאביו שבשמים ובשביל זה עצמו זכה לארץ ישראל בפועל וזיכה לבניו אחריו, להיות הרצון שלהם נמשך אחר רצון השי"ת... תורה היא מדתו של יעקב, כידוע איש תם יושב אוהלים בית מדרשו של שם ועבר... ומכחו זכו ישראל לתורה, עולם הבא הוא מדתו של יצחק שהיה בעולם הזה כמו בעולם הבא, והיה עולה תמימה, ויחד השי"ת שמו עליו בחייו... (שמות תרע"ד)
...ויש לומר עוד, שזכות אברהם אבינו גרמה הגדולה באיכות, וזכות יצחק אבינו ע"ה גרמה הריבוי בכמות, ודבר זה ידוע למבינים... (שם בא תרע"ז)
...ונראה דהנה יש להבין מאמר הכתוב דבשביל שמיעת המשפטים ישמור לנו ברית אבות, הלא זה גם אפילו חס ושלום כשישראל בלתי זכאין, ובתוכחה כתיב (ויקרא כ"ו) וזכרתי את בריתי יעקב וגו'... ונראה דהנה במדרש כשהתפלל יעקב אלקי אבי אברהם וגו' הא לעשו לא, אלא הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם אני מתקיים עליו. ואם כן יש להבין, כשישראל חוטאין חס ושלום ובאות עליהם הקללות שבתוכחה, אם כן הרי אינם עושין כמעשיהם, ואיך תגן עליהם זכות אבות+ על כן נראה דודאי אין הפירוש עושין כמעשיהם ממש, דאם כן אין צריכין לזכות אבות, שהרי יש להם זכות עצמם, אלא הפירוש שיש בהם התדמות בצד מה למעשה אבות... ועל כן ישראל אף שחטאו ובאו עליהם ה' קללות כתיב (ויקרא כ"ו) או אז יכנע לבבם הערל, ונעשו נכנעים על היפוך מדת עשו, דכתיב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו (ישעיה ח'), ובאשר נעשו נכנעים שוב נראו ישראל עושים כמעשיהם, ומתקיים עליהם... (דברים עקב תרע"ד)
במדרש רבה (אמור כ"ט) דרש על הפסוק בחודש השביעי באחד לחודש, משל לבן מלכים שהיה לו דין בפני אביו אמר לו אביו, ואם אתה מבקש לזכות לפני בדין ביום זה, מני נקלוגות פלוני וכו', כך אמר הקב"ה לישראל, בני, אם אתם מבקשים וכו', תהיו מזכירין זכות אבות וכו', באחד זה אברהם שנאמר אחד היה אברהם, זכרון תרועה זה יצחק, שנאמר וירא והנה איל, מקרא קדש זה יעקב וכו'. והנה זה שקרא להו במשל נקלוגוס שהוא מליץ, ופעולת המליץ הוא להמליץ על הנידון בטענות ולהראות שהוא זכאי בדין, וכן כאן שעל ידי שמזכירין זכות אבות זה הוא לימוד זכות על ישראל, שבהם נמצא גם כן קדושת הג' אבות, באחד זה אברהם, שנאמר אחד היה אברהם, שהיה יחיד בעולם שפרסם כבוד מלכותו ית"ש ולא הביט על כל העולם אף שכל העולם היה נגדו, ואף שהשליכוהו לכבשן האש לא זז מאמונתו. וכן ישראל הם גוי אחד בארץ בין הע' אומות, וזה מתברר עוד יותר בגלות... באורך הגלות לא שכחנו שם אלקינו, והם מצוינים גוי אחד בארץ. וכן כמה שמדות שעברו עלינו בגלות בדורות של שמד, ועם כל זה מסרו ישראל נפשם על קדושת שמו זהו כמו אברהם אבינו ע"ה שהשליכוהו לכבשן האש ולא סר מדרכו, וזה כנגד מלכיות, שמכירין כח מלכותו, כמו אברהם אבינו ע"ה שהודיע ופרסם מלכותו...
