בלול בשמן - בלילה נופל על דבר שעל ידי התערובת נפסדה צורתו לגמרי, ועירוב נופל על דבר שגם אחר כך נשארה צורתו. (שמות כט מ)
ונבלה שם - בלל אינו לשון בלבול, כי אם לערב דבר בדבר אחר... (בראשית יא ז)
בבל - משמעו בלל וגם יבל, שהובילם משם לכל מקום. (שם שם ט)
בלל - אין הבלילה מעכבת, אלא מתן השמן בסולת נקרא כך, וכן כתב לעיל "או לאיל תעשה מנחה", שאין ציווי על הבלילה, כי אם על ההקרבה. (במדבר טו ד)