אלקים   ואומות העולם

(ראה גם: אלקים-אדם-ישראל, אומות העולם-דת ואמונה-לעתיד לבא)

רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד. ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו, ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו. ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע. ועשה הרע בעיני לבלתי שמע בקולי, ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו. (ירמיה יח ז)

זהר:

...והקב"ה עתיד להתלבש בפורפירא ההוא של משיח, לדון על אומות העולם, כמו שכתוב, ידין בגוים מלא גויות וגו' (שזה יהיה לעת קץ)... (בראשית ב יט)

...כמו שאמרנו שכתוב חמוץ בגדים וגו', שהוא לבוש של דין קשה, להפרע מעמים עובדי ע"ז ועתיד הקב"ה ללבוש לבוש אדום, וחרב אדום, ולהפרע מן האדום (שהוא עשו) לבוש אדום, שכתוב חמוץ בגדים, וכתיב מדוע אדום ללבושך חרב אדום... (ויחי תרד)

פתח ואמר, כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו, כיון שאמר כל הגוים כאין כנגדו, למה כתוב עוד מאפס ותהו נחשבו לו, אלא למדתי דעתם של כל העמים שבעולם, אשר אמונתם היא כאין, שאינם משיגים לא מדרגות העליונות ולא התחתונות, ומשימים לעצמם אמונה של סכלות, אבל מאפס ותהו נחשבו לו, כמוץ הזה המסתובב ברוח ומתגלגל בקיץ בריקנות, שאין בו תוכן מאומה, זה שאמר וכל דיירי ארעא כלא חשיבין. (בא קג)

 אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם, שכתוב, יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו. בזמן ההוא ילבש הקב"ה גאות עליהם ויכלה אותם מן העולם, כמו שכתוב וזאת תהיה המגפה וגו'. רבי אבא אמר משמו של ר' ייסא סבא, וכן אמר ר' שמעון, עתיד הקב"ה להחיות כל אלו המלכים שהצירו את ישראל וירושלים... ולכל שאר מלכי העולם שהחריבו ביתו, ויתן להם ממשלה כמתחילה, ויאספו עמהם שאר העמים וילחמו על ירושלים, ועתיד הקב"ה להפרע מהם בגלוי סביב ירושלים...(בשלח שי)

פתח ואמר על כן אודך בגוים ה' ולשמך אזמרה. דוד המלך אמר זה ברוח הקודש, בשעה שראה שכבוד הקב"ה אינו עולה בהתעלות ואינו מתיקר בעולם אלא מצד שאר העמים, ואם תאמר הרי הקב"ה אינו מתיקר בעולם אלא בשביל ישראל, כן הוא ודאי, שהרי ישראל הם היסוד של הנר להאיר, אבל כאשר שאר העמים באים ומודים לו בשעבוד אל יקר של הקב"ה אז נתוסף יסודו של הנר, ומתחזק על כל מעשיו בחבור אחד, ושולט הקב"ה לבדו למעלה ולמטה... (יתרו מ)

ושם אחד מכל השמות שלו, ההוא שנתפשט לכמה דרכים ושבילים, שנקרא אלקים, והוריש שם הזה ונחלק לתחתונים שבעולם הזה, ונחלק שם הזה למשמשים ולממונים המנהיגים שאר העמים, כמו שאמר ויבא אלקים אל בלעם לילה, ויבא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה, וכן כל ממונה וממונה, שהוריש אותם הקב"ה לשאר העמים, כלולים בשם הזה, ואפילו עבודה זרה נקרא בשם הזה, ושם הזה מלך על גוים, ולא שם ההוא של ההוא שמלך על ישראל, (שהוא שם הוי"ה), שהוא יחידי לעם היחידי, לעם ישראל, לעם הקדוש...

אבל כיון שהכותל שהיית נסמך אחריו נתעקר, עומד הכתוב על קיומו, במעט הסתכלות. מי לא יראך מלך הגוים, אם תאמר שאומר על הקב"ה מלך הגוים, אינו כן, אלא (הפירוש הוא), מי הוא מלך הגוים שלא יראך, ולא יפחד ממך, ולא יזדעזע ממך, מי מלך הגוים שלא יראך. כעין זה הללויה הללו עבדי ה' הללו את שם ה'...

כי בכל חכמי וגו', כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך, מהו המלה שנתפשט ביניהם בחכמה שלהם, הוא, מאין כמוך, וכולם מודים על זה, כאשר רואים בחכמה שלהם מעשיך וגבורותיך, מתפשט מלה זו ביניהם, ואומרים מאין כמוך, (ושיעור הכתוב), בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם, מאין כמוך אומרים... (משפטים לז)

ר' אחא פתח, ויבא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה... כך למדנו, כל אלקים שבכאן הוא כח ההוא, השר שממונה עליהם, כעין זה, ויבא אלקים אל בלעם לילה, שהוא גם כן כח ההוא שנתמנה עליו. ואם תאמר ויאמר אליו האלקים בחלום וגו' ואחשוך גם אנכי מחטו לי, ומשכתוב מחטו לי, הוא בהכרח הקב"ה, ומשיב, הכי הוא ודאי, (שהוא רק השר שלו, ומפרש הכתוב), גם אנכי ידעתי, למה כתוב כאן גם, אלא בא לרבות אף על פי שלמעלה ממני ידוע, גם אנכי ידעתי, ואחשוך גם אנכי, גם הוא לרבות, (אף על פי שמנעוך מלמעלה, גם אנכי מנעתי אותך)...

