ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ. ויתד תהיה לך על אזנך, והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך. (דברים כג יג)
ויתצו את מצבת הבעל, ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות עד היום. (מ"ב י כז)
...כשנכנס לבית הכסא, לא יברך ולא יקרא בתורה אפילו מלה אחת עד שרוחץ ידיו, ואם תאמר משום שהן מלוכלכות, אין הוא, כי במה נתלכלכו.
אלא אוי להם לבני העולם, שאינם משגיחים ואינם יודעים את כבוד רבונם, ואינם יודעים על מה העולם עומד, הנה רוח אחד יש בכל בית כסא שבעולם, השורה שם ונהנה מאותו הגועל והצואה, ומיד הוא שורה על אותן אצבעות ידיו של האדם. (הקדמה קעב)
תניא אמר רבן גמליאל בשלשה דברים אוהב אני את הפרסיים... וצנועין בבית הכסא. (ברכות ח ב)
תנו רבנן הנצרך לנקביו אל יתפלל, ואם התפלל תפלתו תועבה, אמר רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאינו יכול לשהות בעצמו, אבל אם יכול לשהות בעצמו תפלתו תפלה, ועד כמה, אמר רב ששת עד פרסה... אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן הנצרך לנקביו הרי זה לא יתפלל, משום שנאמר הכון לקראת אלקיך ישראל...
תנו רבנן הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות ונכנס, אמר רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת לא שנו אלא בית הכסא קבוע, אבל בית הכסא עראי חולץ ונפנה לאלתר, וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן מפני שעשאו בית הכסא קבוע. איבעיא להו מהו שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים, רבינא שרי, רב אדא בר מתנא אסר. אתו שיילוה לרבא אמר להו אסור, חיישינן שמא יפנה בהן. ואמרי לה שמא יפיח בהן. תניא אידך הנכנס לבית הכסא קבוע חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות ומניחן בחלון הסמוך לרשות הרבים ונכנס, וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן, דברי בית שמאי, ובית הלל אומרים אוחזן בידו ונכנס, רבי עקיבא אומר אוחזן בבגדו ונכנס... ומניחם בחורין הסמוכין לבית הכסא, ולא יניחם בחורין הסמוכים לרשות הרבים שמא יטלו אותם עוברי דרכים ויבא לידי חשד...
דתני חדא כשהוא נפנה מגלה לאחריו טפח ולפניו טפחיים, ותניא אידך לאחריו טפח ולפניו ולא כלום, מאי לאו אידי ואידי באיש, ולא קשיא כאן לגדולים כאן לקטנים, ותסברא אי בקטנים לאחריו טפח למה לי, אלא אידי ואידי בגדולים, ולא קשיא, הא באיש הא באשה...
תנו רבנן הרוצה ליכנס לסעודת קבע מהלך עשרה פעמים ד' אמות או ד' פעמים י' אמות ויפנה ואחר כך נכנס... (שם כג א וב, וראה שם עוד)
וא"ר הונא שכח ונכנס בתפילין לבית הכסא מניח ידו עליהן עד שיגמור, עד שיגמור סלקא דעתך, אלא כדאמר ר"נ בר יצחק עד שיגמור עמוד ראשון, ולפסוק לאלתר וליקום, משום דרשב"ג, דתניא רשב"ג אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן, סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון. אתמר צואה על בשרו או ידו מונחת בבית הכסא, רב הונא אמר מותר לקרות קריאת שמע, רב חסדא אמר אסור לקרות קריאת שמע. אמר רבא מאי טעמא דרב הונא, דכתיב כל הנשמה תהלל י-ה, ורב חסדא אמר אסור לקרות קריאת שמע, מאי טעמא דרב חסדא, דכתיב כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך.
