אלקים   פנים אחור

(ראה גם: אלקים-כללי-הגשמה-מדות)

זהר:

הדא הוא דכתיב, תסתיר פניך יבהלון, מקרא זה מה הוא אומר, אלא תסתיר פניך יבהלון, הוא מפני שלא נשקו (המדרגות) שתמצאנה ברכות בעולם, (כי פניך פירושו חסדים וברכות, אז) תוסף רוחם יגועון, שנתעורר רוח אחר מצד שמאל, (בלי ימין), ורוח הטומאה שורה על בני אדם, על אלו שמתו, ואותם שנמצאו עמהם, ועל שאר בני אדם... (חקת לג, ועיין שם עוד)

ויש אחור שהוא קדושה, זה שאמר אחרי ה' ילכו כאריה ישאג, (והאחור הזה) נקרא פנים כלפי מטה, ואחור כלפי מעלה, וכן נקרא חול כלפי מעלה, וקודש כלפי מטה, (כי האחור נקרא חול, והפנים נקרא קדש).

וזה בקש משה לדעת, מה שהיה פנים כלפי מעלה, ואמר לו, כי לא יראני האדם וחי. ואחר כך בקש שיתן נשמה לישראל מן הפנים שהם כלפי מטה, הנקראים אחורים כלפי מעלה, ואמר לו, וראית את אחורי, אתה תראה והם לא יראו, הרי תבין, (שהוא מטעם), כי אצל משה היה זה אחור, ואצל ישראל היה זה פנים, ועל כן אמר לא יראו, (שעל פי הכתוב הוא לשון רבים), ולא אמר לא תראה, (מפני שהכונה היא על ישראל).

תא חזי, בחטאו של האדם הראשון נאבדו הפנים העליונים, ובחטא העגל נאבדו פנים תחתונים, הנקראים אחור כלפי מעלה, ובכל גלות וגלות נאבדים. והוא סוד גדול. וכל זה נרמז בשם הוי"ה, י' היא פנים עליונים, ה' היא אחור כלפי הי' ופנים כלפי הו', ו' היא אחור כלפי ה' עליונה, ופנים כלפי ה' תחתונה, ה' היא אחור כלפי הו' ופנים כלפי הסוד שלמטה... (זהר חדש אחרי ע, ועיין שם עוד)

מדרש רבה:

ישא ה' פניו אליך וגו', יעביר כעסו ממך, ואין ישא אלא לשון הסרה כמה דכתיב (בראשית מ') ישא פרעה את ראשך וגו'. פניו אלו פנים של זעם שהיו ראויות לבא אליך יסירם ממך. דבר אחר ישא ה', בשעה שאתה עומד ומתפלל, שנאמר (בראשית י"ט) ויאמר אליו הנה נשאתי פניך וגו', הרי דברים קל וחומר, אם ללוט נשאתי פנים מפני אברהם אוהבי, לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך, זהו שנאמר ישא ה' פניו אליך. כתוב אחד אומר ישא ה' פניו אליך, וכתוב אחד אומר (דברים י') אשר לא ישא פנים, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, כשישראל עושים רצון המקום ישא ה' פניו אליך, וכשאין עושים רצון המקום אשר לא ישא פנים. דבר אחר ישא ה' פניו, וכי הקב"ה נושא פנים, והלא כבר נאמר אשר לא ישא פנים, אמר הקב"ה כשם שהם נושאים לי פנים כך אני נושא להם פנים, כיצד, בתורתי (דברים ח') ואכלת ושבעת וברכת, ואדם מישראל יושב הוא ובניו ובני ביתו ואין לפניהם כדי שביעה ונושאין לי פנים ומברכין, ודקדקו על עצמם עד כזית עד כביצה, לפיכך ישא ה' פניו וגו'. (במדבר יא יד)

דבר אחר ישא ה', כתוב אחד אומר ישא, וכתוב אחר אומר אשר לא ישא, עד שלא נחתם גזר דין ישא ה' וגו', משנחתם גזר דין אשר לא ישא פנים... (שם שם טו)

