אתרוג

(ראה גם: ארבעה מינים)

זהר:

ומשום זה העמידו במסכת קדושין, קא משמע לן דאתרוג כירק, מה ירק דרכו ליגדל על כל מים, ובשעת לקיטתו עשורו, אף אתרוג נמי וגו', (וגם ישראל הדומים לאתרוג דרכם ליגדל על כל מים), שמצד החכמה אין מים אלא תורה, (שישראל גדלים עליה). ובמקום אחר למעלה מה שלמדנו, אתרוג שוה לאילן בשלשה דברים, (פירושו) אתרוג (שהיא מלכות) אחוז בב' צדדים, (בחסד ובגבורה שהם ב' דרכים), ואתרוג עצמו יש לו צורת הלב, שאחוז למעלה ואחוז למטה, אחוז למעלה היינו הלב רואה, (שהיא חכמה הנקראת ראיה), אחוז למטה, היינו בדעת, כמו שהעמידו הלב יודע, (וזהו דרך השלישי) דעת היא אילן, (שהיא פנימיות ז"א, תורה שהוא גופא דז"א היא פרי של הדעת, שהיא מתפשטת מן הדעת), עיינין שהן מצוות בהן הלב רואה. (משפטים תצט)

ר' יהודה פתח, כתוב פרי עץ הדר כפת תמרים, פרי עץ הדר מהו, זהו אתרוג, וכי אתרוג הוא מעץ הדר, והרי כמה קוצים יש באילן האתרוג מסביב לו מכאן ומכאן, ואתה אומר, פרי עץ הדר, אלא סוד הדבר הוא, שכתוב ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם, וכתוב עצם מעצמי ובשר מבשרי, וזה הוא פרי עץ הדר, מאין לנו שאדם נקרא עץ, שכתוב כי האדם עץ השדה הוא... (ויקרא תיב)

...שושנה בין החוחים ואתרוג בין החוחים, (כי שושנה ואתרוג הם שמות המלכות, שהיא בין החוחים), להראות שבח כנסת ישראל על כולם. (שמיני מ)

ספרא:

פרי עץ, את שטעם עצו דומה לפריו, זה אתרוג, בן עזאי אומר הדר הדר באילנו משנה לחברתה. (אמור פרק טז)

תלמוד בבלי:

תני ר' יהודה בר חביבא אתרוג צנון וביצה אילמלא קליפתן החיצונה אינן יוצאין מבני מעיים לעולם. (שבת קח ב)

אתרוג של מעשר שני לדברי ר' מאיר אין יוצא בו ידי חובתו ביום טוב, לדברי חכמים אדם יוצא בו ידי חובתו ביום טוב... דכתיב ולקחתם לכם, לכם משלכם יהא. (פסחים לח א)

תנו רבנן מעשה בר' עקיבא שליקט אתרוג בחד בשבט ונהג בו שני עשורין, אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל, ר' יוסי בר יהודה אומר לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה, אלא מנהג רבן גמליאל ור' אליעזר נהג בה, דתנן אתרוג שוה לאילן בג' דרכים ולירק בדרך אחד, שוה לאילן בג' דרכים לערלה ולרבעי ולשביעית, ולירק בדרך אחד שבשעת לקיטתו עישורו דברי רבן גמליאל, ר' אליעזר אומר שוה לאילן לכל דבר... (ראש השנה יד א, וראה שם עוד)

...התם הא קמשמע לן, דדרכיה דאתרוג כירק, מה ירק דרכו ליגדל על כל מים ובשעת לקיטתו עישורו, אף אתרוג דרכו ליגדל על כל מים ובשעת לקיטתו עישורו. (קידושין ג א)

תלמוד ירושלמי:

אמר רבן שמעון בן גמליאל שלח לי רבי יוסי בי רבי אתרוג ואמר לי זה בא בידי מקיסרין, ולמדתי בו ג' דברים, שהוא ודאי, שהוא טמא, שלא בא בידו אחר... (דמאי יד א)

