(ראה גם: כשוף, מזל, ניחוש, קסם)
כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי האי מאן דבחד בשבא יהי גבר ולא חדא ביה... האי מאן דבתרי בשבא יהי גבר רגזן, מאי טעמא משום דאיפליגו ביה מיא... אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר ליואי, לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם... (ראה שם עוד, וערך מזל)
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי שמואל בר מרתא אמר רב משום רבי יוסי איש הוצל מניין שאין שואלין בכלדיים, שנאמר תמים תהיה עם ה' אלקיך... (פסחים קיג ב)
...והיינו דאמר רבי אלעזר מאי דכתיב וכי יאמרו אליכם דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים ומהגים, צופין ואינם יודעין מה צופין, מהגים ואינן יודעים מה מהגים, ראו שמושיען של ישראל במים הוא לוקה, עמדו וגזרו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, כיון ששדיוה למשה אמרו תו לא חזינן כי ההוא סימנא, בטלו לגזיירתייהו... (סוטה יב ב)
תנו רבנן, מעונן... ר' עקיבא אומר זה המחשב עתים ושעות ואומר היום יפה לצאת, למחר יפה ליקח... (סנהדרין סה ב)
ויוצא אותו החוצה, ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי, וכי מחוץ לעולם הוציאו, אלא אחוי ליה שקקיה שמיא... רבנן אמרי נביא את ואין את אסטרולוגוס, שנאמר (בראשית כ') ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. בימי ירמיה בקשו ישראל לבא לידי מדה זו ולא הניח להם הקב"ה, הדא הוא דכתיב (ירמיה י') כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו וגו', כבר אברהם אביכם בקש לבא לידי מדה זו ולא הנחתי אותו. (בראשית מד יד)
...דאמר ר' יהושע בן לוי וראה היתה (אשת פוטיפר) שהיא עתידה להעמיד ממנו בן, ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ"ז) מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך, ר' אייבו אמר מאשר ולא כל אשר. (שם פה ג)
...מעשה היה ברבי ינאי ור' יוחנן שהיו יושבין על פיילי של טבריה, והיו שם שני אסטרולוגין. ראו שם שני יהודים יוצאין למלאכתן, אמרו אותן שני אסטרולוגין אותן שני האנשים יוצאין ואינן נכנסים אלא הנחש שורפן. שמעו רבי ינאי ורבי יוחנן, מה עשו ישבו על פתח המדינה, לידע אם נכנסין הן אותן שני האנשים למלאכתן, ונכנסו, וראו אותן רבי ינאי ורבי יוחנן, אמרו לאיסטרולוגין לא אמרתם ששני האנשים הללו יוצאין ואינן נכנסין שהנחש שורפן, אמרו להן הן, אמרו להן הרי יצאו בשלום ונכנסו בשלום, היו האיסטרולוגין מביטין בהם, אמרו לנו מה עשיתם ביום הזה, אמרו להם לא עשינו דבר אלא כשם שהיינו למודין לעשות, קרינו את שמע והתפללנו, אמרו להם יהודים אתם, אין דברי האיסטרולוגין מתקיימין בכם שאתם יהודים, הוי ואתה לא כן נתן לך ה' אלקיך. (שופטים י, וראה שם עוד)
כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו, בימי ירמיה בקשו ישראל לבא למדת אסטרולוגיא ולא הניחם הקב"ה, דכתיב ומאותות השמים אל תחתו, כבר בקש אברהם אביכם לבא למדה זו ולא הנחתי אותו, דכתיב ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא, מלמד שהעלהו למעלה מכיפת הרקיע, שאין הבטה אלא מלמעלה למטה... אמר רבי יוחנן מניין שאין מזל לישראל, שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו וגו', עובדי אלילים יחתו ואין ישראל יחתו... (ירמיה פרק י, רפה)
שמואל אמר אין התורה מצויה באסטרולוגין שאומנתן בשמים, אמרו לו והלא אתה איסטרולוגי וגדול בתורה, אמר להם לא הייתי מביט באיסטרולוגיה אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, בשעה שהייתי נפנה לבית המים. (דברים פרק ל, תתקמ)
באלו ז' מעונות ידע האדם בכוכבים שני חיי האדם אשר יולד במזל כוכב, כיצד, שעה שהולד יוצא לאויר העולם מזל הצומח עולה מן המזרח הוא בית חייו, אם היה שבתי מזל הצומח שנותיו נ"ג שנה, אם היה בית צד"ק שניו ע"ט, אם היה בית מאדים שניו ס"ז, אם היה בית נוג"ה שניו פ"ב, אם בית חמה שניו ע"ד... (בראשית)
ויוצא אותו החוצה - ולפי מדרשו אמר לו צא מאצטגנינות שלך, שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן, אברם אין לו בן, אבל אברהם יש לו בן... (בראשית טו ה)
לאותות - רגעים, או על קדרות הלבנה והשמש ודילוג דמות הכוכבים, כי הכוכבים סבת דמות הנראה. (בראשית א יד)
...וסוד עמוק הוא דבר האפוד והחושן, רק ארמוז קצת הסוד, אולי יבינהו מי שהוא יודע דעת עליון. והפתח שיוכל לבא אל הסוד שתי העבותות הנתונות על שתי המשבצות, וחשב האפוד הוא המישור על אמצעיתו, על כן הששה על הכתף השנית... רק המשפט אינו כפי החילוק בלב, רק כפי החילוק למראה עין, ובעבור הנטיה אמר וירכסו את החושן מטבעותיו וגו'... והיה החושן כפול, כי שם היו האורים ותומים שמורים עד עת הצורך... ואשר היה רגיל בדברי האורים ותומים שהיו על חושן המשפט יוכל להשיב לשואל מדמיון האפוד לבדו, רק לא בכל עת... (פירוש: צורת האפוד נגד גלגל המזלות התלוי בב' סדנים כדלת, כנגד הכתפות, והחשב הוא הקו הישר, והחלוקה לב' אבני שהם כמו שהגלגל מחולק בדמיון לב')... (שמות כח ו)
והנה ארמוז לך סודות: אמרו המעתיקים שראש השנה יום הדין, והתרועה זכר למלכות ה', ואחר שהעיקר כל ראש חודש (בו יקבע הדין או המזלות), ראש חודש ניסן נכבד, כי בו הוקם המשכן, וכן יוקם בעתיד כביחזקאל, והט"ו לנכח (הירח לנוכח השמש), ויום ז' גם כן מרובע, (רביע החודש). ובפסח שני יתחלפו הגדול והקטן, (מעתה הימים ארוכים מהלילות), ועל כן ראש השנה גדול מכולם, (שהוא בראשון לרבוע הראשון בו נברא העולם), ואף על פי שהוא יום דין אסור להתענות בו. ויום כיפור הקטן במחברת, (120 מעלות בגלגל הנקרא מבט שלישי ומורה על אהבה גמורה, וששים מעלות הוא חצי אהבה, וביום כיפור הלכה הלבנה שליש מהלכה, וזה מורה אהבה). סוכות כפסח, רק שבו שמיני, ומזה יתברר לך הסוד, וסוד השבת, (שהמועדים בשביעיות שבהם יתהוו שינויים בעולם). (ויקרא כג כד)
ויקלל את יומו - מרוב צער אמר כך, וגם יש ימים בם שני המאורות על מתכונת קשה, וזה צריך פירוש ארוך. (איוב ב יד)