אמונות ודעות:

ורצו ב"פנים" רצון וכעס, כמו שאמר "באור פני מלך חיים", ואמר ופניה לא היו לה עוד... (מאמר ב פרק י)

תרגום יונתן:

וראית את אחורי - ותחמי ית קוטר דבידא דתפילי איקר שכינתי... (שמות לג כג)

לעת פניך - לעידן רוגזך. (תהלים כא י)

תרגום אונקלוס:

וראית את אחורי - ותחזי ית דבתרי... (שמות לג כג)

רש"י:

וראית את אחורי - הראהו קשר של תפילין. (שם)

לעת פניך - כעסך. (תהלים כא י)

פני ה' - של זעם. (שם לד טז)

אבן עזרא:

ויוציאך בפניו - בכעס שכעס על מצרים, ויש אומרים כמו ומלאך פניו הושיעם (ישעיה ס"ג ט'), ולפי דעתי שהוא כמו "ופניך הולכים בקרב" (ש"ב י"ז י"א). (דברים ד לז)

רמב"ן:

על פני - שאני מסתכל בכל עת ובכל מקום בעושים. ועל דרך האמת תבין סוד הפנים ממה שכתבנו, שהזהיר פנים בפנים דבר ה' עמכם... (שמות כ ג)

ופני לא יראו - הפנים המאירים כאשר פירשתי. ויתכן שמלת אחרי כלשון "אחור וקדם צרתני" על פירוש רבותינו. (שם לג כג)

על פני - ונראה שיש כאן ענין מופלא ורמז גדול. כי על פני לשון תוספת, כמו אם תקח נשים על בנותי. וכאן אומר על פני, למדנו כי פניו של הקב"ה נקראו אלקים, והזהירם שלא להוסיף עליהם, אבל פנים שלו יהיו אלקיך... (האמונה והבטחון פרק יט)

רד"ק:

פני ה' - השגחת ה' תהיה על יראי ה' לטובה, ולהיפך בעושי רע. (תהלים לד יז)

יאר פניו - יצליחנו במעשינו. (שם סז ב)

פניך האר - אור פניו הוא רצונו. (שם קיט קלה)

מורה נבוכים:

"פנים" שם משתתף, ורוב שתופו על צד ההשאלה הוא שם הפנים מכל חי, "ונהפכו כל פנים לירקון", מדוע פניכם רעים, וזה הרבה. והוא של הכעס, "ופניה לא היו לה עוד". ולפי זה הענין נעשה הרבה בענין כעס השם וקצפו, "פני ה' חלקם", "פני ה' בעושי רע", "פני ילכו והניחותי לך", "ושמתי אני את פני", וכן הרבה. והוא גם כן שם מציאות האיש ומעמדו, "על פני כל אחיו נפל"... ולפי זה הענין נאמר "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים", כלומר מציאות במציאות, מבלתי אמצעי, כמו שנאמר "לכה נתראה פנים", וכמו שאמר "פנים בפנים דבר ה' עמכם"... כן אמרו "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים", כנוי על אומרו בענין ספור הדברים, "וישמע את הקול מדבר אליו"... ולפי זה הענין גם כן נאמר "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום", רוצה לומר ללוות השגחתו אלינו. (חלק א פרק לז)

כוזרי:

...ושמא היתה זאת בקשת משה באמרו "הראיני נא את כבודך", ואמר הן, על מנת שיזהר מראות הפנים אשר אין יכולת האדם לראותם, וכמו שאמר "וראית את אחורי". ובכבוד ההוא יש מה שתוכל ראיית הנביאים לסבלו, ויש בעקבותיו מה שראייתנו סובלת, כמו עמוד הענן והאש, ויש אחריו דק יותר עד שיגיע למדרגה שלא ישיגנה הנביא, ואם יהרוס אליו תנתק הרכבתו... (מאמר ד ג)

ושם ה' המכונה ממנו ב"פנים", באמרו, "פני ילכו" וגו', והוא הענין המבוקש באמרו "ילך נא ה' בקרבנו"... וענין ה' לא יושג בהקשה... (שם טו)

