(ראה גם: יוסף, יעקב-ובניו, פלגש בגבעה, שבטים)
ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה, ותלד רחל ותקש בלדתה. ויהי בהקשותה בלדתה, ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן. ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני, ואביו קרא לו בנימין... (בראשית לה טז)
ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו, ויעש כדבר יוסף אשר דבר. (שם מד ב)
ויפל על צוארי בימין אחיו ויבך, ובנימין בכה על צואריו. (שם מה יד)
בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד, ולערב יחלק שלל. (שם מט כז)
לבנימין אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו, חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן. (דברים לג יב)
ויעל גורל מטה בני בנימן למשפחתם, ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף... וירד הגבול אל קצה ההר אשר על פני גי בן הנם אשר בעמק רפאים צפונה, וירד גי הנם אל כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל... (יהושע יח יא)
...וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם. ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל, ולא אבו בני בנימין לשמע בקול אחיהם בני ישראל. ויאספו בני בנימין מן הערים הגבעתה, לצאת למלחמה עם בני ישראל... ויגף ה' את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש, כל אלה שולף חרב... ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש... ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש, וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים. ואיש ישראל שבו אל בני בנימין ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא, גם כל הערים הנמצאות שלחו באש. (שופטים כ יג והלאה)
ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר, איש ממנו לא יתן בתו לבנימין לאשה. ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלקים וישאו קולם ויבכו בכי גדול. ויאמרו למה ה' אלקי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד... וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימין אשר בסלע רמון, ויקראו להם שלום. וישב בנימין בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד, ולא מצאו להם כן... ויצוו את בני בנימן לאמר, לכו וארבתם בכרמים, וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימין... (שם כא א והלאה, וראה שם עוד)
ומן בני בנימין אחי שאול שלשת אלפים, ועד הנה מרביתם שמרים משמרת בית שאול. (דה"א יב כט, וראה גם פרק ז וח)
ועל כן יוסף ובנימין שני צדיקים הם, יוסף זכה להיות צדיק למעלה, (בז"א), משום ששמר אות ברית, בנימין הוא צדיק למטה, (בנוקבא עצמה, כנ"ל בדבור הסמוך), כדי שהשמטה (שהיא הנוקבא) תתעטר בין שני צדיקים, יוסף הצדיק ובנימין הצדיק.
וכי בנימין היה צדיק, הן משום שלא חטא כל ימיו באות הברית, ואף על פי שלא קרה לו נסיון של מעשה כמו ליוסף. אם כן למה נקרא צדיק, (כיון שלא קרה לו שום נסיון)... כי כל זמן שיעקב התאבל על יוסף, לא שמש בנימין מטתו ולא הוליד בנים, אמר בנימין הרי אחי יוסף אות ברית של אבי היה... וכיון שהוא נאבד אני אהיה שומר את מקומו של אחי, (דהיינו להיות לבחינת יסוד צדיק, וסיום הת"ת, כמו יוסף). ואם תאמר, הרי באותו זמן שנאבד יוסף עוד לא היה יוסף בבחינת צדיק, כי אין מי שיזכה לבחינת צדיק, זולת אם יקרה לו מעשה נסיון, אלא כולם היו יודעים זאת מיעקב שהוא היה יודע שמקום זה יירש יוסף... (ויצא קלד, ועיין שם עוד)
אחר שבא אל יוסף והוא נמצא, (דהיינו שנתודע אל אחיו), חזר ושמש מטתו והוליד בנים, ועל כן עשה אותו הקב"ה צדיק למטה, (בהנוקבא), ויוסף היה צדיק למעלה, (בז"א), ומשום זה הולידה רחל שני בנים, ולאה ששה בנים ובת. (ואין להקשות איך אפשר שבזמן קצר כזה מעת שחזרו השבטים עם עגלות פרעה לאביהם, עד חזרתם למצרים, יוליד עשרה בנים, כי האמת הוא, שאין הזהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות, וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות שהם למעלה ממקום וזמן... (שם קלט)
תא חזי, בעולם הזה התחתון, (שהוא הנוקבא), הצדיק, בו נכנס וממנה יוצא, כשהוא נכנס הוא בסוד יוסף הצדיק, כשיוצא הוא בסוד בנימין הצדיק, וזה שאמר ויהי בצאת נפשה כי מתה, ושואל מי הוא נפשה, זהו הצדיק שיוצא ממנה.