...ועתה הבן בכשפים, הבורא ית' עשה העליונים מנהיגי התחתונים, נתן כח הארץ ואשר עליה בכוכבים ובמזלות לפי הנהגתם ומבטם כמנוסה באצטגנינות, ועשה על הכוכבים מנהיגים מלאכים ושרים שהם נפש להם, והנהגתם לעולם, אבל מנפלאותיו ששם במנהיגים דרכי תמורות וכחות להמיר מה שלמטה מהם, שאם יהיה מבט הכוכבים שכנגד הארץ טובה או רעה לארץ או לעם, ימירו אותם הפנים העליונים להפך המבט, כמו שאמרו תמורת ענג נגע, כי הוא ית"ש יהשנא עידניא מבלי שינוי טבעו של עולם. לכן אמר בעל ספר הלבנה שאם תהיה הלבנה בראש טלה, ופניו מזל פלוני, תעשה תמונה לדבר פלוני ויוחק עליה שם השעה והמלאך הממונה, ותעשה הקטרה פלונית ויהיה המבט לרעה. אבל ההנהגה הפשוטה במהלכה שהוא חפץ הבורא ההפך, וזה שאמרו "כשפים" שמכחישין פמליא של מעלה, שהם הפך הכוחות הפשוטים, ולכן ראוי שתאסרם התורה ויונח העולם לטבעו הפשוט... (דברים יח ט)
תמים תהיה - שנייחד לבנו אליו לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל ויודע אמיתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות מנביאיו או חסידיו, רוצה לומר אורים ותומים, ולא מהוברי השמים, ולא נבטח שיבאו דבריהם על כל פנים, אלא אם נשמע מהם נאמר הכל בידי שמים, שהוא כל יכול ומשנה מערכות הכוכבים כרצונו... (שם שם יג)
אמר הכוזרי, אם כן אני רואה אותך שאתה מודה ברבי השעות והימים והמקומות כחוזים.
אמר החבר, וכי אנו דוחים שיש לעליונות מעשה בארציות, אך נודה כי חמרי ההויה וההפסד מחמת הגלגל, אבל הצורות מאת מנהיגם ומוליכם והשם אותם כלים להקמת כל אשר יחפוץ מן ההויות מבלתי שנדע לחלק אותם. והחוזה טוען שהוא יודע לחלק ולהבין, ואנחנו מכחישים אותו בזה ונגזור שאין בשר ודם משיג לזה, ואם נמצא מן החכמה ההיא דבר סמוך אל חכמה אלקית-תוריית נקבלהו, ובזה תנוח דעתנו על מה שנזכר מחכמת הכוכבים בדברי רבותינו, מפני שאנחנו סבורים שהוא מקובל מכח אלקי והוא אמת, ואם לא הנה כולו סברות וגורלות בשמים, יותר אמתיים מהם הגורלות העפר, אם כן מי שיראה האורות ההם הוא הנביא באמת, והמקום אשר יראה בו הוא מקום הכונה באמת, מפני שהוא מקום אלקי, והתורה אשר תבא על ידו היא תורת אמת. (מאמר ד ח)
וראוי שנדבר בהוראת המערכת. ונאמר שדעות האנשים בהוראת המערכת לפי מה שנמצא לקדמונים שתים, האחת היא דעת הפילוסוף האומר שגרמים השמימיים והכוכבים פועלים בעולם השפל בשהם בתנועותיהם המתחלפות מניעים היסודות ומרכיבים אותם ומכינים אותם מיני הכנות מתחלפות לקבל הצורות הטבעיות, עד שימשך מזה שישימו קצת בני אדם מוכנים לקבל החכמה וקצתם לא, וקצתם מוכנים אל שיקבלו השפע האלקי הנבואיי וקצתם לא. וזה המין מן ההוראה או הממשלה שיש לכוכבים בעולם השפל אי אפשר להכחיש אותה אחר שאנחנו נראה השמש יחמם האויר והירח ילחלח ויקרר אותו ויגביר יסוד המים... אבל שיהיה לכוכבים הוראה אחרת בדברים אחרים שאין מבוא לאיכיות בהם, כמו בעוני או בעושר, או אם ישא אדם אשה אחת או רבות, או יהיה בעל מעלה או בעל חסרון, אמר הכת הזה שהוא שוא ודבר כזב...
