(ראה גם: אברהם-תורה, בן נח-דין)
ומשום (שהמלכות) ניתנה על ידך לישראל, שהם מצד עמוד האמצעי, (הכולל ימין ושמאל), יש לגלות למה ניתנה להם. כי ודאי אברהם, הרי למדנו למה ניתנה לו, (דהיינו משום שהמשיך לה מדת החסד כנ"ל), ואתה גמלת חסד עם בניו כמו שהוא גמל חסד עמך, ונתן אותה הקב"ה ליצחק לו ולזרעו, לשמרה מעץ הדעת טוב ורע, ועשו לה כמה גדרים וחתכו בשבילה כמה לבושים, שהם לבושי זהב, בכמה פסקי דין. והיו חולקים ומקשים על אלו פסקי דין, לתקן אותם בכמה תירוצים, לקשט אותה בכמה קשוטים לשבת ויום טוב, כדי שתהיה מקושטת אליך בשעה שתבא לגאול אותה בגאולה האחרונה, שנאמר בה מ"ה ש"היה ה"וא... (תצא כ)
...עד שיבא מי שישמור כולה, והוא אברהם, שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי, דכיון שלמד משם התורה, קבל על עצמו שישמור התורה כולה, ולפיכך בירר להם הקב"ה שבע מצוות מן התורה כדי שישמרו אותם. (זהר חדש נח קיב)
דבר אחר ואת יהודה שלח לפניו, רבי חנינא בריה דרבי אחא ורבי חנינא, חד אמר להתקין לו בית דירה, וחד אמר להתקין לו בית וועד שיהא מורה בו דברי תורה, ושיהיו השבטים לומדים בו. תדע לך שהוא כן, כיון שהלך יוסף מאצלו היה יודע באיזה פרק פירש ממנו שהיה משנה אותו, כיון שבאו אחי יוסף אצלו, ואמרו לו עוד יוסף חי ויפג לבו, נזכר באיזה פרק פירש הימנו, ואמר בלבו יודע אני שבפרק עגלה ערופה פירש ממני יוסף. אמר להם אם אתם יודעים באיזה פרק פירש הימני אני מאמין לכם. אף יוסף היה יודע באיזה פרק פירש הימנו, מה עשה יוסף נתן להם עגלות, שנאמר (בראשית מ"ה) ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה. ללמדך שבכל מקום שהיה יעקב יושב היה עוסק בתורה, כשם שהיו אבותיו, ועד עכשיו לא נתנה תורה, וכתיב באברהם (שם כ"ו) וישמור משמרתי, ומהיכן למד אברהם את התורה, רבי שמעון אומר נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים והיו נובעות תורה, ומנין שכן הוא, שנאמר (תהלים ט"ז) אף לילות יסרוני כליותי. רבי לוי אמר מעצמו למד תורה, שנאמר (משלי י"ד) מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב, רבי יונתן שר הבירה אמר, אפילו ערובי תבשילין היה אברהם יודע, שנאמר (בראשית כ"ו) עקב אשר שמע אברהם וגו'... והיה משמר דקדוקי תורה, והיה מלמד את בניו, שנאמר (שם י"א) כי ידעתיו וגו' אמר לו הקב"ה אתה למדת בניך תורה בעולם הזה, אבל בעולם הבא אני בכבודי מלמד לכם את התורה, שנאמר (ישעיה נ"ד) וכל בניך למודי ה'. (בראשית צה ב)
...אברהם קיים את התורה כולה, שנאמר עקב אשר שמע אברהם וגו', שהוא עושה קרבן והקריב איל, יצחק קיים מה שכתוב בתורה, והשליך עצמו לפני אביו כשה זבוח, יעקב קיים מה שכתוב בתורה, שנאמר ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר וגו', יהודה קיים מה שכתוב בתורה, שנאמר בא אל אשת אחיך וגו' (בראשית ל"ח), יוסף קיים מה שכתוב בתורה, שנאמר כבד את אביך וגו' לא תרצח, לא תנאף לא תגנוב... עד שלא ניתנה תורה להם, והם עשו אותן מאליהן, לפיכך אהבם הקב"ה אהבה גמורה והשוה את שמם לשמו הגדול, עליהם הוא אומר (תהלים קי"ט) אשרי תמימי דרך וגו'... (ויקרא ב ט)
