אויל

(ראה גם: בער, טפש, כסיל, פתי, שוטה)

תרגום אונקלוס:

אשר נואלנו - דאטפשנא. (במדבר יב יא)

רש"י:

נואלנו - לשון אויל. (שם)

אבן עזרא:

נואלנו - נפעל, ורעהו נואלו שרי כנען, ויש אומרים שהוא להיפך מאיולת, וטעמו ידוע. (שם)

אוילי - אכזרי. (זכריה יא טו)

אוילים יליץ - יתלוצץ על אשמתו, וזה שאמר אין בור ירא חטא, אין חוששים לאשם. (משלי יד ט)

מאירי:

אויל שפתים - שבדבורו תבחן סכלותו. ילבט - יכשל, או נבוך, החכם מבין תכף והאויל נבוך. או החכם יקח המצוות בקבלה, והאויל נכשל בהן. (משלי י ח)

רלב"ג:

איולת - השתדלות בדבר בלי הסבות הראויות, חסר השכל ישמח בזה. (משלי טו כא)

לפי מהללו - לכל דבר יש דרך לברר סיגיו, אבל לא לאויל, שהאיולת סבה חזקה לנוע השלמות, כי יסתפק בכל דבר בתחילת המחשבה. (שם כז כא)

אברבנאל:

אוילי - לשון כח ועזות בלתי ראוי. (זכריה יא טו)

הגר"א:

אויל שפתים - החכם עושה מיד, והאויל המבטיח בשפתיו קודם יכשל בזה ויחטא. (משלי י ח)

מלבי"ם:

נואלנו - איולת היא הסתפקות בדבר. אהרן שתק כי היה מסופק בדבר... (במדבר יב יא)

יקראונני - ...הכסיל יודע חוקי החכמה, ואינו שומרה מפני תאוותו. האויל מסתפק באמיתות חוקי החכמה, והפתאים אין יודעים אותה כלל. (משלי א כח)

אויל - אינו מסתיר כעסו, ויוציאו מיד לפועל. (שם יב טז)

יקרא איולת - הכסיל יודע חוקי החכמה, אבל התאוה גברה בו, לכן יקרא לאיולת להטיל ספקות בחוקי החכמה, שיסתפק בעונשי ה'. (שם שם כג)

איולת - ספקות על חוקי החכמה וחלוק עליה, אבל בנער עדיין אפשר להרחיק זאת. (שם כב טו)

אוילים - המסתפקים ותולים הכל במקרה. (שם קז יז)

רש"ר הירש:

אוילים - מלשון אפל, אין לו הכרה ברורה מהדברים. (תהלים קז יז, וראה גם ערך אולי)