בור   

תלמוד בבלי:

...דאמר ר' אלעזר שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו, ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה... (פסחים ו ב)

...ואיזהו דבר של עולי בבל, כגון הר הבית והעזרות והבור שבאמצע הדרך... (נדרים מח א)

...וקים להו לרבנן י' (טפחים) עבדן מיתה, ט' נזיקין עבדי מיתה לא עבדי... אלא אאבנו סכינו ומשאו שהניחן ברשות הרבים והזיקו. היכי דמי, אי דאפקרינהו בין לרב ובין לשמואל היינו בור, ואי דלא אפקרינהו, אי לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור, ואי לרב דאמר כולם משורו למדנו היינו שור. מאי שנא בור שכן תחלת עשייתו לנזק וממונך ושמירתו עליך... (בבא קמא ג א)

דאמר ר' אלעזר ואמרי לה במתניתא תנא ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתן, ואלו הן בור ואש שן ורגל, בור דכתיב כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו, הא כסהו פטור... (שם נה ב)

לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו... (בבא בתרא יז א, וראה שם עוד)

לא (מכר לו) את הבור ולא את הדות, אף על פי שכתב לו עומקא ורומא... תא שמע דתניא אחד הבור ואחד הדות בקרקע, אלא שהבור בחפירה והדות בבנין... (שם סד א)

המוכר את החצר מכר בתים בורות שיחין ומערות... (שם סז א)

מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין, ואינו מכניס בהמתו ומשקה מבורו אלא ממלא ומשקה מבחוץ, וזה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת... (שם צט א, וראה שם עוד)

רש"י:

מן הבור - מבית הסוהר העשוי כעין גומא, וכן כל בור שבמקרא לשון גומא, ואף אם אין בו מים קרוי בור. (בראשית מא יד)

וכי יכרה איש - אם על הפתיחה חייב על הכריה לא כל שכן, אלא להביא כורה אחר כורה שהוא חייב, ולא יכסנו - הא אם כסהו פטור, ובחופר ברשות הרבים דבר הכתוב, שור או חמור - והוא הדין לכל בהמה וחיה, ולא נאמר שור וחמור אלא שור ולא אדם חמור ולא כלים. (שמות כא לג)

בעל הבור - בעל התקלה, אף על פי שאין הבור שלו, שעשאו ברשות הרבים, עשאו הכתוב בעליו להתחייב עליו בנזקין. (שם שם לד)

אבן עזרא:

וכי יפתח איש - הזכיר זה שאין ה' חפץ שתמות בהמה חנם, וגם מזיק את בעליה. (שמות כא לג)

בור - בלשון הקדש נקבה, והיא נובעת (מים), וכן "כהקיר בור מימיה", ובור חפור וכרוי למטר השמים, ואם כן באר כמעין. (ויקרא יא לו)

משנה תורה:

החופר בור ברשות הרבים ונפל לתוכו שור או חמור ומת, אפילו היה הבור מלא גזות של צמר חייב לשלם נזק שלם, ואחד שור וחמור וכל מיני בהמה וחיה ועוף. (נזקי ממון פרק יב א)

אחד החופר בור ברשות הרבים או החופר בור ברשותו ופתחו לרשות הרבים, או פתח לרשות חברו, או שחפר ופתח לרשותו והפקיר רשותו ולא הפקיר בורו חייב בנזקיו, אבל אם הפקיר רשותו ובורו, או הפקיר בורו שברשותו או הקדישו פטור, שנאמר בעל הבור ישלם, מי שיש לו בעלים, וזה הפקר, ובתחילה חפר ברשות מפני שחפר ברשותו. (שם שם ב)

אחד החופר בור או שנחפר מאליו או שחפרתו בהמה, הואיל והוא חייב למלאותו או לכסותו ולא עשה, הרי זה חייב בנזקיו, אחד החופר ואחד המגלה מקום שהיה מכוסה. ואם כסהו כראוי אף על פי שהתליע מתוכו ונפל לתוכו שור ומת פטור. כסהו בדבר שיכול לעמוד בפני שוורים ואינו יכול לעמוד בפני גמלים, והלכו עליו גמלים ונתרועע, והלכו עליו שוורים ונפלו בו, אם אין הגמלים מצויין באותו מקום הרי זה פטור מפני שזה אונס... (שם שם ד וה, וראה שם עוד)

בור שחייבה עליו התורה אפילו לא מתה הבהמה אלא מהבלו, ואין צריך לומר אם מתה מחבטו, לפיכך אם היה עומק הבור כרחבו אין לו הבל, ואם לא נחבטה בו הבהמה ומתה פטור... (שם יד)

וכן אינו חייב על מיתת הבהמה בבור או על חביטתה בתל שעשה, אלא אם היתה הבהמה קטנה או שוטה או שנפלה בלילה, אבל אם היתה פקחת וביום פטור, שזה כמו אונס, מפני שדרך בהמה לראות ולסור מן המכשולות. וכן אם נפל לתוכו אדם ומת, אפילו היה סומא או שנפל בלילה פטור, ואם הוזק בו האדם או הבהמה הפקחת חייב נזק שלם כמו שביארנו. (שם שם טז, וראה שם עוד וכל פרק יג)

חזקוני:

ולא יכסנו - הא אם כסהו פטור, ודוקא כראוי, כדי שתהא עגלה טעונה אבנים מהלכת עליו, כדאיתא בירושלמי פרק חזקת הבתים... ונפל שמה שור - ולא אדם, משום דאדם בר דעת הוא ואיבעי לעיוני ומיזל, ואיהו דאפסיד אנפשיה, חמור ולא כלים, דאין דרך כלים לטלטל בלא שמירת אדם, וכיון שלא שמרם איהו דאפסדינהו. דבר שור או חמור הוא הדין להבהמה אחרת, אלא שאלו דרכן לילך בלא מנהיג. (שמות כא לג)

הכתב והקבלה:

בור - להגר"א כי יפתח איש בור כתיב מלא, דהיינו של י' טפחים, וכי יכרה איש בר כתיב חסר, שחפר ט' ואחר השלימו לי'. בעל הבור ישלם, כתיב מלא, מי שהשלים ישלם. ועוד, חפירה עמוקה מכריה, אם כן הכורה משלים רק טפח אחד. ולא יכסנו - כראוי לשוורים, אז חייב על כל דבר שנפל, דאם הניחו מגולה לגמרי פטור אם נפל שמה שור פקח ביום. (שם שם לג)

מלבי"ם:

מעין ובור - מקוה הנעשה על ידי מעין ומתמלא על ידי שמים, ובור שחלה בו פעולת אדם... (ויקרא יא לו)

רש"ר הירש:

בור - אם נפל לתוך הבור קרקע עולם מזיקתו, והוא רק גרמא, וכן גם נפילה מתל שעשה ברשות הרבים, אבל אם נתקל באבן ששם במקום מסוכן חייב, שעל ידי זה מגביר את סכנת המכשול ומזיק בשותפות אתו, בלא זאת הוא רק גורם ולא פועל את הנזק, (דרישה לחו"מ סימן תי"א). אם כן גם גרמא חייב בדיני שמים... בור הוא אב לכל נזק ממין אלו המסוכנים באופן ישיר, שאין דרכם להתבונן בדרכים, או בתנאים מסוימים כגון בחושך... (שמות כא לג)