(ראה גם: בית המקדש, משכן)
ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד, והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה... (שמות לג ז)
וקרא לו אהל מועד, וכי בתחילה לא היה נקרא אהל מועד, אלא מתחילה היה נקרא סתם אהל, ועתה קרא לו אהל מועד, מה פירושו של מועד, ואומר שר' אלעזר מפרשו לשבח לטוב, ור' אבא מפרשו לרע, ר' אלעזר מבאר המלה מועד לטוב, כי מה מועד דהיינו יום טוב, שהוא שמחת הלבנה, דהיינו השכינה, כי נתוסף קדושה בהשכינה, ואין שום פגם שולט בה ביום הזה, אף כאן קרא לה להשכינה בשם הזה מועד, להראות כי האהל, שהיא השכינה נתרחקה מהם בשעת חטא העגל, ולא נפגם, ועל כן וקרא לו אהל מועד.
ורבי אבא מפרש המלה לרע, כי מקודם לכן היתה השכינה סתם אהל, כמו שאתה אומר אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח, ועתה אחר החטא של העגל נעשה אהל מועד, שמאיר מזמן לזמן ואינו תמידי, מקודם לכן היה האהל נותן חיים ארוכים להעולם, שלא ישלוט בהם המות, כי לאחר מתן תורה נעשה חרות ממלאך המות, ומחטא העגל והלאה נעשה השכינה אהל מועד, כמו שאתה אומר ובית מועד לכל חי, עתה ניתן בו זמן והחיים קצובים להעולם. מתחילה לא נפגם האהל, ועתה נפגם בחטא העגל, בתחילה החיבור והזווג של לבנה עם השמש (שהם זו"נ) היה בלתי נפסק, ועתה נקרא אהל מועד, כי הזווג שלהם הוא מזמן לזמן מחמת שנפסק הזווג מכח קרבת הנחש לינק כמו שאמור לפנינו. ומשום זה נאמר עתה וקרא לו אהל מועד, שפירושו שהזווג נעשה מזמן לזמן, מה שלא היה כן מקודם לכן, (כי אז, לאחר מתן תורה כבר היו זו"ן בזווג דלא פסיק לעלמין, ועל כן היתה נקראת אהל סתם). (בראשית ב רצו)
ויקרא, כך למדנו, (שפירושו שקרא) והזמינו להיכלו, מאהל מועד, מהו אהל מועד, הוא אהל שבו תלוים למנות מועד וחג ושבת, כמו שאומר והיו לאותות ולמועדים, בה שורה החשבון למנות, ומי היא, היא הלבנה... (ויחי תריד, ועיין שם עוד)
תא חזי, כשעלה הענן על המשכן ושרה עליו, כל אלו המרכבות וכל אלו הכלים של המשכן העליון (שהוא המלכות), כולם היו תוך הענן, מה כתוב, ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן. וכתוב ויבא משה בתוך הענן, ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, אם משה לא היה יכול לבא למשכן למה (בא בענן)... (ויקרא ז)
...רבי יהודה אומר כל שהצבור והיחיד מקריבין באהל מועד שבמדבר מקריבין באהל מועד שבגלגל, מה בין אהל מועד שבמדבר לבין אהל מועד שבגלגל אהל מועד שבמדבר לא היו במות מותרות, אהל מועד שבגלגל לא היו הבמות מותרות, ובמות שבראש גגו לא היה מקריב עליה... (זבחים קיז ב, וראה שם עוד)
דברים העשויין וגנוזין אלו הן, אהל מועד וכלים שבו... (מא יב)
...וכיון שעמד אהל מועד אמר יפה הוא הצניעות, שנאמר (מיכה י') והצנע לכת עם אלקיך, הרי הוא מדבר עמו באהל מועד... (במדבר א ג)
