בית   שמאי   ובית   הלל   

(ראה גם: מחלוקת, (רבי) הלל, שמאי)

תלמוד בבלי:

...א"ר טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים, אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל. (ברכות י ב)

אמר רב הונא בג' מקומות נחלקו שמאי והלל... (שבת טו א, וראה שם עוד)

...והא תניא לעולם הלכה כבית הלל, והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה, כדברי בית הלל עושה, מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל, רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל, עליו הכתוב אומר הכסיל בחשך הולך, אלא אי כבית שמאי כקוליהון וכחומריהון, אי כבית הלל כקוליהון וכחומריהון... כאן קודם בת קול כאן לאחר בת קול... (עירובין ו ב, וראה שם עוד)

א"ר אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו, יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלקים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן, מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן, כאותה ששנינו, מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין, אמרו בית הלל לבית שמאי לא כך היה מעשה, שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את ר' יוחנן בן החורנית ומצאוהו יושב ראשו רובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית... ללמדך שכל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו, וכל המגביה עצמו הקב"ה משפילו... תנו רבנן שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא, נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא יפשפש במעשיו, ואמרי לה ימשמש במעשיו. (עירובין יג ב)

...מי סברת עשו בית שמאי כדבריהם, לא עשו בית שמאי כדבריהם, ור' יוחנן אמר עשו ועשו... אילימא קודם בת קול מאי טעמא דמאן דאמר לא עשו, ואלא לאחר בת קול, מאי טעמא דמאן דאמר עשו... אי בעית אימא קודם בת קול, וכגון דבית הלל רובא, למאן דאמר לא עשו דהא בית הלל רובא, ומאן דאמר עשו כי אזלינן בתר רובא היכא דכי הדדי נינהו, הכא בית שמאי מחדדי טפי. ואי בעית אימא לאחר בת קול, מאן דאמר לא עשו דהא נפקא בת קול, ומאן דאמר עשו רבי יהושע היא, דאמר אין משגיחין בבת קול. ומאן דאמר עשו קרינן כאן לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות, אמר אביי כי אמרינן לא תתגודדו כגון שתי בתי דינים בעיר אחת, הללו מורים כדברי בית שמאי והללו מורים כדברי בית הלל, אבל שתי בתי דינים בשתי עיירות לית לן בה... אלא אמר רבא כי אמרינן לא תתגודדו כגון בית דין בעיר אחת פלג מורין כדברי בית שמאי ופלג מורין כדברי בית הלל, אבל שתי בתי דינין בעיר אחת לית לן בה... לעולם עשו, דמודעי להו ופרשי... (יבמות יד א, וראה שם עוד)

משרבו זחוחי הלב רבו מחלוקת בישראל, משרבו תלמידי שמאי והילל שלא שימשו כל צורכן רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות. (סוטה מז ב)

תלמוד ירושלמי:

...הדא דתימא עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול לעולם הלכה כדברי בית הלל, וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה. תני יצאת בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלקים חיים אבל הלכה כדברי בית הלל. איכן יצאה בת קול רבי ביבי אמר בשם רבי יוחנן ביבנה יצאה בת קול. (ברכות ט א)

ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון שעלו לבקרו ונמנו ורבו בית שמאי על בית הלל, ושמנה עשר דברים גזרו בו ביום. אותו היום היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל, רבי אליעזר אומר בו ביום גדשו את הסאה, (הרבו סייג לתורה במדה גדושה ויפה), רבי יהושע אומר בו ביום מחקו אותה, (שהרבו לגזור יותר מדאי ואין יכולין לעמוד בגזירתן ומתוך כך עוברין על דברי תורה)... תנא ר' יהושע אונייא תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל, תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים... (שבת ט א, וראה שם עוד)