ואמר זכרון תרועה זה יצחק, שנאמר וירא והנה איל, והוא על פי שאמרו (ויקרא רבה ל"ו) למה נאמר ביעקב ובאברהם זכירה, וביצחק לא נאמרה וכו', רואה אפרו של יצחק כאילו צבור על גבי המזבח, והוא כמו שאומרים בשם הבעש"ט, על הפסוק ה' צלך, שהוא כמו הצל, שכמו שעושה האדם כן מתנהג עמו השי"ת, ומדתו של יצחק הוא היראה פחד יצחק, שתמיד עומד לפניו פחד השי"ת, שהוא עומד לפני המלך... וזהו זכרון תרועה, שהשופר הוא לעורר היראה והפחד בלב... ומתעורר זכות יצחק ללמד זכות על ישראל, שגם בהם נמצא היראה והפחד מדתו של יצחק אבינו ע"ה, והוא כנגד זכרונות, ועל ידי זה יעלה זכרונכם לפני לטובה.
ואמר מקרא קדש זה יעקב, שנאמר שמעו אלי יעקב וישראל מקוראי... ומזכירין זכות שגם בישראל נמצא קדושה, שכן נקראו ישראל עם קדוש, והייתם לי קדושים... ואם כלי חול כשמתמלא מן הקודש מתקדשת, על אחת כמה וכמה ישראל שהם קדושים ומקדשים החודש... וזה מקרא קדש, זה יעקב, שמיעקב הוא לימוד זכות שנמצא קדושה בישראל, ויכולים להכניס קדושה למועדים, והוא כנגד שופרות, דאף דשופר הוא מדתו של יצחק, מכל מקום איתא בתיקונים שמצינו מפורש דתרועה הוא מסטרא דיעקב, דכתיב ותרועת מלך בו... ביעקב... (ראש השנה יב)
...כאשר דברנו ב"אתה בחרתנו", כי בזכות האבות שיגעו מאד בעבודת ה' להגיע אל האמת, כחז"ל סנהדרין צ', "שרצו לפני כסוסים", ועשו פסים על מסילות ברזל לנסוע מהרה, ואחר כך כבר יסעו הכל, גם הבלתי חכמים, כן בזכות האבות פתח השי"ת סגולות נפלאות, מעשה המצוות שיהיו כמו כח השכל למושכל, הם כח השכל הסגולי, לבא על ידם למושכל סגולי, למעלה משכל אנוש... (חלק ב כב)
...ויבואר לנו בזה ענין "זכות אבות", שאין זאת רק שבשביל הטובות והזכויות שנעשו ונפעלו על ידי האבות הקדושים יזכו הבנים, אף שאין להם שום יחס וקשר לאותו הטוב, אלא לפי האמת זכותם וצדקתם של האבות חיה ופועלת בבנים וזכותם תלויה בהם.
...תמוה הדבר מה הפרוש של "תמה זכות אבות", היאך אפשר שהזכות תתום ותתבטל, הלא לפי הסדר ומערכת הבריאה אין דבר שיחלוף ויעבור, כי אם נמצא הוא וקבוע, ובדין שיגן וישמור, ובמה יתבטל+
אולם לפי דברינו נכון, זכות האבות אין זה דבר נפרד ונבדל מהבנים, כי אם נמסר הוא מהאבות לבנים וחי בהם. אך אם אלה שקבלו ורכשו להם הזכיות, חטאים הם ורעים, ורעתם רבה ותגדל על צדקתם, עד שפעולתה ורשומה לא יהיו נכרים, אז תמחה ותעבור הזכות, פרוש של המלה זכות הוא ענין זכות, היינו שהאדם הוא זך וטהור, אבל אם יש באדם דברים כאלה שמאפילים על הזך והטוהר הרי אינו זכאי, ותמה זכות אבות.
והנה ענין זה של מסירות זכות האבות לבנים, יסוד ושרש יש לו בכללי ירושה... הרשות והבעלות של האב נמשכת ונמצאת בבנו, כמו שמצינו בספרים הקדושים, שנפש האב מתלבשת בנפש הבן, והיא חיה בו... (חלק א עמוד רד, זכות אבות)
הלא התבאר למעלה, כי ירשנו ירושה עשירה מאבותינו, כחות הנפש והמדות הטובות אשר בהם נוכל להתרכז אל האמת, ולעמוד נגד יצר הרע, ולחזור בתשובה, ועתה נגלה בזה עוד מעט. הן זה אשר אמרנו הוא ענין זכות אבות ממש, היינו הכוחות המביאות לידי זכות, או נבאר יותר, שהוא קשר של כוחות זכים, המעמידים את האדם על האמת והצדק, שהם נקראים זכות (זכויות), אשר על ידם דבוקים אנו באבותינו, בהיותנו דבוקים במדותיהם שמסרו לנו. וכיוון שנמצאים בנו אותם המדות והכחות הטובים יראה השי"ת ברוחב ועומק חכמתו כי עוד לא ניתק החבל בינינו לבין אבותינו הקדושים, ועדיין יש תקוה כי נבחר בדרך התשובה, אזי הדין נותן כי ירחמנו שופט הארץ, כי ז {ת אבותינו בידינו, ויש תקוה לאחריתנו, וזה אשר יעורר את מדת הרחמים.
