(ראה גם: יבום, ירושה, משפחה)
ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו. (בראשית יג ח)
ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם, ויאמרו מחרן אנחנו. (שם כט ד)
ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא, ותרץ ותגד לאביה. (שם שם יב)
שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. (תהלים קלג א)
פתח ר' שמעון ואמר, עם כל זה בן הבכור, (דהיינו רעיא מהימנא) חייבים כל אחיו בכבודו, כי כתוב כבד את אביך, והעמידוה רבנן, את הוא לרבות אחיך הגדול, (שאתה מחויב בכבודו)... (קדושים נה)
אין לי אלא אבות שאין מצילים את הבנים, אחים את אחים מניין, תלמוד לומר אח לא פדה יפדה איש, לא יצחק מציל את ישמעאל, ולא יעקב מציל את עשו, ואפילו נותנים לו כל ממון שבעולם אין נותנים לו כופרו, שנאמר אח פדה לא יפדה איש ולא יתן לאלקים כופרו. (האזינו שכט)
ר' אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות ותרבה גבולנו בתלמידים... (ברכות טז ב)
כי אתא ר' יצחק אמר עיר אחת היתה בארץ ישראל וגופנית שמה, שהיו בה שמנים זוגות אחים כהנים נשואים לשמנים זוגות אחיות כהנות, ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא אשכחו בר מבנתיה דרב חסדא דהוו נסיבן לרמי בר חמא ולמר עוקבא בר חמא, ואף על גב דאינהי הוו כהנתא אינהו לא הוו כהני. (שם מד א)
ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אחד מן האחין שמת, ידאגו כל האחין כולן. (שבת קה ב)
והתניא רוחצין שני אחין כאחד, ואין רוחצין שני אחין בכבול, ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שרחצו שניהם כאחד בכבול ולעזה עליהן כל המדינה, אמרו מימינו לא ראינו כך, ונשמט הלל ויצא לבית החיצון, ולא רצה לומר להן מותרין אתם. (פסחים נא א)
אחות לנו קטנה ושדים אין לה, אמר רבי יוחנן זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד. (שם פז א)
...הלכו והפגינו בלילה, אמרו אי שמים לא אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו, מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות, וביטלום. (ראש השנה יט א)
הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין, אחינו לא נאמר באנשי נינוה וירא אלקים את שקם ואת תעניתם, אלא וירא אלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה... (תענית טו א)
אמר רבי לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, אמוץ ואמציה אחים הוו. (מגילה י ב)
דכתיב ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא, וכי אחי אביה הוא, והלא בן אחות אביה הוא, אלא אמר לה מינסבא לי, אמר ליה אין, מיהו אבא רמאה הוא ולא יכלת ליה, אמר לה אחיו אנא ברמאות... (שם יג ב)
מרים דכתיב ותקח מרים הנביאה אחות אהרן, ולא אחות משה, אמר רב נחמן אמר רב שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן ואומרת, עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל... (שם יד א)
תנו רבנן, מה ראתה אסתר שזימנה את המן... רבי נחמיה אומר כדי שלא יאמרו ישראל אחות יש לנו בבית המלך ויסיחו דעתן מן הרחמים. (שם טו ב)
בשעת פטירתן עמד ר' עקיבא על ספסל גדול ואמר, אחינו בית ישראל שמעו... (מועד קטן כא ב)
...רבה אמר אחין מן האב, יליף אחוה אחוה מבני יעקב, מה להלן מן האב ולא מן האם, אף כאן מן האב ולא מן האם... ולילף אחוה אחוה מלוי, דכתיב כי אנשים אחים אנחנו, מסתברא מבני יעקב הוה ליה למילף משום דמפני... כתב רחמנא יחדו המיוחדים בנחלה, ואי כתב רחמנא יחדו הוה אמינא דמייחדי באבא ובאמא, צריכא... (יבמות יז ב, וראה שם עוד)