...מי הודה למי, בית שמאי לבית הלל או בית הלל לבית שמאי, אמרי' נצא לחוץ ונלמוד, ונפקון ושמעון רבי חזקיה רב אחא בשם רבי יודה בן לוי לא מצאנו שהודו בית שמאי לבית הלל אלא בדבר זה בלבד... (סוכה יא א, וראה שם עוד)

מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה, חברו עליו תלמידי בית שמאי, התחיל מכשכש בזנבה, אמר להן ראו נקיבה היא ושלמים, הפליגן בדברים והלכו להן, לאחר ימים גברה ידן של בית שמאי וביקשו לקבוע הלכה כדבריהם, והיה שם בבא בן בוטא מתלמידי בית שמאי ויודע שהלכה כבית הלל, ופעם אחת נכנס לעזרה ומצאה שוממת, אמר ישמו בתיהן של אלו שהישמו את בית אלקינו, מה עשה שלח והביא שלשת אלפים טלי מצאן קדר וביקרן ממומין והעמידן בהר הבית, ואמר להן שמעוני אחיי בית ישראל, כל מי שהוא רוצה יביא עולות יביא ויסמוך, שלמים ויסמוך, באותה השעה נקבעה הלכה כבית הלל, ולא אמר אדם דבר... מעשה באחד מתלמידי בית הלל שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה, וראהו אחד מתלמידי בית שמאי אמר לו מה זו סמיכה, אמר לו מה זו שתיקה, ושיתקו בנזיפה והלך לו. (חגיגה יב א)

שאלו את ר' יהושע בני צרות מה הן, אמר להן הרי אתם מכניסין את ראשי בין שני ההרים הגבוהים, בין דברי בית שמאי ובין דברי בית הלל בשביל שיריצו את מוחי, אבל מעיד אני על משפחת בית ענוביי מבית צבועים, ועל משפחת בית נקיפי מבית קושש, שהיו בני צרות והיו בני בניהם כהנים גדולים עומדין ומקריבין על גבי המזבח... (יבמות ח א, וראה שם עוד)

...אף על פי שנחלקו בית שמאי ובית הלל בצרות ובאחיות ובגט ישן ובספק אשת איש ובמקדש בשוה פרוטה... לא נמנעו בית שמאי לישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי, אלא נוהגין באמת ובשלום, שנאמר האמת והשלום אהבו. ממזירות בנתים ואת אמר הכין... אמר רבי יוסי בי רבי בון עד שלא בא מעשה אצל בית הלל היו בית שמאי נוגעין בו, משבא מעשה אצל בית הלל לא היו בית שמאי נוגעין בו, (היו מודיעין לחבריהם ולא היו חביריהם נוגעין בו)... המקום משמר ולא אירע מעשה מעולם... (קידושין ד א, וראה שם עוד)

 

אבות דר' נתן:

והעמידו תלמידים הרבה, שבית שמאי אומרים אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר, ובית הלל אומרים לכל אדם ישנה שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים. (פרק ב ט)

ילקוט ראובני:

נעשה אדם - ראשי תיבות נמלך עם שמאי הלל, שהם כלל כל הנשמות הצדיקים, לכן קורא אותם רשב"י במחלוקת שמים אבות העולם, במסכת חגיגה, כי הם ממש אבות העולם, שמאי משמאל המרכבה הלל מימין המרכבה, וזה מש"ה קבל תורה מסיני, ראשי תיבות מחלוקת שמאי הלל. (בראשית)

רבינו יונה:

איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי, ואף על פי שבית שמאי במקום בית הלל אינה משנה, סיעתא דשמיא היא, שלא נחלקו לגודל מעלתן, אלא להוציא דבר לאמתו ולהעמיד הדברים על בוריין, שנמצאו שניהם מתכוונין לדבר אחד לעבודתו של מקום. (אבות ה יז)

מהר"ל:

המטמא והמטהר זה למד תורה כמו השני, כי לכל אחד יש בחינה בפני עצמו, והשי"ת ברא את הכל, את שתי הבחינות, רק לענין הלכה למעשה אין ספק שהאחד יותר עיקר, כמו העץ המורכב מד' יסודות, והעיקר הגובר בו הוא יסוד הרוח, מכל מקום אל תאמר כי דבר שאינו עיקר אינו נחשב, כי כל השומע כל הדעות הרי השיג הדבר כפי מה שיש לדבר בחינות מתחלפות.

