בבל   חורבן   

(ראה גם: בבל-כללי, גאולה, זרבבל, כורש, עזרא)

 

משא בבל אשר חזה ישעיהו בן אמוץ... הנה יום ה' בא אכזרי ועברה וחרון אף, לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה... הנני מעיר עליהם את מדי, אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו... והיתה בבל צי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלקים את סדם ואת עמרה... (ישעיה יג א והלאה)

משא מדבר ים כסופות בנגב לחלוף ממדבר בא מארץ נוראה... והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ... (שם כא א)

כה אמר ה' גואלכם קדוש ישראל, למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם. (שם מג יד)

רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל שבי לארץ אין כסא בת כשדים, כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה. קחי ריחים וטחני קמח, גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק, עברי נהרות... נלאית ברוב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הוברי שמים החוזים בכוכבים מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך... (שם מז א)

והיה כמלאת שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם ה' את עונם, ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם... (ירמיה כה יב)

הדבר אשר דבר ה' אל בבל אל ארץ כשדים, ביד ירמיהו הנביא. הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו, אמרו נלכדה בבל הוביש בל חת מרודך הובישו עצביה חתו גלוליה. כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו... (שם נ א, וראה שם עוד)

כה אמר ה' הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי, רוח משחית, ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבוקקו את ארצה, כי היו עליה מסביב ביום רעה... הברו החצים מלאו השלטים העיר ה' את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה, כי נקמת ה' היא נקמת היכלו...(שם נא א)

 

תרגום יונתן:

ולא אפגע - פורענות גמירא אתפרע מינך ואשוי דינך מבני אנשא. (ישעיה מז ג)

מקצף ה' - על דארגזת בבל קדם ה'... (ירמיה נ יג)

כוס זהב - ...כן עלי חובא דבבל, בכן פורענות תקיפא עתידא דייתא עלה... ומיינה שתו - ומכס פורענותא ישתון עממיא. (שם נא ז)

רש"י:

והיתה בבל - ב' פורענויות יבואו לה בב' שנים, דריוש המדי הרג את בלשאצר, ולשנה השניה נהפכה מן השמים. (ישעיה יג יט)

לחלוף - כמי ים ורוח סערה יחלפו על בבל. (שם נא ז)

העמד המצפה - אחד מתלמידי עתיד לקרא תגר על שלות בבל, הוא חבקוק שעג עוגה ואמר על משמרתי אעמודה וגו', אמר הקב"ה הבטיחהו מאתי שיראה מפלת בבל. (שם שם ו)

קחי ריחים - שעבוד למלכי פרס, או להכין צידה לדרך. (שם מז ב)

כי עבדו - יעבדו בבני בבל. כוס היין החמס - נבואת הפורענות, והשקית - שלא תשוב בתשובה. (ירמיה כה יד)

נתנה יד - כאדם שאין בו כח ומושיט ידו לכל לבקש עזרה. אשיותיה - חוזק יסודותיה יחרבו. כאשר עשתה - לעיר ה'. (שם נ טו)

באו לה מקץ - מסוף העיר שלא תדע, ותתפש פתאום. (שם שם כו וכז)

בחומם אשית - אכוון משתיהם לעת החום שישתכרו, שעל ידי משתה ושכרות נחרבה בבל. (שם נא לט)

אבן עזרא:

ואוריד בריחים - בריחי השערים, וכן אוריד הכשדים מאניותיהם ששם רינתם. בים דרך - כי אניות יבואו וינצחו את בבל. (ישעיה מג יג וטז)

רד"ק:

והיה - העם היושב בבבל כצבי מודח הרודף בעל כרחו, כן ינוסו איש לארצו. (שם יג יד)

מדושתי - יאמר הא-ל על בבל שדשה כגורן. (שם כא י)

שבי על עפר - לא תהיה לך עוד מלוכה אפילו בארצך שתהיה חרבה. רכה - בעל התענוגים יקרא רך... (שם מז א)

קצפתי - העונש בא לך בעבור עמי שלא ריחמת עליהם. רעתך - הכשופים המסירים הבטחון מה'. חכמתך - החכמות החיצוניות. (שם שם ו וי)

כי תשמחי - על שהייתם שמחים בהחרידכם נחלתי, כעגלה דשא - הרועה תמיד בדשא. (ירמיה נ יא)