אלא כך למדנו, בעונותיהם של העם שלמטה נפגם למעלה, בעונות העם שלמטה נעבר השר שלהם למעלה מממשלתו, זה שאמר ואחשוך גם אנכי אותך, אף על פי שלמעלה ממני תלוי הדבר... מחטו לי, כדי שחטאיך לא ימצאו בי כמחט הזו התקועה בבשר, שאתה לא תגרום לי בחטאך להעביר אותי מממשלתי... (ויקרא קה, ועיין שם עוד)

ר' אבא היה הולך לכפר קניא, למערה של לוד, והיו עמו ר' יוסי ור' חייא, א"ר יוסי כתוב, אשת חיל עטרת בעלה וגו', אשת חיל זו היא כנסת ישראל, (שהיא השכינה), וכרקב בעצמותיו מבישה, אלו הם עמים עכו"ם, שהקב"ה אינו יכול לסובלם שמצירים לאדם ואינו יכול לסובלם... (תזריע ד)

...ר' אבא פתח, מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו', מי זה בא מאדום, כי עתיד הקב"ה להתלבש בלבושי נקם על אדום, על שהחריבו ביתו ושרפו היכלו, והגלו לכנסת ישראל בין העמים, ויעשה להם נקמת עולמים עד שימצאו כל הרים מהרי העולם מלאים מהרוגי העמים, ויקרא כל עוף השמים עליהם (לאכול מפגריהם), וכל חיות השדה יזונו מהם י"ב חדשים ועוף השמים שבע שנים, עד שלא תסבול הארץ הניוול שלהם...

חמוץ בגדים מבצרה, משום שמבצרה יצאו גדודי העולם לצבוא על ירושלים, והם התחילו לשרוף את ההיכל, ובני אדום מהרסים החומות ועקרו אבני היסוד, זה שאמר זכור ה' לבני אדום וגו' האומרים ערו ערו עד היסוד בה...

וכל כך למה, הוא משום שגרמו לכנסת ישראל שתהיה שוכבת לעפר בגלות וליפול לארץ, כמו שכתוב, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, ומשום זה, הקב"ה ילבש עליהם לבושי נקם, לטמא אותם ברוב ההרוגים, שכתוב וכל מלבושי אגאלתי.

וכל כך למה, כי כתוב, ולאחותו הבתולה הקרובה אליו, אשר לא היתה לאיש, (שהיא השכינה הקדושה שהיא אחותו דז"א), שאינה חלקו של עשו, ולא היתה בגורלו של ההוא שכתוב בו איש יודע ציד איש שדה, לה יטמא, (היינו בשבילה יטמא), באלו לבושי נקם העתידים להטמא בין אלו ההמונים (ההרוגים הנ"ל), ועל כן כתוב לה יטמא, בשבילה בשביל שהיא שוכבת בגלות לעפר, והוא רוצה להקימה, זה שאמר קומי אורי כי בא אורך. (אמור טז)

מכילתא:

וכך הודיע הקב"ה חבתן של ישראל לאומות העולם, שהוא בעצמו הלך לפניהם, שיהיו נוהגים עמהם בכבוד, ולא דיין שאינם עושים אלא שממיתים אותם מיתות חמורות משונות זו מזו, ולענין כן הוא אומר וקבצתי את כל הגוים אל עמק יהושפט ונשפטתי אותם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו, יכול על ע"ז ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים, תלמוד לומר על עמי ונחלתי ישראל, ואומר ומצרים לשמה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם... (בשלח הקדמה)

דבר אחר ואכבדה בפרעה, מגיד הכתוב שכשהמקום פורע מן האומות שמו מתגדל בעולם, שנאמר ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פלטים אל הגוים תרשיש פול ולוד מושכי קשת, וכתיב כה אמר ה' יגיע מצרים סחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעבורו ולך יהיו, אחריך ילכו בזיקים יעבורו ואליך ישתחוו ואליך יתפללו בך ואין עוד אלקים... (שם פרשה א)

...ואוי לאומות מה הם שומעין באזניהם, שהרי מי שאמר והיה העולם עתיד להלחם בם. (שם שירה פרשה ד)

ספרא:

...כך ישראל בעולם הזה זה שולטן בא ומשעבד והולך לו והמענה ארוכה, שנאמר על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם, למחר כשיגיע הקץ אומר הקב"ה לאומות העולם, כך וכך עשיתם לבני, כך וכך עשית לבני, אלא מיד הוא בא ושבר את העול ומקצץ הסימיונים, שנאמר ואשבור מוטות עולכם... (בחקותי פרק ג)

ספרי:

כי ידין ה' עמו, כשהמקום דן את האומות שמחה היא לפניו, שנאמר כי ידין ה' עמו... (האזינו שכו)

תלמוד בבלי:

ראה: אומות העולם לעתיד לבא, עבודה זרה ב א.

