אליפז

(ראה גם: איוב, עשו)

אלה שמות בני עשו, אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו... ותמנע היתה פלגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק, אלה בני עדה אשת עשו. (בראשית לו י)

ויען אליפז התימני ויאמר... (איוב ד א)

מדרש תנחומא הקדום:

...וכן אתה מוצא באליפז בן עשו, על ידי שנתגדל בחיקו של יצחק נעשה צדיק, וזכה ששרה עליו רוח הקדש, שנאמר פרי צדיק עץ חיים. (וירא לח)

...ורוח הקודש אומרת על ידי אליפז התימני, ויאמר הנסה דבר אליך תלאה (איוב ד' ב'), אמר לו אליפז לאיוב, הרי אתה אומר למה איני כאברהם, כך אמרת, הורני לחומר ואתמשל כעפר ואפר (שם ל' י"ט), סבור אתה שהוא משוה אותך לו... הנסה דבר אליך התלאה וגו', אברהם נתנסה בעשר נסיונות ועמד בכולן, ואתה בנסיון אחד... אמר לו איוב ואתה מה אתה לך, ואלי דבר יגונב (שם שם י"ב), אני נביא אני אין לי עסק עמו אלא להוכיחך... (וישלח כו)

תנא דבי אליהו רבא:

אליפז בשכר שנהג כבוד באביו יצא ממנו עמלק לעולם. (פרק כד)

...מכאן ואילך התנבאו לעכו"ם אליפז התימני, ובלדד השוחי, וצופר הנעמתי... (פרק כח)

ילקוט שמעוני:

חזון עובדיה, אמר לו הקב"ה לאליפז, אתה הוכחת לאיוב בחזון בשעפים מחזיונות לילה, אני אעמיד ממך בן נביא שיפרע מבית אביך בחזון, שנאמר חזון עובדיה... (עובדיה פרק א, תקמט)

פעולת צדיק לחיים, א"ר תנחומא זה אליפז שגדל בחיקו של יצחק. (משלי פרק י' תתקמו)

הנסה דבר אליך תלאה, אמר ליה אליפז לאיוב, אתה משוה אותך לאברהם, שנאמר ואתמשל בעפר ואפר, והוא דן אותי כדור הפלגה, שנאמר הוריני לחומר, וכי מעשיך כאברהם, הנסה דבר אליך תלאה, אברהם נתנסה בעשרה נסיונות ועמד בכלן, ואתה בנסיון אחד. הנה יסרת רבים, אתה היית מנחם כל בעלי כשלון, כשהיה סומא בא אצלך היית מנחמו, ואומר לו אם היית בונה בית לא היית רוצה לפתוח לו חלונות, כך עתיד הקב"ה להשתבח בך, שנאמר אז תפקחנה עיני עורים... וכי ראית צדיק אובד מימיך, זכר נא מי הוא נקי אבד, נח שהיה צדיק נמלט מכל דורו... אף כל הרשעים שעתידין לעמוד שאגת אריה וקול שחל וגו'. אמר לו איוב אם כן הסתכל באביך עשו, אמר לו אין לי עסק עמו, שנאמר הבן לא ישא בעון האב. ליש אובד מבלי טרף זה עשו, ואתה מי אמר לך ואלי דבר יגונב, אני נביא אני אין לי עסק עמך אלא להוכיחך, בשעפים מחזיונות לילה. אמר לו הקב"ה לאליפז, לעבדי איוב הוכחת בחזון, אני מעמיד ממך בן נביא שיפרע מבית אביך בחזון, שנאמר חזון עובדיה. (איוב פרק ד, תתצז)

לקח טוב:

דבר אחר מה ראה עמלק לבוא להלחם עם ישראל, כדי לנקום נקמת עשו זקנו, דכתיב וישטום עשו את יעקב (בראשית כ"ז מ"א). אליפז היה בכור עשו, וצוהו להתגרות עם בני יעקב, ולפי שנתגדל עם איוב וחבריו לא נלחם בהם. (שמות יז ח)

מדרשים:

כשנתיסר איוב היה אליפז בכור עשו אוהבו, וצדיק היה אליפז ולא הוכיח את איוב אלא בחזון, הכתוב אומר ויען אליפז וגו', על שאמרת למה איני כאברהם, וכי נתנסית כאברהם, אברהם נתנסה ולא בעט, הנסה דבר אליך... (אגדת בראשית פרק נה, וראה עוד ערך איוב לכאן)

תרגום יונתן:

אליפז - הוא אליפז חבריה דאיוב. (בראשית לו יב)

רש"י:

ויבך - לפי שבא בידים ריקניות, לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להורגו, והשיגו, ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו, אמר לו מה אעשה לציווי של אבא? אמר לו יעקב טול מה שבידי, והעני חשוב כמת. (שם כח יא)

יראתך - סופך מוכיח שיראתך מתוך כסילות היתה, ולא מתוך דעת שלמה. (איוב ד ה)

אף אתה - שהנך חכם גדול, תפר יראה - בדבריך, כי יאלף עוונך - יצרך הרע יאלף את פיך, והיה לך לבחור לשון ערומים. (שם טו ד וה)