...חלפו חוק הפרו ברית עולם, מהו הפרו ברית עולם, אמר להם הקב"ה הפרתם את ברית אבותיכם אברהם יצחק ויעקב. משל אבותיכם היא שהפרישו מאליהם, אברהם הפריש מעשר ראשון, (בראשית י"ד) ויתן לו מעשר מכל, יצחק הפריש תרומה גדולה, (שם כ"ו) ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים, אמר רבי כל מקום שיש ברכה אין שיעור, והוא אומר מאה שערים ויברכהו, אלא מכאן שהיה מודד כדי להפריש תרומה. ומעשר שני הפריש יעקב, מניין, אמר רב הונא אמר רבי אחא וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך... (פרשה כה עשר תעשר)
כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, ראוי היה לומר נשמע ונעשה, אלא אמרו ישראל להקב"ה רבון כל העולמים עד שלא שמענום קיימנום, אנכי קיים יעקב, שנאמר ויאמר יעקב אל ביתו וגו' הסירו את אלהי הנכר, לא תשא קיים אברהם, שנאמר הרימותי ידי אל ה', זכור קיים יוסף שנאמר וטבוח טבח והכן, כבד קיים יצחק כשנעקד על גבי המזבח, לא תרצח קיים יהודה מה בצע כי נהרוג את אחינו, לא תנאף קיים יוסף באשת פוטיפרע, לא תגנוב קיימו השבטים, ואיך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב, לא תענה קיים אברהם, העיד לכל באי עולם שאתה רבון כל המעשים אף הוא קיים לא תחמוד, אם מחוט ועד שרוך נעל. (שמות פרק יט, רעו)
וטבח טבח והכן, מיכן שהיו אבותינו נוהגין במצוות קודם מתן תורה,נאמר כאן והכן, ונאמר להלן (שמות ט"ז) והכינו את אשר יביאו. (בראשית מקץ מג טז)
אנכי ה' - ...דע כי המצוות על שתי דרכים, א' המצוות הנטועות בלב אנשי הדעת, ובעשרת הדברים רק שבת אינה מהם, ואת אלו שמר גם אברהם עם מצוות אחרות... (שמות כ ב)
...והנה לא הזכיר בפרשת קדושים עונש השוכב עם שתי אחיות, כאשר לא הזכיר עונש השוכב עם בת בנו ועם בת בתו, וטעם המפרש כי רחל ולאה לא היו אחיות, וראייתו כי את כל התועבות האל, וזו איננה ראיה גמורה... (ויקרא יח יח)
...ואם יש לך לב תוכל להבין כי בימי יעקב שלקח שתי אחיות בחרן, ואחריו עמרם שלקח דודתו במצרים לא נטמאו בהם... (שם שם כו)
וישמר משמרתי - רש"י, ואם כן יהיה כל זה כגון על דעת שהיה אברהם מקיים ומשמר את התורה עד שלא נתנה, וכך אמרו בפסוק ויתן להם יוסף עגלות שפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה, שהיה עוסק בתורה, כשם שהיו אבותיו, ועד עכשיו לא נתנה תורה... ויש לשאול, אם כן איך הקים יעקב מצבה, ונשא שתי אחיות, ובדעת רבותינו ארבע, ועמרם נשא דודתו, ומשה רבינו הקים שתים עשרה מצבה, והיאך אפשר שיהיו נוהגים היתר בתורה במה שאסר אברהם אביהם על עצמו וקבע לו השם שכר על הדבר, והוא יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בדרכיו. וביעקב דרשו ששמר את השבת וקבע תחומין, ואפשר שיהיה זה בשבת מפני שהיא שקולה ככל התורה כולה, שהיא מעידה על מעשה בראשית, ואולי נאמר משמרתי שניות לעריות של בני נח ומצות גזל ושפיכות דמים... ודרשו במאה שערים שמדדוה למעשרות, כי היו האבות נדיבי עמים לתת מעשרות לעניים או לכהני ה' כגון שם ועבר ותלמידיהם, כענין והוא כהן לא:ל עליון.
