באר   שבע   

על כן קרא למקום ההוא באר שבע, כי שם נשבעו שניהם. (בראשית כא לא)

ויקרא אתה שבעה, על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה. (שם כו לג)

ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו, כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון. (עמוס ה ה)

זהר:

תא חזי, אברהם קרא את באר המים ההיא (שה"ס המלכות) באר שבע, יצחק קרא אותה שבעה, מה בין זה לזה, אלא משום שיצחק אחז לחלקו מדרגת הפחד, שהוא דין, על כן הוסיף בה ה', כי ה' בכל מקום היא מדת הדין, (ועל כן הוסיף בה ה' שקראה שבעה)... (זהר חדש תולדות כח)

מדרש תנחומא הקדום:

ומהיכן ברח, מבאר שבע, שנאמר ויצא יעקב מבאר שבע, וכי בבאר שבע היה, והלא בחברון היה, שנאמר היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק, אלא ממקום המיוחד לשבועות, ששם נשבע אברהם לאבימלך, שנאמר ועתה השבעה לי באלקים הנה וגו' (בראשית כ"א כ"ג), על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם, (שם שם ל"א), ומנין ששם נשבע יצחק, שנאמר ויבאו עבדי יצחק וגו' ויקרא אותה שבעה וגו' (שם כ"ו ל"ב), ואף עשו נשבע ליעקב, שנאמר השבעה לי כיום (שם כ"ה ל"ג) כשנטל את בכורתו חשב בלבו ואמר, אם יבא אומר בא השבעה לי שלא נטלתה הברכות במרמה, מה אני יכול לעשות לו, אלא אצא מן המקום הזה המיוחד לשבועות, לכך נאמר ויצא יעקב מבאר שבע, הוי ויברח יעקב שדה ארם. (ויצא עא)

תרגום יונתן:

באר שבע - דשבע חורפן. (בראשית כא לא)

רש"י:

ובית שבע לא תעבר - ולא כתב תבואו או תדרשו, שלא היתה שם עכו"ם, אלא משעבר באר שבע אינו פונה עוד לירושלים אלא לבית אל או לדן, ולכן לא גזר פורענות על באר שבע. (עמוס ה ה)

רד"ק:

על כן שם העיר - על זה המעשה היה יותר קבוע ונזכר שם העיר, שאירעו שני דברים כאלה לאב ולבן. (בראשית כו לג)

באר שבע - ושבע עיר אחת. (יהושע יט ב)

באר שבע - לפי שהיא בסוף ארץ ישראל הורום נביאי השקר לבנות גם שם מזבחות. (עמוס ה ה)

רשב"ם:

באר שבע - ואינה באר שבע של אברהם, כי היו שתים, כדכתיב ויבא באר שבע אשר ליהודה. (בראשית כו לג)

חזקוני:

על כן שם העיר באר שבע - ואם תאמר הרי מימות אברהם קרויה היא באר שבע, אלא הכי קאמר, ויקרא אותה, הבאר, שבעה על אשר קרא שם העיר באר שבע, מיהו בתחלה נקראת באר שבע על שם השבועה, ועל ידי כך באו שם עכשיו לחדש השבועה... (שם)

רבינו בחיי:

מבאר שבע - דרשו רז"ל, שאמר, כשם שהלך אבא לבאר שבע, כן הריני הולך לבאר שבע ליטול רשות, דאם לא כן היה צריך לומר ויצא מחברון, כי שם גרו אברהם ויצחק. (בראשית כח י)

עקדה:

ויבא בארה שבע - מקום תפלת האבות, כי פחד ברדתו פן יטמעו בניו שם, ופן לא יקבר בקבורתו. (שם מו א)

אלשיך:

בארה שבע - שהיה דואג שלא תתקיים ברכת ריבוי הזרע אחר שיצא מארץ ישראל, ובבאר שבע נתברך יצחק והרביתי את זרעך... (שם)

ספורנו:

שם העיר באר שבע - כי היתה באר שביעית, ג' שסתמו פלשתים, וג' שרבו, ורחובות, וזו השביעית. באר שבע - בסגול מורה על השבועה ועל מספר השבעה, אבל בימי אברהם קראוה שבע בקמץ על שם השבועה בלבד. (שם כו לג)

מהר"ל:

ומה שרגלי הסולם בבאר שבע, כי הוא מקום משובח בארץ לקבל ברכה כראוי לתחתונים, ושם ברכה רובצת, ולפיכך היתה שם ברכה של בארות, שהיה התהום והמקור מתברך, ולפיכך שם רגלי הסולם להתעלות... (שם כח יג)

מצודת דוד:

דרך באר שבע - אל המזבחות שעמדו שם לע"ז. (עמוס ח יד)

רש"ר הירש:

בבאר שבע - ...מקום התרחשותו של מאורע זה הונצח לזכר עולם בשם "באר שבע", להורות על מכלול נגוד זה שה' סיבבו, באר מחד הוא סמל זעירותו הממשית של קיום אנושי שאין לו חוק וזכות, ושהוא מופקר לחסדי אדם, ושעליו לקבל את טובת ההנאה השלוה מבאר "שכרה בעצמו" בתורת חסד מלכים, ומאידך "שבע", היא שבועת הברית עם שר המדינה, שלא יכול היה לפעול אלא מתוך שגונב לאזנו שמץ מגדולת עתידו של עם זה, שהובטחה לו מפי הגבורה. במקום הזה נטע אברהם עץ, אשר יביא אושר לאדם בהתפתחותו המלאה ברכת ה'... (בראשית כא לג)

העמק דבר:

עד היום הזה - כי מאז הפר אבימלך הברית שינו השם לשכח השבועה, ושלא יהיה מזכיר עון, ועתה חזר השם ונשאר. (בראשית כו לג)

בארה שבע - הלך לשם לגור שם, ששם הצליח יצחק ברעב... (בראשית מו א)

משך חכמה:

על כן שם העיר - כי אחרי שגרשו את יצחק נתבטלה שבועת אברהם, ובטל שם המקום. (שם כו לג)