מדרש רבה:

דבר אחר ולקחתם אגודת אזוב, הדא הוא דכתיב (שיר ב') כתפוח בעצי היער, למה נמשל הקב"ה לתפוח, לומר לך מה תפוח זה נראה לעין בלא כלום ויש בו טעם וריח, כך הקב"ה חכו ממתקים וכולו מחמדים, ונראה לאומות העולם ולא רצו לקבל התורה, והיתה התורה בעיניהם כדבר שאין בו ממש, ויש בו טעם וריח... (שמות יז ב)

דבר אחר אנכי ה' אלקיך, הדא הוא דכתיב (עמוס ג') אריה שאג מי לא יירא, זהו דכתיב (ירמיה י') מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה, אמרו הנביאים לירמיהו מה ראית לומר מלך הגוים, כל הנביאים קורין אותו מלך ישראל ואתה קורא אותו מלך הגוים, אמר להם שמעתי ממנו (שם א') נביא לגוים נתתיך, ואני אמרתי מלך הגוים, לומר אם על בניו ועל בני ביתו לא חס, על אחרים הוא חס, שנאמר (תהלים ס"ח) נורא אלקים ממקדשיך, מי לא ייראך מלך הגוים... (שם כט ז)

...ישב הקב"ה שנקרא עתיק יומין שיפרע מאלו שבאו עליו בגאוה, שנאמר (ש"א ב') אל תרבו תדברו גבוהה, משל למלך שהבריונים שלו גינו אותו בפורפירא שהוא לבוש, אמר להם המלך הנחתם הכל ועסקתם בפורפירא שאני לבוש, חייכם שאני מחליפה ונפרע מכם, כך אלו רשעים שנגעו בעתיק יומין... אמר להם אני מחליפה, שנאמר (ישעיה ס"ג) מדוע אדום ללבושך, ופורע מכם, שנאמר (שם מ"ב) ה' כגבור יצא כאיש מלחמתו יעיר קנאה. (שם ל יד)

דבר אחר והיה במקום וגו', הדא הוא דכתיב (שיר ח') מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וגו', ואומר אם יתן איש את וגו', א"ר שמואל בר נחמן בשתי אהבות הכתוב הזה מדבר, ראשו מדבר באהבתו של ישראל, שאם יתכנסו כל עכו"ם ליטול את האהבה שבינו לבין ישראל אינן יכולין, שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ואין מים רבים אלא עכו"ם, שנאמר (ישעיה י"ז) הוי המון עמים רבים וגו', ונהרות לא ישטפוה, אלו הם המלכים והשרים שלהם, כמה שנאמר (שם ח') ולכן הנה ה' מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים וגו'. וסופו מדבר באהבתו של תורה, שאם מתכנסין כל העכו"ם ואומרים אנו מוכרים את ממונכם לקנות את התורה, בזיון הוא עליכם, (שיר ח') אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. באי זו אהבה, באהבתו של תורה, שנאמר (תהלים קי"ט) מה אהבתי תורתך וגו'. אמרו לו למה אין את מקבלנו, אמר להם שאתם חוטאים, אמרו לו ישראל אינם חוטאים, א"ר ברכיה מה כתיב אחריו, (שיר ח') אחות לנו קטנה וגו', אמר להם הקב"ה כשם שהתינוקת הזו כשהיא קטנה והיא חוטאת על אבותיה אין אבותיה מתרעמין עליה, למה שהיא קטנה כך הם ישראל... (במדבר ב טז)

איש או אשה, הדא הוא דכתיב, (תהלים קל"ח) יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך. אמר רבי פנחס ב' דברים שמעו מלכי אומות העולם מפי הקב"ה ועמדו מכסאותם והודו, בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל ואמר אנכי ה' אלקיך, אמרו מלכי אומות העולם זה כמונו אומר, אי זה מלך רוצה שיהא אחר מכחישו, וכן הקב"ה בשעה שאמר לא יהיה לך, אמרו אי זה מלך רוצה שיהיה לו שותף, וכן הקב"ה בשעה שאמר לא תשא אמרו אי זה מלך רוצה שיהיו נשבעים בו ומשקרים, וכן הקב"ה בשעה שאמר זכור את יום השבת, אמרו אי זה מלך רוצה שלא יהיו הבריות מכבדים את יום השבת. אבל בשעה שאמר כבד, אמרו בנימוסות שלנו כל מי שמכתיב את עצמו סיגרון למלך הוא כופר באבותיו, וזה מכריז ואומר כבד את אביך ואת עמך, עמדו מכסאותם והודו לו... (שם ח ד, וראה שם עוד)