מי שיש לו אח מכל מקום זוקק את אשת אחיו ליבום ואחיו הוא לכל דבר, חוץ ממי שיש לו אח מן השפחה ומן העובדת כוכבים... ואחיו הוא לכל דבר, למאי הלכתא, ליורשו וליטמא לו... (שם כב א)
תא שמע, דאמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מעשה בארבע אחיות בצפורי שמלה ראשונה ומת, שניה ומת, שלישית ומת, רביעית באת לפני רבן שמעון בן גמליאל, אמר לה אל תמולי... אמר רבא השתא דאמרת אחיות מחזקות, לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעים, והוא דאתחזק תלתא זימני. (שם סד ב)
אמר ליה קום אימא מילתא כנגד מנחמי אבלים, פתח ואמר אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו... אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם... (כתובות ח ב)
ואלו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן, נאמר אדם לומר זה כתב ידו של אבא... וזה כתב ידו של אחי... ואי אשמעינן הני תרתי, אביו דשכיח גביה ורבו דאית להי אימתיה, אבל אחיו דלית ליה לא הא ולא הא אימא לא, קא משמע לן. (שם כח א)
כבד את אביך ואת אמך... וי"ו יתירה לרבות את אחיך הגדול. (כתובות קג א)
מאי בוז יבוזו לו, אמר עולא לא כשמעון אחי עזריה ולא כר' יוחנן דבי נשיאה, אלא כהלל ושבנא, דכי אתא רב דימי אמר הלל ושבנא אחי הוו, הלל עסק בתורה שבנא עבד עיסקא, לסוף אמר לו תא נערוב וליפלוג, יצתה בת קול ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו וגו'. (סוטה כא א)
...וכשהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות, אמרו לו (חכמים) אל תירא אגריפס, אחינו אתה אחינו אתה. (שם מא א)
דא"ר אסי אמר רבי יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל... (גיטין כה א)
...שנאמר כי יסיתך אחיך בן אמך, וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית, אלא לומר לך בן מתייחד עם אמו... פשטיה דקרא במאי כתיב, אמר אביי לא מיבעיא קאמר, לא מיבעיא בן אב דסני ליה ויעיץ ליה עצות רעות, אלא אפילו בן אם דלא סני ליה אימא צייתי ליה. (קדושין פ ב)
דאיתמר המקדש את אחותו, רב אמר מעות חוזרין,ושמואל אמר מעות מתנה... ונימא לה לשם מתנה, כסיפא לה מילתא. (בבא מציעא טו ב)
הנהו בי תרי אחי דפלגי בהדי הדדי, חד מטייה אספלידא (טרקלין), וחד מטייה תרביצא (גינה שבצד הטרקלין), אזל ההוא דמטייה תרביצא וקא בני אשיתא אפומא דאספלידא, אמר ליה קא מאפלת עלי, אמר ליה בדידי קא בנינא... (בבא בתרא ז א, וראה שם עוד)
איתמר אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו, ואמר שלי הם שנפלו לי מבית אבי אמא, אמר רב עליו להביא ראיה, ושמואל אמר על האחין להביא ראיה... (שם נב א)
...דאמר רב נחמן האחין שחלקו אין להן לא דרך זה על זה, ולא סולמות זה על זה, ולא חלונות זה על זה, ולא אמת המים זה על זה, והזהרו בהן שהלכות קבועות הן, ורב אמר יש להן. (שם סה א)
...איתמר שני אחין שחלקו ובא להן אח ממדינת הים, רב אמר בטלה מחלוקת, ושמואל אמר מקמצין... (שם קו ב)
...והאחין מן האב נוחלין ומנחילין... ואחי האם מנחילין ולא נוחלין, והאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין... (שם קח א)
אמר רבא הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה, שנאמר ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון, ממשמע שנאמר בת עמינדב איני יודע שאחות נחשון היא, מה תלמוד לומר אחות נחשון, מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה. תנא רוב בנים דומין לאחי האם. (שם קי א)
האומר זה אחי אינו נאמן, ויטול עמו בחלקו... (שם קלד א, וראה שם עוד)
הניח בנים גדולים וקטנים, אין הגדולים מתפרנסין על ידי הקטנים, ולא הקטנים נזונין על הגדולים, אלא חולקין בשוה... אמר רבא האי גדול אחי דלבש ואכסי מביתא, מאי דעבד עבד... (שם קלט א, וראה שם עוד)
אחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות נפל לאמצע, חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו... תנו רבנן אחד מן האחין שמינוהו גבאי או פולמוסטוס אם מחמת האחין לאחין, אם מחמת עצמו לעצמו... תנו רבנן אחד מן האחין שנטל מאתים זוז ללמוד תורה או ללמוד אומנות, יכולין האחין לומר לו אם אתה אצלנו יש לך מזונות, אם אין אתה אצלנו אין לך מזונות... (שם קמד ב, וראה שם עוד)
מאי שנא למר דקרי בן אחי ומאי שנא למר דקא קרי בן אחותי... ואיבעית אימא על שם חכמתו, דכתיב אמור לחכמה אחותי את. (סנהדרין ה א)
...אחאב אח לשמים אב לעבודת כוכבים. (שם קב ב)
בשעה שהשנים יפות הבריות נעשין אחין אלו לאלו, ותרעינה באחו, אהבה ואחוה בעולם. (בראשים פט ה)
הדא הוא דכתיב מי יתנך כאח לי (שיר ח') באיזה אח הכתוב מדבר, אם תאמר כקין והבל, והא כתיב (בראשית ד') ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו, אם תאמר כישמעאל ויצחק, הא גרסינן ישמעאל שונא ליצחק, אם תאמר כאחי יוסף, והכתיב (שם ל"ז) וישנאו אותו, וכתיב ויקנאו בו אחיו, אלא כיוסף לבנימין, יונק שדי אמי, כמשה לאהרן, שנאמר וילך ויפגשהו בהר האלקים וישק לו. (שמות ה א)
ומשלח מדנים בין אחים (משלי ו'), שכל ישראל אחים זה עם זה, שנאמר (תהלים קכ"ב) למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. (במדבר ט ז)
אמר רבי פנחס מעשה בשני אחים שהיה אחד במירון ואחד בגוש חלב, נפלה דליקה בבית זה שהיה במירון, ובאת אחותו מגוש חלב התחילה מגפפתו מחבקתו ומנשקתו, ואומרת לית דא מבדה לי דהוה אחי באנקי (בצרה) ונתפלט ממנו. (שיר ז יט)
דבר אחר לך לקראת משה המדברה, זה שאמר הכתוב מי יתנך כאח לי (שיר ח'), ישראל אומרין לפני הקב"ה מי יתנך כאח לי, את מוצא כל האחים שונאים זה לזה... ובאיזה אח אמרו ישראל להקב"ה, כמשה ואהרן, שנאמר הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד (תהלים קל"ג), שהיו אוהבים ומחבבין זה את זה, שבשעה שנטל משה את המלכות ואהרן את הכהונה לא שנאו זה את זה, אלא היו שמחין זה בגדולת זה וזה בגדולת זה... (שמות כז, וראה שם עוד)
אין אחותו אלא חכמה, שנאמר (משלי ז') אמור לחכמה אחותי את. (פרשה יד)
דבר אחר אשר נואלנו ואשר חטאנו, אמרו לו זו היתה תחלה לנו שלא קלקלנו בך מימינו אלא זו בלבד, שגגה היתה בידינו שביטלנו הברית שבינינו לבינך, מפני שהברית כרותה לאחרים, שנאמר (עמוס א' ט') ולא זכרו ברית אחים. (במדבר יב יא)
אל נא תהי כמת, אמר לו, אדוני, אין האחים מתפרשים אלא מתוך המות, שנאמר (הושע י"ג ט"ו) כי הוא בין אחים יפריא... (שם שם יב)
דבר אחר אחיך בן אמך, הרי הכתוב פותח לו באחיו מאמו שהוא חביב עליו, ומנין שאחיו מאמו חביב עליו יתר מאחיו מאביו, לפי שאינו מורישו. (דברים יג ז)
לאחיו - הם בניו, שהיו לו כאחים, נגשים אליו לצרה ולמלחמה. (בראשית לא מו)
אח נפשע - הגורל יפריד בריב אפילו בין אחים נפשעים, כי רוב התגרות על נחלה. (משלי יח יט)
...או לאחיו שם ויפת, כי אחי אביו יקראו אחיו, כדרך "כי נשבה אחיו", ויש אומרים לאחיו בני אביו, כי אחרי היותו עבד לאחיו ולשם ויפת, הנה הוא עבד לכל העולם. (בראשית ט כז)
וראה את ערותה - ...כאן אמר וראה, כי האח והאחות ישנים יחד, ואין צריך לגלות שוליה. (ויקרא כ יז)
נשבה אחיו - קרובו, ובני אחים כאחים. (שם יד יד)
אחי - יאמר כן לאוהביו או לשכניו, להכנס עמהם בדברי שלום ואהבה. (שם כט ד)
ועשה אח - אחד, כמו אני ואנכי. (יחזקאל יח י)
אחים מן האם אינם חשובים אחים (אלא לאבלות ולעדות, אבל) לענין ירושה או יבום וחליצה הם כמי שאינם, שאין אחוה אלא מאב. (הלכות יבום וחליצה פרק א ז)