בעטרה שעטרה לו אמו... בעטרה זה אהל מועד, כעטרה הזאת שמקובעת באבנים טובות ומרגליות ומעוטרת בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש. (שם יב י)
ואל חדר הורתי זה אהל מועד, שמשם נתחייבו ישראל על ההוראה. אמר רבי יהושע בן לוי אילו היו האומות יודעים מה היה אהל מועד יפה להם, באהליות וקסטריות היו מקיפין אותו. שעד שלא עמד אהל מועד היו שומעים קול הדבור ונתרזין מתוך פניקטיהון, הדא הוא דכתיב (דברים ה') כי מי כל בשר אשר שמע קול אלקים חיים. (שיר ב יא)
מאהל מועד, תני רבי חייא שמשם היה קול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל, אמר רבי יצחק עד שלא עמד אהל מועד היתה נבואה מצויה באומות העולם, משעמד אהל מועד פסקה נבואה מהם... (שם שם יב)
והמלאכה היתה דים, אמר משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם עשינו מלאכת המשכן, מה נעשה ביותר, אמר לו לך ועשה אותו מדרש למשכן, היינו שכתיב ומשה יקח את האהל וגו' (שמות ל"ג ז'), זה בית מדרשו שלמשה. (שמות לו ז)
דבר אחר מאהל מועד, למה נקרא אהל מועד שהוא מועד לדיברות, שבתחלה היה הדיבר בכל מקום, משהוקם המשכן לא היה הדיבר אלא באהל מועד.
דבר אחר מאהל מועד, רבי יצחק אומר שממנה יוצאות מועדות לעולם, שכל זמן שהוא קיים מועדות וימים טובים מתקיימין כהוגן, וכן הוא אומר חזה ציון קרית מועדינו (ישעיה ל"ג כ') שממנה מתקנין המועדות לישראל, וכן הוא אומר (שם ב' ג') כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.
דבר אחר מאהל מועד זו סנהדרי שהיא יושבת בלשכת הגזית ומתקנין את המועדות כראוי... (וירא א א)
דאמר מר משנבנה בית המקדש ראשון נגנז אהל מועד קרסיו קרשיו בריחיו עמודיו ואדניו, היכן, אמר רב חסדא תחת מחילות של היכל. (תהלים לג, תשך)
אוהל מועד - משכן בית אולפנא... (שמות לג ז)
ונועדתי שמה - אתועד בדבור, כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו. ונקדש - המשכן בכבודי, שתשרה שכינתי בו. ומדרש אגדה במכובדים שלי, כאן רמז לו מיתת בני אהרן ביום הקמתו. (שמות כט מג)
ואת אהל מועד - שלמה גנזו, כבתוספתא דסוטה. (מלכים א ח ד)
אל בית היין - אוהל מועד, ששם ניתנו פרשיותיה וביאוריה של תורה. (שיר ב ד)
ונקדש בכבודי - כי אוהל מועד כולל הכל, המשכן וכל כליו, הארון וג' הכלים, מקום המועד. והאוהל נקדש בכבוד שעל הכרובים. (שמות כט מג)
יקח את האוהל - ...ונבדל מישראל בעבור הכבוד שידבר עמו שם, וזה אחר שהוריד לוחות שניים והחלו בעשיית המשכן ונועד לו שם, על כן נקרא אוהל מועד. ויש אומרים שזהו המשכן, והיה שם נ' יום עד שיקימו הדגלים. (שמות לג ז)
יקח את האהל - ...וראה משה שהענין ארוך ולא ידע מה בסופו, ונטה האוהל מחוץ למחנה, כי שכינה אינה שורה בקרב העם... (שם)
ביום הראשון הביאו כל הנדבה אל אוהל מועד, הוא אהלו של משה. (שם לו א)
