אדון

(ראה גם: איש, בעל, שם-אדנות)

ילקוט שמעוני:

הנה ארון הברית אדון כל הארץ, אמר רבי שמואל בר נחמני כל מקום שנאמר אדון עוקר דיורין ומכניס דיורין, וזה בנין אב לכולם, עוקר כנענים ומכניס ישראל... (יהושע פרק ג, יד)

חובת הלבבות:

...ואם האב מוכרח בזה בדרך הטבע, והטובה לא-ל, והוא שליח בה בלבד, אבל טובת האדון על עבדו ידוע כי הוא מכוין לתקן ממונו בממונו עם צרכו לעבודתו, והוא אינו מכוין בזה כי אם לתועלת עצמו, ועם כל זה כבר חייבו הבורא יתברך בעבודתו והודאתו, כמו שכתוב בן יכבד אב ועבד אדוניו... (שער ג עבודת האלקים, הקדמה)

אבן עזרא:

אדוני - רבותי, לשון חול. (בראשית יט ב)

אם אדוניו - מצאנו אנשי לשון הקדש חולקים כבוד בתורת השמות, אבל לא בפעלים, אמרו אדון גם אדונים, והוא לשון יחיד "מיד אדונים קשה", ובסמוכים אמרו אדוניו ולא אמרו אדונו, כי לא נמצא, ולשון המדבר, אדני שאל. ואסור לאמרו בלשון רבים שלא יתערב עם השם הנכבד, וככה אין ראוי שיאמר לשם על לשון יחיד, כמו בכינוי אדני שאל... (שמות כא ד)

לאדוני האדונים - המלאכים אדוני הארץ. (תהלים קלו ב)

רמב"ן:

ואדוני האדונים - כל צבא השמים אשר להם ממשלה בשפלים, כי הוא האדון אשר שם להם משטרם בארץ... (דברים י טז)

רד"ק:

האדונים - הגלגלים, אדוני ומנהיגי השפלים. (תהלים קלו ב)

ספורנו:

ואדוני האדונים - מנהיג המנהיגים והם הגלגלים ומניעיהם שהנהגת כולם מכוונת להשיג תכלית כוונתו כענין המלאכות הפרטיות ביחס אל הראשיות. (שם)

מהר"ל:

...ותדע עוד כי יש חילוק בין מלך ובין אדון, כי המלך הוא נבדל מן העם, והאדון הוא שעבדיו תלוים בו... (חידושי אגדות ראש השנה טז א)

רש"ר הירש:

בעולת בעל - מציין יחס של התגברות על דבר, אדון מציין את התומך, המגן ובא הכח, ואיש מציין את היחס השוה לאשה. (בראשית כ ג)

אדוני הארץ - בעל הוא העליון, המתגבר, אדון מלשון אדן, הנושא, לא זה שיכול גם להתגבר ולהשמיד. בחזות האלילית ה' הוא "בעל", בישראל הוא מכונה "ומתחת זרועות עולם", מקומו ונושאו של כל המציאות, לאדון כזה שייך להיות עבדים, ולא לבעל. (שם מב לג)