...אף כך הקב"ה עשה מלחמה בפרעה ובעמלק ובסיסרא ובסנחריב ובנבוכדנצר ובהמן ובמלכי יונים ולא נתקררה דעתו עד שיעשה נקמה באדום בעצמו, הוי (תהלים ס') על אדום אשליך נעלי, עלי פלשת התרועעי אני אפיל שתותיה של אדום ואביא גאולתכם. (שם יד ב)

שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה, שלאומות ולישראל שלח הקב"ה נביאים מהם בהם הוביל למנחה, כמה דכתיב (ישעיה י"א) ונחה עליו רוח ה', ואומר (במדבר י"א) ותנח עליהם הרוח, ולכולם רצה הקב"ה ליתן תורתו, שנאמר (דברים ל"ג) ויאמר ה' מסיני בא וגו'. כף אחת, מכולם לא בחר הקב"ה אלא בישראל, שנאמר אחת היא יונתי תמתי... ולמה בחר בהם הקב"ה, שכל האומות פסלו את התורה ולא רצו לקבלה, ולא בחרו בהקב"ה ובתורתו שהיא ה' ספרים כנגד ה' אצבעות שבכף...(שם שם כב)

...אף כך אומות העולם אומרים לישראל אנחנו מעשינו יפים ובנו חפץ הקב"ה, לכך אמר ישעיה יבא הבקר ואנו יודעין במי חפץ, שנאמר (ישעיה כ"א) אמר שומר אתא בקר וגם לילה, יבא העולם הבא שנקרא בקר ואנו יודעין במי חפץ, (מלאכי ג') ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע... (שם טז יד)

...אבל הקב"ה אינו כן, אלא כל אומות העולם מכעיסין אותו והן ישנים, וכל הנפשות עולות אצלו, מנין, שנאמר (איוב י"ב) אשר בידו נפש כל חי, ובבקר הוא מחזיר לכל אחד ואחד נשמתו... היו ישראל במצרים והיו המצריים משעבדין אותם בטיט ובלבנים, לאחר כל הרעות שעשו לישראל חס הכתוב עליהן ואמר (דברים כ"ג) לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו, אלא רדפו אחר השלום... (דברים ה יד)

...את מוצא בשעה שגלו ישראל לבין העכו"ם היה הקב"ה מחזר על פתחיהן של עכו"ם לשמע מה הם אומרים, ומה היו אומרים, אלקיהם של אומה זו נפרע הוא מפרעה ומסיסרא ומסנחריב וכיוצא בהן, וחוזרין ואומרים ולעולם נער הוא, כביכול הזקינו הדברים, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ל"ו) ויבאו אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי... (איכה פתיחתא טו)

רבנן אמרין לעתיד לבא הקב"ה מוציא כרוז ומכריז ואומר כל מי שלא אכל בשר חזיר מימיו יבא ויטול שכרו, והרבה מעכו"ם שלא אכלו בשר חזיר מימיהם והם באים ליטול שכרן, באותה שעה הקב"ה אומר נשתכרו אלו שני עולמות, לא דיין שאכלו עולמן, אלא הם מבקשין לאכול עולמן של בני עוד. באותה שעה הקב"ה מוציא כרוז פעם שניה ומכריז ואומר, כל מי שלא אכל בשר נבלות וטרפות שקצים ורמשים אם לא אכל משלו אכל משל חבירו... (קהלת א כח)

דבר אחר כי טובים דודיך, אלו ישראל, מיין, אלו אומות העולם י' עשרה, י' עשרה, נ' חמשים, אלו שבעים אומות, ללמדך שחביבין ישראל לפני הקב"ה יותר מכל האומות. (שיר א יט)

...אבל אומות העולם מכה אותן ואחר כך מרפאן, שנאמר (ישעיה י"ט) ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא, נגוף על ידי אהרן, ורפוא על ידי משה. (שם ד יב)

א"ר שמואל בר נחמן בג' מקומות נתוכח הקב"ה עם ישראל ושמחו אומות העולם שמחה גדולה, ולבסוף יצאו בבושת פנים, בשעה שאמר להם הנביא (ישעיה א') לכו נא ונוכחה יאמר ה', שמחו אומות העולם אמרו, היאך הן יכולין להתוכח עם בוראן, ומי יוכל לווכח עם בוראו, עכשיו הוא מכלה אותם מן העולם, כיון שראה הקב"ה שאומות העולם שמחין, הפכה להם לטובה, שנאמר (שם) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. תמהו אומות העולם ואמרו, זו תשובה וזו תוכחה, אלא לא אתא אלא להתפנגה עם בנוי...(שם ו ב, וראה שם עוד)