ועל כן נקרא בנימין בן אוני, משום שחשבה שהולידה אותו למטה (מאצילות), בעולם הפירוד, ונשארו עשתי עשרה באלו (השבטים) של מעלה, מה כתוב, ואביו קרא לו בנימין, בן ימין, כי נסתלק למעלה בעולם העליון, כי כשנאבד יוסף בנימין מלא את מקומו... (שם קסה, ועיין שם עוד)
בעוד שהיו הולכים אמר לו ר' יוסי לר' אלעזר, הרי למדנו, כשמתה רחל, מי שהיתה צריכה להתקן בי"ב שבטים לקחה את הבית, (דהיינו השכינה, ושואל), למה מתה רחל מיד, (כלומר מה זה תלוי במיתת רחל), אמר לו הוא כדי שתהיה השכינה מתעטרת כראוי, דהיינו שתשיג מוחין דג"ר), ותהיה אם הבנים שמחה, (כלומר, רחל מתה כדי ששכינה תתאה, רחל, ושכינה עלאה, לאה, תהיינה לפרצוף אחד, שאז שכינה תתאה, משגת ג"ר, ושכינה עלאה שהיא אם הבנים, היא שמחה בתקון י"ב השבטים)... ובו, (בבנימין), התחילה השכינה לקחת הבית (ולהתקן), כי היא בחינת יסוד מי"ב השבטים, (ועל כן היא הראשונה לתקון השכינה), ועל כן בנימין הוא תמיד במערב, בדגלים, כי יסוד הוא בחינת המערב, ולא בצד אחר.
ובו (בבנימין מתחלת השכינה להתקן בי"ב השבטים, ובו מתחילה מלכות שמים להתודע בארץ, (כי המלך הראשון בישראל, שאול היה, שהוא מבניו), והוא סוד, שכל התחלה הבאה להתודע בקושיות היא באה, ועל כן יש בה דין של מות, (ואחר זה היא מתישבת ומתקימת)... (וישלח קעג, ועיין שם עוד)
ותקרא שמו בן אוני, על שם קשי הדין שנגזר עליה, ויעקב חזר וקשר אותו בימין, (דהיינו בחסדים), משום שצריכים לקשור את המערב (שהוא הנוקבא), בימין, ואף על פי שהוא בן אוני (של הנוקבא), שהוא צד הדין הקשה שבה, מכל מקום בן ימין הוא כי הנוקבא נקשרה בימין, (ועל כן קרא אותו בנימין, דהיינו בן ימין, כי קשר את רחל בימין שהוא חסדים. (שם קצט)
וכשיושלמו תחילה אלו המדרגות, תתעורר אחר כך מלכות שמים לשלוט על התחתונים, וכשהתחילה לשלוט, התחילה בקטן של כל השבטים שהוא בנימין, (דהיינו שאול המלך שבא מבנימין), זה שכתוב, שם בנימין צעיר רודם וגו', ובו התחילה המלכות להתעורר, ואחר כך באה המלכות במקומה, (לדוד המלך), ונתקיימה בו, שלא תסור ממנו לעולם. (שם רמג)
דבר אחר תוחלת ממושכה זהו יעקב, שנמשכה לו התוחלת ליוסף עד זמן ארוך, ועץ חיים תאוה באה, זהו בנימין, כי מזמן שדרש אותו יוסף עד הזמן שבא אליו לא היה אלא זמן קצר, שהזמן לא נמשך.
וישא עיניו וירא וגו', מהו שאומר הכתוב בן אמו, ואומר שהוא משום שצורת אמו היתה בו, שהיתה דומה צורתו לצורת רחל... אלא שראה ברוח הקודש את בנימין, שחלקו היה עמהם בארץ, ובחלקם של בנימין ויהודה תשרה השכינה, כי ראה יהודה ובנימין שבחלקם היה בית המקדש, וזהו הוא, וירא יוסף אתם את בנימין... (מקץ ריד, ועיין שם עוד)
פתח ר' אלעזר, הכתוב שלאחריו, בנימין זאב יטרף וגו', למה נקרא זאב, אלא משום שכך נרשם בכסא, (שהוא הנוקבא בצורת זאב), כי כל החיות קטנות וגדולות נרשמים שם בכסא כמו שכתוב, חיות קטנות עם גדולות...
