אדם הראשון   כתנות עור

(ראה גם: אדם הראשון-כללי)

ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. (בראשית ג כא)

זהר:

אחר החטא, הלביש אותם הקב"ה בלבושים שהעור נהנה מהם, ולא הנפש, (וזה שאמר כתנות עור), בתחילה היו להם כתנות אור, שהעליונים היו משתמשים בהם למעלה, כי מלאכים עליונים היו באים לאדם הראשון להנות מאור ההוא, וזה שאמר ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו, ועתה שחטאו ניתן להם כתנות עור, אשר העור נהנה מהם, דהיינו הגוף ולא הנפש... (בראשית תנד)

למדנו בסוד המשנה, מה שכתוב וידעו כי ערומים הם, ידיעה ידעו ממש, שאותו לבוש כבוד שנעשה מן הימים, חסר מהם ולא נשאר להם, אף יוסר מהם להלבש בו, וזה שאמר גלמי ראו עיניך וגו', (שסובב על אדם הראשון), ימים יוצרו, ודאי שנוצרו להיות לבוש, ולא אחד בהם, שלא נשאר לו אחד מהם להתלבש בו. עד שהשתדל אדם ועשה תשובה, והקב"ה קבל תשובתו ועשה לו כלי ולבוש אחר, ולא מן ימיו, (כי לא תקן בתשובתו את החטא דעץ הדעת בשלימות), וזהו שכתוב ויעש ה' אלקים וגו' כתנות עור וילבישם. (ויחי שא)

פתח ואמר וירח את ריח בגדיו וגו' ריח בני כריח שדה וגו'... ולמדנו אותם הבגדים היו של אדם הראשון, שכתוב ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם והוציאם מגן עדן.

ואם תאמר שכתוב ויתפרו עלי תאנה, ומהם היו (הכתנות עור) שעשה להם ה', (הלא תפרו מעצמם), וכתוב כתנות עור, הרי לא היו אלא עלי תאנה, אלא כתרגומו, (של כתנות עור), לבושין דיקר, והיו מעלים ריח מן הבשמים שבעדן. ולמדנו בשם מלא נעשו, שכתוב ויעש הוי"ה אלקים (שהוא שם מלא), מה שלא נעשו בו שמים וארץ, (שבהם כתוב אלקים בלבד. (שואל) ולא, והרי כתוב ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים, ומשיב, לא קשה זה, כי כשנעשו לא נעשו בשם מלא, וכשהתקיימו בשם מלא התקיימו, (והכתוב, ביום עשות ה' אלקים, נאמר לקיום).

ומה שאמרו שאלו הלבושים באו לאותו רשע עשו, שלקחם מן נמרוד, וכן בארנו, וקשה הדבר, אם כן הרי כתוב, לאדם ולאשתו, שעשה לבושים לאדם ולבושים לחוה, ומה נעשה עם הלבושים של חוה, ועוד אם כן במה נקברו, היעלה על דעתך שהם עזבו והשליכו מעצמם זהר העליון שנתן להם הקב"ה.

אלא אלו הלבושים שהתלבשו בהם אדם וחוה לא התלבש בהם אדם אחר, כי באלו הלבושים היו דומים כעין של מעלה, ואם יעלה על דעתך שהתלבשו בהם מעצמם, תא חזי, כתוב, וילבישם, שהקב"ה הלביש אותם, אשרי חלקם. (בא קמח)

משום כשחטא אדם הוסר ממנו לבוש היקר שהתלבש בו בתחילה, כשהכניסו הקב"ה לגן עדן, ואחר שחטא הלבישו בלבוש אחר, לבוש הראשון שאדם נתלבש בו תחלה בגן עדן היה מאלו המרכבות הנקראות אחורים שהם הלבושים הנקראים לבושי צפורן. וכשהיה בגן עדן, כל אלו המרכבות וכל אלו המחנות הקדושים כולם היו מסבבים את אדם, ונשמר מהכל, ולא היה יכול דבר רע להתקרב אליו, כיון שחטא והוסרו ממנו אלו הלבושים של צפורן, היה מתירא מדברים רעים ומרוחות רעים, ונסתלקו ממנו אלו מחנות הקדושים (שהיו מסבבים ושומרים אותו), ולא נשארו מאלו הלבושים, אלא אלו צפרנים שבראשי האצבעות וזוהמא דסטרא אחרא מקפת הצפרנים מסביב להם... (ויקהל רעב, ועיין שם עוד וערך צפורן)

