אלוף - בחיר. (ירמיה יא יט)
באלוף - בקריב. (מיכה ז ה)
אלוף - מרביתא. (משלי ב יז)
אלוף - שור, ולמנחם כבש גדול. (ירמיה יא יט)
אלוף - נשיא גדול. (בראשית לו ב)
והאלפים - השורים שיחרשו בהם, וכן העיירים. (ישעיה ל כד)
אלופיהם - כל אחד ראש למשפחה אחת. ולחז"ל אלוף הוא מלכותא בלא תגא (כתר). (בראשית לו יט)
באלוף - בגדול, רוצה לומר באחיו הגדול. (מיכה ז ה)
אלוף - כל אלופים שבפרשה שרי עיירות ומשפחות... (בראשית לו טז)
אלוף - בעל. (משלי ב יז)
והאלפים - השוורים הגדולים החורשים שאינם במרעה. (ישעיה ל כד)
אלפים - הוא השור שלמדוהו לחרוש, ואם לא למדוהו רק יעמד על האבוס ויריקהו. (משלי יד ד)
אלף בא על הלימוד, והמאלף הוא מורה או מלמד, אך לא בכוונה רק השומע ישמע ומעצמו ילמוד, כמו "פן תאלף אורחותיו", "מלפני מבהמות", היינו שילמוד מעצמו. (הכרמל)
נשיאים - עשויים ונשואים על ידי העם, בנגוד לאלופים המשתררים עליו מעצמם. (בראשית כה טז)