עוד יש לפרש, זאב יטרף, כי המזבח בחלקו של בנימין היה, והמזבח הוא זאב, ואם תאמר שבנימין הוא זאב, אינו כן, אלא המזבח שהיה בחלקו הוא זאב, משום שהיה אוכל בשר כל יום... עוד יש לפרש זאב יטרף, זאב יזון, ומי הוא (הזאב), אלו (המלאכים) בעלי השנאה העומדים למעלה לקטרג על ישראל, וכולם נהנין ומתתקנים מן הקרבנות ומתעוררים התעוררות של מעלה, (נמצא שבנימין שברשותו המזבח, הוא מזין למקטרגים הללו המכונים זאב, והוא כדי שלא יקטרגו על ישראל)... (ויחי תשפז)
ויבאו בני ישראל... רבי מאיר אומר בלשון אחר, כשעמדו שבטים על הים זה אומר אני יורד תחלה לים, וזה אומר אני יורד תחלה לים, מתוך שהיו עומדין וצווחין, קפץ שבטו של בנימן וירד לים תחלה, שנאמר שם בנימן צעיר רודם שרי יהודה רגמתם... אל תיקרי רודם אלא רד ים, התחילו שרי יהודה מרגמין אותם באבנים, שנאמר שרי יהודה רגמתם... (בשלח פרשה ה)
...ומפני מה שרתה רוח הקדש בחלקו של בנימן, שכל השבטים היו במכירתו של יוסף, ובנימן לא היה עמהם, ועוד שכל השבטים נולדו וכו' בחוצה לארץ, ובנימן נולד בארץ ישראל, ואף על פי כן ההר חמד אלקים לשבתו. (יתרו-בחודש פרשה ד)
שנאמר ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם, רבי מאיר אומר בחלקו של בנה מתה, שנאמר ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל וגו', ואין אפרתה אלא בית לחם, שנאמר ואתה בית לחם אפרתה, שומע אני בחלקו של יוסף זה בנה, שנאמר הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדה יער, במי שנמשל בחייתו יער, ואיזה זה בנימין, שנאמר בנימין זאב יטרף, זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו... (ברכה שנב)
מיתיבי, ארבעה מתו בעטיו של נחש, ואלו הן בנימין בן יעקב... וכולהו גמרא לבר מישי אבי דוד דמפרש ביה קרא... (שבת נה ב)
דתניא מה היה בחלקו של יהודה, הר הבית הלשכות והעזרות, ומה היה בחלקו של בנימין, אולם והיכל ובית קדשי הקדשים, ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין, ובה היה מזבח בנוי, ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום, שנאמר חופף עליו כל היום, לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה, שנאמר חופף עליו כל היום. (יומא יב א)
...אמרו ליה (להמן) אי משאר שבטים קאתי יכלת ליה, ואי משבט יהודה ובנימין ואפרים ומנשה לא יכלת ליה, יהודה דכתיב ידך בערף אויביך, אינך דכתיב בהו לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך. (מגילה טז א)
דתניא היה רבי מאיר אומר כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים זה עם זה, זה אומר אני יורד תחלה לים, וזה אומר אני יורד תחלה לים, קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחלה, שנאמר שם בנימין צעיר רודם, אל תקרי רודם, אלא רד ים, והיו שרי יהודה רוגמים אותם, שנאמר שרי יהודה רגמתם, לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה, שנאמר ובין כתפיו שכן. (סוטה לו ב)
תנו רבנן שבעה לא שלט בהן רמה ותולעה, ואלו הן, אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים ובנימין בן יעקב... בנימין בן יעקב, דכתיב ולבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו... (בבא בתרא יז א)
ויאמרו ירושת פלטה לבנימן, ולא ימחה שבט מישראל, אמר רבי יצחק דבי רבי אמי מלמד שהתנו על שבט בנימין שלא תירש בת הבן עם האחין... (שם קטז א)