היוצא מזה, כי עלינו לידבק במדות האבות הקדושים מדת החסד, האמונה, היראה והאהבה, ההתרכזות לשאוף רק אל האמת...
לפעמים יחבר האדם אל עצמו דבר אשר יחפוץ שלא יאבד, והוא מחברו אל עצמו בשרשרת. אין לו תועלת בשרשרת עצמה, כי אם בתכליתה, לחבר את הכלי הנחוץ אליו. הצורך הוא לכל טבעת שבשרשרת, ואפילו אם תיפסק אחת מהן יתבטל החיבור כולו, והחפץ יאבד.
על פי אופן זה נבין את המדרגה התחתונה שבענין זכות אבות. הלא הבטיח השי"ת כי תכלית כל הבריאה תצא מהם וזרעם... וכולם יוצאים אלו מאלו כמו השלשלת הארוכה, אשר טבעותיה דבוקות זו בזו. באופן זה יש יחידים או דורות שעל פי משפט מעשיהם אינם ראוים להתקיים, ומתקיימים בזכות אבותיהם וצאצאיהם, כי בלעדיהם לא יהיה חיבור בין אבותיהם לדורות הבאים... (חלק א עמוד יד)
...ומכל שכן אם העבודה נעשית בחסד ובמסירות גדולה, בדומה לעבודת האבות הקדושים ע"ה שהתחסדו עם קונם במדה עילאית, ועברו על מדותיהם בלי גבול וקץ. בזה זכו שהשי"ת יגדיל חסדו כנגדם וירחיב את גבולות הרחמים לבניהם אחריהם עד סוף כל הדורות, ככתוב, ועושה חסד לאלפים לאוהבי. אז אף אם יקלקלו הבנים עד כדי חיוב חורבן חס ושלום, אפשר לו יתברך לעבור על מדותיו ולמחול על אשמתם, כי בזה יתגלו חסדיו הגדולים יתברך, בנתנו רחמים וסייעתא דשמיא אלפי מונים לעומת חסדי האבות... (חלק ב עמוד רעח)
כבר ביארנו, שהמדרגה הקטנה ביותר בזכות אבות היא... שכולם יוצאים אלו מאלו כשלשלת ארוכה שטבעותיה דבקות זו בזו, והיא הנותנת זכות קיום לדורות או ליחידים, אף שמצד מעשיהם אינם ראוים להתקיים, הם זוכים בזה, שהם מהוים את החיבור לדורות יבואו עד ביאת משיח צדקנו.
אולם כשאנו זוכים לעבוד את ה' באמת, אנו משתתפים בפועל עם האבות בעבודתם הכבירה להשגת התכלית, ונכנסים באופן פעיל לשלשלת גדולה זו של המקרבים את תכלית ישראל וכל הבריאה. לכן זכות אבות מצטרפת ומסייעת בעבודתנו, וממילא מתרבה זכותנו באופן נפלא עד למעלה מהשגתנו.
יתר על כן: ערך כל דבר מתרבה לפי זמן קיומו, ומה שמתבטל מהרה ערכו קטן. ומכיוון שזכות אבותינו הקדושים ע"ה עומדת לעד ולעולמי עולמים, הרי שערך כל חוד מחט בו אנו זוכים בהצטרף זכותם גדל באיכותו ובכמותו לאין שיעור, ועל הכל אנו מקבלים הסייעתא דשמיא הרבה.
וממה צומח כל העושר הנפלא הזה, ממעשה קטן אחד, פתח כחודו של מחט. רק תנאי אחד נדרש כדי לתת כח הצמיחה הכביר לשורש הזעיר הזה, שיכוון אדם במעשיו לשם שמים, ואז יוכל להצטרף לשלשלת זכות אבות שמצטרפת רק לנקודת האמת שבכל דבר. אולם אם אינו עושה לשם שמים, הרי אין כאן אפילו פתח של מחט שיביא לידי הסייעתא דשמיא הרבה. (שם עמוד צג)