והנראה אלי מדעת רבותינו, שלמד אברהם אבינו התורה כלה ברוח הקודש ועסק בה ובטעמיה מצוותיה וסודותיה ושמר אותה כלה כמי שאינו מצווה ועושה, ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, ויעקב בחוצה לארץ בלבד נשא שתי אחיות, וכן עמרם, כי המצוות משפט אלקי הארץ, אף על פי שהוזהרנו בחובת הגוף בכל מקום, וכבר רמזו רבותינו הסוד הזה. והמצבה מצוה שנתחדשה בזמן ידוע, כמו שדרש באשר שנא ה' אלקיך, ששנאה אחר היותה אהובה בימי האבות. וביוסף דרשו שהיה משמר את השבת אפילו במצרים, מפני ששקולה כנגד כל המצוות, לפי שהיא עדות על חדוש העולם, והיה עושה כן ללמד את בניו אמונת בריאת העולם... (בראשית כו ה)
...וזו היא מצות יעקב אבינו לביתו ולכל אשר עמו בשעת ביאתם לארץ, הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו, והשם לו לבדו נתכנו עלילות, שמתה רחל בדרך בתחלת בואה בארץ כי בזכותה לא מתה בחוצה לארץ, ובזכותו לא ישב בארץ עם שתי אחיות, והיא היתה הנשאת באיסור האחוה... (ויקרא יח כה)
ולא תעשו - ...לאבן עזרא נאסרו העריות בארץ ישראל מחמת המקום, ולכן לא נאסרו קרובות ליעקב ולעמרם. ואינו, כי אז עוד לא נתנה תורה, והקב"ה הדריכם במעגלי יושר. (שם שם יח)
ובמאמר הזה התבאר לך, כי אף אם נתן לאברהם את המילה, וליעקב גיד הנשה, לדעת ר"י בפרק גיד הנשה, דבר זה נתן להם מצד אשר המצוה ההיא שייכת להם בפרט, ולכן נתן להם מצוות פרטיות דוקא. אבל לישראל נתן המצוות מצד שהתורה ראויה להם מצד עצמה. וזה היה כאשר יצאו ממצרים, שאז שם ישראל עליהם, וזה השם נשאר להם בלי שינוי לעולמי עולמים, וראויה להם התורה התמידית הנצחית אשר אין לה שינוי כלל. ואיך יהיה ניתן הסדר התמידי אשר אין לו שינוי לאברהם ליצחק וליעקב, כי במה שהם פרטיים, הפרט יש לו שינוי, כי כאשר מת אברהם אין כאן אברהם, ואין ראוי להם דרכי ה' אשר אין שייך בהם שינוי כלל. ובשביל זה לא ניתנה תורה עד שהיו ששים ריבוא, כי מספר ששים הוא שלם, מספר כללי. ודבר זה ראיה ומופת על נצחיות התורה שלא תשתנה אצלנו לנצח נצחים. כי אם היה לתורה שינוי, למה לא ניתנה לאברהם ליצחק וליעקב+ (תפארת ישראל פרק יז)
ומעתה יש לשאול, אם כל האבות היו שומרים את המצוות, למה אמרו על אברהם בלבד ששמר כל התורה כולה, יותר מיצחק ויעקב+ ועוד הרי מצאנו שהיו יצחק ויעקב שומרים גם כן מצוות, ולמה לא שמרו כל התורה כולה, ולמה נשא יעקב ב' אחיות ועמרם את דודתו, ולא היה נזהר בדבר האיסור שקבל מאבותיו+
כאשר תעיין במצוות שנתן השי"ת לבני נח, שנתן לאדם ו' מצוות, ולנח אבר מן החי, ולאברהם המילה, וידוע כי הערלה נקראת על שם כיסוי ואטימה, וכל דבר מופרש ומובדל יש לו אטימא וכסוי המבדיל, הערלה. וכל הדורות עד אברהם היו תחת הטבע, עד שבא אברהם ובחר השי"ת בו, והוציא אותם מתחת הטבע עד שלא היה הטבע מבדיל בין השי"ת והבריות, כי הטבע שהוא חמרי מבדיל בין השי"ת והבריות. עד שבא אברהם, ואליו היה חיבור עם השי"ת, ולא היה כאן הבדל ואטימה עוד בין השי"ת והאדם, ואז ציוה להסיר הערלה היא האטימה, והמילה היא הברית והחיבור שיש עם השי"ת...
