ארונה

(ראה גם: בית המקדש, דוד, יבוס, שבעה עמים)

ויבא גד אל דוד ביום ההוא, ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגרן ארונה היבסי... ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעיניו, ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים. הכל נתן ארונה המלך למלך, ויאמר ארונה אל המלך ה' אלקיך ירצך. ויאמר המלך אל ארונה לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה לה' אלקי עלות חנם, ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים. (ש"ב כד כ)

וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים, וארנן דש חטים. ויבא דויד עד ארנן, ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה... (דה"א כא כ)

זהר:

פתח ואמר, הכל נתן ארונה המלך למלך וגו', וכי ארונה היה מלך, אף על פי שהחברים העמידוהו, אלא דוד שכתוב בו כל מכה יבוסי ויגע בצנור וגו', שהוא לקח וכבש את ירושלים, (ומקום המקדש שלו היה), למה קנה אותו בכסף (מן ארונה), ואם תאמר, אף על פי שירושלים היתה שלו של דוד, עם כל זה מקום ההוא היה נחלת ארונה (והיה צריך לקנותו, כמו שהיה בנבות היזרעאלי)... אלא ודאי ארונה היה מלך, ומקום ההוא היה ברשותו והיה שולט עליו, וכשהגיע הזמן לצאת מתחת ידיו, לא יצא אלא בהרבה דם והריגה בישראל, (דהיינו על ידי מלחמה), ואחר כך עמד מלאך המחבל ההוא על מקום ההוא, ושם כשהיה הורג ועומד במקום ההוא לא היה יכול להרוג ותש כחו...

ויאמר למלאך המשחית רב עתה וגו', מהו רב... די לך שיהיה מקום זה תחת ידך, שנים רבות היה תחת ידך, מכאן ולהלאה רב, החזיר המקום לבעליו, ועם כל זה, במות ובכסף יצא מתחת ידו.

למה נקרא ארונה, אלא כתוב ארונה, וכתוב ארנן, בעוד שהמקום ההוא היה תחת ידו הוא נקרא ארונה, שרומז על ארון דסטרא אחרא (שהוא המלכות שלהם), ומה שנתוספו בו אותיות יותר (על המלה ארון), כך צריך להתוסף לרע עין, שהוא סוד הסטרא אחרא, כי תוספת ההיא היא אצלו לגרעון... (ויקהל שעז)

תלמוד בבלי:

ואמר רבי אלעזר אמר ר' חנינא לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ונתקיימה בהן, ואלו הן דוד ודניאל, דוד דברכיה ארונה, דכתיב ויאמר ארונה אל המלך וגו'... (מגילה טו א)

תא שמע ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו... אמר רב נחמן ארונה גר תושב היה. (ע"ז כד ב)

תלמוד ירושלמי:

דו אמר ואשר יקריבו שם טמא הוא, כמה דמר רבי סימון בר זבדי גולגולתו של ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח. (סוטה כג א)

שכן מצינו בחזקיה שעיבר את השנה מפני הטומאה... אית תניי תני מעברין את השנה מפני הטומאה, אית תניי תני אין מעברין... ואתייא כיי דמר רבי סימון בר זבדי גלגולתו של ארנון היבוסי מצאו תחת המזבח... (נדרים כב א)

רמ"ע מפאנו:

ארונה ניצוץ מלכי צדק מלך שלם, מלכי צדק בירך לאברהם ארונה בירך לדוד, זה מלך בירושלים וזה היה גביר על מקום המקדש, והוא תיקון עפרון, שמכר מערת המכפלה ואז היה קובץ וכילי, וכאן היה מתקן בנדיבות כנראה שם. (גלגולי נשמות י)