אך

(ראה גם: אבל, רק)

ילקוט שמעוני:

ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר, אך רק מן מעוטין, אך למעט כיצד, וישאר אך נח, מה תלמוד לומר אך, שאף נח היה גונח דם בתיבה מפני הצינה. כיוצא בדבר אתה אומר אך בעשור לחדש, יכול שהוא מכפר על השבים ועל שאינן שבים, תלמוד לומר אך מיעט את הכפרה... (בראשית פרק ז נז)

תרגום יונתן:

אך - ברם. (בראשית כט יד)

רש"י:

אך - כל אכין ורקין שבתורה מיעוטים הם... (ויקרא כג כז)

רד"ק:

אך - באמת. (בראשית כט יד)

אך - לרש"י הוא למעט ולחלק יום כפור מראש השנה, אבל טעמו הוא לאמת הענין, כמו "אכן נודע הדבר", הבטחה באמיתת הדבר, ולכן תענו את נפשותיכם, וכן "אך עצמי ובשרי אתה". (ויקרא כג כז)

אך - לאמת הדבר. (תהלים עג א)

רמב"ן:

אך בעשור - רש"י מדברי רבותינו, ואם כן יהיה טעם הכתוב כי בא' לחודש יהיה לכולכם יום זכרון תרועה, שתהיו כולכם נדונים לפניו, אך יהיה למקצתכם בי' לחדש הזה יום הכפורים והנה הוא כטעם בלבד, וכן "שא נא חטאתי אך הפעם"... וכמוהו "אך טרף טרף", שלא נעשה בו ענין אחר לבד הטרף... ועל דרך הפשט אך טעמו אכן לאמת הענין, אכן נודע הדבר... אכן בעשור לחודש יום הכפורים הוא, הבטחה באמיתות הענין, יאמר בא' לחודש יום הדין, אמנם בי' בחודש יום כפורים, על כן תענו את נפשותיכם וגו'... (ויקרא כג כז)

הכתב והקבלה:

אך בשר - אך הוא לשון הכאה והפרדה, וכמו שאמרו חז"ל אך חלק, וכאן רוצה לומר בשר שנחלק מעיקר הגוף. (בראשית ט ד)

רק - במלת אך ישתמש על הבדל בדברים שיש ביניהם דמיון מה, ובמלת רק כשכל הכוונה לציין את ההבדל, ואינו משקיף כלל על שוויון בין הדברים המוזכרים. (דברים טו כג)

מלבי"ם:

אך ביום - לר' יהודה לומדים מכאן ביעור חמץ בערב פסח, "אך חלק". וכמו שפירשנו כי אך ממעט במשפט הזה עצמו, ורק ממעט מהמשפט הקודם. וממעט פה את בוקר י"ד בניסן. (שמות יב טו)

ההבדל בין אך ורק הוא, מלת אך מורה גדר ומעוט במשפט הזה עצמו שבא בו, ורוצה לומר אך זה ולא זולתו, כמו "אך ביום הראשון תשביתו" (שמות י"ב), מציין אך וביום תשביתו ולא בבוקר... ולדייק שבא פה שם יום להגביל נגד שם בוקר ולא נגד שם לילה, שאז היום הוא מעלות השחר. "אך אל הפרוכת לא יבא" (ויקרא כ"א), למד בספרא אם הולך אך אל הפרוכת לעבודה לא יבא, אבל אם אין כוונתו לפרוכת רק לתקן שם דבר, יבא. "אך מעין ובור" (שם י"א), אם הוא אך מעין יהיה טהור, גם שאין בו סגולה אחרת ומטהר בכל שהוא אף שאין בו מ"ם סאה, ואך במעיין נוהג זה ולא במקוה... (הכרמל)