ר' יוסי בשם ר' חמא בר' חנינא ור' ברכיה בשם ר' אבהו, כתיב (ויקרא כ') ואבדיל אתכם מן העמים וגו', אילו נאמר ואבדיל את העמים מכם לא היתה תקומה לשונאי ישראל, אלא ואבדיל אתכם מן העמים, כזה שהוא מברר הרעה מהיפה שוב אינו חוזר ומברר, אבל המברר היפה מן הרעה שוב חוזר ומברר... א"ר אחא מכאן שאמר הקב"ה לאומות העולם שיעשו תשובה ויקרבם תחת כנפיו... (שם שם ד)

ר' חוניא על הדא דר' יצחק אין הקב"ה פורע מאומה למטה עד שמשפיל שריה מלמעלה, ואית ליה חמשה קריין, חד דכתיב (ישעיה כ"ד) והיה ביום ההוא יפקד ה' על צבא המרום במרום, ואחר כך על מלכי האדמה... (שם ח טז)

מדרש תנחומא:

רבי איבו בשם רבי יוסי הגלילי אומר, בשלשה מקומות חלקו באי עולם על הקב"ה, אחת כאן, ואחת בימי יהושע, שנאמר (יהושע ט') ויקבצו יחדיו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד, ואחת בימי גוג ומגוג, שנאמר יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד (תהלים ב')... יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו (שם), שאלולי לא בנו היו אומרים אלו בנינו היינו עולין לשמים והיינו נלחמים כנגדו, והצליח להם ועשו, הביט בהם והפיצם, שנאמר ויפץ ה' אותם משם, אמר להם, אתם אומרים פן נפוץ, תהיו נפוצים על פני כל הארץ... (נח יח)

...כך העכו"ם מה כתיב עליהם, למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק (תהלים ב'), כל המזמור מדבר על העכו"ם, מה כתיב בסוף המזמור, עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה נשקו בר, אמר להם דוד הזהרו בעצמיכם, לא תסלפו הדרך פן יאנף ותאבדו דרך, בדבר מועט הוא כועס אליהם, אבל על ישראל מה כתיב עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה... (שם יט)

ואכבדה בפרעה, מגיד שכשיפרע הקב"ה מן האומות שמו מתגדל בעולם, שנאמר (ישעיה ס"ו) ושמתי בהם אות ושלחתי בהם פלטים אל הגוים תרשיש פול ולוד מושכי קשת תובל ויון האיים הרחוקים וגו' והגידו את כבודי בגוים... וכן הוא אומר ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו (יחזקאל ל"ח), מה כתיב אחריו, והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה'... (בשלח ז)

וברוב גאונך, הרבית להתגאות כנגד כל הקמים לנגדך, ומי הן, אלו הקמים כנגד בניך, מגיד שכל הקם כנגד ישראל כאלו קם כנגד השכינה, וכן הוא אומר אל תשכח קול צורריך (תהלים ע"ד), כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש (שם פ"ג), מפני מה, על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך... וכן הוא אומר כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו (זכריה ב'), עיני היה לו לומר אלא שכנהו הכתוב, כלומר כביכול כלפי מעלן... (שם טז)

...אמר הקב"ה אני נקראתי בעל המשפט, ואני מבקש לפשוט ידי בעשו ואיני יכול עד שנפרע לו שכר מצוה קלה שעשה לפני בעולם הזה. א"ר פנחס הכהן בר חמא בשם ר' חלקיה בשם ר' סימון, ראה מה כתיב, (זכריה י"ב) והיה ביום ההוא אבקש להשמיד וגו', אמרו ישראל רבונו של עולם מי ממחה בידך שאתה אומר אבקש, אמר להן כשאבקש להן זכות ולא אמצא, באותה שעה אשמיד וגו'. (משפטים ה)

ויקחו לי תרומה, זה שאמר הכתוב אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו (מלאכי א'), וכתיב (שם) ואת עשו שנאתי, מעשה בטורנוסרופוס ששאל את ר' עקיבא אמר לו למה הקב"ה שונא אותנו, שכתב ואת עשו שנאתי, אמר לו למחר אני משיבך. למחר אמר לו ר' עקיבא מה חלמת זה הלילה ומה ראית, אמר לו בחלומי היה לי הלילה שני כלבים אחד שמו רופוס ואחד שמו רופינא, מיד כעס, אמר לו לא קראת שם כלביך אלא על שמי ושם אשתי, נתחייבת הריגה למלכות. אמר לו ר' עקיבא ומה בינך לביניהם, אתה אוכל ושותה והן אוכלין ושותין, אתה פרה ורבה והן פרין ורבין, אתה מת והן מתים, ועל שקראתי שמם בשמך כעסת, והקב"ה נוטה שמים ויוסד ארץ ממית ומחיה, אתה נוטל עץ וקורא אותו אלהים כשמו, לא כל שכן שיהא שונא לכם, הוי ואת עשו שנאתי. (תרומה ג)