והדעת השניה היא דעת הוברי שמים החוזים בכוכבים, שאומרים שכל הדברים הבאים על האדם באים עליו בגזרת הכוכבים, ויביאו ראיה לזה מן החוש בשהחוזה בכוכבים יגיד לאדם מה שיקרה לו בכל פרטי עניניו אם שנים רבות יחיה האדם, ואם יהיה עני או עשיר ובמה יצליח יותר, וכמה נשים ישא וכמה בנים יוליד וכיוצא בזה, וזו ראיה שכל הדברים באים על האדם בגזרת הכוכבים ושאי אפשר להמלט מגזרתם. ויאמרו שעל הדרך הזה תתקיים ידיעת השם בלי שום שנוי. וזה דעת קצת מרז"ל האומרים מזל מעשיר, מזל מחכים, ויש מזל לישראל (שבת קנ"ו א'). ויש לדון אחר שתי אלו הדעות, אם על הדעת הראשונה, שאחר שהוא מבואר בכל דבר שיוציא זולתו מן הכח אל הפעל שהוא מחוייב שימצא בפועל בפעל מה שימצא למתפעל בכח, והוא מבואר גם כן שהכובבים אינם בעלי איכיות, אם כן איך אפשר שיחמם השמש האויר והירח ילחלח אותו, אלא שבהכרח נאמר שההקדמה ההיא שאמרנו ראוי שימצא לפועל בפעל מה שימצא למתפעל בכח, הנה אמנם יהיה זה בפועל בטבע, אבל כשהפועל הוא בעל שכל לא יחוייב זה בו. ואחר שהגלגלים חיים בעלי נפש משכלת כבר אפשר שיפעלו בנמצאים השפלים אפילו מה שאינו נמצא אצלם... וזה לענין נסתר או יחס בלתי נודע לנו. וכן על הדרך הזה יש לומר בשאר ההוראות שיורו על העוני או על העושר או על החכמה... ועוד שאחר שהחוש מעיד על הגעת דבר החוזה בכוכבים אל האנשים אי אפשר להכחיש החוש בשום ענין.
גם על הדעת השני, והוא דעת הוברי השמים החוזים בככובים יש לדון הרבה. ראשונה שהם מסלקים טבע האפשר התבארה מציאותו מן החוש והכרענו היותו מחוייב שימצא... שנית יש לדון אחר התחלותיהם, שהם יאמרו שיש בגלגל הכוכבים צורת טלה ושור ותאומים... ולמה לא ירשמו קוים אחרים בענין אחר, כדי שתגיע ותשלם צורה אחרת?...
