אשם

(ראה גם: חטא, עון, פשע, קרבן-אשם)

תרגום יונתן:

נאשמו - צדיאה (חרבה). (יואל א יח)

ספורנו:

אשם - עונש. (בראשית כו י)

הכתב והקבלה:

ואשמו - פירוש ומתחייבים עונש שממון הנפש... והיינו בעברו על מצות לא תעשה שחייבה התורה על זדונה כרת, והוא שממון הנפש הנכלל במלת ואשמו, כי גזרת שמם ואשם מענין אחד... (ויקרא ד יג)

מלבי"ם:

ואשמה הנפש - לא מצאנו שייחס שם או פעל אשם אל הנפש, ותמיד אומר נפש כי תחטא... ולא נמצא רק פעם אחת "אם תשים אשם נפשו" (ישעיה נ"ד), שפעל ושם אשם מציין העונש הגדול ומשתתף עם אשם שמורה על השממון, וזה לא יצדק על הנפש רק בחייבי כריתות, שהעונש מגיע אל הנפש... (במדבר ה ו)

פעל אשם מציין העונש המגיע על החטא, ולפעמים יבא על העונש עצמו, כמו "ויאשם בבעל וימות" (הושע י"ג א')... ובזה משתתף עם "אשם", שמורה על השממון והחורבן, כמו "ויאשמו מזבחותיכם" (יחזקאל ו' ו')... ולפעמים יבא על החטא ומדבר בבחינת שהחוטא מכיר כי מחויב עונש, ובזה הוא נבדל מיתר הלשונות המורים על החטא, שמדברים בבחינת החטא עצמו, וההבדל בין הפעל ובין השם "אשם", שהשם לא בא רק על העונש לבד, ובא תמיד בבחינה שמחויב עונש גדול... אבל פעל אשם שמציין גם הכרת החטא שהוא חייב עונש גופני או נפשי יצדק על כל החטאים ובא בכולם, ורוצה לומר שיכיר חטאו... (הכרמל)

רש"ר הירש:

אשמים אנחנו - כאן רוצה לומר, האישיות שממה בעקבות המעשה. חטא מביע את האפלת פנימיות האדם והרחקתה מה', אשם מציין את התוצאות החיצוניות שתבאנה על ידי כך. (שם מב כא)