אמר ר' יוסי הדא אמרה אתרוג אף על פי שאתה אומר עליו בורא פרי העץ, את אמר על התמורות שלו בורא מיני דשאים. (כלאים כז ב)

אתרוג הבוסר, רבי עקיבה אומר אינו פרי וחכמים אומרים פרי... אמר רבי יוסי כל שהוא כשר ללולב חייב במעשרות, וכל שאינו כשר ללולב אינו חייב במעשרות, התיבון הרי המנומר, הרי גדל בטפוס, הרי עשוי ככדור, הרי הוא פסול ללולב וחייב במעשרות... (מעשרות ג ב)

אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים ולירק בדרך אחד... (בכורים ט ב, וראה שם עוד)

כתיב פרי עץ הדר, עץ שפריו הדר ועצו הדר, אי זה זה אתרוג... א"ר לוי שהוא דר באילנו משנה לחבירתה, א"ר תנחומא תירגם עקילס הדר הידור, אילן שהוא גדל על פני המים. תני רשב"י ולקחתם לכם פרי עץ הדר, עץ שפריו הדר ועצו הדר, טעם פריו כטעם עצו טעם עצו כטעם פריו, פריו דומה לעצו עצו דומה לפריו, ואי זה זה אתרוג... (סוכה יד ב)

רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל כל הפסולין אינן פוסלין אלא ביום טוב הראשון בלבד, תמן אמרין ורובו מצד אחד, חוטמו כרובו לפסול (שנראה שם לעינים יותר משאר מקומות שבו, שבאותו מקום אדם נותן עיניו). ניטלה פיטמתו, תמן אמרין שושנתו, ור' יצחק בר חקולא אמר פיקא... אתרוג הבוסר, ר' עקיבה אומר אינו פרי, וחכמים אומרים פרי... אמרו עליו על רבי עקיבה שנכנס לבית הכנסת ואתרוג על כתפו. (שם טו א, וראה שם עוד)

מדרש רבה:

פרי עץ הדר, תני ר' חייא עץ שטעם עצו ופריו שוה זה אתרוג, הדר, בן עזאי אמר הדר באילנו משנה לשנה, תרגום עקילס הגר הדר שהוא דר על המים... דבר אחר פרי עץ הדר זה הקב"ה שכתוב בו הוד והדר לבשת... דבר אחר פרי עץ הדר זה אברהם שהדרו הקב"ה בשיבה טובה, שנאמר ואברהם זקן בא בימים... דבר אחר פרי עץ הדר זו שרה שהידרה הקב"ה בשיבה טובה... דבר אחר פרי עץ הדר זו סנהדרי גדולה של ישראל שהידרה הקב"ה בשיבה טובה, שנאמר מפני שיבה תקום... דבר אחר פרי עץ הדר אלו ישראל, מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח, כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים... (ויקרא ל ח והלאה)

ילקוט ראובני:

אמנם כל פירות האילן הן בעלי גאוה, אינם מוציאים פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג, והטעם שהוא המובחר שבפירות שנאכל כולו ועם כל זה אינו מתגאה כשאר פירות האילנות, וזה גדל על כל מים בין זכרים ובין נקיבות. (בראשית)

תרגום יונתן:

פרי עץ הדר - משובח תרוגין... (ויקרא כג מ)

רש"י:

פרי עץ הדר - נאמין בדברי המעתיקים כי לא יכחישו הכתוב, ואמרו עץ הדר הוא אתרוג, ובאמת אין פרי הדר יותר ממנו, ודרשו באסמכתא הדר באילנו... (שם)

רמב"ן:

עץ הדר - כרש"י ור' אברהם, והנכון שהאילן הנקרא בארמית אתרוג נקרא בלשון הקדש הדר, כי תרגום אתרוג הוא חמדה, ושם העץ והפרי שוה ברוב המינים... ועל דרך האמת פרי עץ הדר בו רוב התאוה, ובו חטא אדם הראשון, ואנחנו נרצה לפניו עם שאר המינים... (שם)