ותא חזי, אדם הראשון כשהיה בגן עדן, היה מלובש בלבוש כעין של מעלה, והוא לבוש של אור עליון, כיון שנגרש מגן עדן והיה נצרך לגוונין של עולם הזה, מה כתוב, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, מתחלה היו כתנות אור, אור של אור העליון ששימש בו בגן עדן. משום שבגן עדן היה משמש בו אור עליון המאיר, ועל כן אדם כשנכנס לגן עדן הלבישו הקב"ה בלבוש של אותו האור והכניסו שמה, ואם לא היה מתלבש תחילה באותו האור לא היה נכנס שם, כיון שנגרש משם היה צריך למלבוש אחר, אז ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור. והכל כמו שצריך... (פקודי קסח)

רבי אלעזר ורבי חייא היו הולכים בדרך, אמר רבי אלעזר כתוב, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור. וכי עד עתה היו מופשטים מעור ההוא, (ומשיב), כן, (שעד עתה לא היו להם אלו כתנות עור), כי כלי לבושי יקר היו. אמר לו רבי חייא אם כן, לא היה ראוי להם אפילו כתנות עור (מאחר שחטאו בעץ הדעת), ואם תאמר שמטרם שחטאו הלביש אותם כתנות עור), אינו כן, אלא לאחר שחטאו כתוב, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם.

אמר לו, כך הוא ודאי, (שלאחר החטא היה), אלא בתחילה היו מלובשים כעין של מעלה, (דהיינו בזהר העליון של ז"א), והיו מופשטים מן הגוונים שלמטה, (של עולם הזה), והיה אור העליון מסבב אותם, ואחר שחטאו, החזיר אותם בגוונים של עולם הזה, והעביר מהם הגוונים של מעלה, (שהיה להם מז"א), מה כתוב, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, כעין עולם הזה, כתוב, ואת אהרן ואת בניו תקריב והלבשתם כתנות, שם היה כעין של מעלה, (דהיינו מבחינת אור ז"א), וכאן (בכתנות עור של אדם הראשון), היו כעין שלמטה, לפיכך שם נקראים כתנות שש, (הרומז על ז"א, שהוא נקרא שש, על שם ו"ק), וכאן כתנות עור. (שהם מבחינת המלכות הנקראת עור, שהיא בחינת עולם הזה), ואף על פי שהוא כך, היופי של אלו הלבושים היה עולה על הכל.

ותפקחנה עיני שניהם, היינו (שנפקחו עיניהם) בטופס של עולם הזה, (דהיינו בציור הרגיל בעולם הזה), מה שלא היה מקודם, שהיו משגיחים ופקחים למעלה, בעולם העליון, לעתיד לבא, כתוב והולכתי עורים בדרך לא ידעו וגו', כי עתיד הקב"ה לפקוח עינים שלא היו חכמות, שיסתכלו בחכמה עליונה, ולהשיג מה שלא השיגו בעולם הזה, כדי שיכירו את רבונם. אשריהם הצדיקים שיזכו לחכמה ההיא, שאין חכמה כאותה החכמה, ואין ידיעה כאותה הידיעה, ואין דבקות כאותה הדבקות. (ואתחנן לג)

מכילתא:

וזה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות ואילו הם... ויש אומרים אף בגדו של אדם הראשון... (ברכה שנה)

פרקי דרבי אליעזר:

מה היה לבושו של אדם הראשון, עור של צפורן וענן כבוד כוסה עליו, כיון שאכל מפירות מאילן נפשט עור צפורן מעליו וראה עצמו ערום ונסתלק ענן הכבוד מעליו, שנאמר ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה המן העץ אשר צויתיך... (פרק יד)

רבי יהושע בן קרחה אומר מן האילן שנחבאו שם תחתיו לקחו עלים ותפרו, שנאמר ויתפרו עלה תאנה, רבי אליעזר אומר מן העור שהפשיט הנחש עשה הקב"ה כתנות כבוד לאדם ולעזרו, שנאמר ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם... (פרק כ)

רבי יהודה אומר, הכתונת שעשה הקב"ה לאדם ולאשתו היתה עמהם בתיבה, וכשיצאו מן התיבה לקחה חם בן נח והוציאה עמו, והנחילה לנמרוד, ובשעה שהיה לובש אותה היו כל בהמה חיה ועוףבאין ונופלין לפניו, כסבורין שהוא מכח גבורתו, לפיכך המליכוהו עליהם מלך... (פרק כד)

מדרש רבה:

ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, בגדי אדם הראשון שהם דומים לפנס, רחבים מלמטה וצרים למעלה, יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות, אמר רבי יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן, כתנות עור, שהן דבוקים לעור, רבי אליעזר אמר איגיאה, ר' איבו אמר אגנייה, רבי יהושע בן לוי אמר לגאי, רבי יוסי בר חנינא אמר סיסרטון, רבי שמעון בן לקיש אמר גלי קסינון, ובהם היו בכורות משתמשין, רשב"נ אמר צמר גמלים וצמר ארנבים היו, כתנות עור, כתנות שהן באין מעור. (בראשית כ כט)

...לבש בגדי כהונה גדולה, שנאמר (בראשית ג') ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, בגדי שבת היו, והיו הבכורות משתמשין בהם, כיון שמת אדם מסרן לשת, שת מסרן למתושלח, כיון שמת מתושלח מסרן לנח, עמד נח והקריב קרבן, שנאמר (שם ח') ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו', מת נח ומסרן לשם, וכי שם היה בכור, והלא יפת היה בכור, שנאמר (שם י') אחי יפת הגדול, ומפני מה מסרן לשם, מפני שצפה נח שלשלת האבות עומדת ממנו... מת שם ומסרה לאברהם... (במדבר ד ו)

מדרש תנחומא הקדום:

...ויצחק מסרן לעשו, שהיה בכורו, ועשו היה רואה את נשיו עובדות עבודה זרה, והפקידן אצל אמו, כשעמד יעקב ולקח הבכורה מן עשו, אמרה רבקה, הואיל ולקח יעקב את הבכורה מיד עשו, בדין הוא שילבש הבגדים הללו... (בראשית תולדות יב)

ילקוט שמעוני:

אמר רבי לוי למדתך תורה דרך ארץ, לפום חילך אכול, מכל עץ הגן תאכל, ופרא (פחות) מן מה דאת לביש, ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור, ויותר ממה דאת שרי, שהרי שנים הוו שרויין בכל העולם... (בראשית פרק ג, לד)

לקח טוב:

ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, כלי פשתן נהיו להם בדברו, דבר שהעור נהנה ממנו, דבר הסמוך לעור. (בראשית ג כא)

ילקוט ראובני:

כתנות אור של אדם הראשון להוליד נשמות קדושות מלבושיו של אדם הראשון, שלקחם נמרוד ועשו, ויעקב שהוא תיקון אדם לקחם, והוא הלבוש של הנשמה הנקרא צלם אלקים, שמזה יגיע מוראכם וחתכם על כל חית השדה, וסמך ליה בצלם אלקים ברא וגו', ולכן כל חיה שראתה בגדו של אדם הראשון מיד היתה מכניעה עצמה ונתפסת.

אותם מלבושים שנבראו בערב שבת בין השמשות נתן באותן מלבושים שני דברים של מעלה מלאים בושם, וילבשם מבושמים לשבת לשרת בהם לפני השכינה, וכשלבשם יעקב אמר ריח בני כריח השדה החמודות שהיה ממשלה ושולטנה, ולכך אמר הוי גביר לאחיך. החמודות כמו למי כל חמדת ישראל, וכשלבשם נמרוד נמשך כל אדם אחריו, והמלכות רוצה לומר מעלות, שנאמר שום תשים עליך מלך, בגימטריא שלשים מעלות. ואל תתמה, שהרי בהעבר האדרת של אליהו אלישע נמשך אחריו, כן באלה הדברים. ולפעמים היה על ידי הבגדים רוח נבואה ועושה בהם נסים... (בראשית)

עשו אחיו של יעקב ראה הכתונת שעשה הקב"ה לאדם הראשון וחוה על נמרוד, וחמד אותם בלבו, והרגו ולקח אותו ממנו, ומניין שהיו חמודים בעיניו, שנאמר "ותקח רבקה את בגדי עשו בנה החמדות", וכשלבש אותם נעשה גם הוא גבור, שנאמר "ויהי עשו איש יודע ציד", וכשבא יעקב מאת פני יצחק, אמר אין עשו ראוי ללבוש כתונת הללו, וחפר וטמנם בארץ, שנאמר ויטמן טמון וגו'. (שם תולדות)

תרגום יונתן:

...לבושין דיקר מן משך חיויא דאשלח מניה על משך בשריהון, חלף שופריהון דאשתלחו, ואלבשינון. (בראשית ג כא)

תרגום אונקלוס:

כתנות עור - לבושין דיקר. (שם)