רמב"ן:

ואהליבמה ילדה - לרש"י בא אליפז על אשת שעיר ויצאה תמנע, ונשאה לפלגש, שהגוי מותר בבתו. (שם יב)

אליפז תפסו על הסירו ההשגחה מה', ושימו הממשלה למזלות. (שם ד ב)

החכם יענה - במענה הראשון תפס את איוב שאמר כי הכל מהמערכה, אך לא הרשיעו אלא לימדו לסבול, ועתה שאיוב הצדיק את עצמו והתווכח עם האלקים, אמר, שפיו מלמד כי רשע היה, ושאר הטענות הם על שאין רשע וטוב לו. (שם טו ב)

יאלף עונך פיך - הוא ירשיעך שאינך מאמין, ותבחר לשון ערומים - אם כי הצעת את הדברים בלשון שאלה. (שם ה)

ותגרע אצלך - חכמה כל אדם, או חכמת סוד אלקים גרועה אצלך ותקרא תגר עליה. (שם ח)

אליפז הוא הגדול, על כן הקדימו דבריו. ומוכיח את איוב על סברת העדר ההשגחה. ועיקר תלונת איוב על עולם הגופות, שהגוף תחת ממשלת המזלות וימשלו בו המקרים, אם כי מודה בגמול הנפש בעולם הנשמות. ואליפז ענה כאן, כי הא-ל חפץ שיעשו הטוב לטובת הנבראים, אם כן רעת איוב באה מפני פעולות רעות או מחשבות כפירה, ואם ישוב ייטיב לו. הלא-ל יסכן גבר - יועיל גבר במעשיו, או ילמד, כי באת ללמדו דין ומשפט. (שם כב ב)

קח מפיו תורה - לעשות הטוב, ושים אמרו בלבך - להרחיק הכפירה הנזכרת, שהם רעת המעשה והמחשבה. (שם שם כב)

אל אליפז - הגיע גם כן לנבואה בעבור מדרגתו, או עבור מעלתו בחכמה, או היה בחלום כבאבימלך, וה' חפץ לכפר חטאתם כי היו יראי אלקים, ולמדו זכות על מעשיו לפי דעתם. לא דברתם אלי נכונה - ומפני טעותכם הייתי עושה חמס בעיני כל היודעים צדקת איוב. ואיוב... והתודה, ונתכפר לו, והם לא נתוודו. (שם מב ז)

רלב"ג:

אליפז אמר לו שאחרים היה מחזק באמונת ה', והיה אומר שהכל הגיעו בעבור עונש, כי ההמון יעבדו מיראת העונש, ועתה כשהגיע עדיך נבהלת. (שם ד ג)

כסלתך - יראתך היתה רק מתקוה שעל ידי זה ישמר לך קניניך, ולא מטוב האמונה בהשגחה. מי נקי אבד - לגמרי. (שם שם ה)

האנוש מא-לוה יצדק - אם אדם לא ינהג מדינה בצדק ייחסוהו לו לעוול, ואיך תייחס לה' שברא העולם ולא ינהיגנו בצדק? (שם שם טז)

ספורנו:

ותמנע היתה פלגש - כי אליפז היה מהכובשים את הארץ. (בראשית לו יב)

אלשיך:

עם אבני - אם השליטך על האבנים כיעקב, הלא בכל זאת היה ירא מעשו ולבן, בטחת בזכותך ולכן בא עליך. כי שלום - מסיים, כי מעתה יתברך ולא יצטרך לדאוג לשלום נכסיו, ופקדת - ויבא אל אשתו ולא יהרהר באחרת. (שם ה כג וכד)

תפר יראה וגם תגרע שיחה - בעזות לפני האלקים ולא חסת על כבודו, ואיך תחוס על כבודנו. תגרע שיחה - אמרת שאין כדאי להתפלל כי לא ישמע שהדין עמי. (שם טו ד)

אלמנות שלחת - כי עלה על לבך ששב ואל תעשה מוטב, ושלא יליזו עליך שנתת עיניך בהן. ומזה באה רעה גדולה, שגם היתומים נתדכדכו. (שם כב ט)

קח מפיו תורה - דברות הראשונות המורות על השגחתו ושידוד המזלות ביציאת מצרים, ומה שכתוב בסוף ואתחנן, "לא יאחר לשונאו" וגו' על הגמול. אם תשוב - מעוון המשתאות. תבנה - בבנים, שתתקשט במצוות המיוחדות לשם ש-די, שהוא בחינת ההולדה. (שם שם כב וכג)

תשית על עפר - איעצך לההביל העושר והזהב, או תשתמש בו בצור נחלים - ללמוד תורה, ועל עפר - לחונן בו דל מעפר. (שם שם כד)

מצודת דוד:

יגונב - באה נבואה בדרך עקלקלות, כאילו גנוב מהקדושה. שמץ - וקבל מעט מהנבואה. בשעיפים - בהתחלת הלילה, שאז הרעיונות מלאים מדמיונות היום. (שם ד יב)