כלל הדבר, ראוי היה יעקב להיות מצווה בגיד הנשה, כי הגיד שהוא על הירך הוא רחוק ממדרגת האדם וממעלת קדושתו של יעקב, שהיתה לו מעלת צלם אלקים חוץ מן הירך שהוא רחוק מן הצלם... ולכן היה ראוי שתנתן לו המצוה הזאת בפרט. (שם פרק יט)
ומה שנראה לנו בתשובת שאלה שניה, כי חילוקי מדרגות היו בענין זה, כי אברהם היה מקיים כל התורה כולה, כי מעלת אברהם דבקה בחכמה העליונה, לכך היה אברהם בפרט מיוחד אל התורה שהיא השכל העליון, ולכן היה מקיים מה שניתן השכל העליון הזה. ועוד יש לך להבין בחכמה כי מדת אברהם היא מדת התורה, כי התורה תקרא תורת חסד, ואין תכלית התורה רק להעמיד הטוב בעולם שלא יהיה נמצא שום רע. ודבר זה רמזו חכמי האמת בפרק קמא דסוטא י"ד: תניא רבי שמלאי אומר התורה תחלתה גמילות חסדים וכו'... ומפני זה אברהם שהיתה מדתו החסד ראוי מצד עצמו אל התורה, שהתורה היא תורת חסד, ולכך קיים אברהם כל התורה מעצמו.
אבל יעקב, אף כי היתה מדתו האמת, וכדכתיב תתן אמת ליעקב, הלא אי אפשר לאדם באשר הוא אדם להיות דבק במדרגה הזאת, כי האמת חותמו של הקב"ה, ואין המדה הזאת בעולם הזה, שהוא עולם השקר. ולכך מצד מדת האמת אין ראוי העולם הזה אל התורה שהיא אמת...
ואצל יצחק נאמרה מצות השחיטה, שאמר שא נא כליך. וידוע כי השחיטה נוטה אל מדת הדין, ולכך היתה מדת יצחק לקיים המצוה הזאת. ומדת יעקב השבת ראויה למדתו, ולכן מי שמענג את השבת נותנים לו נחלת יעקב, כדכתיב והאכלתיך נחלת יעקב אביך וכו'. ולכך כל אחד קיים המצוות הראויות כפי מדתו, וודאי היו מקיימים שאר המצוות גם כן, רק מפני שאלו המצוות ראויות לכל אחד מצד עצמו, דהיינו מצד מדתם, נחשבת המצוה כאילו היו מצווים עליה, והשכר יותר גדול כאשר הוא מצווה מן השי"ת. אמנם כל זה הוא במצוות עשה, שהן לקנין מעלה והשלמה, ולא היו מחסרים עצמם מן קנין השלמות. אבל מצוות לא תעשה, שאין בהן קנין מעלה כלל, רק שהוא מחוייב שלא יעשה הדבר, אין בזה קנין מעלה, ורק אם באה עבירה לידו וניצול מקבל על זה שכר, אבל בעצם מצות לא תעשה אין בה שכר. ולפיכך אברהם, שאליו ראויה כל התורה כולה, היה מקיים מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כי היה הדבר קרוב אצלו להיות חיוב, אבל שאר אבות מצוות עשה היו מקיימין, אבל מצוות לא תעשה לא היו מקיימין, אחר שלא היו מחוייבים בדבר, למה להם לקיים... (שם פרק כ)
תרי"ג מצוות שמרתי, ואם תאמר והא נשא שתי אחיות, ויש לומר דזה היה על פי רוח הקודש, ומכל מקום תרי"ג מצוות קיים, שהרי לא נשא אחרות רק אלו שנשא על פי רוח הקודש. (גור אריה בראשית לב ה)
...ואל יקשה לך למה נחשב ליעקב לגנאי מה שנשא ב' אחיות כדאיתא בפרק ערבי פסחים... כי הוא הגנאי, כי לא הותר ליעקב ב' אחיות רק בשביל שלא נתנה התורה לו, וזה ידע יעקב, ומפני שהותר לו דבר כזה בשביל שלא נצטווה אף על גב שעל ידי רוח הקודש עשה, גנאי הוא, דסוף סוף דבר ה' יהיה נאמר כשתנתן התורה, ואם נתנה התורה לא הותר דבר זה ליעקב, שלא מצאנו אסור ערוה נדחה... ואני אומר, וכן ראוי לומר, כמו שקבלו מאברהם את