בת אשת אביו שהיא אחותו מאביו, הרי היא ערוה עליו, אבל אם נשא אביו אשה ויש לה בת מאיש אחר, אותה בת מותרת לו, שאין זו מולדת אביו... (איסורי ביאה פרק ב ג, וראה שם עוד)
...ויש מקומות שנהגו שלא יכנסו שני אחים כאחד למרחץ. (שם פרק כא טז)
האחין והשותפין שחלקו המטלטלין הרי הן כלקוחות, פחות משתות (אונאה) נקנה מקח ואין מחזיר כלום, יתר על שתות בטל מקח... (מכירה פרק יג יב)
...לפיכך שני אחין, אחר עני ואחד עשיר שהניח להם אביהם מרחץ או בית הבד, אם עשאן האב לשכר השכר לאמצע, כל זמן שירצו לעמוד בשותפות, עשאן האב לעצמו, אינו יכול לכוף את אחיו להשכיר אותן, אלא משתמשין בהם כדרך שהשתמש אביהם... (שכנים פרק א ב)
האחין שחלקו הרי הן כלקוחות זה מזה, ואין להם דרך זה על זה, ולא חלונות... (שם פרק ב יב)
אחד מן האחים שלא חלקו או מן השותפין שבא לתבעו, תובע על הכל, הואיל ויש לו חלק בזה הממון אין צריך הרשאה משאר השותפין... (שלוחין פרק ג ג)
האחין או שאר שותפין שלא חלקו ירושת מורישן, אלא כולם משתמשין בה יחד, הרי הן כשותפין לכל דבר. אחד מן האחין או השותפין שנפל לאומנות המלך השכר לאמצע, חלה אחד מהן ונתרפא נתרפא מן האמצע... (שם פרק ח ז, וראה עוד הלכות נחלות, וערך ירושה)
האחים זה עם זה בין מן האם בין מן האב הרי הן ראשון בראשון, ובניהם זה עם זה שני בשני... (עדים פרק יג ג)
אחות אהרן - ...ודרך הכתוב לייחס על גדול האחים, כמו ואחות לוטן תמנע. (שמות טו כ)
יקום על שם אחיו המת - ...ועל דרך הפשט, שישאר הממון בבית המת ולא ימשל זר בו ובאשתו, והאח רוצה יותר שאחיו ימשל בהם מזר... (דברים כה ו)
אח נפשע - מעיר לאחים שיחלקו בגורל, כדי שלא יריבו. וכן בתורה, אך בגורל יחלק את הארץ. (משלי יח יט)
ואח לצרה - האח יתעורר רק בעת צרתו, כי הטבע יכריחהו לכך. (משלי יז יז)
אח נפשע - טוב לאחיו מקרית עוז להצילו... (שם יח יט.
ועוד סבב ה' (בין יעקב ועשו) ענין הבכורה, שידוע כי העברת הנחלות היא סבה חזקה להפריד בין אחים. ולפי שסבה זו לא היתה עדיין חזקה מספיק, כי עשו עצמו הסכים במכירת הבכורה, סבב השי"ת ענין הברכה על הדרך שביארנו, להמשיך שנאה קבועה בין האחים וזרעם... (דרוש ה)
ויאכל חצי בשרו - האחים כבשר אחד. (במדבר יב יב)
לאמו - שהיא החלה לתת בו חלק להעשות, כי האשה מזרעת תחלה בלידת זכר. ובהזדווג איש עם אשתו להוליד, גם נפשותיהם מתאחדות, ומקנים צד מאיכות נפשם לנולד. אם כן בן ובת הם חלק המולידים, ומצד זה יש לו שייכות לאחיו. אבל אחותו אם היתה לאיש, יש לה יותר שייכות לאישה מלאחיה, ורק כשהיא פסולה לאישה אין לו קשר עמה. (ויקרא כא ב)
וזה כי הריע שהיה איש רחוק ונתקרב אליו, החיבור הזה הוא יותר גדול, שאם לא כן לא היה מתחבר אליו. ולא כן אחיו, שאין החיבור ביניהם רק מצד שנולדו מאב אחד, ואין החיבור הזה כמו החיבור של הריעים... ואמרו במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, מפני שהיה רחוק ונתקרב, החיבור שלו הוא יותר. ועוד יש הפרש, כי האח נקרא מצד התולדה, ואין אח אלא שיש להם אב אחד שהוא התחלה להם, ואין זה מצד עצמם, אבל שם הריעות הוא מצד החיבור בעצמם.
אמנם פירוש ואל תבא בית אחיך ביום אידו וגו', שכאשר יש לאדם איד ויראה אותו אדם אחר, אפילו הוא אחיו, הוא צער לו, אבל אוהבו וריעו יראה אותו ואין לו צער, כי אוהבו הוא, והוא אהוב אליו, ודבר זה נחת רוח אליו, וגם זה מוכיח כי האוהב יותר גדול מאחיו... (נתיב אהבת ריע פרק א)
ותדע מה שנקרא אחאב יורה על שהוא נגד הקב"ה יותר מכל ג' מלכים, כי האחים מצד עצמם הם מתנגדים זה לזה, וכדכתיב אח לצרה יולד, רק בשביל שיצאו מאב אחד בזה מתחברים, אבל מצד עצמם הם מתנגדים...