אתמר ריח רע שיש לו עיקר, רב הונא אמר מרחיק ד' אמות וקורא קריאת שמע, ורב חסדא אמר מרחיק ד' אמות ממקום שפסק הריח וקורא קריאת שמע, תניא כוותיה דרב חסדא, לא יקרא אדם קריאת שמע לא כנגד צואת אדם, ולא כנגד צואת כלבים ולא כנגד צואת חזירים, ולא כנגד צואת תרנגולים ולא כנגד צואת אשפה שריחה רע, ואם היה מקום גבוה עשרה טפחים או נמוך עשרה טפחים יושב בצדו וקורא קריאת שמע, ואם לאו מרחיק מלא עיניו, וכן לתפלה... (שם כה א, וראה שם עוד)
וכמה ירחיק מהן ומן הצואה ארבע אמות. אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא לא שנו אלא לאחוריו, אבל לפניו מרחיק מלא עיניו, וכן לתפלה... והאמר רב יוסף בר חנינא בית הכסא שאמרו אף על פי שאין בו צואה... אלא הכא במאי עסקינן בחדתי, והא מיבעי ליה לרבינא הזמינו לבית הכסא מהו, יש זימון או אין זימון, כי קא מיבעי ליה לרבינא למיקם עליה לצלויי בגויה, אבל כנגדו לא. אמר רב הני בתי כסאי דפרסאי אף על גב דאית בהו צואה כסתומין דמו. (שם כו א)
ואמר רב יהודה שלשה דברים המאריך בהן מאריכין ימיו ושנותיו של אדם... והמאריך בבית הכסא... והתניא עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות... והמקנח בסיד ובחרסית, והמקנח בצרור שקנח בו חבירו, ויש אומרים אף התולה עצמו (שאינו יושב אלא על ברכיו ונקביו נפתחין יותר מדאי, רש"י) בבית הכסא יותר מדאי, לא קשיא הא דמאריך ותלי, הא דמאריך ולא תלי. כי הא דאמרה ליה ההיא מטרוניתא לר' יהודה בר' אלעאי פניך דומים למגדלי חזירים ולמלוי ברבית, אמר לה הימנותא לדידי תרוייהו אסירן, אלא עשרים וארבעה בית הכסא איכא מאושפיזאי לבי מדרשא, דכי אזילנא בדיקנא נפשאי בכולהו. (שם נד ב)
הנכנס לבית הכסא אומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון תנו כבוד לאלקי ישראל הרפו ממני עד שאכנס ואעשה רצוני ואבא אליכם. אמר אביי לא לימא אינש הכי דלמא שבקי ליה ואזלי, אלא לימא שמרוני שמרוני, עזרוני עזרוני, סמכוני סמכוני, המתינו לי המתינו לי עד שאכנס ואצא, שכן דרכן של בני אדם. כי נפיק אומר ברוך אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או אם יסתם אחד מהם אי אפשר לעמוד לפניך. מאי חתים, אמר רב רופא חולים, אמר שמואל קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי (חולים), אלא רופא כל בשר, רב ששת אמר מפליא לעשות, א"ר פפא הלכך נמרינהו לתרוייהו, רופא כל בשר ומפליא לעשות. (שם ס ב)
תניא אמר ר' עקיבא פעם אחת נכנסתי אחר ר' יהושע לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים, למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום, ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב, ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל. אמר ליה בן עזאי עד כאן העזת פניך ברבך, אמר ליה תורה היא וללמוד אני צריך... מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל, אמר רבא מפני שהתורה ניתנה בימין, שנאמר מימינו אש דת למו, רבה בר בר חנה אמר מפני שהיא קרובה לפה, ור' שמעון בן לקיש אמר מפני שקושר בה תפילין, רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמראה בה טעמי תורה... א"ר תנחום בר חנילאי כל הצנוע בבית הכסא נצול משלשה דברים, מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקין, ויש אומרים אף חלומותיו מיושבים עליו. ההוא בית הכסא דהוה בטבריא כי הוו עיילי ביה בי תרי אפילו ביממא מתזקי, רבי אמי ורבי אסי הוו עיילי בה חד וחד לחודי ולא מתזקי, אמרי להו רבנן לא מסתפיתו, אמרי להו אנן קבלה גמירינן קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא... אביי מרביא ליה אמיה אמרא למיעל בהדיה לבית הכסא, ולרביא ליה גדיא, שעיר בשעיר מיחלף. רבא מקמי דהוי רישא מקרקשא ליה בת רב חסדא אמגוזא בלקנא (נותנת אגוז בספל של נחשת ומקרקשת בו), בתר דמלך עבדא ליה כוותא (חלון) ומנחא ליה ידא ארישיה.
