(ראה גם: אל)
...אבל אלו זכר ונקבה דס"א, שהם סמאל ונחש נקרא אלה, ועל כן כתוב אלה אלהיך ישראל. ומשום זה כתוב גם אלה תשכחנה, (שהם זו"ן דס"א), ואנכי שהוא סוד זאת (דהיינו הנוקבא דז"א), לא אשכחך. וכתוב על אלה אני בוכיה, כי חטא הזה (דעגל שנקרא אלה), גרם להם לבכות כמה בכיות. פירוש אחר, על אלה אני בוכיה, מהו הטעם, הוא משום שניתן רשות למקום זה, דהיינו לנחש וסמאל למשול על ישראל ולהחריב בית המקדש, ומשום שניתן להם רשות למשול אני בוכיה... ואם תאמר הרי כתוב אלה דברי הברית, כן הוא ודאי שכל אלו הקללות אינם מתקיימים אלא מתוך אל"ה, שהם הס"א, כי שם כל הקללות שורות כמו שבארנו, שהנחש הוא ארור, ארור אתה מכל חית השדה, ומשום זה הקדימה התורה ואמרה אלה, שעומד למי שעבר על דברי הברית.
אלה המצוות אשר צוה ה', (הרי שאפילו בקדושה כתוב אלה), משום שכל מצות התורה הם לטהר את האדם ולא יסור מדרך הזה וישמור משם (מס"א), ויפרד מהם, (על כן כתוב במצות אלה). ואם תאמר אלה תולדות נח, (למה כתוב אלה), ודאי (גם שם הוא הס"א), כי יצא חם שהוא אבי כנען, וכתוב ארור כנען... (ויחי שעט)
ורוח הטומאה ההוא, הוא נחש הרע, ויש מי שרוכב עליו, (דהיינו סמאל), והם דכר ונוקבא ונקראים אלה, שהם מזדמנים בעולם בכל אלו הבחינות שלהם, ורוח הקדש נקרא זאת, שהוא סוד הברית רושם הקדוש הנמצא תמיד עם האדם (דהיינו עטרת יסוד, וכן נקרא) זה, שכתוב זה ה', זה א-לי, אבל אלו נקראים אלה, ועל זה כתוב אלה אלהיך ישראל, ומשום זה כתוב גם אלה תשכחנה... (פקודי שח)
ואלה - כל מקום שכתב אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים... (שמות כא א)
האל - כמו האלה. (בראשית יט ח)
ואלה - לזכר ולנקבה, ונאמר גם בלי הה"א, הה"א היא נוספת מפני שהמלה מלעיל, כמו נחלה, לילה. (שמות א א)
אלה - מתייחס אל הבא ולא לקודם... (בראשית ב ד)