חזקוני:

וראית את אחורי - האורה והזהר שמזהיר עוד אחרי עברי, אבל שלפני המתגבר והולך לא תוכל לראות. (שמות לג יג)

רבינו בחיי:

על פני - בפשט על עצמי, או על המקום שאני פונה שם, וזה בכל מקום. (שמות כ ג)

ואמר על הנמצאות "אחורי", ומה שאמר "ופני לא יראו", הוא על אמיתת עצמותו. ומה שתרגם אונקלוס ודי קדמי, ירמוז על נמצאות עצומות שאי אפשר להשיגם, הדעות הנפרדות. ואמר ויעבר ה' על פניו - העבירו לכוונה ולתכלית אחרת מהשגת הפנים שבקש, אל ידיעת התארים... לרב סעדיה גאון ראיית הפנים היא ראשית האור, ואחורי אחרית האור, ועל זה אמר ביחזקאל "ממראה מתניו ולמעלה", זה הראשית, וממראה מתניו ולמטה זה האחרית... ומשה בקש אם אין פניך הולכים - בעצמך ובכבודך, התפארת והכבוד, שבאלו הוציאם מצרים, שנאמר "בכח גדול וביד חזקה", וזה שאמר שלא הוציאם על ידי מלאך אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו הוציאם. והקב"ה הודה לו. ובקש, "הראיני נא את כבודך", הוא הכתר תחלת האצילות, כי תחלת דבר ועליונו יקרא פנים. ולא נענה, ואמר לו וראית את אחורי - אחרית האצילות... ולר' אברהם פני ילכו - מטטרון, פנים של זעם, ובקש פנים של רחמים, היא התפארת, והודה לו. והוסיף לבקש, הראיני נא את כבודך - הכתרים חסד ותפארת כדי שלא יחזור ריקם בתפלתו, והשיב לו לא תוכל לראות את פני, תחלת המדות, ולדעתו לא השיג משה מהתפארת ולמעלה... (שם לג יג)

הרקאנטי:

ויאמר פני ילכו והניחותי לך וגו', אמרו רז"ל בפרק קמא דברכות מניין שאין שואלין לאדם בשעת כעסו, שנאמר "פני ילכו והניחותי לך", המתן עד שיעברו פנים של זעם. משמע לפי דבריהם כי הפנים של כעס... ענין אחר ועיקר, פני ילכו, רוצה לומר המלאך הגואל, שנאמר "ומלאך פניו הושיעם", "ומלאך הברית אשר אתם חפצים", ונקראים פני כי הם פני הזעם לכלות האויבים, וכן היתה כוונת אונקלוס שאמר שכינתי תהך ואניח לך... הפנים האלו הם פני האמת והרחמים, ואף על פי שאמר לו פני ילכו, אמר לא אבקש פנים של זעם אחר שחטאו, כי לא יוכל לשאת עון ופשע, רק בקש שיבא עמהם פנים בפנים וימחול פשעם, כי כן היו התנאים בפרשת וארא... (כי תשא)

אברבנאל:

לא תוכל לראות את פני - אך המלאך יוכל לראות, וזה שתרגם אונקלוס למחזי אפי שכינתי, כי מלאך הפנים הוא שכינתי. ולמקובלים פני הם הספירות הנאצלות ממנו. (שמות לג כ)

ספורנו:

וראית את אחורי - תראה איך תהיה פעולת כל מה שלמטה ממני. ופני לא יראו - אבל לא יהיה נראה אצל זולתי איך יושפע ממציאותי מציאות כל נמצא, כמו ששאלת. (שם שם כג)

מהר"ל:

וראית את אחורי - פירוש קשר של תפילין, משה רבינו ע"ה אמר "הראיני נא את כבודך", הכבוד הזה הוא מדרגתו ומעלתו ית', וידעת שהתפילין פאר כבוד ויקר, וכאשר בקש הראיני נא את כבודך, הכבוד הזה הוא מדרגתו ומעלתו ית', וכאשר בקש הראיני כבודך, השיב לא תוכל לראות את פני, פנים הוא הכרת אמיתת כבודו ית', שבו נבדל מזולתו, והוא עצם כבודו, אבל אחורים נקרא קשר של תפילין, כמו שהאחור אין בו הכרה אמיתית, והתפילין עצמם כנוי לאמיתת הכבוד, לפי שהם בפנים, שהפנים יש בהם הכרה אמיתית. וכאשר תעמיק עוד בדברי חכמים הכבוד הקשור בו אינו לשון גודל הכבוד המתפשט בזולתו שאמר "מלא כל הארץ כבודו", שהתפשטותו בכל הנמצאים, ולפיכך קשר של תפילין הוא כבודו ית' אבל לא אמיתת כבודו, ולפיכך הוא מקושר בו, שאינו המתפשט בזולתו, ודברים אלה עמוקים מאד. (גור אריה שמות לג יג)

...והרי הקב"ה אינו כן, אדם נותן פרוטה לעני, זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר "אני בצדק אחזה פניך". מבואר למעלה, שאמרנו כי הצדקה היא מדה אמיתית של השי"ת, ולפיכך כתיב "אני בצדק אחזה פניך". כי מצד הצדק שיש בצדקה ראוי שיחזה פניו של השי"ת, שיהיה דבק במדה אמיתית שלו, שהמדה האמיתית שלו נקרא פני הקב"ה... (נתיב הצדקה פרק ד)

אור החיים:

וראית את אחורי - בא-ל לא יתייחס פנים ואחור, אלא כוונתו כי חיות העולמות עומדת בחשק הסתכלות אורו יתברך, וקיומו הוא האדון חי העולמים. ומן הנמנע שיכול שום נברא להביט אל אורו יתברך, לזה הכין ה' מסוה, אשר דרך שם יביט, והוא שקרא אחוריים. ואור העליון שהוא משולל מהשגת נפש כל חי יקרא פנים... (שמות לג כג)

תניא:

וכל כך גברו הצמצומים והסתר פנים העליונים, עד שיכלו להתהוות ולהבראות גם דברים טמאים וקלפות וס"א ולקבל חיותם וקיומם מדבר ה' ורוח פיו יתברך בהסתר פנים וירידת המדרגות, ולכן נקרא אלהים אחרים, מפני שיניקתם וחיותם אינה מבחינת פנים אלא מבחינת אחוריים דקדושה, ופירוש אחוריים כאדם הנותן דבר לשונאו שלא ברצונו, שמשליכו לו כלאחר כתפו, כי מחזיר פניו ממנו בשנאתו, כך למעלה, בחינת פנים הוא פנימיות הרצון העליון וחפצו האמיתי אשר חפץ ה' להשפיע חיות לכל הקרוב אליו מסטרא דקדושה... והנה רצון העליון בבחינת פנים הוא מקור החיים המחיה את כל העולמות, ולפי שאינו שורה כלל על הס"א, וגם בחינת אחוריים של רצון העליון אינו מלובש בתוכה ממש, אלא מקיף עליה מלמעלה, לכך היא מקום המיתה והטומאה, ה' ישמרנו, כי מעט מזעיר אור וחיות שיונקת ומקבלת לתוכה מבחינת אחוריים דקדושה שלמעלה היא בבחינת גלות ממש בתוכה, בסוד גלות השכינה הנ"ל, ולכן נקרא בשם אלהים אחרים, שהיא עבודה זרה ממש, וכפירה באחדותו של הקב"ה, כי מאחר שאור וחיות דקדושה היא בבחינת גלות בתוכה, אינה בטלה כלל לגבי קדושת הקב"ה, ואדרבא מגביה עצמו כנשר לומר אני ואפסי עוד... (ליקוטי אמרים פרק כב)