ולפעמים הבחינות שוות לגמרי בצד עצמו, ואז מן השי"ת שניהם בשוה, ואין מכריע, זו מחלוקת הלל ושמאי, שיצאה בת קול: אלו ואלו דברי אלקים חיים, רוצה לומר שניהם שוים בבחינות, אם כן למה הלכה כדברי בית הלל? מפני שהם נוחים ועלובים וכו', וביארנו כי זאת מדת הפשיטות, ולכן ראויים דבריהם להלכה, כי ההלכה היא שכל פשוט... ומצד עצמן שהם נוחים ועלובים בית הלל ראויים אל היושר... (באר הגולה באר א)

וכן מה שהיו שונים דברי בית שמאי קודם לדברי בעלי ריבם ומבקשים לדחות דברי זולתם, ולא היתה מחלוקת שלהם מכת המנצחים, שאין דבריהם נמשכים אחר האמת, כי תמיד מבקש לנצח, ולא היה זה בבית הלל, לכך ראוי להיות הלכה כמותן, אף על גב שדברי בית שמאי ישרים וטובים, כיוון שיש לבית הלל הכנה שראוי להיות דבריהם כהלכה... (שם באר ה)

תניא:

והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל, ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון, ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה, ובית הלל היו מבחינת ימין העליון, היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי שיהיו מותרים ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שורש נשמתם שהוא כלול גם מימין... (אגרת הקדש יג)

מלבי"ם:

...וכבר אמרנו שבענין זה היו מחולקים בית שמאי ובית הלל, ששמאי והנמשכים אחריו היה דרכם למאס בעולם הזה ולעזוב כל עניני החומר, והלל והנמשכים אחריו היו אומרים שאין לעזוב את העולם, וכבר אמרו שבית שמאי ובית הלל נחלקו אם טוב לו לאדם שנברא משלא נברא, כי בית שמאי קצו בעולם הזה ודעותיו ומאסו בו, והשתדלו תמיד להפשיט הנפש מן הגוף... וכבר כתב האריז"ל שמה שאין הלכה כבית שמאי וכרשב"י הוא מפני גודל מעלתם שלא עסקו בתורת העולם הזה כלל רק בתורת עולם האצילות כי התורה מתפשטת בכל עולם ועולם, והם נפרדו מן העולם הזה ועסקו בתורת השכליים הנפרדים, והתורה כפי סודותיה בעולמות העליונים הלכותיה משונים מכפי ענינה בעולם הגופים, ואמרו שבשמים פוסקים כבית שמאי וכרשב"י, ושכן יפסקו ההלכה לעתיד לבא כשיתפשטו הנפשות מן הגופים, שאז תהיה ההלכה למטה כמו שהיא בעולם העליון... (במדבר יט א תורה אור)

שפת אמת:

...וקרח רצה להתנהג על פי דין, וקפץ עליו רוגז גיהנם שהוא צד צפון, כי אי אפשר להתקיים בלי חסד, ובית שמאי שהיו יורדים לעומק הדין ידעו שאי אפשר בלי שותף חסד, ולכן לא נמנעו מלישא נשים זה מזה... (קרח תרל"ו)

שם משמואל:

ובזה נבוא לביאור פלוגתת בית שמאי ובית הלל, דבית שמאי סברי שמים קדמו לארץ, היינו שהשכל ינהיג את הלב, ומצד התבוננות השכל יבוא לאהבה ויראה שהן בלב כמו שכתב הרמב"ם... וכן שורת הדין נותנת שזיכוך הלב יבוא רק מפאת השכל. ובית הלל שמדתם מדת החסד כנ"ל אמרו ארץ קדמה, היינו שהשי"ת בחסדו הגדול משפיע רוח טהרה בלב איש ישראל עוד טרם יבוא לבחינת השכל, וכמו שהיה במצרים שהוציאם השי"ת בחסדו הגדול והקדים להם רוח טהרה עוד טרם הבינו מצד השכל... (בראשית תרע"ב)