התורה ולמד אותה לבניו, הכי נמי למד לבניו איסור והתיר שלהם, ונהגו התיר על פי מה שלמדו, וכבר אמרנו טעם מופלג בפרשת שופטים להתיר הקמת המצבה... מפני שקבלו מאברהם כי זה לא נאסרה... והשתא אין צריך ליתן טעם כלל למה נשא יעקב ב' אחיות, כי מצות לא תעשה אין לחייב מעצמו, רק מצות עשה, ואברהם בלבד הוא ששמר כל התורה כולה בין עשה ולא תעשה... כי מצות עשה היא קנין מעשה, אף על גב שלא מתחייב בה, אם לא יעשה יהיה חסר המצוה שהיא קנין מעשה, אבל מצות לא תעשה שאין המצוה קנין המעשה... ועיקר המצוה שלא יעבר רצון הבורא ית' שאסר עליו, וכל זמן שלא אסר הקב"ה אינו עובר רצון בוראו ית'. ולפי דעתי אם מקיים לא תעשה שלא נצטוה עליו הוא גריעותא, שאין לאסור עצמו בדבר שלא אסרה אותו התורה... ואף במצוות עשה יש חילוק, כי אין כל המצוות שוות, רק הכל לפי המצוה ולפי המצווה, שכבר אמרנו כי ראוי יצחק למצות שחיטה ביותר, ויעקב למצות שבת, ויהודה למצות ייבום... אף עתה כי יש מעשה טוב שהאחד נזהר בו יותר מן אחר, והכל הוא לפי מדת האדם... (שם שם מו י, וראה שם עוד)
ראובן בכורי - ...ובכלל איך עבר יעקב על הצווי לא יוכל לבכר את בן האהובה+ ודעת הרמב"ן שהאבות קיימו התורה רק בארץ ישראל, מי גילה לו זאת+ והנכון שקבל התורה משם, שקבלה בקבלה עד אדם הראשון, והוא למדה מפי הגבורה, אך בצווי היו רק ז' מצוות שעליהם נהרגים, ועל השאר אם עשאום מקבלים שכר, והאבות לרוב חביבותם קיימום, חוץ מבמקום שהיו רואים ההצלחה הבאה להם חוץ מריוח המצוה, כגון יעקב בנשאו שתי האחיות. ומה גם אם עשו הכל על פי הדבור, וכהרמב"ם בהלכות דעות, שאם אמר נביא לעבור על דברי תורה בהוראת שעה שומעין לו. (בראשית מט ג)
וזו היתה גם כל ענין עבודתם של האבות וכל הצדיקים הראשונים, שקיימו את התורה קודם נתינתה, כמו שדרשו רז"ל על פסוק מן הבהמה הטהורה וכו', ואמרו מכאן שלמד נח תורהף ואמרו ביומא ל"ז קיים אברהם אבינו את כל התורה, לא שהיו מצווים ועושים כך מצד הדין, דאם כן לא היו מעמידים חס ושלום על דעתם והשגתם, אף שהשיגו שלפי ענין שרש נשמתם ההכרח להם לעבור ולשנות אף מקצת מאחת מכל מצוות ה', ולא היה יעקב אבינו ע"ה נושא ב' אחיות ולא היה עמרם נושא דודתו חס ושלום. רק מצד השגתם בטהר שכלם התקונים הנוראים הנעשים בכל מצוה בהעולמות וכחות העליונים ותחתונים, והפגמים הגדולים והחורבן והריסה חס ושלום שיגרמו בהם אם לא יקיימום. וכן נח הקריב דוקא מן הבהמה הטהורה, כי ראה והשיג הכח והשרש העליון של כל בהמה וחיה, איזה מהם כח שורשו מצד הקדושה והקריבה, ואיזה מהם כח נפשם מצד הטומאה והסט"א, ולא בחר בה להקריבה לפניו ית'... וזהו ויתהלך חנוך את האלקים... האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו, שפירוש אלקים בעל הכחות כולם, היינו שהשיגו עניני הכחות העליונים ותחתונים וחקות שמים וארץ ומשטרם וסדרי הנהגתם והתקשרותם והרכבתם על ידי כל עניני מעשי האדם, ועל פי סדר וענין זה היה כל אחד מהם מתהלך ומתנהג בכל עניניו, כפי שראה והשיג התקונים העליונים לפי שורש נשמתו.
