(ראה גם: אהרן, כהונה)
ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס, אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם.
ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף, ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר. (ויקרא י טז)
ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן, פקדת שמרי משמרת הקדש. (במדבר ג לב)
ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה, פקודת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו. (שם ד טז)
והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו, ואהרן יאסף ומת שם. (שם כ כו)
והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם... ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה', על פיו יצאו ועל פיו יבאו, הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה. (שם כז יט)
ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פינחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים. (יהושע כד לג)
ויאמר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו, בניו שקולים בו בכבוד, ושקולים בו בדמימה... (שמיני-יין ושכר פרק א)
ויאמר אלעזר אל אנשי הצבא הבאים למלחמה, משה רבינו לפי שבא לכלל כעס בא לכלל טעות, ויש אומרים משה נתן לו רשות לאלעזר הכהן לדבר, שכשיפטר משה מן העולם לא יהיו אומרים לו בחיי משה רבך לא הייתה מדבר עכשיו מה אתה מדבר. רבי יאשיה אמר שהיה אומר דבר בשם אומרו, שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. (מטות קנז)
רבי אליעזר אומר (המורה הלכה בפני רבו) מורידין אותו מגדולתו, שנאמר ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא וגו', אף על גב דאמר להו לאחי אבא צוה ואותי לא צוה, אפילו הכי איענש, דכתיב ולפי אלעזר הכהן יעמד, ולא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע. (עירובין סג א)
...והא כתיב ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה, מאי לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לע"ז, לא דאתי מיוסף שפטפט ביצרו, והלא שבטים מבזים אותו ואומרים ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז יהרוג נשיא שבט מישראל, אלא אי אבוה דאמיה מיוסף אמה דאמיה מיתרו, אי אבוה דאמיה מיתרו אמה דאמיה מיוסף, דיקא נמי דכתיב מבנות פוטיאל, תרתי שמע מינה. (בבא בתרא קט ב)
...ואומר ואלעזר בן אהרן מת ויקברו וגו', מנין לפנחס שלא היה לו לאלעזר, מלמד שנשא אלעזר אשה ומתה בחיי מורישיה, ומתו מורישיה וירשה פנחס... (שם קיג א, וראה שם עוד)
...וכתיב ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה, שמן המאור בימינו, וקטרת הסמים בשמאלו ומנחת התמיד של יום תלויה בזרועו, שמן המשחה אכין היה נתון, רבי אבון בשם רבי אלעזר כמין צלוחית קטנה היה לו באפונדתו, אין תאמר שהיה קטן, אמר ר' יהושע בן לוי כתיב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן דוך דוכנים היה, ר' יהודה בי רבי אמר מרכל היה, תני רבי חייה ולמה נקרא שמו מרכל, שהיה מר על הכל, אלא שאין גדולה בפלטין של מלך. (שבת סב ב)
יהושע פרנס את ישראל כ"ח שנה... בו בפרק מת אלעזר, שנאמר (יהושע כ"ד) ואלעזר בן אהרן מת וגו'. (פרק יב)
...אלעזר ידע את ההלכה ושתק, איתמר ידע את ההלכה ושתק, זכו ונתייחד הדיבור עליהם ועל אביהם ועל אחי אביהם בחייהם, הדא הוא דכתיב וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם, תני רבי חייא לאמר אליהם, לבנים, לאלעזר ולאיתמר. (ויקרא יג א)
