אגוז

זהר:

אמר לו רבי עקיבא, מהו שכתוב אל גנת אגוז ירדתי, אמר לו תא חזי, גנה זו יוצאת מעדן, וזו היא השכינה. אגוז היא מרכבה העליונה הקדושה שהיא ארבעה ראשים של הנהרות הנפרדים מן הגן, (שהוא סוד ד' הפנים, פני אריה, פני שור, פני נשר, פני אדם), כאגוז הזה שיש לו ד' ראשים קדושים בפנים, (דהיינו בהפרי שלו, ויש לו גם כן ד' קליפות החופפים על הפרי, הרומזים על ד' קליפות, שהם רוח סערה, וענן גדול, ואש מתלקחת, ונוגה, כמו המרכבה העליונה). ומה שאמר ירדתי, (דהיינו אל גנת אגוז ירדתי), הוא כמו שלמדנו ירד פלוני למרכבה.

אמר לו רבי עקיבא, אם כן היה לו לומר לאגוז ירדתי, (שהיא המרכבה), מהו שאומר אל גנת אגוז ירדתי. אמר לו משום שהגנה (שהיא המלכות), היא כל השבח שבאגוז, (שצומחים ויוצאים מן הגנה הזו שהיא המלכות, ועל כן מזכיר את הגנה בעיקר. (וממשיך לפרש למה נרמזה המרכבה באגוז), מה אגוז צפון וסתום מכל צדדיו, (בתוך קליפתו), כך המרכבה היוצאת מן הגן, (שהיא המלכות), סתומה מכל צדדיה. מה אלו ארבעה ראשים שבאגוז מתחברים בצד זה, (דהיינו במרכזם), ומתפרדים מצד זה (כלפי חוץ), כך המרכבה (הד' פנים שלה) מתחברים באחדות בחדוה ובשלמות ונפרדים כל אחד לבחינתו על מה שנתמנה. זהו שכתוב הוא הסובב את כל ארץ החוילה, וכן הוא ההולך קדמת אשור וכן כולם...

אמר רבי עקיבא, לכלוך זה שהוא בקליפת האגוז, (דהיינו בד' קליפות הסובבים עליו), למה הם רומזים, אמר לו, אף על פי שהתורה לא גילתה אותה, (כי מדברת רק בבחינת הטוב שבאגוז), גילתה אותו בזה, (דהיינו בשקדים כמו שמפרש והולך), שהתורה מדברת מן ד' קליפות שבשקדים דוקא הרומזות על דין, ולא מבחינת הטוב שבהם... (שמות קנט, ועיין שם עוד וערך קליפה)

...וקליפה זו היא כקליפה המתדבקת במוח האגוז, שבזמן שהאגוז היא רכה, נפרדת קליפה ההיא מן מוח האגוז בלי כבדות, ובזמן שהאגוז הוא יבש, קשה לאדם להעבירה משם, כי עוד הקושיא במקומה עומדת, ומשום זה צוה הקב"ה לאדם לחזור בתשובה בימי נעוריו, קודם שיזקין בו יצר הרע... (פנחס רסו, ועין שם עוד וערך קליפה)

תלמוד ירושלמי:

רבי יוסי אומר נוטעין ייחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי... (ערלה ז ב)

מדרש רבה:

אל גנת אגוז ירדתי, אמר רבי יהושע בן לוי נמשלו ישראל כאגוזה, מה האגוזה נגזזת ונחלפת ולטובתה היא נגזזת, למה שהיא מחלפת כשער הזה שנגזז ונחלף... כך כל מה שישראל נגזזין מעמלן ונותנין לעמלי תורה בעולם הזה, לטובתן הן נגזזין ונחלפין להם, ומרבין להם עושר בעולם הזה ושכר טוב לעולם הבא. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, מה הנטיעות הללו אם מכסה שרשיהם בשעת נטיעתן הן מצליחות, ואם לאו אינן מצליחות, אבל האגוז הזה אם את מכסה שרשיו בשעת נטיעתו אינו מצליח, כך ישראל מכסה פשעיו לא יצליח... רבי עזריה אמר תרתי, מה אגוז זה עצו משמר פריו, כך עמי הארץ שבישראל מחזיקין בדברי תורה, הדא הוא דכתיב (משלי ג') עץ חיים היא למחזיקים בה. ואמר חורי, מה אגוז זה אם נופל לתוך הטנופת את נוטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו והוא יפה לאכילה, כך כל מה שישראל מתלכלכין בעונות כל ימות השנה, בא יום הכפורים ומכפר עליהם, הדא הוא דכתיב (ויקרא ט"ז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. רבי יהודה ברבי סימון אומר, מה אגוז זה יש לו ב' קליפות, כך ישראל יש להן שתי מצות, מילה ופריעה. דבר אחר אל גנת אגוז, אמר ריש לקיש מה אגוז זה חלק, דתנינן רבי שמעון אומר אף בחליקי אגוזים, וכל מי שעולה לראשו ואינו נותן דעתו האיך יעלה הוא נופל ומת ונוטל שלו מן האגוז, כך כל מי שהוא מנהיג שררה על הציבור בישראל ואינו נותן דעתו היאך הוא מנהיג את ישראל, סוף שהוא נופל ונוטל שלו מתחת ידיהם, הדא הוא דכתיב (ירמיה ב') קדש ישראל לה' ראשית תבואתו כל אוכליו יאשמו וגו'. דבר אחר אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה שחוק לתינוקות ושעשוע למלכים, כך הן ישראל בעולם הזה על ידי עונות, דכתיב (איכה ג') הייתי שחוק לכל עמי וגו', אבל לעתיד לבא והיו מלכים אומניך.

דבר אחר אל גנת אגוז ירדתי, מה האגוז הזה יש בו אגוזי פרך אגוזים בינונים ואגוזים קנוטרנין, כך ישראל יש מהן עושין צדקה מאליהן, ויש שאם אתה תובען הם נותנים, ויש שאתה תובען ואין עושים... דבר אחר אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה האבן שוברו, כך תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן, התורה קרויה אבן, שנאמר (שמות כ"ד) ואתנה לך את לוחות האבן, ויצר הרע קרוי אבן, שנאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם... כך אמר הקב"ה תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן, תהא האבן משבר האבן.

דבר אחר אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה אינו יכול לגנוב המכס שלו שהוא נשמע וניכר, כך הם ישראל, כל מקום שאחד מהם הולך אינו יכול לומר שאינו יהודי, למה שהוא ניכר, הדא הוא דכתיב (ישעיה ס"א) כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'. דבר אחר אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה, השק מלא אגוזים בידך, את נותן לתוכו כמה שומשמים כמה חרדלים והן מחזיקין, כך כמה גרים באו וניתוספו בישראל, הדא הוא דכתיב (במדבר כ"ג) מי מנה עפר יעקב.

דבר אחר אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה את נוטל אחד מהכרי וכולן מדרדרין ומתגלגלים זה אחר זה, כך הן ישראל, לקה אחד מהן כולן מרגישין, הדא הוא דכתיב (שם ט"ז) האיש אחד יחטא וגו'. אמר רבי ברכיה מה אגוז זה עשוי ד' מגורות והסירה באמצע, כך היו ישראל שרויין במדבר ד' דגלים ד' מחנות ואהל מועד באמצע, הדא הוא דכתיב (שם ב') ונסע אהל מועד. דבר אחר אל גנת אגוז ירדתי זה העולם, לראות באבי הנחל אלו ישראל, לראות הפרחה הגפן, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, הנצו הרמונים אלו התינוקות שיושבין ועוסקין בתורה... (שיר השירים ו יז)

פסיקתא:

...אמר רבי יהושע דסיכנן בשם רבי לוי כל האילנות בשעה שהם לוקים מכסים עיקריהם והם חיים, אבל האגוז הזה כשלוקה מגלה שרשיו והוא חי, כך ישראל מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועוזב ירוחם... דבר אחר מה האגוז הזה שחוק לתינוק ותענוג למלכים, כך ישראל, כשהם זוכין והיו מלכים אומנייך, וכשהם חוטאים הייתי שחוק לכל עמי. דבר אחר האגוז הזה עצו משמר פריו, כך ישראל עוסקים בתורה וחבריהם שלהם עוסקים בגמילות חסדים. דבר אחר האגוז הזה כל זמן שעצו דבוק לפריו הוא משומר, פירש הימנו משליכים אותו לאשפות, כך ישראל, כל זמן שחביריהם דבוקים לחכמים ושומעים דבריהם הם זוכים לקנות שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא, פרשו מהם אבדו מן העולם... דבר אחר למה כאגוז, אלא כל הפירות שנופלין בארץ אין להם קול, והאגוז כשנפל לארץ קולו הולך, כך הצדיק מת קולו הולך בכל העולם. דבר אחר כל הפירות יכול את ליטול מהם מתוך השק ואין חביריהם מרגישים, בין תמרים בין תותים בין תאנה, אבל האגוז כיון שאתה נותן ידיך ונוטל מהם מעט, כולם מתרעמים ומרגישים, כך ישראל איש אחד חוטא כולם מרגישים, האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף (במדבר ט"ז)...

דבר אחר אל גנת אגוז, האגוז הזה שחוק לתינוקות והעונג למלכים, כך ישראל כשעושים רצונו של מקום מתחטאים על המלכים, באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגיד (דניאל ב')... דבר אחר אל גנת אגוז ירדתי, אמר רבי יהושע בן לוי הגינה שאני גוזז אותה כל שעה, ואומות העולם חוטאים ואני מאריך רוחי עמהם, אבל ישראל איני מקיף להם, אלא חטאו מיד אני גוזזם, אף על פי כן כל דבר שהוא נגזז מיד הוא מחליף ומשבח, אמר הקב"ה אע"פ שגזזתי אותם מיד הרביתי אותם יותר ממה שהיו וכחול שאין לו מניין... (פרק יא יהודה וישראל)

ילקוט שמעוני:

דבר אחר אל גנת אגוז זה היה אברהם, לראות הפרחה הגפן זה היה יצחק, הנצו הרמונים זה יעקב ושבטיו. דבר אחר אל גנת אגוז אלו ישראל שנתקדשו לפני הר סיני שנמשלו כאגוז, מה האגוז הזה אם הקשתו כלו מפעפע, כך ישראל משנתקדשו נעשו נוחים. אמר רבי יוסי בר יהודה מי שלא ראה אגוז מימיו ואינו יודעו מה, סבור שאין בו כלום אלא עצים, פעפעו הרי הוא מוציא אותו מגורות של אוכלים, כך ישראל האומות שאין מכירים אותם אומרים בעונותיהם הם לוקים, בדקו אותם הם מוצאים אותם מגורות מגורות של מצוות. (שיר השירים ו, תתקצב)

מדרש הגדול:

...מה האגוז הזה יש לך נוגע בו ונגלל, ויש לך שהוא נפצע בקושי, ויש לך שאתה מכה בו ושונה ומשלש ואינו נפצע, אף כך ישראל, יש מהן ששונין לו פרקו פעם אחת ומקבלו מיד, ויש מהן שאתה שונה לו ומשלש ואחר כך מקבל, ויש מהן שלבו כאבן... מה האגוז עשוי מגורות מגורות, כך ישראל עשויין כתות כתות, כהנים לוים וישראל, מקרא ותרגום, משנה ומדרש, הלכות ואגדות, מה האגוז הזה כל זמן שהוא שלם אוכלו שמור בתוכו, נפצע נפסד אוכלו, כך ישראל כל זמן שהן אגודה אחת עשויין יפה, וכן הנביא אומר הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה, אימתי מעלתו שלהקב"ה בשמים בזמן שאגודה שלמטה עשויה יפה. (שמות לא יח)

רש"י:

אל גנת אגוז - למה נמשלו ישראל לאגוז, שמבחוץ קשה ובתוכו מלא מגורות אוכלים, כן ישראל, צנועין ואין מתפארין במעשיהן. דבר אחר אם נופל לטיט אין תוכו נמאס, כן ישראל גולין ולוקין ואין מעשיהם נמאסים. (שיר השירים ו יא)