...ויריעות העזים הם האהל, כאשר יאמר בהן ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן, וחברת את האהל והיה אחד, וכן את המשכן את אהלו ואת מכסהו, ואת אהלו, אף כאן ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו, כאשר יזכיר שמות הכל, ולפעמים יקרא כל הבית אהל מועד, כאשר אמר "ועשו כל אשר צויתיך, את אהל מועד ואת הארון לעדות", כי אהל מועד הוא הבית בכללו אשר אועד אליו שמה, וכן כל כלי עבודת המשכן לאהל מועד (שם לט לג)
ועשו לי מקדש - לשון מועד, שמתקדש ומזדמן אליהם לדבר מוכן. (שמות כה ח)
אוהל מועד - ששם יוועד ה' אליו. (שמות לג ז)
צבאו פתח אהל מועד - ששם נתוועדו עם בעליהן הבאים מן השדה. (שם לח ח)
מאוהל מועד - פירוש אהל הקבוע והמזומן אל הצבור, וכתרגום אונקלוס משכן זמנא, שפירש מועד על הזמן, שהיה בנין לשעה, ובנסיעה הורידוהו. ובמכילתא דרשב"י כי תשא שהיה בו זמן קצוב, ולרש"י הוא מלשון וועד, כדיבור מלך הקובע מקום וועד לדבר עם עבדיו שם. (ויקרא א א)
ומשה יקח את האהל - שיושב בו לשפוט, לא אהל בני ביתו. (שם לג ז)
אל אהל מועד לכפר - יש מקומות הרבה שתפס שם אהל מועד בדוקא, כמו בכל מקום שהזכיר שם זה אצל מלאכת המשכן, וכן במה שאמר בשמן המשחה ומשחת בו את אהל מועד, והמקדש וכליו לא היו צריכים משיחה... ובמקומות הרבה נאמר שם אהל מועד לדוגמא, כמו "אל פתח אהל מועד יקריב אותו", "המזבח סביב אשר פתח אוהל מועד", וכפי הסברה במקום שבא רק לציין המקום, כמו "אל פתח אהל מועד יקריב", מובן שהוא הדין בבית עולמים... אבל במקום שבא משום קדושת המקום יש לטעות שאהל מועד דוקא שקדושתו משונה, ולכן הוצרך הספרא פה לרבות שילה ובית עולמים... (ויקרא ו כג)
משכן ה' - משכן מורה על צורתו המטלטלת, ואוהל מועד על ייעודו. (ויקרא יז ד)
באוהל מועד - מועד הוא הזמן או המקום להתוועדות, אוהל מועד הוא המקום המיוחד לגילוי השכינה בישראל על ידי קבלתו וההתמסרות אליו בהשפעת המקדש, או המקום שה' קבעו להתגלותו אל משה למען ישראל... מקום הפגישה בין האדם לה'. וכן דביר, מקום הדבר ומקום האור. (שמות כז כ)
מאוהל מועד - המגלם את קבלת התורה כנפש מרכזית של כלל האומה, ועל ידו נוכחות כבוד ה' בקרב העם. הדרך להגשמת ולהשגת אידיאל זה מסורה לנו בספר ויקרא. (ויקרא א א)
אופן החניה וצורתה היה כדי להפנות את לבם אל המשכן בחנותם ובנסעם, על כן נקרא אהל מועד, שכל העינים מופנות אליו. (במדבר ב א)
ונודעתי שמה - אפילו שלא בשעת הדבור, ונקדש בכבודי - פרוש ומובדל, שאינו דומה גילוי שכינה במשכן לבמקדש, כי בו היו פני הכרובים איש אל אחיו ולא אל הבית. וקדשתי - על ידי י ' הנסים הקבועים בו. (שמות כט מג)
אהל מועד - משמעו בכל מקום ההיכל, ואוהל העדות קדש הקדשים, דשם מונחות לחות העדות. (שמות מ לד)
אהל העדות - הוא קדש הקדשים, שבו היו לוחות העדות, ועליו היה בא הענין ונמשך משם גם על המשכן שהוא כל ההיכל, ונקרא גם אהל מועד. (במדבר ט טו)