(ראה גם: אלקים-יד, יד)
האצבעות של אדם הם הנסתרות שבהמדרגות וסודות העליונים, ויש בהן פנים ואחורים, האחורים של האצבעות הם בחיצוניות שלהן, והם רמז לצפרנים של האצבעות... (בראשית קכט, ועיין שם עוד)
האצבעות עומדות בסודות עליונים, הצפרנים של האצבעות העומדים ומכסים עליהם הם מבחוץ, והעמידוהו באלו הסודות שהם פנים שמבחוץ, ובהם יש סודות לאלו המכשפים המסתכלים בצפרנים, באור של דבר אחר השולט בהם, ואלו המכשפים מטמאים למקום ההוא... (יתרו קלד, ועיין שם עוד)
וסודות אלו הם באצבעות דיד ימין, באצבע קטנה ובגדולה, (דהיינו אצבע האמצעית, והסימן הוא, כקטן כגדול תשמעון. אלו ב' האצבעות הם בסודות האלו, וכך הם בסודות שלמדנו מאדוני בסודות דרב ייסא סבא... (שם קמח)
...משום זה צריכים לכוף ד' אצבעות של יד ימין ולהאיר אותם מתוך אור הנר שנתברך, (פירוש כי זה רומז אשר אש הזאת המתברכת, הנמשכת מאש של מעלה שהיא קו האמצעי, גורמת למיעוט הג"ר שבהארת החכמה שבשמאל, וכפיפת אצבעות רומזת למיעוט הג"ר). ואלו אצבעות רומזים לאלו מאורי האש, (דהיינו לארבע מרכבות הנ"ל), שמאירים ושולטים מתוך אור הנר ההיא שנתברכה, ומשום שהן מדרגות שלמטה, לכן כשהאדם מראה אצבעותיו לפני אור הנר ההוא צריך לכוף אותן לפניו, משום שאור הזה שולט עליהן והן מאירות ממנו... (ויקהל רס)
ועל כן אסור לו לאדם לזקוף אצבעותיו בזקיפה בחנם, אלא בתפלה, ובשמו של הקב"ה, וכבר העמדנו, (שזקיפת אצבעות היא) התעוררות השם הקדוש, וסוד האמונה, זקיפת האצבעות ממנים בזקיפתם עשרה שליטים, (משום שהאצבעות רומזות על גילוי חכמה... וכתוב החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים), כמו שהעמדנו, והכהן צריך לברך בעין טובה בהסכמת השכינה כמו שלמדנו. (נשא רעיא מהימנא קעז)
הרביעי שצריך להגביה ידיו בשעה שמברך אחר הנטילה, ויקדש ידיו, שכתוב, שאו ידיכם קדש וברכו את ה', מהו הטעם, משום שהאצבעות הן צורה עליונה, האצבעות הן חמש, ד' אצבעות שהן מחוברות יחד, יש בכל אחת מהן ג' פרקים, שהוא סוד הצורה של המרכבה העליונה. כי המרכבה הקדושה היא ארבעה, (דהיינו חגת"ם, שהם ג' קוין ומלכות המקבלתם, וכל אחד מהם כלול מג' קוין), והם י"ב פרקים ועל כן השם המפורש של ד' אותיות הוי"ה הוא י"ב אותיות, (כי כל אות שבו נחלקת לג' קוין, שהם ג' אותיות, וד' פעמים ג' הם י"ב אותיות), וזה הוא השם המפורש באותיותיו, ואלו י"ב פרקים שבד' האצבעות, כל פרק ופרק נקרא אות.
אצבע יתרה הנקראת אגודל, שהיא חוץ מד' האצבעות, יש בו ב' פרקים, ואלו ב' פרקים הם ב' אותיות נסתרות בב' מדרגות עליונות נסתרות, (שהוא סוד י-ה), שהן שבחם של כל (י"ב האותיות, כלומר שאלו ב' פרקים שבאגודל, הם ב' שורשים כנגד ב' אותיות י"ה, שהוא סוד חכמה ובינה... (זהר חדש רות תקסג)
אצבעו ימנית שבידו, אתה אומר ימנית או כל אצבעות, תלמוד לומר וטבל הכהן את אצבעו הימנית, הואיל ונאמרו אצבעות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחת מהם שאינה אלא ימנית, אף פורטני כל אצבעות שבתורה שלא יהו אלא ימנית המיומנת שבימין הרגילה שבאצבעות. (חקת קכג)
...והכתיב יצרו, אמר רבי נחמן בר יצחק יצרו אצבעותיו, כדכתיב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת... דרש בר קפרא, מאי דכתיב ויתד תהיה לך על אזנך, אל תקרי אזנך אלא על אוזנך, שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו באזניו, והיינו דאמר ר' אלעזר מפני מה אצבעותיו של אדם דומות ליתידות, מאי טעמא אילימא משום דמחלקן, כל חדא וחדא למילתיה עבידא, דאמר מר, זו זרת, זו קמיצה, זו אמה, זו אצבע זה גודל, אלא מה טעם משופות כיתידות, שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעותיו באזניו. (כתובות ה א)