דבר אל בני ישראל קדושים תהיו, זה שאמר הכתוב ויגבה ה' צב-אות במשפט וגו' (ישעיה ה') אימתי נעשה הקב"ה גבוה בעולמו, כשיעשה משפט בעכו"ם, שנאמר (שם ג') נצב לריב ה' ועומד לדין עמים, וכן הוא אומר (דניאל ז') חזה הוית עד די כרסון רמיו... וחד אמר אלו כסאות העכו"ם שעתיד להפכן, שנאמר (חגי ב') והפכתי כסא ממלכות... ורבנן אמרי מהו כרסון, לעתיד לבא הקב"ה יושב והמלכים נותנין כסאות לגדולי ישראל והן יושבין, והקב"ה יושב עם הזקנים כאב בית דין ודנין העכו"ם, שנאמר (ישעיה ג') ה' במשפט יבא עם זקני עמו, על זקני עמו אינו אומר כאן, אלא עם זקני עמו ושריו, מלמד שהקב"ה יושב עם הזקנים ושרי ישראל ודן העכו"ם... (קדושים א)

...אף כך אומות העולם אומרים לישראל אנחנו מעשינו יפין ובנו חפץ הקב"ה, לכך אמר ישעיה יבא הבקר ונדע במי חפץ הקב"ה, שנאמר (ישעיה כ"א) אמר שומר אתא בוקר וגם לילה, יבא העולם הבא שנקראת בקר, ואנו יודעים, שנאמר (מלאכי ג') ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע... (שלח יג)

אמר רבי חנינא בשעה שהקב"ה ידין את העולם תופשן לדין הן ואלהיהם ומעמיד להם פרומין, ומביא שתי הלוחות שבהן עשרת הדברות, ואומר להם כלום השגיחו עליכם, ואומרים לפניו מיום שבראת אותנו לא השגיחו עלינו אלא עמך ישראל בלבד, המתהללים באלילים, ראוי למקרא לומר הבוטחים, מהו המתהללים, שלא עבדו ע"ג עד שנהגו כבוד זה בזה, אמר להם הקב"ה בכל יום אתם מתביישין לפני, יש בכם שהן עובדים ליונים, הרבה יונים נשחטים, יש בכם שעובדים ללבנים, הרבה לבנים נשכרות בשוק... מיד הקב"ה מביישן, שנאמר (מיכה ז') יראו גוים ויבושו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה... (שופטים ט)

ויאמר ה' מסיני בא, מלמד שהחזיר הקב"ה את התורה על כל האומות ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה, שנאמר וזרח משעיר למו, אלו בני עשו שהן בני שעיר, הופיע מהר פארן אלו בני ישמעאל, שנאמר (בראשית כ"א) וישב במדבר פארן, וכתיב (חבקוק ב') עמד וימודד ארץ וגו', כיון שראה הקב"ה שלא רצו לקבל התורה התירן והקפיצן לגיהנם, כמו דאת אמר לנתר בהם על הארץ (ויקרא י"א), וכתיב במקום אחר, יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך (תהלים קל"ח), ועדיין אנו צריכין ללמד שלא רצו לשמוע, בא מיכה המורשתי ופסק את הדבר, שנאמר (מיכה ה') ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים וגו', הא למדת שלא רצו לשמוע לקבל את התורה... (ברכה ד)

שוחר טוב:

ומה אמר לו הקב"ה תן דעתך על העכו"ם, לא כן למה שנמשלו בקש יאכלמו כקש, ומה עושין לקש מציפין אותו במים, שנאמר (תהלים קט"ו) ונער פרעה וחילו בים סוף, ונמשלו לקוצים, שנאמר (ישעיה ל"ג) והיו עמים משרפות סיד קוצים כסוחים. (מזמור ב)

זמרו לה' יושב ציון, אמר רבי יוחנן ממה שעשה בציון, על ביתו לא חס, כשיבא ליפרע ממחריבין על אחת כמה וכמה... (מזמור ט)

ילקוט שמעוני:

וברוב גאונך וגו', הרבית להתגאות כנגד מי שקמו כנגדך, ומי הם שקמו כנגדך, מי שקמו כנגד בניך, הרוס קמינו לא נאמר אלא תהרוס קמיך, מגיד הכתוב שכל מי שהוא קם כנגד ישראל כאלו קם כנגד מי שאמר והיה העולם, וכן הוא אומר אל תשכח קול צורריך שאון קמיך עולה תמיד, כי הנה אויביך יהמיון, מפני מה, על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך, הלא משנאיך ה' אשנא, מפני מה, תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי, וכן הוא אומר כי הנוגע בכם נוגע בבת עינו, ר' יהודה אומר בבת עין אינו אומר אלא בבת עינו כביכול כלפי מעלה הכתוב מדבר, אלא שכנה הכתוב... וכל מי שהוא עוזר לישראל כאלו עוזר להקב"ה, שנאמר אורו מרוז אמר מלאך ה' וגו', הרבית להגאות כנגד מי שקם כנגדך ומי הם שקמו כנגדך, מי שקמו כנגד ידידיך, ומה טיבן, את כדרלעומר מלך עילם וגו'... (שמות פרק טו, רמז, וראה שם עוד)