לכן כשהשיג יעקב אבינו ע"ה שלפי שורש נשמתו יגרום תקונים גדולים בכחות ועולמות העליונים אם ישא השתי אחיות אלו רחל ולאה, והמה יבנו שתיהן את בית ישראל, יגע כמה יגיעות ועבודות להשיגם שינשאו לו, וכן הענין בעמרם שנשא יוכבד דודתו, שיצאו ממנה משה אהרן ומרים.
והנה גם כן אחד מהטעמים שלא ניתנה התורה לנח והאבות הקדושים, שאם היתה ניתנת להם לא היה יעקב רשאי לישא ב' אחיות, ולא עמרם דודתו, אף אם היו משיגים שכן ראוי להם לפי שרש נשמתם, ובאמת זה היה כל בניית בית ישראל עם סגולה, ותיקון כל העולמות עליונים ותחתונים, כענין מאמרם ז"ל ואם תמצא לומר קין נשא אחותו, עולם חסד יבנה. (שער א פרק כא)
ועתה שמך ה' - לכן המתין ה' ולא נתן התורה לאבות, כי על ידי המספר העצום של השומעים יתפרסם הדבר יותר, וכולם עדים שניזונים על ידי ההשגחה שעליהם. (דברים י כב)
מורשה קהלת יעקב - ...ולכן לא נתנה תורה לאבות, שהיינו צריכים להאמינם במסורת, אלא ניתנה למשה בפירסום גדול, וכולם היו עדי ראיה, ולא נאמין למי שיתן אות להיפך. (שם לג ד)
בפסוק אלה תולדות יעקב... ולכן הגם כי נתנה המילה לאברהם אבינו ע"ה קודם נתינת התורה, באמת היה זה מתנה וחסד, ונתקיים בו מי הקדימני וגו', על ידי שמסר נפשו להשי"ת, שגם בחינת מסירת נפש שייך רק לבני ישראל מקבלי תורה, והוא זכה בזה שלא כדרך, כענין אהבה מקלקלת השורה... כי באמת כל האבות קיימו את התורה, ואברהם בכח החסד ויצחק בכח פחד, אבל ליעקב שייך אליו התורה בעצמותו, כמו שאמרו שצורתו חקוקה תחת כסא הכבוד, ולכן המילה, הגם שניתנה לאברהם, אבל שלימות המצוה שייכת ליעקב, כי גם מדות אברהם ויצחק שייכת רק למקבלי התורה, וכמו שאמרו אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד... (בראשית וישב תרנ"ד)
ברש"י חבל על דאבדין וכו'... והענין הוא, כי השי"ת נתן בהטבע גם כן חיות אשר יש למצא בכל דבר הארה אלקיות, רק שצריכין להיות לזה צדיק גדול, והאבות זכו לתקן הטבע, כי עדיין לא היה להם התורה, והאמת כי התורה ומצוות הם סיועים ועצות מן השמים לבני ישראל מהכח שלמעלה מן הטבע... אכן עבודת האבות היה בכחם, כמו שאמרו ז"ל אברהם היה מתחזק בצדקו מאליו, וזה היה הקדמה שיזכו בני ישראל אחר כך אל התורה... (שמות וארא תרמ"א)
...ולא היה ניכר כבודו בעולם לולי האבות ובניהם שירדו לגלות, והוציאו מכח אל הפועל שכביכול הוכרח השי"ת בעבורם להראות כחו בעולם, ואחר כך זכו לתורה מן השמים, כענין שנאמר עושי דברו לשמע בקול דברו, עושי דברו הוא דבר מלך שלטון, גם כשלא זכו עוד לטעמי התורה, רק בדרך אמונה... אך שהם ב' מדרגות, מדרגת האבות היה האמונה לעבוד ה' בדרך זה שלא להרהר, ומדרגת משה רבינו ע"ה היה רק בתורה ובדעת, וכך הוצרך לו לידע כל דבר לאשורו, כמו שכתוב יודיע דרכיו למשה, אך הדור עדיין לא היו מתוקנים לדרך הזה. (שם תרמ"ה)
ואיתא בגמרא... וכמו שכתבנו לעיל פירוש משרתיו עושי רצונו, שכן היה דרך אבות הראשונים, שקיימו התורה קודם שניתנה, ועל זה כתיב למען אנסנו במן, הילך בתורתי הוא בחינה הנ"ל, כלשון שנאמר באבות, התהלכו לפניו, ואז היו ניזונים כמלאכי השרת, ואז היה ניתקן כל העשיה, והוא חיבור תורה שבכתב עם תורה שבעל פה... (שם תצוה תרנ"ו)