ואף אם נודה להם כל התחלותיהם והנחותיהם הנה הם מוכרחים לומר שאין הנחותיהם הכרחיות, שהרי כשיקרה דבר או רעב או מלחמה בעיר אחת ימותו אנשים בלי עתם, ולמה תבטל הוראת המערכת הפרטית שגזרה בעת המולד כל אחד ואחד מאנשיה על חיים מתחלפים לכל אחד ואחד כפי מולדו. והם יאמרו בזה שהוראת הכלל תבטל הוראת הפרט, ועל כן תבטל הוראת הרעב או הדבר הנגזר על המדינה הוראת כל פרט ופרט ממנה, ואם כן יתבאר אף לפי דבריהם שאין גזרת הוראת המערכה הפרטית הכרחית... מה יאמר בדברים ההוים בדרך הבחירה הכולל כמלחמה, או בדרך הבחירה הפרטית כאיש אחד שיעשה ספינה מדעת עצמו, ויכנסו בה מאה אנשים או יותר, ממה שאין ספק שלא היה קץ כלם שוה, ותטבע הספינה, ולמה יקצרו חיי האנשים ההם בהוראת גזרת הכוכבים על בעל הספינה... אלא שהדעת האמיתי הוא שמכאן יש להוכיח שהוראת הכוכבים אינן הכרחיות, ושאף על פי שנראה קצתם מתקיימות כפי משפט האצטגנינים על האנשים, מכל מקום כבר אפשר שיבטלו מפנים רבים, אם מסבת הבחירה, או איזה זכות או מצוה, כמו שאמרו רז"ל (שבת ק"ט) אין מזל לישראל, ופרש"י שם, שעל ידי צדקה ותפלה וזכות ישתנה מזלו לטובה, וכל שכן ברצון הא-ל יתברך שהוא הכלל הגבוה על כל, שראוי שיבטלו כל ההוראות מאי זה צד שיהיה ברצונו לסבה נודעה אצלו בלבד. וזה היתה הכונה בנתינת התורה, כדי שעל ידי קיום מצותיה ינצל האדם מהוראת המערכת... (מאמר ד פרק ד, וראה שם עוד)
לאותות - ...ואם כן הרכבת היסודות אות על פועל הגרמים, והגרמים אות על מה שיקרה בעולם מקור וחום ואיכויות, ויוכלו להשמר מהם. (בראשית א יד)
ששת ימים תעבוד - רשות, או לא יעיינו בהוראות השמימיות, כי ברצות ה' דרכי איש יצליח במעשיו... (שמות כ ט)
...ולא נוכל להכחיש המתפרסמים, וגם חז"ל אמרו עוף השמים יוליך את קול זה העורב וחכמות הצפצוף, כי יש למזלות שרים מנהיגים, ושרי זנב הטלה הקרובים לארץ נקראים נגדי התלי יגידו העתידות, ומהם נעשים סימנים בעופות... (דברים יח י)
חזון שקר - הרכבות דמיוניות מבלי שפע הנבדל כלל נקרא קסם, ויש מפרשים על החוזים בכוכבים, ונכון הוא, וקסם הוא מה שמנחשים באותה החכמה. (ירמיה יד יד)
ענין המחברות: המחברת הקטנה ממול צדק ושבתאי החשובים, ממחברת עד מחברת כ' שנה. המחברת האמצעית שתחזור אל המזל הג', שהריבוע שהתחיל בו הוא לס' שנה, והמחברת הגדולה היא לתקל"ט שנה בקירוב, (עיין שם ביתר פירוט). ואחרי אלפים ותת"ס שנה תשוב המחברת העצומה, ולפי ערך המחברת כן ערך הדברים שיקרו אז בעולם. וראינו שהפעולה העצומה היתה כשהיתה מחברת צדק ושבתאי במזל דגים ובשנת ב' אלפים שס"ה, ג' שנים קודם לידת משה רבינו ע"ה, והורתה נפלאות עצומות. והמחברת ר"מ שנה אחר כך במזל טלה לא חייבה ענינים גדולים כאלה, שהתחילה בימי אהוד עד בערך סוף ימי השופטים, כי מחברת דגים הוא כ"ב כוכבים טובים וישרים, ובכלל היא מחברת ישראל להקימם, ומזל דגים מורה על ישראל שהם מטבע המים... ודגים הם בית מזל צדק, שהוא כוכב אברהם, שספירתו החסד, וכן מזל דגים בית כבוד נגה, שהוא כוכב שרה לפי יושר מזגה ונדיבותה ויפיה...