...אצבעותיו מורכבות זו על זו או קלוטות למעלה עד הפרק כשר, למטה מן הפרק וחתכה כשר, היתה בה יתרת וחתכה, אם יש בה עצם פסול, ואם לאו כשר, יתר בידיו וברגליו שש ושש עשרים וארבע, ר' יהודה מכשיר וחכמים פוסלים השולט בשתי ידיו רבי פוסל וחכמים מכשירין... אמר ר' יצחק ושניהם מקרא אחד דרשו, ותהי עוד מלחמה, וכתיב ויהי איש מדון אצבע ידיו ואצבע רגליו שש ושש, מר סבר בגנותיה משתעי, ומר סבר בשבחיה משתעי... תניא א"ר יהודה מעשה באדם אחד שבא לפני רבי טרפון יתר בידיו וברגליו שש ושש עשרים וארבע, אמר לו כמותך ירבה בישראל, אמר לו ר' יוסי משם ראיה, כך אמר לו, כמותך יתמעטו ממזירי ונתיני מישראל. (בכורות מה א)
כל אבר שיש בו צפורן וכו', יש בו צפורן מטמא במגע ובמשא ובאהל, יש בו עצם ואין בו צפורן מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל. אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו המקום יהיה בעזרו, אצבע יתרה שיש בו עצם ואין בו צפורן מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל, אמר רבה בר בר חנה וכשאינה נספרת על גב היד. (נדה מט ב)
דבר אחר הביאני אל בית היין, אמר ר' חוניא בראשונה כל מי שהיה מראה איקונן של מלך באצבע היה נהרג, והתינוקות הולכין לבית הספר ומראין את האזכרות באצבע, אמר הקב"ה ודגלו עלי אהבה. (במדבר י)
ולתתך עליון על כל הגוים, כשם שאצבע הגדולה כובשת ארבע אצבעות, כך עתידין ישראל לכבוש ארבע מלכיות באותה שעה. (דברים כו יט)
מדמה באצבעו, באצבע המיומנת שביד הימנית, כלומר הרגילה באצבעות ואיזו היא שנית לגודל. (חקת)
צריך אני לעוררך בענין הגדול למה באדם יש לו אצבעות ברגלים, אבל בחיות נאמר ידי אדם, מה שאינו כן ברגלים. והטעם כי יש לחיות אצבעות ידים ולא אצבעות רגלים לפי שאצבעות ידים מורה על מחנות טהורות, ואצבעות רגלים מורות על מחנות טמאות, והנה כתות מלאכי מעלה אין יצר הרע בהם ולפיכך אין שם אצבעות רגלים, וכן הוא אומר רגליה יורדות מות. והנה האדם מצוייר בכל מיני צורות שנבראו למעלה ולמטה בעולם המלאכים, והשמים והארץ, וזה הסוד נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, וגם באדם משוכלל כל הצורות העליונים ותחתונים טהורות וטמאות, ולפיכך באדם מצויירים אצבעות ידים ורגלים ובחיות אינו כן, שאין שם צורות אצבעות, והבן. וכבר הודעתיך בכל מקום שתשמע צורות יד או צורות דיבור שלא נאמר שאלה הדברים המה כדמות איברי האדם, אלא הם צורות רוחניות עליונים מיוחסים, עשה פעולות לעינים ולאזנים לידים ולרגלים ולא לצורות איברים ותבניתם..
סוד נטילת ידים, כי ביד ימין ה' אצבעות נגד שם הוי"ה שהוא חסד, וביד שמאל ה' אצבעות נגד שם אלקים, וצריך להתגבר ימינא על שמאלא להתגבר החסדים... (בראשית)
מחצית השקל - ...ובזבחים פ' ר' ישמעאל ה' אצבעות ימינו של הקב"ה ליחוד גאולה, באצבע קטנה הראה לנח לעשות התבה, שנאמר וזה, שניה לה הכה המצרים, שנאמר אצבע אלקים, בשלישית שהיא אמה כתוב והלוחות כתובים באצבע, ברביעית הראה למשה הלבנה, בגודל הראהו מחצית השקל, שנאמר זה יתנו, ובכל היד עתיד להכרית ישמעאל וארם, שנאמר תרום ימינך. (שמות ל יג)
אצבע אלקים - לרמב"ן רצו לומר שהיא מכה קטנה, ולאבן עזרא אמרו שהיא מכת הכוכבים ומזלות ולא על ידי משה ואהרן... וכתב רב סעדיה גאון, מצינו אצבע בשלשה, בבריאת גלגלים, לוחות ובכינים, להורות שהכל שוה אצל יכלתו יתעלה... (שמות ח טו)
בוהן - נקרא בלשון חז"ל גודל, והוא העב מכולם, ויש אומרים שנקרא זרת והקטן הוא גודל. לחכמי הטבע כל אחד משמש חוש אחד לקנוח או למשמש. (ויקרא ח כג)
באצבע אלקים - אצבע הוא לשון אחיזה, עיין שם, ורוצה לומר שהכתב נאחז בלוחות, כרז"ל: מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים. או בא על מלאכת העשיה, ורוצה לומר שנעשו ברצון אלקים. (שמות לא יח)
באצבעו - ...ונראה לי דלפי ההוראה העיקרית בשם אצבע יש להבין בו גם הוראת הכלי, כי עיקר הוראת שם אצבע הוא אחיזה ותפיסה, והחלקים הפרטיים שבאבר היד שתשמישם לאחוז ולתפוס דבר בהם נקראו אצבע, על שם התפיסה והאחיזה שנעשה על ידם, כמו כן הכלי שהוא מחזיק ותופס דבר אל תוכו יקרא אצבע... (ויקרא ד כה)
כתובים באצבע אלקים - פועל בלתי אמצעי של השי"ת כשמים וארץ, המעידים בעליל על הבורא, וכאצבע אלקים שכתוב במכות מצרים (שם)