...והנה ר' אליעזר מתלמידי בית שמאי שהם מעולם המחשבה, אזיל בתר המחשבה, וידוע דבית שמאי שרשם במדת הדין, ומרומז בגמרא (שבת ל"א), דחפו באמת הבנין שבידו, שהוא צמצום כידוע, ור' יהושע שרשו בחסד אזיל בתר המעשה... (ראש השנה תרע"ב, וראה שם עוד)

פרי צדיק:

אך הענין, דבית שמאי ובית הלל נקראו במשנה (עדיות פ"א מ"ד) אבות העולם, וכן נקראו בזוהר הקדוש אבהן דעלמא, והיינו דהלל היה מסטרא דרחמי דרגא דאברהם, ושמאי היה מסטרא דדינא גובה דרגה דיצחק, וכן כתב האריז"ל שלעתיד יהיה ההלכה כבית שמאי, והוא על פי מה שאמרו רז"ל שבתחלה עלה במחשבה לברא העולם במדת הדין, ואחר כך שתף הקב"ה מדת הרחמים למדת הדין... ועל כן בעולם הזה שמתנהג על פי ההנהגה שהקדים השי"ת מדת הרחמים למדת הדין הלכה כבית הלל, אבל לעתיד כשיתוקן כל הפגם של הנחש והיה כמו שעלה במחשבה, עשה האלקים את האדם ישר, ויוכל העולם להתנהג במדת הדין יהיה ההלכה כבית שמאי, וכן עם צדיקים הקב"ה מדקדק אפילו כחוט השערה, שהם יוכלו להתנהג כפי המחשבה... (חנוכה ח, וראה שם עוד)

מכתב מאליהו:

תנו רבנן ב' שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא... וצריך ביאור למאי נפקא מינה, אם אפשר להבין בדרך השכל אם נוח לו שנברא או לא? הביאור הוא, שמחלוקת בית שמאי והלל הוא בדרכי העבודה. אחת מדרכי יצר הרע הכי חזקות היא להטיל יאוש בלב האדם, לומר לו שודאי לא יצליח. ומחלקותם היא איך להלחם נגדו. בית הלל שמדתם חסד-התפשטות סברו, שכל אדם יכול להצליח בדרך של התפשטות מהקל אל הכבד, ועל כל נקודה באה לו סייעתא דשמיא. אפשר ללחם נגד סכנת היאוש על ידי שנתבונן בשכלנו כי נוכל להצליח, דהיינו: נוח לא לאדם שנברא.

אבל בית שמאי שמדתם מדת הדין-בקורת חדה הממעטת את ערך כל מעשי האדם סברו כי לפי הבנתנו רחוק שיצליח האדם בעבודתו. לאחר עיון רב נמנו וגמרו, שאכן דרך העבודה הנכונה היא שהאדם יעורר את עצמו, כי בגלל שהסכנה קרובה עליו להתחזק בשארית כחותיו ולדקדק מאד במעשיו. (חלק ב עמוד קיח)

...ובענין זה פליגי בית שמאי ובית הלל, מי שבא להדר בבחינת מהדרין מן המהדרין סברי בית שמאי שצריך להזכיר לעצמו את פחיתותו, כי אם לא ירבה לשאוף אל הפנימיות יהיה פוחת והולך. ובית הלל סברי כי אדרבא יעשה כמעשי הצדיקים, ויזכיר לעצמו בדרך חיובית כי צריך להיות מוסיף והולך, דבר אשר אפשר רק על ידי עבודה פנימית, כי לענין המעשה צריכה עבודתו להיות באופן היותר חיובי, בלי שליליות כלל, כי השליליות תוכל להביא לחסרון יותר, והחיוביות תמשוך אותו למעלה. (שם עמוד קכב)