ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל, וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אותה למלך, והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו, והמלך לא ידעה. (מלכים א א ג)
אמר רב יעקב אמר רבי יוחנן אבישג מותרת לשלמה ואסורה לאדניה, מותרת לשלמה, דמלך היה, ומלך משתמש בשרביטו של מלך, ואסורה לאדניה, דהדיוט הוא. אבישג מאי היא, דכתיב והמלך דוד זקן בא בימים וגו' ויאמרו לו עבדיו וגו' וכתיב ויבקשו נערה יפה וגו', וכתיב והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סוכנת ותשרתהו, אמרה נינסבן, אמר לה אסירת לי, אמרה ליה חסריה לגנבא נפשיה לשלמא נקיט (כשהגנב אינו מוצא מקום לגנוב מחזיק עצמו בענוה, כלומר מפני שזקנת ותשש כחך אתה אומר שאני אסורה לך, רש"י), אמר להו קראו לי לבת שבע, וכתיב ותבא בת שבע אל המלך החדרה, אמר רב יהודה אמר רב באותה שעה קינחה בת שבע בשלש עשרה מפות... (סנהדרין כב א)
והנערה יפה עד מאד, אמר רבי חנינא בר פפא עדין לא הגיעה לחצי יופי של שרה, דכתיב עד מאד, ולא מאד בכלל. (שם לט ב)
ושם אשה גדולה - בפרקי דרבי אליעזר שהיתה אחותה של אבישג השונמית. (מלכים ב ד ח)