מפץ - במלך בבל אנפץ הממלכות, אך עתה אשלם לך מה שעשית לישראל רעה יותר מדי, שאני קצפתי רק מעט. (שם נא כ)

אברבנאל:

הר נשפה - על הר גבוה ישימו נס לעורר לב הבבלים שבקרוב יבואו הפרסים לפתחיהם, כדי שלא יאמרו שבאו עליהם פתאום, ולכן לא עצרו כח נגדם. (ישעיה יג ב)

וקמתי עליהם - הכרתת זרע נבוכדנצר לא תהיה בכח אנושי אם לא ישפיע הא-ל מלמעלה. שם - יעניש כל הממלכה שלא ישאר שמה. ושאר - מגרשיה מסביב, נין ונכד - ארמונות שחוץ למדינה... (שם יד כב)

מצודת דוד:

למענכם - למען תצאו מהגלות שלחתי את כורש לבבל להחריבה, הורדתי בריחים - בני בבל באניות, ושם השמיעו צעקתם בנסעם בגולה. (ישעיה מג יד)

קחי - כדרך עבודת השבוים הכבדה... כל זה בזיון בבל. ולא אפגע - לא אקבל פגיעת אדם בעדך. (שם מז א)

משקה רעהו - שתחילה היו הבבליים מתחברים לישראל בריעות, ואחר כך השקום כוס התרעלה ובלבלו דעתם. למען הביט - שירשו את ארצם ויסתכלו בקלונם. (חבקוק ב טו)

מלבי"ם:

משא בבל - ניבא איך שרי בבל קראו למדי ופרס והסגירו להם העיר אחר כתיבת מנה מנה. על ההר - ידבר אל השרים המורדים בבלשאצר, ויראו לאויבים פתחי נדיבים - שבבני בבל שיקבלו הפרסים כאורחים. (ישעיה יג א וב)

כה אמר - אלו דברי הצופה השני שהעמיד לראות מפלת בבל. מצד פרשים - ראה בורחים מבבל בלילה שהרגו את בלשאצר, ולא מצאו סוס כי אם ברחו על חמור וגמל. והקשיב - שהשמיעו קול כאילו מאתם תצא מפלת בבל. (שם כא ו)

ויקרא - בראותו השנים נכזבה תוחלתו למפלת בבל, כי איך תבא על ידי השנים, ובתוך צעקתו הכיר שכבר נפלה, כי נהרג המלך ונפלה פתאום. (שם שם ט)

רדי - מדמה את בבל לבת מלך שנהרגו אבותיה והיא יושבת להתאבל עליהם, ובינתים שללו כל ארצה, וכן היה במות בלשאצר. (שם מז א)

קצפתי - מדמה את ענין ישראל לבן גדולים שמרד באביו, ונתנו ביד איש בליעל להענישו, והיה לו לחשוב שהוא בן חורין, ושהאב ירחם עליו בעבור קצפו, והבבלים לא הענישו את ישראל כי אם התאכזרו עליהם שלא כדרך העולם נגד זקנים. (שם שם ו)

עדינה - המלכות תושבת על ידי מרד פנימי או מלחמה חיצונית, ונגד שני אלו היתה בטוחה כעדינה, וכאומרת אני ואפסי עוד, ונגד שני אלו אמר שיבואו עליה אלמון ושכול. ותבאנה - גם המרד שהשרים הרגו את בלשאצר, וגם המלחמה על ידי הפרסים. כתומם - בעולם באו רק עליך, ולא כצרת רבים שבאה בימי נבוכדנצר. ורוב - וגם לא באה הצרה כאשר תמו כשפיך להצילך, וחבירך - בחכמת הטבע ואצטגנינות. (שם שם ח וט)

ותבטחי - החוזים לא התבוננו על העתיד לבא עליך. ברעתך - אמרו אין רואני, וחטאו בדעת ובכפירה ולא על ידי תאוות. ויבואו עליה הוה - המרד של שרי בלשאצר, ושואה - של מחנה הפרסים. (שם שם י ויא)

רוח משחית - שהאויב לא יכוון להנאתו, כי אם להשחית. עולליך - כמו שכתוב והכרתי לבבל שם ושאר, שבשנה השניה עלה כורש והחריבה לגמרי. (תהלים קלז ז וח)