המחברות האחרות שבמזלות אחרים העלו תמיד אומה אחרת, בשנת ב' אלפים תר"ג במזל טלה, אז נבנתה טרויה, וגדלה פ"ג שנה אחר כך, כמו שישראל נגאלו אחר פ"ג שנה ממצרים. אחרי רל"ח שנה, בשנת ב' אלפים תתמ"א גברו הלאטינים במחברת שור, אחר רל"ח שנה בשנת ג' אלפים ע"ט היתה מחברת גדולה בתאומים, וגברה מחברת אשור... אחר רל"ח שנה בשנת ד' אלפים רע"א מחברת במזל עקרב היא מחברת הישמעאלים, ואחר רל"ט שנה בד' אלפים תקי"ט מחברת גדולה בקשת, היא מחברת הצרפתים, ואחר רל"ח בשנת ד' אלפים תשמ"ז מחברת האשכנזים... ולפי היות המחברת במזל שהוא במבט אהבה או שנאה לדגים היתה האומה טובה לישראל או לא, וראה שם עוד פרטים. ועל זה רמז יעקב אבינו בברכתו: וידגו לרוב...
והנה בשנת ה' אלפים רכ"ד שבה המחברת הגדולה למזל דגים, ויתחייב שתורה גם כן על יציאת ישראל לחירות, וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, וכן נתחדשו עכשיו צרות נוראות על ישראל... והם חבלי משיח... (דניאל יב יג)
וכאשר אמרו האצטגנינים כי כאשר יוולד האדם באותה שעה יכול לראות כל מקריו העתידים לבא עליו, מצד שהכל נמשך אחר שעה ראשונה... (גבורות ה' פרק ח)
הנה בארנו שכל עניני הגשמים שרשם הוא בכחות הנבדלים, ואמנם שם משתרשים הענינים האלה, בכל הדרכים שצריכים להשתרש, ואחר כך צריכים להעתק ולימשך אל הגשמיות. לצורך זה הוכנו הגלגלים והכוכבים שבהם, ובסיבוביהם נמשכים ונעתקים כל אותם הענינים שנשתרשו ונזמנו למעלה ברוחניות אל הגשמיות למטה. והנה נשפע מן הכוכבים כח הקיום אל העצמים הגשמיים שתחתיהם.
ואולם עוד ענין חקק הבורא ית"ש בכוכבים האלה, והוא, שגם עניני מקרי הגשמים ומשיגיהם ימשכו על ידם למטה בצורה שצריכים לקרות להם, למשל, החיים, העושר, החכמה, הזרע וכו', כל אלה הענינים מוכנים למעלה בשרשים, ונעתקים למטה בענפים בצורה הראויה על ידי הכוכב, וזה במחלוקות ידועות ובקיבוצים מיוחדים שהוחקו להם, וסבובים ידועים.
והנה נשתעבדו לזה הסדר גם כל בני האדם להתחדש בהם כפי מה שימשך להם מן המערכה. אמנם אפשר שתבוטל תולדת הכוכבים מכח עליון חזק מהם, ועל יסוד זה אמרו (שבת קנ"ו): אין מזל לישראל, כי כח גזרתו ית"ש והשפעתו גובר על הכח המוטבע בהשפעת המערכה, ותהיה התולדה לפי ההשפעה העליונה, ולא לפי השפעת המערכת.
ואמנם משפט ההשפעה הזאת של הכוכבים גם הם מוגבלים, כפי מה שגזרה החכמה העליונה שהוא נאות, וקצת מדרכיה נודעים לפי סדרי המבטים, והוא מה שמשיגים הוברי השמים. אכן לא כל אמיתת סדריה מתגלית בזה, על כן לא ישיגו החוזים בכוכבים אלא קצת הענינים העתידיים, ולא בשלמות, וכל שכן שכבר יש ביטול לתולדתם כמו שכתבנו, ועל זה אמרו חז"ל (ב"ר פ"ה ג') מאשר - ולא כל אשר. (דרך ה' חלק ב פרק ז)
ראי הכוכבים והמזלות משפיעים כל אחד ואחד על דבר מיוחד ופרטי בעולם השפל הזה, ומי שמושפע מכוכב אחד אינו מושפע מחברו, וכל המקבלים ממשפיעיהם תמיד בכל מקום שהם. אמנם מלבד הפקודה הזאת אשר להם, יש להם ממשלה בסיבוב הזמן, שכל אחד שולט בשעה שהוחק לו. אמנם הפרש גדול יש בין שתי השליטות האלה, כי השליטה שיש להם כל אחד על דברים מיוחדים לו, היא שליטה מגעת לעצם המקבלים, שכל עניינם תלוי בהם ומתפעלים מתוכיות עצמותם מן ההשפעה שהם משפיעים להם, אך השליטה של ההיקף היא שליטה כללית, שכל השולט אז שולט על כל העולם, גם על הבריות שאינן מיוחדות לו. מצד אחד אין השליטה הזאת שליטה גמורה על שום אחד מהם, ואין מקבלים ממנה אלא איזו התפעלות ורושם, אך אין זו הפעולה העצמית אשר לכוכבים האלה, ועצם פעולתם היא מה שהם פועלים ביחוד בבריות המיוחדות להם.