אמר עולא אחורי הגדר נפנה מיד, ובבקעה כל זמן שמתעטש ואין חברו שומע. איסר בר נתן מתני הכי, אחורי הגדר כל זמן שמתעטש ואין חברו שומע, ובבקעה כל זמן שאין חבירו רואהו... רב אשי אמר מאי כל זמן שאין חבירו רואה דקאמר איסי בן נתן, כל זמן שאין חברו רואה את פרועו, אבל לדידיה חזי ליה. ההוא ספדנא דנחית קמיה דרב נחמן אמר האי צנוע באורחותיו הוה, א"ל רב נחמן את עיילת בהדיה לבית הכסא וידעת אי צנוע אי לא, דתניא אין קורין צנוע אלא למי שצנוע בבית הכסא... תנו רבנן איזהו צנוע, זה הנפנה בלילה במקום שנפנה ביום, איני, והאמר רב יהודה אמר רב לעולם ינהיג אדם את עצמו שחרית וערבית כדי שלא יהא צריך להתרחק, ותו רבא ביממא הוה אזיל עד מיל ובליליא א"ל לשמעיה פנו לי דוכתא ברחובא דמתא, וכן אמר ליה רבי זירא לשמעיה חזי מאן דאיכא אחורי בית חבריא דבעינא למפני, לא תימא במקום אלא אימא כדרך שנפנה ביום... אמר רב יהודה אמר רב לעולם ינהיג אדם את עצמו שחרית וערבית כדי שלא יהא צריך להתרחק. תניא נמי הכי, בן עזאי אומר השכם וצא הערב וצא כדי שלא תתרחק. משמש ושב ואל תשב ותמשמש, שכל היושב וממשמש אפילו עושין כשפים באספמיא באין עליו. ואי אנשי ויתיב ואחר כך משמש מאי תקנתיה, כי קאי לימא הכי, לא לי לא לי לא תחים ולא תחתים, לא הני ולא מהני לא חרשי דחרשא ולא חרשי דחרשתא.
אמר שמואל... יציאה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא (כך מועיל). בר קפרא הוה מזבן מילי בדינרי... עד דרתחא קדרך שפוך (כשאתה צריך לנקביך שפוך ואל תשהא)... אמר להו אביי לרבנן כי עייליתו בשבילי דמחוזא למיפק ביה בחקלא לא תחזו לא להך גיסא ולא להך גיסא דלמא יתבי נשי ולאו אורח ארעא לאסתכולי בהו. רב ספרא על לבית הכסא, אתא רבי אבא נחר ליה אבבא, אמר ליה ליעול מר, בתר דנפק אמר ליה עד השתא לא עיילת לשעיר וגמרת לך מילי דשעיר, לאו הכי תנן, מדורה היתה שם ובית הכסא של כבוד, וזה היה כבודו, מצאו נעול בידוע שיש שם אדם... אלמא לאו אורח ארעא הוא (אין מספרים בבית הכסא), והוא סבר מסוכן הוא, דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן, סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון.
