אלקים   תורה

(ראה גם: אלקים-כללי, מתן תורה)

זהר:

תאנא, התורה נקראת ברית, והקב"ה נקרא ברית, ורושם הזה הקדוש (דהיינו מילה), נקרא ברית, ועל כן הכל נקשר זה בזה ולא נפרד זה מזה, אמר לו ר' ייסא, התורה וישראל (שנקראים ברית) יפה הוא, אבל הקב"ה מאין לנו שנקרא ברית, אמר לו, שכתוב, ויזכור להם בריתו, והרי נודע (שהוא סוד יסוד), וכבר למדנו. (אחרי שז)

כיון שעלו כל הנשמות ששרו על ישראל, עולות ועומדות בצורה לפני המלך הקדוש, והקב"ה שואל את כולן איזה חידוש היה לכן, בעולם ההוא, בתורה, אשרי היא, מי שאומרת לפניו חידושי תורה, כמה שמחה עושה הקב"ה, מקבץ הפמליא שלו, (דהיינו הנשמות העליונות והמלאכים), ואומר שמעו חידושי תורה שאומרת נשמה הזו של פלוני, וכולם מעמידים דבר ההוא בב' הישיבות...

תא חזי, כשנתחדש דבר בתורה, והנשמה יתירה שירדה בשבת נתעסקה באלו חידושי דברי תורה, ועולה למעלה, (אחר השבת), כל פמליא של מעלה מקשיבים לדבר ההוא, וחיות הקודש מתגדלות כנפיהן, ומתלבשות בכנפיהן, וכששואל אותן (דהיינו את הנשמות על חידושי תורה) ואינן משיבות, ושותקות, אז חיות הקדש, מה כתוב בהן, בעמדם תרפינה כנפיהם, (בעמדם פירושו בשתיקתם), כמו שאמר כי עמדו ולא ענו עוד... (שלח לך רצד)

תלמוד ירושלמי:

בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה רצה מקימה רצו אחרים מקימים אותה, אבל הקב"ה אינו כן, אלא גוזר גזירה ומקיימה תחילה, מאי טעמא ושמרו את משמרתי אני ה', אני הוא ששימרתי מצותיה של תורה תחילה. (ראש השנה ז ב)

ילקוט שמעוני:

שמעו שמוע ברגז קולו והגה מפיו יצא, אין הגה אלא תורה, כמה דאת אמר והגית בו יומם ולילה, מלמד שהקב"ה מחדש בבית דין של מעלה הלכה בכל יום ויום, ואפילו אותה הלכה היה אברהם אבינו יודע. (איוב פרק לז, תתקכא)