ואמנם זאת היא דוגמה להראות ענינים יותר גבוהים ונעלמים, והיינו כי הנה השפעות רבות חידש האדון ב"ה להשפיע על בריותיו, לכל בריה כראוי לה.
ומלבד זה גזר היקף סיבובי לכל מיני השפעות האלה להיות שולטים בסיבוב על העולם, שיהיה סדר שליטתם ופעולתם בסדר סיבוב הזמן, ובכל יום ישלוט בהנהגה מין אחר ממיני השפעות... ובזה תלויה גם קדושת ימי המועדות מימים ימימה. וכל שאר הדברים התלויים בזמן. אמנם צריך להבחין ההבחנה שזכרתי, שיש הפרש בין הפעולה המיוחדת מכל השפעה בכל זמן, ובין ההשפעה הסיבובית שאינה כל כך עיקרית להגיע בתוכיות עצם המקבלים, ועל פי זה ענין יצירת האדם וכל זמניו, שכבר שמעת היותם מקבילים אל סדרי ההשפעה העליונה, כי ודאי הוא, שבכל זמן מזמניו יתנהג על פי סדרי ההשפעות שהזמן ההוא מקביל להם, אך לא על צד התולדות הנולדות ביחוד מן ההשפעות ההן, אלא על צד הכנות גופו ואבריו על הסדר ההוא. (דעת תבונות קעה)
...אמר להם פרעה, רואה אני באצטגנינות שלי אותו כוכב (רעה) עולה לקראתכם במדבר וכו'. במאמר הזה יש דבר עמוק, יסוד גדול מאד. לכאורה צריך עיון, הרי לא נתחייבו הריגה אלא בחטא העגל, וקודם שחטאו בו היה הדבר עדיין תלוי בבחירתם, ואם כן איך אפשר לראות באצטגנינות דבר עתידי התלוי בבחירה, וידיעת האצטגנינות היא גם כן מוגבלת בגדר הזמן, ואינה כידיעת הקב"ה שהיא למעלה מהזמן?
פשר הדבר: ישראל היו במדבר למעלה מדרך הטבע, ובמדרגה זו קבלו את התורה, שהתורה והטבע הם תרתי דסתרי, כי הטבע, (רצוני לומר המבט הטבעי, כי גם הטבע הנו באמת נס), הוא כלי זיינו של השטן, וכשמסתכלים לפי מבט זה רואים שאין שום אפשרות לאדם לחיות חיים רוחניים, ואם יעשה ככה ישלוט בו החורבן. וזה היה ברור במבט הטבע בו הביט פרעה, וזו הרעה שהיא רעה נגד פניהם. אמנם הקב"ה נתן להם התורה על פי הנהגה שלמעלה מדרך הטבע, בחינת "אוכלי המן", ורק כשחטאו בעגל וירדו למדרגת הטבע, אז חלה עליהם גזרת "הרעה" ההיא, עד כי גם כשמחל להם ה' היה צורך לפדות הרעה בדם מילה, שיש בה ענין של שבירת הטבע... (חלק א עמוד קפה)