רש"י:

כתנות עור - יש דברי אגדה אומרים חלקים כצפורן היו מדובקים על עורן, ויש אומרים דבר הבא מן העור, כגון צמר הארנבת שהוא רך וחם, ועשה להם כתנות ממנו. (שם)

אבן עזרא:

כתנות עור - יש אומר כי בתחלה היו עצם ובשר, ועתה קרם עליהם עור, ויש אומרים כתנות לעורם, ואחרים אומרים כי יש בהמה בדמות אדם, והשם צוה ונפשט עורה, ואין לנו לבקש בזאת, רק נאמין שהשם עשה לאדם גם לאשתו כתנות עור, ומי ימלל גבורותיו. (שם)

רד"ק:

כתנות עור - אין לשאול איך עשה הא-ל הכתנות האלה, כי אין זה פלא גדול מכל הבריאות, והאומר במדרש כי הכתנות היו עור שקרם על בשרם, איך היו מלובשים בעור זה, ואיך נכסה ערותם בזה? ויש אומרים כי מעור הנחש שהפשיטו הא-ל עשו להם כתנות, ויש אומר שזבח בהמה אחת או שתים ונפשט עורם... ואין צריך לכל זה, כי הא-ל ציוה ונבראו כמו הלוחות... (שם)

חזקוני:

כתנות עור - פירש רש"י לעור גופם ובשרם, כמו יאכל בדי עורו אברי גופו, ואין לפרש עור בהמה, שעדיין לא נפשטה בהמה, וכן תרגם אונקלוס למשך בשריהון. דבר אחר כתנות עור, מעור זוגו של לויתן ששחטו הקב"ה ומלח הנשאר לצדיקים לעתיד לבא... (שם)

רבינו בחיי:

כתנות עור - לכבוד, ומעין עור התחש שנברא בשעתו למשכן ולכסוי הארון. לרז"ל מצויירים שם כל מיני עופות שבעולם. ובמדרש בתורתו של ר' מאיר כתוב כתנות אור, רוצה לומר מעלות ומאורות והאור העליון שהיו בגן עדן. וילבישם - ולא כתב ללבש, ללמד חמלתו על יצוריו, שאף על פי שחטאו לא זז מלחבבם ולא שב חסדו מהם. (שם)

אברבנאל:

ויעש ה' - כי דעת האדם עוד לא נשלמה כראוי לעבודות מלאכותיות, וברצון ה' נעשו הכתנות מאליהן, ונתן בהם דעת ללבשן, ועשאן מעורות חיות שמתו, לרמוז שגם הם ימותו. ובבראשית רבה שמצמר או מפשתים היו. וילבישם - לפני שיצאו לאויר ולמזג אחרים. (שם)

ספורנו:

ויעש - בלתי השתדלות אדם, כענין לעתיד, כאמרם (פרק בתרא דכתובות) עתידה ארץ ישראל שתוציא גלסקאות וכלי מילת. וילבישם - שלא גרשם ערומים, פן בלבשם אחר כך בהשתדלותם יחשבו שהוסיפו מעלה. (שם)

אלשיך:

ויתפרו עלי תאנה - לזכר תמיד מה שחסרו בחטאם, מעין הציצית, ועל ידי זכות זו זכו לשמע קול ה', כי קודם היו לבושים בחלוקא דרבנן, הוא המלבוש המפורסם בזוהר, שיש לכל צדיק בגן עדן, אחד ממעשה המצוות, ואחד דק ובהיר מכוונת המצוות, וזהו ענין כתנות האור. ועתה כשחטאו נתפשטו מקדושתם. ומגודל איכותם הבינו זאת, והתעוררו להביט ברעתם, ולעשות זכר לכך. (שם שם ז)

של"ה:

כי אחר שגורש אדם מגן עדן אבד את לבושו ונשאר ערום, כדכתיב כי ערומים הם, כי נסתלק מהם האור ונשארו הרוחות ערומים בלי לבוש, עד שהלבישם הקב"ה כתנות עור מאויר עולם הזה, ועמד בעולם הזה זמן עד שמתוך המעשה וקיום המצוה תתלבש בגן עדן כדפירשנו... (שער הגדול)

