אימה

(ראה גם: יראה, פחד)

תלמוד בבלי:

שנו רבותינו ה' אימות הן, אימת חלש על גבור, אימת מפגיע על ארי, אימת יתוש על הפיל, אימת שממית על עקרב, אימת סנונית על נשר, אימת כלבית על לויתן, א"ר יהודה מאי קראה, המבליג שוד על עז. (שבת עז ב)

תרגום יונתן:

אימתה - אימתא דמותא. (שמות טו טז)

רש"י:

אימתה - על הרחוקים, ופחד - על הקרובים. (שם)

אבן עזרא:

את אימתי - פחד בנשמה שתביא מיד חולשה לגוף. (שמות כג כז)

רשב"ם:

את אימתי - חתת אלקים. (שם)

רבינו בחיי:

אימתה ופחד - ...ועל דרך הקבלה, אימה המקבלת מפחד, שתהיה מדת הדין מתוחה על אויביהם... והנה השכינה שהיתה על הארון... שהיא חתימת הבנין מקבלת כח ממדת הגבורה הנקראת פחד. (שמות טו טז)

מלבי"ם:

אימתה ופחד - אימה היא מצד גדולת הדבר, ופחד מצד נזק שיגיע מהדבר. (שם)

גדר האימה הוא המורא שמתיירא מדבר מצד גדלותו ורוממותו, ויראת הרוממות הוא מפני ציור רוממות העצם המאוים ועזוזו מפאת גדלו בעצמו ויצירתו הטבעית, לא המורא מצד אפשרות הרע שיוכל להשיג מהדבר... (הכרמל)

רש"ר הירש:

אימתה - מסכנה נוכחת, פחד - מסכנה מאיימת לעתיד או ממרחק. (שמות טו טז)