...אמר הכתוב הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב, אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, בשעה שישראל חוטאין עובדי אלילים לוקין, שיהא ישראל רואה שהעובדי אלילים לוקה ומתיירא ועושה תשובה, אמרו עובדי אלילים בניך חוטאין ואנו לוקין, אמר להם הקב"ה אלף אלפים כיוצא בכם אינם ספונים לפני כלום, שנאמר כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו, אני אכרית אתכם מן העולם כדי שישבו ישראל בשלוה... (דברים פרק יב. תתפה)

אלא חנון לישראל, אבל לעובדי אלילים שהבהילו ישראל באף ובחימה, שנאמר הנה יום ה' בא אכזרי ועברה וחרון אף, לכך נאמר אז ידבר אלימו באפו. (תהלים ב, תרכ)

דבר אחר לפי שהן עושים עצמן מריות הודע להם שאתה אדון על כלם, ידעו גוים שהם אנוש והם עושין עצמם אלוהות, חירם מלך צור יען כי גבה לבך הודיעו הקב"ה שהוא אנוש שנאמר אל ארץ השלכת, נבוכדנאצר שנאמר אעלה על במתי עב, הודיעו שהוא אנוש, שנאמר ומן אנשא לך טרדין... (שם ט, תרמו)

כך בשעה שישראל עושים רצונו של מקום הקב"ה חוזר בכל העולם ורואה איזה צדיק בעובדי אלילים, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב, ובשעה שמכעיסין אותו הוא מסלק את הצדיק שביניהם. (שיר ו, תתקצא)

דבר אחר צח לישראל ואדום לעובדי אלילים, שנאמר מדוע אדום ללבושך, וכן הוא אומר ימינך ה' נאדרי בכח וגו', ואומר ונודעה יד ה' את עבדיו וגו', ואומר משא דבר ה' בארץ חדרך, חד לעובדי אלילים, ורך לישראל, כיוצא בו ולאסירים פקח קוח מפקח לישראל ומקהה לעובדי אלילים... (שם תתקצב)

ילקוט ראובני:

דע כי כשהשי"ת מתראה בפני האומות הוא כדמיון המלך העומד לפני כל השרים ולפני כל עבדיו, שהוא עומד מלובש לבוש מלחמה או לבושי מלכות, לפיכך אין השם נראה כלל לעו"ג, לפי שרוב כינויים ומלבושים מכסין אותו ומעלימים אותו מהם, וכשהקב"ה עומד לפני ישראל הרי הוא עומד עמהם כמלך עם בני ביתו, ומסיר ממנו קצת מלבושים כמו שדרך המלך להסיר קצת מלבושים בהיותו עומד עם בני ביתו, וזהו סוד שלש פעמים בשנה יראה. (דברים ראה)

תרגום יונתן:

יחתו מריביו - יתבר בעלי דבבא דקימין לאבאשא לעמיה. ידין אפסי ארץ - יעביד פורענות מן מגוג. (שמואל א ב י)

רש"י:

ותאחז במשפט ידי - להניח מדת רחמים באויבי שהרעו לכם, אשר אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה... מראש פרעות - כשהקב"ה נפרע מהאומות פוקד עליהם עוונם ועוונות אבותיהם מראשית פרצה שפרצו בישראל. ונקם ישיב לצריו - על הגזל והחמס, כענין שנאמר מצרים לשמה תהיה ואדום למדבר שממה מחמס בני יהודה... (דברים לב מא-מג)

חימה אין לי - על אומות העולם, כי גם ישראל חוטאים ומדת הדין מקטרגת. מי יתנני - ואוכל לפקוד על ישמעאל, כי בני ישראל ישובו, אפשעה - אפסע על מדת הדין. (ישעיה כז ד)

ונמקו - יפחדו כשאשליך את שרי אשור ובבל... רוותה בשמים, להרוג שרים של מעלה, ואחר כך תרד על עמלק למטה, שאין אומה לוקה עד שילקה השר שלה במרום. (שם לד ה)

תצא חרבי - למען לא ישמחו העכו"ם לאידכם, אגרה אז את נבוכדנצר בכולם. (יחזקאל כא ט)

ועתיק יומין יתיב - הקב"ה יושב למשפט על מלכות זומה שהכעיסה ומה שהרעה לישראל. ושער ראשו - מנקה עצמו מזכויות שיש לעכו"ם לפניו, ומשלם להם בעולם הזה. וספרים פתיחו - ספרי הרעות שעשו. (דניאל ז ט)

רד"ק:

בסאסאה - כשנפרע מישראל אינו נפרע יותר מהמדה כמו באומות העולם. (ישעיה כז ח)

חרב לה' - החרב בה יהרגו האומות זה את זה היא מה', וידרו עמם - ימותו עוד מלכים אחרים מהעכו"ם. (שם לד ו)

נחליה - טיבריוס וטראסינוס שברומי, ואולי קרא לרומי בצרה, שבשנת ה' רצ"ב יושלם חורבנה, כמו שהודעתיך מהמגלה שנמצאה ברומי. לא תכבה - לפי שהיא מושב האפיפיור וכו' תחרב כסדום. (שם לד ט)

