אברך

זהר:

ויקראו לפניו אברך, מהו אברך, הוא ההתקשרות שנקשר השמש בלבנה, (שהוא סוד יסוד המיחד ז"א ונוקביה), והכל כורעים נגד מקום זה, (כי כוונת הכריעות שבתפילה הן בסוד היסוד שנקרא ברוך, ועל שם הכריעות קראו לפניו אברך, שהוא מלשון ויברך את הגמלים, ונתון אותו על כל העולם, (שהוא הנוקבא), וכל בני העולם מודים לו (על השפע שמשפיע להם)... (מקץ פ)

ספרי:

כיוצא בדבר אתה אומר, דרש רבי יהודה וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך, זה יוסף שהיה אב בחכמה ורך בשנים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים, מעידני עלי שמים וארץ שאין אברך אלא לברכים, שהכל נכנסין ויוצאים תחת ידו, כענין שנאמר, ונתון אותו על כל ארץ מצרים. (דברים א)

תלמוד בבלי:

...מאי רכא, מלכותא, דכתיב אנכי היום רך ומשוח מלך, ואי בעית אימא מהכא, ויקראו לפניו אברך. (בבא בתרא ד א)

מדרש רבה:

ויקראו לפניו אברך, אב בחכמה ורך בשנים. (בראשית צ ג)

תרגום יונתן:

...והוו מקלסין לקדמוי דין אבא למלכא רב בחכמתא ורכיך בשנייא... (בראשית מא מג)

תרגום אונקלוס:

ואכריזו קדמוהי דין אבא למלכא... (שם)

רש"י:

אברך - כתרגומו דין אבא למלכא, רך בלשון ארמי מלך... (שם)

אבן עזרא:

אברך - כל אדם קורא לפניו אכרע ואשתחוה... וכלם מגזרת ברכים... (שם)

אברבנאל:

אברך - שיכרעו לפניו בהשפלת ברך, הכבוד המיוחד למלך. (שם)

רש"ר הירש:

אברך - לא כבוד מצד העם, כי אם מצד שאני מצוה לכבדו. (שם)

העמק דבר:

אברך - מלשון ריכא, ולא מלוכה ממש אלא שררה. (שם)

תורה תמימה:

אברך - אב ורך, דכל שם שאינו בן ג' אותיות שורש נדרש ברז"ל. (שם)