...לפי שאיתמר לא היה משותף בעבודת בני גרשון ובני מררי לכך לא מנאו לנשיא עמהם, אבל אלעזר שהיה שותף במשאו עם בני קהת לכך מנאו הכתוב לנשיא עמהם. (במדבר ג יא)
ואן אתה מוצא באלעזר הכהן שהיה נוהג בשפלות לפני המקום, אמר ר' יהושע בן לוי אלעזר היה דוכנין נשיא על הנשיאים, שנאמר (במדבר ג') ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן וגו', ראה שררה שהיתה בידו, ואת סבור מפני שהיה אדם גדול היה נותן לאחרים שיטענו את הכלים שהיה עשוי לטעון אותם, לאו אלא הוא עצמו היה טוען, שנאמר ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן וגו', והיאך היה טוען כל אלו, אמרו רבותינו כן היה טוען, שמן המאור בימינו וקטרת הסמים בשמאלו, ומנחת התמיד של יום תלויה בזרועו, ובין הערבים היכן היה נתון, א"ר אחא א"ר שמעון בן יוחאי, כמין צלוחית קטנה היה תולה באפונדתו מפני שהיה חגור מתניו בזינו כעבד לפני קונו, להודיעך שאין גאוה לפני האלקים. (שם ד כא)
אמר רבי חנינה גדולה גבורה שעשה אלעזר יתר מגבורה שעשה המלאך, שהרי גבריאל לא יכול להושיט ידו ליטול גחלים עד שאמר לכרוב, והכרוב נטל הגחלים וציננם בידו ואחר כך נתנן לגבריאל, אבל באלעזר כתיב אמור אל אלעזר בן אהרן וירם את המחתות מבין השרפה ואת האש זרה הלאה, שהיא זורה הגחלים בידו ולא ניזק. (במדבר יג ב)
...ולפי שהיה לו לאלעזר לומר למשה ולהזכירו ההלכה, כדי שיאמר משה לישראל, ולא עשה כן, נפסקה ממנו גדולה והעלה עליו כאלו הורה הלכה בפני רבו. אף על פי שפירש ואמר אשר צוה ה' את משה, משה הוא שנצטוה בדבר, אני לא נצטויתי, אף על פי כן נענש. ומנין שנפסקה ממנו גדולה, שהרי הוא אומר ליהושע ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים, ומעולם לא מצינו שנצרך יהושע לאלעזר. ומנין שאף יהושע נענש מפני שלא סיפנו לאלעזר, שכן ניכשל בגבעונים, שנאמר ויקחו האנשים מצידם ואת פי ה' לא שאלו (יהושע ט' י"ד), אלו שאלו לאלעזר לא היה בא לידי אותו מעשה, הא למדת שקשה היא גסות הרוח, שהיא מורדת את האדם מגדולתו... (שם לא כא)
ונתתם אותה אל אלעזר וגו', סיבב הקב"ה שאלעזר הכהן ישפילהו לסטרא אחרא מסאבא מכל וכל בענין פרה אדומה שצוה הקב"ה למשה ולאהרן שיתנה לאלעזר שישחט אותה לפניו של סמא"ל... (במדבר חקת)
פקודת שומרי - שמתחת ידו מתמנים שומרי הקודש. (במדבר ג לב)
ושאל לו - בדין אוריא קדם ה', על מימרא דאלעזר כהנא יהון נפקין לסדרי קרבא ועל מימריה יהון עלין למידון דינא... (שם כז כא)
וידבר אהרן - ...אמרו אינו בדין שיהא אבינו יושב ואנו מדברים לפניו, ואינו בדין שיהא תלמיד משיב את רבו, יכול מפני שלא היה באלעזר להשיב, תלמוד לומר ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא, הרי כשרצה דבר לפני משה והנשיאים. (ויקרא י יט)
לאמר אליהם - שיאמר לאלעזר ולאיתמר. דברו - השווה את כולם בדבור זה להיות שלוחים, לפי שהושוו בדמימה (במיתת נדב ואביהוא), וקבלו עליהם גזרת המקום מאהבה. (שם יא א וב)
ופקודת אלעזר - שהוא ממונה לשאת אותם, שמן המאור - עליו מוטל לצוות ולזרז ולהקריב בעת חנייתן. פקודת כל המשכן - ועוד היה ממונה על משא בני קהת לצוות איש איש על עבודתו, אבל משא בני גרשון ומררי על פי איתמר. (במדבר ד טז)
לפני משה - ואחר כך לפני אלעזר, אפשר אם משה לא יודע אלעזר יודע. אלא בבית המדרש היו יושבים ועמדו לפני כולם. (שם כז ב)
ולפני אלעזר הכהן יעמד - הרי שאלתך ששאלת, שאין הכבוד הזה זז מבית אביך, שאף יהושע יהא צריך לאלעזר. (שם שם כא)
ויקבר בגבעת פנחס - שירש מאשתו. (יהושע כד לג)