והנה בחינת חכמת אלקות ברוך הוא המלובשת בתרי"ג מצות נקראת בשם בחינת אחוריים דחכמה, כי כל אחוריים שבספירות הן מדרגות החיצונות והתחתונות במעלה שבספירה זו, מה שיוכלו לירד ולהתפשט למטה להתלבש בברואים להחיותם, ובחינת הפנים היא הספירה עצמה המיוחדת במאצילה ברוך הוא בתכלית היחוד, כגון דרך משל ספירת החכמה שהיא מיוחדת במאצילה אין סוף ב"ה בתכלית היחוד, כי הקב"ה וחכמתו אחד, ומה שמאיר ומתפשט מחכמתו יתברך למטה בתחתונים שהם בעלי גבול ותכלית ומתלבש בהם, נקרא אחוריים, ונקרא גם כן בחינת עשייה שבאצילות... (אגרת הקדש פרק יט)

מלבי"ם:

ונתתי פני - הפנים יציירו ההשגחה העליונה, שהוא פונה אל ברואיו לראות בעניניהם, והשי"ת ישגיח לתכלית הטוב וקיום העולם, כמו שכתוב "ישא ה' פניו אליך"... וכשאין הדור ראוים מסלק השגחתו, ונזכר בשם הסתרת פנים... (ויקרא יז י)

אור פניך - נתגלה בנסים גלויים. (תהלים מד ד)

פניך האר - נאמר על גילוי שכינה בנפשו השכלית, ועל ידי זה יבין גם החוקים המכוסים. (שם קיט קלה)

רש"ר הירש:

ישא ה' פניו - פני ה' הם המטרות שה' שם פניו אליהם, מטרות אלה תוגשמנה על ידי הנהגת ה' ועל ידי האדם העושה את רצון ה' בחירות, וכך נאמר בתהלים פ"ט ט"ו "צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך", כסא ה' מיוסד על צדק ומשפט, ומגמת פניו היא חסד ואמת. (במדבר ו כה)

שפת אמת:

במדרש, "ישא ה' פניו"... אך ודאי אין להקב"ה לישא פני איש, כי אין צריך לכבד שום בריה כי הוא מלך הכבוד, רק מי שיש בו נקודה פנימיות הוא מכיר ונושא פניו ממש, דלא כתיב ישא פנים רק ישא פניו וכו', והוא שנושא פנים לישראל שהכרת פניהם הוא חיות אלקי ממעל, כמו שכתוב, "כל רואיהם יכירום" וכו', ולכן מעט הנקודה הזאת נותנת כח להאדם שיוכל לגמור, כי בלי סיוע עליון אי אפשר לגמור מעשיו... (במדבר נשא תרל"ד)

במדרש המשך הפרשיות... ונשיאת פנים הוא לישראל, וזהו עצמו ענין חנוכת הנשיאים, דאיתא ישא ה' פניו... אבל עיקר נשיאת פנים הוא להיות רצונו ית"ש מסכים לרצון בני ישראל... (שם בהעלותך תרנ"ד)

חכמה ומוסר:

...מי שאינו מקיים התורה כהלכתה יעזבנו בדרך הטבע כשיעור ענשו, הן רב הן מעט, וזהו בחינת הסתר פנים כמשפט ההשגחה העליונה... אמנם צדיקים המה תמיד בבחינת הארת פנים, הנהגתם בכל רגע בהארת פנים על ידו יתברך. אמנם גם ההסתר פנים הכל בשיעור קצוב לעזוב אותו למקרים... (חלק ב עמוד קצו)

מכתב מאליהו:

מראה פנים פירושו, ראיית אמיתות ההנהגה בהווה בעולם הזה, ומראה אחור ראיית ההנהגה לאחר שכבר נשלמה, ועיקר דבר זה הוא לעולם הבא. גם אדם גדול כמשה רבינו ע"ה לא היה יכול לראות אמיתות חסדי ההנהגה בעולם הזה, כי כל זמן שיש בלב נקודה של הסתר, קיימת עדיין מעט הרגשת רע, וקצת קושיא על שלוותן של רשעים ויסוריהם של צדיקים... (חלק ג עמוד רפא)