סוד נטילת צפרנים זה לשון תולעת יעקב: דע כי המלבוש שנתלבש בו האדם הראשון היה מסוד המרכבות הנקראות אחורים, ודעת רז"ל שהם מלבושי ציפורן, וכשהיה בגן עדן כל המרכבות ההם היו סובבים אותו, ולא היה יכול דבר רע לקרב אליו, כיון שחטא נסתלקו המאורות ההם מעליו, ונתפשט מהלבוש היצר ההוא, ולא נשאר בו ממנו זולת מה שבראשי האצבעות והזוהמא סובבת בהם, ולפי שאין להביא טומאה במקדש צריך ליטלם בערב שבת... (מסכת שבת)

...נשמע מזה, שעור לויתן הוא אור גדול, ובציוני בפרשה זו כתב בשם מדרש כי בגדי החמודות מעור לויתן היו, ומסתברא מילתא דכשהרג הקב"ה הנקבה ומלחה לצדיקים, בודאי העור לא לחנם נברא, ומזה העור נעשו בגדי אדם וחוה, שעליהם כתיב ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור, ובזה ניחא שאמרו במדרש שבתורתו של ר' מאיר היה כתוב כתנות אור באל"ף... כי עור לויתן הוא אור המאיר וזיוו הולך בכל העולם... (תורה שבכתב תולדות)

רמח"ל:

ותדע שזהו ענין כתנות עור, והוא כתנות אור, כי הקב"ה היה רוצה מתחלה לתקן הנגה הזו על ידי הגוף, אבל מפני חטא אדם הראשון לא היה כך, ונשאר בבחינת כתנות עור. והענין כי בראשונה כשנברא האדם היו העולמות לפי הדרך שרצה בו הקב"ה, והיינו הנוגה שממנה מתפשט הרע היתה במדרגה יותר עליונה ממה שהיא עכשו, והיתה מוכנה לקבל תקון. והנה גוף האדם היה במדרגת כתנות אור, בבחינת קדושה שהוא אור, וכשחטא ירד ממדרגתו, ונשאר במדרגת כתנות עור, במדרגת קליפת נוגה, אבל לעתיד לבא כשיתוקן הכל, יחזור הגוף למדרגת כתנות אור, ואף הנוגה עצמה תתוקן בכח הגוף... (אדיר במרום)

מלבי"ם:

ויעש ה' - נתן בלב אדם חכמה ולמלאכה, ולחכמי חקירה, מעתה היה האדם זקוק לתורה הכתובה על הגוילין של עור כדי להנצל מעטיו של נחש. (בראשית ג כא)

רש"ר הירש:

כתנות עור - לומר שכל זמן שעלינו ללבוש אותם, עוד לא הגענו למצב הגן-עדני, וגם עלינו להתבייש עוד מהבהמי שבנו. לר' מאיר נכתב "כתנות אור"... (בראשית רבה כ'), הבגדים ומצות הציצית שבהם צריכים להזהירנו מפני הסתת הנחש שביצרנו. לרז"ל רמוזה כאן מדת גמילות חסדים של הקב"ה, רוצה לומר חסרון הישע של האדם הוא הקרקע להתעלותו עד כדי שיוכל להדמות במעשיו לה'. המציאות המראה לנו גומלי חסדים כה רבים, מוכיחה, כי לא באה על האדם קללה, ולא נלקח ממנו צלם אלקים לתמיד. (שם)

העמק דבר:

וילבישם - שלא נבראו הכתנות באופן שילבשום בעצמם, אלא נעשו על גבי בשרם שלא יבואו לידי גילוי ערוה בשעה שיתלבשו. (שם)

שפת אמת:

אדם כי יהיה בעור בשרו, כי אחר חטא האדם כתוב ויעש וגו' כתנות עור, והוא שניתן להם מסך והסתר בכל דבר, כמו שכתוב בזהר הקדש שהוא ממשכא דחויא, ועור מלשון עיור, שאחר החטא אינו יכול להכיר האור מתוך החושך רק בעבודה ויגיעה להסיר מסך המבדיל, והנגעים באים רק מכח עור הזה. וידוע כי יש בעור נקבים דקים, כי בכל מקום הקליפות יש נקודה גנוזה גם כן, רק שעל ידי עונות נסתמו החלונות ובאים הנגעים... (ויקרא תזריע תרל"ה)

בפרשת ציצית... והנה קודם החטא היו שניהם ערומים וגו' ואחר כך כתיב ויעש וגו' כתנות אור וגו', והוא הגוף והמלבוש שמכסה הארת הנשמה. (והוא באמת שמירה להנשמה, רק קודם החטא לא היה צריך שמירה). לכן הציצית רמז לתיקון הגוף שהוא נקרא מלבוש להנשמה... (במדבר שלח תרמ"ד)