איתא במדרש הדס מורה על שיש בהם ריח ואין בהם טעם, ואיתא כי הדסים רומזים על האבות, וזה הכח שנטעו האבות בנפשות בני ישראל, אפילו אותן שאינן בני תורה, יש בהם ריח מצד האבות. ותו איתא במדרש חזית על פסוק לריח שמניך, המצוות שעשו האבות ריחות היו, אבל אנו שמן תורק, והיינו שקודם קבלת התורה הרגישו האבות ריח מהתורה שעתידה להנתן אחר כך, כי בחינת הריח הוא מרחוק, ולכן מברכין על הבשמים במוצאי שבת קודש, שישאר על כל פנים ריח מן השבת גם על ימי המעשה,וזה הריח נמצא על כל פנים בכל איש ישראל ממה שעתידין להיות בני עולם הבא, שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא... (סוכות תרס"ד)
...הנה בתנא דבי אליהו (פרק ו') ובויקרא רבה (פרשה ב') ברוך המקום שספק עצמו עם הצדיקים הראשונים אדם העלה שור על גבי המזבח, נח קיים מה שכתוב בתורה, ויבן נח מזבח לה', אברהם קיים את התורה כולה, וחשב עוד יצחק יעקב יהודה ויוסף, עד שלא ניתנה תורה להם והם עשו אותה מאליהם, לפיכך אהבם הקב"ה אהבה גמורה והשוה את שמם לשמו הגדול עליהם הוא אומר אשרי תמימי דרך וגו'... נראה לפרש, דהנה מה שאמרו שאברהם קיים את התורה כולה, שבודאי אין הפירוש במעשה המצוות כמו שהן עתה, שזה אי אפשר ברוב מצוות התורה כמובן, מה גם שרובן תלויין ביציאת מצרים, אלא הפירוש אור המצוות, כענין שבזוהר הקדש שיעקב קיים במקלות אשר פצל סוד התפילין, וממנו תקיש אל השאר, ועל דרך זה היה אפשר להם לקיים כל התורה, אך בכלים ולבושים שונים מאשר הם אחר נתינת התורה, אבל כשניתנה תורה אי אפשר עוד לקיים מצוות אלא בכלים ולבושים על פי דרכי התורה...
והטעם יש לומר, דהנה גוף המצוות חל עליהם שם שמים, ומשום הכי בשעת מצוותן נוהגין בהן קדושה, ובודאי זהו רק כשנצטוינו על המעשה ההוא, והמצוות הן שלוחי השי"ת... ובאשר כח המשלח בשליח, על כן חל שם שמים עליהן, ואין שום כח חיצוני יכול לדבוק בהן... אבל באם האדם בעצמו יעשה לאורות ההם כלים ולבושים לפי רוח בינתו, מאחר שאינם שלוחי השי"ת ואין שורה עליהם שם שמים, שוב יכול לדבוק בהם כחות חיצוניים... אך גדול כח האבות והצדיקים הראשונים, שבכלים ולבושים שהם עשו בשביל אורות המצוות לא היתה לכחות החיצונים שום שליטה, ועל כן כאשר השכילו מדעתם את האורות היה ביכולתם להכין להם כלים כפי רוח בינתם... (ויקרא שמיני תרע"ח)
ויבא יעקב שלם וגו'... והיינו באברהם כתוב רק ברמז עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי וגו', שקיים כל התורה כולה ושבת בכלל, אבל ביעקב כתוב בו מפורש ויחן וגו' שקבע תחומין, והוא כענין אמרם ז"ל שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו ויצילהו מידם וכו', ובודאי שאין הכונה להתפאר בזה חס ושלום, רק מי שנכתב עליו בתורה מפורש הוא לאות שנקנה בו לקיום לעולמי עד, מפני שהלב נעשה מזוכך בענין זה, וזה ענין שמירת שבת שנזכר אצל יעקב אבינו ע"ה מפורש שהוא נעשה לבו מזוכך בקדושת שבת, והיינו שנקשר בפנימיות מחשבתו בהשי"ת, וזה ענין שמירת שבת... (בראשית וישלח ז)