רבי אלעזר על לבית הכסא, אתא ההוא פרסאה דחקיה, קם ר' אלעזר ונפק, אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה, קרי עליה רבי אלעזר ואתן אדם תחתיך, אל תקרי אדם אלא אדום. ואמר להרגך ותחס עליך, ואמר, ואמרתי מיבעי ליה... אמר רבי אלעזר, אמר לו דוד לשאול מן התורה בן הריגה אתה, שהרי רודף אתה, והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו, אלא צניעות שהיתה בך היא חסה עליך. ומאי היא, דכתיב ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו. תנא גדר לפנים מן גדר ומערה לפנים ממערה. להסך, אמר ר' אלעזר שסכך עצמו כסוכה. (שם סב א וב)
תנו רבנן איזהו עשיר... רבי יוסי אומר כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו. (שבת כה ב)
תנו רבנן (בשבת) ג' אבנים מקורזלות מותר להכניס לבית הכסא, וכמה שיעורן, רבי מאיר אומר כאגוז, רבי יהודה אומר כביצה... אמר רב אסור למשמש בצרור בשבת כדרך שממשמש בחול, מתקיף לה מר זוטרא ליסתכן, כלאחר יד, אמר רבי ינאי אם יש מקום קבוע לבית הכסא מלא היד, אם לאו כהכרע מדוכה קטנה של בשמים... (שם פא א, וראה שם עוד)
וכשנאמרו דברים לפני רבי ישמעאל אמר להם, צאו ואמרו לו לעקיבא, עקיבא טעית, וכי מלאכי השרת אוכלים לחם, והלא כבר נאמר לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי, אלא מה אני מקיים (לחם) אבירים, לחם שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים, אלא מה אני מקיים ויתד תהיה לך על אזניך, דברים שתגרי אומות העולם מוכרין אותם להם, ר"א בן פרטא אומר אף דברים שתגרי אומות העולם מוכרין להן מן מפיגן, אלא מה אני מקיים ויתד תהיה לך על אזניך, לאחר שסרחו, אמר הקב"ה אני אמרתי יהיו כמלאכי השרת, עכשיו אני מטריח אותם שלש פרסאות, דכתיב ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השטים, ואמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא והויא תלתא פרסי, ותנא כשנפנין אין נפנין לא לפניהן ולא לצדדיהן אלא לאחוריהן. (יומא עה ב)
בעי רבינא יש יד לבית הכסא או לא, היכי דמי, אילימא דאמר הדין ביתא ליהוי בית הכסא והדין נמי, ההוא בית הכסא נמי הוה, אלא כגון דאמר והדין ולא אמר נמי מאי... (נדרים ז א, וראה שם עוד)
...תנו רבנן הבא מבית הכסא אל ישמש מטתו עד שישהה שיעור חצי מיל, מפני ששר בית הכסא מלוה עמו, ואם שימש הוויין לו בנים נכפים. (גיטין ע א)
תנו רבנן עשרה תנאים התנה יהושע... ונפנין לאחורי הגדר ואפילו בשדה מליאה כרכום. (בבא קמא פא א)
...ואמר להו ר' יוחנן לא אמר הכי, אלא ברוך אתה בעיר שיהא בית הכסא סמוך לשולחנך. (בבא מציעא קז א)
ואמר רמי בר אבא התקין ר' יוסי בציפורי שיהיו נשים מספרות בבית הכסא משום ייחוד. (סנהדרין יא א)
אמר רבא האי דינא מרבי אלעזר ברבי שמעון גמירנא, דאמר בבית הכסא דנתה (יכול אתה לדון, רש"י)... והיכי עביד הכי, והאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ ממרחץ ומבית הכסא, לאונסו שאני. (זבחים קב ב)
ובית הכסא של כבוד, זה היה כבודו מצאו נעול ידוע שיש שם אדם, פתוח בידוע שאין שם אדם. (תמיד כא א)
תני המטיל מים הרי זה הופך פניו כלפי צפון, המיסך את רגליו הרי זה הופך פניו כלפי דרום, אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא דאמר מתניתא מן הצופים ולפנים, רבי עקיבא אומר בכל מקום, ובלבד במקום שאין בו כותל, אמר רבי עקיבא נכנסתי אחר רבי יהושע לראות המעשה, אמר לו מה ראיתה, אמר להן ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב, ולא פירע עד שישב, ולא ישב עד ששיפשף, ולא קינח בימין אלא בשמאל. (ברכות סז ב)
