(ראה גם: דל, עני, צדקה)
אביונך - לשון איבה, שהוא מדולדל ותאב לכל טובה. (שמות כג ו)
אביון - דל מעני, ולשון אביון, שהוא תאב לכל דבר. (דברים טו ד)
האביון - יש אומרים מגזרת אבה, שמתאוה בחסרונו לכל דבר. (שם שם ז)
אביון - אף שהוא בשאר מקומות שם התאר, המסכן, הוא לדעתי כאן שם המופשט, עוני... (שם שם ד)
אביון הוא גרוע מדל ומכל הלשונות המורים על העוני, והוא מלשון אבה, ומציין העני התאב והמאוה לכל דבר, ואין לו מאומה. (הכרמל)
לא תאבה - אבה היא כניעה לרצון אחרים, ומזה באה המלה אביון. (בראשית כד ח)
אביון - מציין את התלות בדעת אחרים. זהו מצב בלתי תקין, שהחריב כבר מדינות אדירות, ואין מקום למצב כזה של יחיד במדינת ה'. (דברים טו ד)
עני - התלוי באחרים בקיומו, ואביון תלוי באחרים ברצונו. (תהלים י ב)
אביון - בלי כח, ונכנע לרצון כל, והחברה זורקת אותו לאשפות. (שם קיג ז)