ממזרח שמש - אף על פי שיש להם עבודה זרה, הכל מודים שהוא הסבה העליונה. רם על כל גוים - כולם ירוממוהו, ובכל זאת כבודו הנפלא הוא על השמים, כי שם ישיגו כבודו יותר... (תהלים קיג ג)

רבינו בחיי:

...והנה הוא מרחם אף על הרשעים, שנאמר טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ואפילו על אומות העולם, הוא שדרשו רז"ל, מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה... (כד הקמח כפורים ב')

מהר"י יעבץ:

עמים - ...והנראה לי בפירוש הכתוב הוא כך, כי השי"ת אינו מדקדק על האומות להענישם מהרה, ולכן כאשר תתמלא סאתם תתחזק עליהם האף והחמה, יען כי גדלה צעקתם את פני ה', ועל כן אמר, אתה ה' הארכת לרשעים האלה על כל מה שעשו, כי הם נמלטים תמיד, על כן עתה תרדוף באף ותשמידם. (תהלים נו ח)

אברבנאל:

נקם לה' - על שמו המחולל בגוים, שלומים - על שהחריבו את ציון. (ישעיה לד ח)

אלקי כל הארץ - משגיח בכל האומות על ידי אמצעים, והוא אלקים על המנהיגים אותם, ואת ישראל ינהיג בלי אמצעי, ולכן נקרא אלקי ישראל, ובזמן הגאולה תתפשט השגחתו על הכל, ויקרא אלקי כל הארץ. (שם נד ה)

ספורנו:

לריח שמניך - זכרון שמך אצל האומות הוא, שמן תורק - החיים והטוב שאתה מריק בעולם הזה, והכירו שהם מאתך, על כן אהבוך, ובסור הטובות סרה אהבתם, כאיוב, כי לא הכירו שלעולם חסדו... (שיר השירים א ג)

אלשיך:

או הנסה אלקים לבא - ואם תאמר הלא גם אל שאר האומות הלך להציע התורה? אלינו בא בעצמו ולא הופיע וזרח בעלמא כאל עשו וישמעאל. (דברים ד לד)

ממזרח שמש - אולי אמר זאת לרמוז שעל ידי זריחת השמש הכיר אברהם את בוראו, והוא ענין המרגלית הטובה התלויה בצוארו, וכשמת תלאה בגלגל חמה, אלא שהאומות ירוממוהו כל כך עד שיסלקו השגחתו מהשמים ומהארץ. (תהלים קיג ג)

מהר"ל:

ויש לך להבין ולדעת, כי השי"ת אשר סדר בבריאה ד' מלכיות, ואף כי המלכיות הן מצד חסרון הבריאה, כמו שאמרנו, מכל מקום אי אפשר שיהיו ד' מלכיות מסולקים מסדר העולם לגמרי, עד שהם יוצאים לגמרי מן השי"ת, אבל בודאי יש להם בחינה במה שהם מתחברים אל השי"ת, ולכך מרמז על ג' הראשונים, גמל, שפן ארנבת, ולאלו יש לכל אחד סימן טהרה, דהיינו שהם מעלי גרה, וסימן טהרה זה הוא בנסתר, ומורה כי מצד הנסתר יש לאלו ג' מלכיות חבור וצרוף אל השי"ת מצד מה, ואין זה סימן טהרה בפועל הנגלה. אבל מלכות רביעית אין לה סימן טהרה בנסתר רק בנגלה, כי החיבור שיש לה אל השי"ת שכך מראים עצמם כאילו הם טהורים, ודבר זה מורה על אמיתת מלכות רביעית, שפושט טלפיו ומראה כאילו הוא טהור... (נר מצוה ד"ה וזה שאמר במדרש)

מלבי"ם:

יספת לגוי נכבדת - במה שיספת לגוים כבוד, כלום כבדוך? אדרבא, נתרחקו ממך עד קצווי ארץ. (ישעיה כו טו)

טבח - לנקמה באדום שהחריבו מקדשו, זבח בבצרה - להנאה, בארץ האמונות הנפסדות, ולערוך שולחן האמונה. (ישעיה כו ו)

שפת אמת:

במדרש ה' עוזי וגו'... פירוש אף על פי שהבדילנו הקב"ה ובחר בנו מכל האומות, אין זה גרעון וריחוק לאומות, רק אדרבא, על ידי בחירת בני ישראל נפתח פתח שיתקרבו מן האומות הראוי להתקרב, כי איך יוכל בשר ודם להתדבק באלקים חיים, ובני ישראל שנתבררו במצרים ועשה לנו הקב"ה נסים ופלאים והרים אותנו מן הטבע עד שבאנו אל הר סיני לקבל התורה, וממילא נפתח פתח לקרב התחתונים, ועל זה כתוב שלום וגו' לרחוק ולקרוב... (שמות יתרו תרס"ב)