...וידוע מחלוקת ראשונים אי האבות יצאו מכלל בני נח, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, דמכלל בני נח יצאו, ואברהם אבינו ע"ה נקרא בחגיגה ג' א' תחלה לגרים, אבל לכלל ישראל לגמרי לא באו, עד מתן תורה שהיה קדושין... ואברהם הובטח בזה בשבועה, והוא כמו שידוכין והתקשרות בשבועה, אבל עדיין אפשר להנתק עד הנשואין, שנגמרו השדוכין, ועל זה נאמר וידעתם את נפש הגר... (שמות א)
...והאבות אף שקיימו התורה עד שלא נתנה, מכל מקום הם קיימו התורה רק ממה שהבינו מהבריאה, שכל העולם הוא דברי תורה שיכולים ללמוד מזה, ועל זה איתא (ברכות ו') כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה וכו' אלא לצוות לזה, ולמה נצרך לו כל העולם, אך כדי ללמוד כל התורה מהבריאה, ועל זה נאמר וארא וגו' בא:ל ש:די, ששם ש:די מורה שאמרתי לעולם די... והאבות גם כן למדו כל התורה רק מהבריאה, וזה פירוש בא:ל שד:י, אבל ושמי הוי"ה, היינו התגלות שם הוי"ה שהוא תורה שבכתב בסוד הדעת לא נתגלה עד מתן תורה, וזה לא נודעתי להם... (במדבר מסעי יא)
...בזה אפשר גם כן ליישב מה שמצינו באבות הקדושים שקיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, ואף על פי כן נשא יעקב שתי אחיות, עמרם נשא דודתו ועוד, וזה מפני שעד מתן תורה אפילו הדברים שנאמרו בתורה לא היו אלא בבחינת רופא המצוה על החולה, כי בריאת הצווי זהו ענין מתן תורה, ולכן אם מפאת מציאותם שהיתה יוצאת מהכלל, או מפני איזה חשיבות של צורך אחר כמו בנין בית ישראל על ידי רחל אמנו שהיא עקרת הבית, שאחרי הנשא יעקב את לאה מן ההכרח היה שישא גם את רחל, היה ראוי שישא את רחל למרות החסרון שבזה.
וכן יש לבאר מה שמצינו אצל יוסף הצדיק, שבשעה שתבעה אותו אשת פוטיפר לעבירה הסביר לה טעמים ונמוקים, הן אדוני וגו', ומן התימה, הלא האומות כבר נצטוו על אשת איש מקרא "ודבק באשתו", ולא באשת חבירו, והאם צריך עוד לטעמים אחרים שלא לזנות עם אשת חבירו. אבל כמו שיבארנו הלא אמרו חז"ל כי אשת פוטיפר ראתה באצטגנינות שלה שבית יוסף יבנה משניהם, ובודאי גם יוסף צפה ברוח הקדש כי ממנה וממנו ביתם יבנה, ולכן טענתה היתה נכונה, כי החשיבות שבדבר מכריעה את החסרון שבגלוי עריות, ואף על פי שצווי זה כבר היה קודם מתן תורה, אף על פי כן זה היה רק בבחינת ידיעה של רופא המצוה על החולה, ולזה הוכרח יוסף להסביר לה, כי כל הנמוקים לעשות דבר נגד חק הבריאה הוא רק במה שנועד לו בעצמו, אבל שוד וחמס אי אפשר להתיר בשום אופן מאיזה טעמים שיהיו... (חלק ג עמוד קעא, בין ישראל לעמים, וראה עוד בן נח-דין)
קודם מתן תורה היתה התורה למעלה "בשמים", שלא היה אפשר להשיגה אלא במדרגות העליונות שבסולם העליה, ומי שהגיע לשם, גילה את התורה בתוך נשמתו המזוככת, לפי דרגת "עצמו" שהגיע אליה. כפי שאמרו רז"ל על אברהם אבינו ע"ה ש"מעצמו למד תורה". מי שעלה מעצמו וזיכך נשמתו מצא את התורה בנשמתו, והשגתו היתה על פי המדרגה שקנה, אולם לא היתה האפשרות ההפוכה, שעל ידי התורה יזכך את נפשו, כי הזיכוך היה צריך להיות קודם השגת התורה.
האבות זכו בעוצם קדושתם להשיג את שורש המצוה, ועל פי זה עשו את המעשה, בבחינת זכרון למה שקנו כבר בנפשם, ולא בבחינת ציווי... (חלק ג עמוד נא)