ר' יצחק ור' יוסי היו מצויים לפני ר' שמעון, יום אחד אמר להם, עץ ארז הרי ידוע (שהוא ת"ת), שכתוב מן הארז אשר בלבנון, כי עץ ארז הוא (שהוא ת"ח), אין נטיעותיו משתרשות אלא בלבנון (שהוא בינה), וכבר למדנו זה... (מצורע יז)
עץ, שומע אני כל עץ במשמע, תלמוד לומר ארז, אי ארז שומע אני אפילו ענף, תלמוד לומר עץ, הא כיצד זו בקעת של ארז. (חקת קכד)
דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הם, שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן, אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו, ארז ארזא, שטה תורניתא, הדס אסא, עץ שמן אפרסמא, ברוש ברתא, תדהר שאגא, תאשור שוריבנא, הני שבעה הוו, כי אתא רב דימי אמר הוסיפו עליהם אלונים אלמונים אלמוגין... (ראש השנה כג א)
...מה ארז זה אינו עומד במקום מים ואין גזעו מחליף ואין שרשיו מרובין, אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, כיון שנשבה בו רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו... (תענית כ א)
דרש רבי חייא בר לולייני, מאי דכתיב צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, אם נאמר תמר למה נאמר ארז, ואם נאמר ארז למה נאמר תמר, אילו נאמר תמר ולא נאמר ארז, הייתי אומר מה תמר אין גזעו מחליף אף צדיק חס ושלום אין גזעו מחליף, לכך נאמר ארז... וארז גזעו מחליף, והתניא הלוקח אילן מחבירו לקוץ מגביהו מן הקרקע טפח וקוצץ, בסדן השקמה שני טפחים... בדקלים ובארזים חופר למטה ומשריש לפי שאין גזעו מחליף, הכא במאי עסקינן בשאר מיני ארזים, כדרבה בר הונא, דאמר רבה בר הונא עשרה מיני ארזים הם... (שם כה א)
אמר ר' יוחנן, לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים, שלא נבראו אלא לצורך בית המקדש, הדא הוא דכתיב ישבעו עצי ה' ארזי לבנון, ואין לבנון אלא בית המקדש, הדא מה דכתיב (דברים ג') ההר הטוב הזה והלבנון. ר' שמואל ב"נ בשם ר' יונתן אמר, כ"ד מיני ארזים הם, ואין לך משובחים מכולם אלא ז', הדא הוא דכתיב (ישעיה מ"א) אתן במדבר ארז שטה וגו', ר' אחא אמר ג', ברוש ברתא, תדהר אדרא, תאשור פסקינון, ולמה קורא אותו תאשור, שהוא מאושר מכולן, הוסיפו עליהם עוד ג', אלונים, ארמונים, אלמוגים, אלונים בלוטין, ארמונים דילבון, אלמוגים אלום. (בראשית טו ב)
א"ר חנינא לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים, אלא לא נבראו אלא בשביל המשכן ובשביל בית המקדש, שנאמר (תהלים ק"ד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע, ואין לבנון אלא בית המקדש, שנאמר (דברים ג') ההר הטוב הזה והלבנון, א"ר שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן כ"ד מיני ארזים הם... ולמה לא נגנזו, שצפה הקב"ה שהן עתידין לעשות בהן מלאכת המשכן במקום שהשכינה עתידה לשכון... (שמות לה א)
ומהיכן היו הקרשים, יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים, אמר לבניו, בני עתידים אתם להגאל מכאן, והקב"ה עתיד לומר לכם משאתם נגאלין שתעשו לו את המשכן, אלא עמדו ונטעו ארזים מעכשיו, שבשעה שיאמר לכם לעשות לו את המשכן יהיו הארזים מתוקנים לכם, מיד עמדו ונטעו ועשו כן... ולא עוד אלא שאותן הארזים היו אומרים שירה לפני הקב"ה, היאך שירה אומרים, שנאמר (תהלים צ"ב) אז ירננו עצי היער לפני ה', ואין אז אלא שירה, שנאמר (שמות ט"ו) אז ישיר משה, ואימתי, כשנעשה מהן המשכן, כשאמר הקב"ה למשה על המשכן, אמר לו ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים... א"ר שמואל בר נחמן כ"ד מיני ארזים היו, ומכלם לא נבחר אלא ז'... ומכלם לא נבחר אלא השטה בלבד, שנאמר עצי שטים, למה קורא אותם עצי שטים, כדי לרפאות מה שעתידין לעשות בשטים, שנאמר (במדבר כ"ה) וישב ישראל בשטים... (תרומה ט)
...תלמוד לומר ארז, מה ארז גזעו מחליף, כך ישראל, ומה הארז שבלבנון שרשיו מרובין למטה בארץ ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, כן ישראל שתולים בבית ה', ועתיד הקב"ה לקבץ אותם מארבע כנפות הארץ. (מזמור צב)
גם ברושים שמחו לך, לא היו ארזים בבבל, וכיון שעלה נבוכדנאצר לארץ ישראל תלש ארזים ושתלן בבבל, וכיון שמת שמחו עליו, הדא הוא דכתיב נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה, וכתיב גם ברושים שמחו לך וגו'. (ישעיה פרק יד, תיז)
ד' מיני ארזים, מה שמנו את הארזים, מפני שנמצא במקרא ענין שבח ארזים בתורה, דעץ ארז ואזוב (במדבר י"ט), ובהרבה מקומות, צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה (תהלים צ"ב), (שם ק"ד) ארזי לבנון אשר נטע... והרבה שמורה על חשיבותו והוא מתנשא על כל האילנות. ולכך אמר כי ד' מיני ארזים, ולא בא לאשמועינן כי ד' מיני ארזים הם, רק להודיע סוד הארזים, גם ארזי לבנון אשר נטע ה', כי מפני גודל מדרגתו הוא מתחלק לכמה ארזים, כי אין ראוי להיות הארז מין אחד, כי אין ראוי למצא בעולם הזה בעץ אחד כל חלקי הארזים, לפי שאין העולם הזה נושא לכך כאשר ידוע, וימצא ברבוי שלו... והנראה כי הארזים הם ממקום בו השמן, ולכך עצי השמן הוא אחד מן הארזים, וכן למאן דאמר י' מיני ארזים גם כן רצה בזה, כי הארז שם כולל לעשרה אילנות מחולקים, ואין הארז אחד בלבד לטעם אשר אמרנו... (חידושי אגדות ראש השנה כג א, וראה שם עוד)
אחרי העיון במקרא מצאתי כי יש הבדל בין ארז וברוש, ובין עץ ארז ועץ ברוש, וכן בין ארזים ברושים ובין עצי ארזים ועצי ברושים, שבכל מקום שיאמר עץ ארץ ועץ ברוש וכן עצי ארזים ועצי ברושים יכוין רק על הארז והברוש שנקצץ והוא רק עץ לא אילן, אבל כשאמר ארז וארזים ברוש וברושים יאמר בין על העצים שלהם הנקצצים, בין על האילן כמו שהוא מחובר... (ויקרא יד ד)