משנה תורה:

פרי עץ הדר האמור בתורה הוא אתרוג... ואחר כך נוטל האגודה הזאת בימינו ואתרוג בשמאלו, ונוטלן דרך גדילתן שיהיו עיקריהן למטה לארץ... ושיעור אתרוג אין פחות מכביצה, ואם היה גדול כל שהוא כשר... ואסור לאכול אתרוג כל יום השביעי מפני שהוקצה למקצת היום הוקצה לכולו, ובשמיני מותר באכילה, ובזמן הזה שאנו עושין שני ימים, אף על פי שאין נוטלין לולב בשמיני, האתרוג אסור בשמיני... (לולב פרק ז כולו)

ארבעת מינין האלו... שהיה אחד מהן יבש או גזול או גנוב, אפילו לאחר יאוש, או שהיה מאשרה הנעבדת, אף על פי שביטלו האשרה מלעבדה, או שהיה של עיר הנדחת הרי זה פסול... ובשעת הדחק או הסכנה לולב היבש כשר, אבל לא שאר המינין. אתרוג של ערלה ושל תרומה טמאה ושל טבל פסול, של דמאי כשר, של תרומה טהורה ושל מעשר שני בירושלים לא יטול, שמא יכשירו לטומאה, ואם נטל כשר. (שם פרק ח א וב)

אתרוג שניקב נקב מפולש כל שהוא פסול... (שם ז, וראה שם עוד)

וכן האתרוג בלבד משאר פירות האילן הוא כירק, והולכין אחר לקיטתו למעשר ולשביעית. כיצד? אם נלקט בשלישית אחר ט"ו בשבט מפרישין ממנו מעשר עני, אף על פי שנגמרה בשניה... ואף על פי שהולכין אחר לקיטתו, אתרוג בת שישית שנכנסה לשביעית, אפילו היתה כזית ונעשית ככר חייבת במעשרות. (מעשר שני פרק א ה וו)

הרקאנטי:

ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'... והריני מוסיף לך ביאור על רמזי הפרי שבו רוב התאוה רומז לכנסת ישראל, שנאמר בו ומראך נאוה, והעץ ליסוד עולם, שנאמר בו כי טוב העץ, ולפי שהוא אצילות הראשונים צריך להיותו במצוה ומעכב בו ולייחד הכל במחשבה ומעשה המוכיח, וקו האמצעי כפול רמז לשני המכריעים, וזה טעם הכפל... (אמור, ועיין שם עוד)

בעל הטורים:

פרי עץ הדר - בגימטריא אתרוגין. (שם, וראה שם עוד)

מלבי"ם:

פרי עץ הדר - עומד בהדרו, כי פירותיו עומדים בו כל השנה. (שם)

רש"ר הירש:

עץ הדר - לפירוש אחד שטעם עצו ופריו שוים, רוצה לומר כח הטעם כה חזק, עד שנמצא כבר בעץ, וכן היה גם בעץ הדעת. ועיין שם על דברי המלומדים בענין פרי הדר הזהים עם הנאמר במסכת סוכה. (שם)

שם משמואל:

הנה בחג זה... ושמענו על הקדושים בדור שלפנינו שלא רצו לקנות אתרוג עד אחר יום הכפורים, באמרם שלפי מסת התפלה כן מזדמן להם אתרוג נקי, ובדמעותיהם מדיחין את הכתמים מן האתרוג שלהם, ויש שהיה כחם יפה ולקחו אתרוג צרור כמו שבא ממרחקים, ולא ראו אותו ולא פתחו אותו כלל עד יום א' סוכות שפתחו אותו למצוה, והיה נמצא תמיד הדר ומהודר, והוא מתאים לדברינו שבזכות הצלותין והבעותין זוכין למצות לולב... (סוכות תרע"ח)