ר' יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי שואלין הלכות המרחץ בבית המרחץ, והלכות בית הכסא בבית הכסא... אשכח תנאי תני אין שואלין הלכות המרחץ והלכות הכסא בבית הכסא... (שבת כד א)
הנכנס למרחץ נותן כבוד ליוצא, והיוצא מבית הכסא נותן כבוד לנכנס. (בבא קמא טו ב)
...אמר לי רבי, ישיבת בית הכסא מה ענין, ואמרתי לו בני, עתיד הקב"ה לפדות את ישראל מבין העכו"ם ויביא להן ימות בן דוד והגאולה, ויהיו שלשה דברים הללו נטולין מהן לעולם, שנאמר (שיר ב') צרור המור דודי לי בין שדי ילין, וכשאנו זוכרין שלשה דברים הללו אנו מברכין ומשבחין ומגדלין ומקדשין לאבינו שבשמים. (פרק טז)
ויד תהיה לך - אתר מזמן מברא למשריתא ותשוד תמן מוי דרגלך... (דברים כג יד)
וישלחו - ואין להם יד מחוץ למחנה, אלא כל אחד חופר באהלו, שהרי תינוקות יש להם, ו"כי תצא" מדבר על מחנה קטן של אנשים וארון ביניהם. (במדבר ה ב)
ויד תהיה - מקום, וגם זו ראיה שממחנה ישראל לא יצא בעל קרי ושאר אדם לצרכיו או התינוקות. וכסית - שדבר מגונה נראה מוליד גנאי בנפש. (דברים כג יג)
צניעות גדולה נוהגין תלמידי חכמים בעצמן, לא יתבזו ולא יתגלו ראשן וגופן, ואפילו בשעה שיכנס לבית הכסא יהא צנוע ולא יגלה בגדיו עד שישב, ולא יקנח בימין, ויתרחק מכל אדם, ויכנס חדר לפנים מחדר מערה לפנים ממערה, ואם נפנה אחורי הגדר יתרחק כדי שלא ישמע חברו קולו אם נתעטש, ואם בבקעה יתרחק שלא יראה חברו פירועו. ולא ידבר כשהוא נפנה אפילו לצורך גדול, וכדרך שנוהג צניעות ביום כן בלילה, ולעולם ילמד עצמו להפנות שחרית וערבית בלבד, כדי שלא יתרחק. (דעות פרק ה ו)
אין קורין קריאת שמע לא בבית המרחץ ולא בבית הכסא אף על פי שאין בו צואה... בית הכסא החדש שהוכן ועדיין לא נשתמש בו מותר לקרות קריאת שמע לנגדו אבל לא בתוכו... ולא קריאת שמע בלבד, אלא כל ענין שהוא מדברי הקדש אסור לאומרו בבית המרחץ ובבית הכסא, ואפילו אמרו בלשון חול, ואפילו להרהר בלבו בדברי תורה אסור. דברים של חול מותר לאומרן בלשון הקדש בבית הכסא, וכן הכינויים כגון רחום וחנון ונאמן מותר לאמרן, אבל השמות המיוחדים שאינן נמחקים אסור להזכירן, ואם נזדמן לו להפריש מדבר האסור בבית המרחץ או בבית הכסא מפריש ואפילו בלשון קדש ובעניני קדש... (קריאת שמע פרק ג ב והלאה, וראה שם עוד))
אסור לאדם לעולם שיפנה או שיישן בין מזרח למערב, ואין צריך לומר שאין קובעין בית הכסא בין מזרח למערב בכל מקום, מפני שההיכל במערב, אלא בין צפון לדרום, וכל המטיל מים מן הצופים ולפנים לא ישב ופניו כלפי הקדש, אלא לצפון ולדרום, או יסלק הקדש לצדדין. (בית הבחירה פרק ז ט)
ואסור להפנות בתוך המחנה או על פני השדה בכל מקום, אלא מצות עשה לתקן שם דרך מיוחד להפנות בה, שנאמר ויד תהיה לך. וכן מצות עשה להיות יתד לכל אחד עם כלי מלחמתו, ויצא באותה דרך ויחפור בה, ויפנה ויכסה, ובין שיש עמהן ארון ובין שאין עמהם. (מלכים פרק ו יד וטו)
ויד תהיה - ובפרק יום הכפורים אמר שהיו נפנים לאחריהם, שלשם אין הענן מתפשט. (שם שם יד)
...ובמקום מטונף בבית הכסא יחשוב חשבונות, וזה הדבר יסיר מלבו מחשבות טהורות במקום טנופות, ואחרי טהרתו ישוב למחשבתו הראשונה... (ספר היראה)
אין משיחין בבית הכסא מפני סכנת השדים דשכיחי התם וצריך צניעות ושתיקה להנצל. (פרק ד מצות לא תעשה התלויות בפה)
וכן האריכו בצניעות אכילה ושתיה... וסוד הענין הוא שלא יתן פתחון פה לקליפות החונים שם לקטרג, על כן יתלבש בקדושת הצניעות וגם מכח הצניעות שעושה שם נשאר דבק בקדושה אף שהוא במקום טומאה קל וחומר לשכינה במקומות הטהורות שיהיו כל עניניו בצניעות. (שער האותיות אות פ)