והנה בני אהרן הכהנים המשוחים אף על פי שהם כהנים הדיוטים עשה דינם בימי המלואים כדין משוח מלחמה לדורות, שהוא אינו פורע ואינו פורם ולא מיטמא לקרובים ככהן גדול, אבל אינו מקריב אונן, וגם הם לא הקריבו באותו היום, כמו שדרשו, "הן היום הקריבו את חטאתם", וכי הם הקריבו שהם הדיוטות, אני הקרבתי שאני כהן גדול... ואפשר שיהיה זה נוהג בכל ימיהם באלעזר ואיתמר שיהיה דינם כמשוח מלחמה בעבור שנמשחו בשמן המשחה, ויהיה זה טעם "כי שמן משחת ה' עליכם"... (ויקרא י ו)
ופקודת אלעזר - יאמר שהוא פקיד על כל אלו, שיעור פקודת כל המשכן וכל אשר בו ואמר ר' אברהם, כי פירושו שיש לו פקידות גם במשכן ובכל כליו עם איתמר אחיו, רק לגודל מעלת אלעזר היה פקיד על השמן ועל הקטורת לבדו, ואינו נכון, כי הכתוב אומר "ביד איתמר", ופירש בכאן "בקדש ובכליו", וכן אמר למעלה "ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן, פקדת שמרי משמרת הקדש", כלומר נשיא פקודת משמרת הקדש שהם הנתונים ביד בני קהת, אבל פירוש פקדת כל המשכן, כי פקדת שמן המאור והקטרת המנחה ושמן המנחה ופקדת כל המשכן בקדש וכל אשר לו בכלי הקדש הכל ביד אלעזר, והם הנזכרים בכאן שאמר "וכלה אהרן ובניו לכסות את הקדש ואת כל כלי הקדש". והנה אלעזר אמרכל על שלשת הנשיאים וגזבר למשמרת בני קהת, ואיתמר גזבר לגרשון ומררי, ומפני שלא הזכיר באלעזר "ונשא", כאמור בלוים, יראה שאינו נושא אותם, אבל הוא פקיד עליהם ונותן אותם מידו ליד בני קהת אשר יבחר בהם בזריזות וחסידות, והם ישאו אותם ויחזירום לידו בהקים המשכן, וכן פקדת שומרי משמרת הקדש... ועל דעת הירושלמי הכתוב בפירושי רש"י שהוא נושא אותם יהיה משא גדול, כי הקטורת שס"ה מנים, ומשה רבינו לא פטמה לחצאין, ושמן המאור לשנה שלימה רב מאד קפ"ג לוגין, ומנחת התמיד לא ידענו לכמה ימים ישא ממנה, אבל היה אלעזר חזק ואמיץ כיעקב אבינו, וכן משה רבינו ואהרן אחיו, וקווי ה' יחליפו כח. (במדבר ד טז)
אל אלעזר הכהן - מצותה בסגן, לשון רש"י, ואין הכוונה לומר שיהיה חיוב המצוה בסגן יותר מכהן גדול או כהן הדיוט, אלא הוראת שעה היתה בפרה ראשונה שתהיה באלעזר... כי המצוה הזאת לעומק סודה ראויה להנתן לגדול שבכהונה, ולא נתנה לאהרן, ואולי לגדולתו כי הוא קדוש ה' וחסידו המכפר במקדשו לא רצה ליתן לו עבודת חוץ, או היה להכתיר אלעזר ולחנכו בחיי אביו במצוה מן המצות של כהונה גדולה, או היה לעונש על העגל... (שם יט ג)
בגבעת פנחס - כברש"י, ויש אומרים שהיה משדה החרם, ואולי נתנו לו נחלה כליהושע, דאם לא כן אחר היובל נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו, ומתנת רבים אינה חוזרת ביובל. (יהושע כד לג)
כי שמן משחת ה' עליכם - אתם נמשחים מחדש עם אביכם, ובכהן גדול כתיב טעם זה, ראשו לא יפרע וגו' ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלקיו, כי נזר שמן משחת אלקיו עליו אני ה'. (ויקרא י ו)
לאמר אליהם - לרז"ל לאלעזר ואיתמר, פירוש להקדימם בלימוד, ואולי שנתכוון להצריכם להורות בני ישראל, על דרך "כי שפתי כהן ישמרו דעת", אשר על כן סמך "דברו אל בני ישראל"... (ויקרא יא א)
בגבעת פנחס - כשמת החרימו בני אפרים את השדה כדי שתפל בידי פנחס, כדי שיהיו שני הקברות בחלקם. (יהושע כד לג)
ואלעזר בן אהרן לקח לו - היתה לעזר גדול בהליכות עולמו, ולהיות איש המעלה, ולכן לא דקדק על היחס, ולכן זכתה להוליד לו הראוי לו, כרז"ל דהני נשי זכיין באתנויי גברי... (שמות ו כה)
הנותרים - "נותר" בא על דבר שהיה נועד גם כן להשמדה, בתורת כהנים נאמר שגם הם היו בנסיון של נדב ואביהוא ועמדו בו. (ויקרא י יב)
בניו הנותרים - לפי מה שכתב בתורת כהנים שבשעה שנשרפו נדב ואביהוא היו גם אלעזר ואיתמר שם ובנס ניצולו. (ויקרא י יב)