היש עונך - ואם תאמר מדוע לא דבר המלאך בך, כי נבאשת בעיני ה' על שבעטת ביסורין. (שם ה א)

תפר יראה - באמרך שהכל מהמערכה. ותגרע שיחה - שלא תתפלל. ותבחר לשון ערומים - להסתיר דעתך, אולם הכונה נראית מהם. (שם טו ד)

המיראתך - אותך לבל תרשיע יבא עמך במשפט, מה לו אם תרשיע? רעתך רבה - לגדול כמוך יחשב כל דבר לרב, כי ילמדו ממך. (שם כב ד)

ואיש זרוע לו ארץ - בעניים התאכזרת, אבל בבעל זרוע לא מחית. אלמנות שילחת - מן הארץ כאשר שמעת עוולה עליהן, ולקחת את אשר להן. (שם שם ח)

מלבי"ם:

אליפז תלה הכל בהשגחה ולא במערכה כדעת איוב, ואמר לו שמפני חטאיו בא לו תמיד הפחד פן ייענש, והשיב לו שהכל בהשגחה, ולעתים יבא רע על הצדיק כדי להצילו מרעה יותר גדולה... וזה משקול דעתו, ובחזיון לילה נראה לו שהצדיק נענש על קצת עוונותיו, ומפני שני אלו אי אפשר שיצדק ילוד אשה נגד ה'. והוסיף להוכיחו שאינו שלם, כי תכף כשבאו עליו יסורין החל להתאונן, ואם כן היתה עבודתו רק מיראת גמול ועונש ולא מאהבה ויראה אמיתית. (שם ד א)

הנה יסרת - בדבריך שכפרת בהשגחה חזקת כושלים באמונה, שיראו כי עבודתך לא היתה לשם שמים. ויראו שהביא עליך הכל בצדק, ויצדיקו דין שמים. (שם שם ג)

יראתך כסלתך - מה שהיית ירא עד עתה היה רק להשמר מנזק, ועתה הכחשת פינות ההשגחה, אם כן הביא עליך בצדק. זכר נא - הזכיר צדיק אחד שנספה ללא משפט כדי לברר את דבריך. (שם שם ו וז)

האנוש - אי אפשר שיצדק, כי לא יוכל להשלים עבודתו לה' בהשקף על רוממות ה' ועל רוב החסדים שיקבל ממנו. (שם שם יז)

עתה יתווכחו על שאלת רשע וטוב לו. ואליפז יענה כי טובתו רק מדומה, ולבו מלא תמיד פחד פן יכרת הוא וזרעו. ותחלה הוכיחו על שכפר בתחיית המתים, והחזיקו עתה לרשע גמור, ולא רק שלא עבד מאהבה, אחר שכפר בפנות האמונה. (שם טו ב)

כי יאלף עונך - דברת בשטף, וזה מוכיח שחשבת בדברים כבר פעמים ושלוש בעיון. (שם שם ה)

הבסוד א-לוה - שמעת הטענות בהתיעצו עם מלאכיו על בריאתך? ורוצה לומר, איך יתפאר לדעת יותר מכל הדורות שעברו. (שם שם ח)

המעט ממך תנחומות - שינחמך בעולם הבא על עצבון חיי עולם הזה. (שם שם יא)

אליפז הוציא שטה חדשה, שכדי לאפשר את הבחירה גמול הצדיקים והרשעים בעולם הזה נראה אחד. ואמר הלא-ל יסכן גבר - היקבל הנאה מעבודת האדם. אם יסכן עלימו - אם ישכילהו תועלת העבודה על ידי גמול מידי בזה לא היה מקבל נחת מהעבודה, ואם בצע - ואם יעבוד רק בשביל בצע. (שם כב ב)

ר' צדוק:

...ונשאת לאליפז שהיה בן עשו וגדל בחיקו של יצחק כמשאז"ל, והיה בו גם כן שורש הכרת "אנכי" והרחקת "לא יהיה לך" מורשה מאבות ולימוד מיצחק, ובזה היה מעולה מעשו, שלא רצה להרוג את יעקב, כי הוא היה מכיר בהשתדלות זה גם כן לדעת שאין שום דבר נפרד מהש"י, רק הוא שורשו מעשו שכבר המיר דתו וניתק שרשו באמת מהטוב רק דרך פשיטות טלפיים... ותמנע היתה פלגש לאליפז שענין הפלגש הוא שבא עליה במטמוניות, כי לא נאה שתהיה אשתו בגלוי, וכן ענין תמנע שהוא עשיית כל הנמנע מצד ההכרה שהכל מה' זהו היפך דאליפז שגדל בחיקו של יצחק, היינו בענין הרחקת הרע ואין ראוי לשימושו כלל מצד הגילוי שלו, רק באמת במטמוניות ובהעלם היה גם הוא כן דרגא דעשו שנאמר בו "נבעו מצפוניו", כי במטמוניות הוא באמת שקוע בכל מיני הרע, ולכך היתה לו פלגש שלקח דבר זה של ההכרה בהשי"ת לפרסם בעולם פעולת כל מיני רע... (חלק ה רסיסי לילה עמוד עט)