אלקים   גדולה

(ראה גם: אלקים-מדות)

ספרי:

את גדלך, זה בנין אב לכל גדלך שבתורה (שהוא לשון חשיבות ולא מדה). (ואתחנן כז)

שוחר טוב:

גדול ה' וגו', ואלקינו אינו גדול אלא בעירו בלבד? אלא אמרו בני קרח גדול ה' במה שעשה בעירו ובמקדשו, וכן הוא אומר (תהלים צ"ט) ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים, לומר בעירו עשה כן בעמים לא כל שכן... (תהלים מח)

תרגום יונתן:

כי גאה גאה - דהוא רם על רמיא ומתגאי על גיתניא וכל מן דמתגאה קדמוי הוא במימריה מתפרע מניה... (שמות טו א)

רמב"ן:

כי גאה גאה - על השירות ועל כל מה שאקלס בו עוד יש בו נוספת, לשון רש"י, עשאו לשון רוממות וגודל, ואולי כן הוא, וכמוהו ופה ישית בגאון גליך, כי גאו המים. ונכון דעת אנקלוס לשון גאות ממש, כי נתגאה על הסוס שמתגאה במלחמה ועל הגבור הרוכב בו, כי את שניהם רמה בים... (שם)

מהר"י יעבץ:

ובמלת גדלו רמז ענין נכבד מאד, והוא מה שהקדמתי שהשי"ת ברא העולם מהאפס המוחלט, לא יש מיש, והנה כשתבחין כל הנבראים לא תמצא מי שיוכל לעשות דבר אם לא מדבר, ואף כי כח כלם בא להם מאת השי"ת, ולזה נקרא השי"ת גדול מכל האלהים, כאומרו (תהלים צ"ה) א-ל גדול ה' ומלך גדול על כל אלהים, וכבר ידעת מה שכתוב (דברים ד') ויוציאך בפניו בכחו הגדול, והוא מה שאמר אני ולא מלאך וגו', כי לא היה אפשר להעשות המופת ההוא אם לא בעצמו ובכבודו, כי היה דומה לבריאת העולם מאין, ולכן אמר יתרו (שמות י"ח) עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים, ומכאן תבין הסוד המפואר, למה היה מדתו של אברהם הגדולה, כי היא תחלת ו' ימי בראשית, והוא ביאר בזמנו שהיה לעולם מחדש, ולכן אנו אומרים אלקי אברהם, כנגדו הא-ל הגדול... (תהלים לד ד)

ספורנו:

כי גאה גאה - לו לבדו הגאות ליחס אליו על הטוב הנמצא ולא לפרעה... (שמות טו א)

הא-ל הגדול - שאין נמצא שוה לו במדרגת מין מציאותו. (דברים י יז)

מלבי"ם:

את גדלך - היינו ההנהגה שאתה מנהיג על פי דרכי הטבע, שמצד זה נקרא גדול, מפני שהוא המנהיג כל הסבות המסובבים ושלשלת הטבע מראש ועד סוף. ואת ידך החזקה - הוא ההנהגה הנסית שבו משדד את הטבע בידו החזקה... (דברים ג כד)

העמק דבר:

את כבודו ואת גדלו - דהיינו שהוא בלתי תכלית, ובכל זאת מצמצם כחו ומדבר עם האדם. (דברים ה כא)

הגדול - הכח היותר גדול בהליכות עולם הטבע. הגבור - לאחוז בגלגל הטבע. (שם י יז)

גדלו - גדולת הטבע, ידו החזקה - שדוד הטבע. (שם יא ב)