אימא שלום

תלמוד בבלי:

אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי, הוה ההוא פילוסופא בשבבותיה דהוה שקיל שמא דלא מקבל שוחדא, בעו לאחוכי ביה, עיילא ליה שרגא דדהבא ואזול לקמיה, אמרה ליה בעינא דניפלגי לי בנכסי דבי נשי, אמר להו פלוגו, אמר ליה כתיב לן במקום ברא ברתא לא תירות, אמר ליה מן יומא דגליתון מארעכון איתנטלית אורייתא דמשה ואיתיהבת ספרא אחריתי, וכתיב ביה ברא וברתא כחדא ירתון, למחר הדר עייל ליה איהו חמרא לובא, אמר להו שפילית לסיפיה דספרא וכתב ביה אנא לא למיפחת מן אורייתא דמשה אתיתי ולא לאוספי על אוריתא דמשה אתיתי, וכתיב ביה במקום ברא ברתא לא תירות, אמרה ליה נהור נהוריך כשרגא, אמר ליה רבן גמליאל אתא חמרא ובטש לשרגא. (שבת קטז א)

ורמינהו שאלו את אימא שלום מפני מה בניך יפיפין ביותר, אמרה להן אינו מספר עמי לא בתחלת הלילה ולא בסוף הלילה אלא בחצות הלילה, וכשהוא מספר מגלה טפח ומכסה טפח ודומה עליו כמי שכפאו שד, ואמרתי לו מה טעם, ואמר לי כדי שלא אתן את עיני באשה אחרת ונמצאו בניו באין לידי ממזרות... (נדרים כ א)

אימא שלום דביתהו דר' אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי, מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה לר' אליעזר למיפל על אפיה. ההוא יומא דריש ירחא הוה ואיחלף לה בין מלא לחסר, איכא דאמרי אתא עניא וקאי אבבא, אפיקא ליה ריפתא, אשכחתיה דנפל על אנפיה, אמרה ליה קום קטלית לאחי, אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב, אמר לה מנא ידעת, אמרה ליה כך מקובלני מבית אבי אבא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה. (בבא מציעא נט ב)