...אין לו חלק באלקי ישראל, דוקא אחאב לא היה לו חלק באלוקי ישראל, מפני שהיה אח להקב"ה, וכתיב אח לצרה יולד, ורוצה לומר כי יש אח יולד לצרה לאחיו והם כמו שני צרות זה לזה, כמו יעקב ועשו, שהיה אחיו ומן המעיים היו צרות זה לזה, ומה שהם אחים גורם דבר זה, ולפיכך נקרא אחאב שהיה אח להקב"ה ולא היה נכנס תחת רשותו כלל. ומפני כך כתב על דלתות שומרון אחאב כפר באלקי ישראל, ולפיכך לא יהי לו חלק באלקי ישראל, לא כמו מנשה, אף על גב ששכח השי"ת, מכל מקום לא יצא מן רשות השי"ת כל כך, אבל זה היה אח לצרה... (חידושי אגדות סנהדרין קב ב)
ואשלחה להגיד - ...אולי מדרך אחים נאמנים להודיע זה לזה הכל... (בראשית לב ה)
את אחיו - יתכן שאין אחיו כאן על הוולדו מרחם אם, דאם כן הוא מיותר, אבל הוא מלשון המורגל ברבותינו "מאחה את הקרע", והוא התחברות יחד שני דברים הנפרדים, ויורה כאן שהיה השני מחובר ומשותף לראשון בבטן האם, וכדעת רבותינו קין והבל תאומים היו... (בראשית ד ב)
את בנות האדם - כי עד הנה כל הנולדים היו תאומים זכר ונקבה, ותהי האחות לאשה לאחיה הנולד עמה, לכן היו גדורים מעריות, ולא היה איש שם על לב לתת עיניו באשה אחרת, כי הורגלו באחיותיהם שהיה עצמם ובשרם, כמו שבדורות אשר אתנו לא יעלה על לב איש לתת עיניו באחותו, אף שהיא יפת תאר, כי תועבה היא בעיניו נגד טבעו... אמנם אלה הכומרים החלו לפרוץ גדר זה וישאו את עיניהם לראות על יופי בנות בני אדם, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו... (שם ו ב)
את אחיו - כי אחר שקין היה מוכשר ביותר לעבודת האדמה, היה מספיק עבודתו גם בשביל אחיו, ובא מזה ענין האחוה במין האדם, שיהיה אחד עובד בשביל אחיו... (בראשית ד ב)
אחינו בשרנו - אח מן האב נקרא אח סתם, ומן האם נקרא בשר, ומשום הכי אהבה לאח מן האם רבה, ואמר שהוא גם בשרנו, כי רחל ולאה אחיות, ואין לצערו בידים... (שם לז כז)
הקרובה אליו - אחר שמנהגם היה שהאחות היתומה תלויה בדעת אחיה, קרא לאחותו קרובה אליו. (ויקרא כא ה)
כבד את - לרבות אשת אביך ובעל אמך, ו' לרבות אחיך הגדול, כתובות ק"ג א'. והרמב"ם פירש בממרים פרק ו' ט"ו כל זמן שאביו ואמו קיימים, ועמלו המפרשים למה לא הביא דין גם אחיו הגדול שחייב בכבודו. ונראה דמפרשים ברמב"ם דהוי רק בחיי אביו ואמו, ואם כן הוא פרט בכבוד אב ואם, ומדאורייתא ממש, וכבוד אחיו הגדול אינו תלוי בחיי אביו ואמו, אלא לעולם, ואם כן מצוה בפני עצמה, ומתרבית מו' יתירה, ואינה מפורשת בתורה, ואם כן הוי דברי סופרים. ונראה שזה לכל אח יותר גדול, כבמדרש רבה שיששכר וזבולון לא היו מדברים בפני שמעון ולוי הגדולים מהם. ונראה דחייב גם בכבוד אחותו הגדולה, ובמדרש רבה ויצא למה מתה רחל תחלה, מפני שדברה בפני אחותה, דכתיב ותען רחל ולאה... (שמות כ יב)
ולאחותו - הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו יכול יחזר ויטמא, תלמוד לומר לא יטמא, ולאחותו, ולאחותו אינו מטמא, אבל מטמא למת מצוה, נזיר מ"ח ב'. במדרש שיר השירים דרש מאחותי התקשרות ישראל להקב"ה על ידי מצוות פסח ומילה, וכן גם כאן כתב ב' מצוות אלו גבי "ולאחותו"... (במדבר ו ז)