תנן התם אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו, בשלמא יום הכפורים יום סליחה ומחילה, יום שנתנו בו לוחות אחרונות, אלא חמשה עשר באב מאי היא... רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן יום שהותר שבט בנימין לבא בקהל, דכתיב ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימין לאשה, מאי דרוש, ממנו ולא מבנינו. (שם קכא א)
כי אתא רבי דימי אמר רבי בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל, בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים, ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין, שנאמר חופף עליו כל היום, כל חפיפות לא יהו אלא בחלקו של בנימין... מדמצינו בבית עולמים דשכינה בחלקו של בנימין וסנהדרין בחלק יהודה... כדאמר רבי חמא בר' חנינא רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין, ובה היה מזבח בנוי, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה לבלעה, הכי נמי רצועה היתה יוצאת מחלקו של יוסף לחלקו של בנימין, והיינו דכתיב תאנת שילה... (זבחים קיח ב)
וישא עיניו וירא וגו', א"ר בנימין לפי ששמענו חנינה בי"א שבטים ולא שמענו חנינה בשבט בנימין, והיכן שמענו, כאן שמענו, ויאמר אלקים יחנך בני. (בראשית צב ה)
ובני בנימין בלע וגו', בשעה שעמד יוסף עם בנימין שאליה אית לך בנין, אמר ליה אין, אמר ליה כמה, אמר ליה י', אמר ומה שמהון, אמר ליה הוה לי חד אח והיו מעשיו נאים ונעימים ונשבה ממני, והוצאתי להם שמות לשם המאורע שלו, בלע שנבלע ממני, בכר שהיה בכור לי, אשבל שנשבה ממני, גרא שגר בארץ אחרת, נעמן שהיו מעשיו נאים ונעימים, אחי שהיה אחי ודאי, וראש שהיה לי לראש, והוא ראשן של אחיו, שנאמר (דברים ל"ג) תבאתה לראש יוסף. מופים שהיה יפה מאד בכל דבר, שכל הלכות שמסר שם ועבר ליעקב מסרן לו, וחופים, שלא ראה בחופתי, ולא ראיתי בחופתו, ושחיפו עליו דברים ואמרו חיה רעה אכלתהו, וארד, שהיה דומה לורד, וארד על כי ארד אל בני אבל שאולה. (שם צד ז)
...בנימין כנגד מלכות מדי, זה נמשל כזאב וזו נמשלה כזאב, זה נמשל כזאב בנימין זאב יטרף וגו', וזו נמשלה כזאב וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב, ר' חנינא אמר לדב כתיב, דב היה שמה, היא דעתיה דר' יוחנן, דאר"י (ירמיה ה') על כן הכם אריה מיער זו בבל, זאב ערבות ישדדם זו מדי. ביד מי מלכות מדי נופלת, ביד מרדכי שהוא בא משל בנימין. (שם צט ב)
בנימין זאב יטרף, מדבר בשופטיו, מה הזאב הזה חוטף, כך חטף אהוד לבו של עגלון, הדא הוא דכתיב (שופטים ג') ואהוד בא אליו והוא יושב בעליליתא קרירתא, ויאמר דבר סתר וגו'... דבר אחר מדבר במלכותו, מה הזאב הזה חוטף, כך חטף שאול את המלוכה, שנאמר (ש"א י"ד) ושאול לכד את המלוכה על ישראל. בבקר יאכל עד, (שם) וילחם סביב בכל אויביו, ולערב יחלק שלל (ד"ה א' י') וימת שאול במעלו אשר מעל. מדבר במלכותו, מה זאב חוטף כך אסתר חוטפת המלוכה, הדא הוא דכתיב (אסתר ב') ותלקח אסתר וגו', בבקר יאכל עד (שם ח') ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן, ולערב יחלק שלל, (שם) ותשם אסתר את מרדכי על בית המן. מדבר בארצו, מה הזאב הזה חוטף כך היתה ארצו של בנימן חוטפת את פירותיה. בבקר יאכל עד זו ירחו שהיתה מבכרת, ולערב יחלק שלל זו בית אל שהיא מאפלת. ר' פנחס פתר קריא במזבח, מה הזאב הזה חוטף, כך היה המזבח חוטף את הקרבנות, בבקר יאכל עד (במדבר כ"ח) את הכבש אחד תעשה בבקר, ולערב יחלק שלל (שם) ואת הכבש השני תעשה בין הערבים. (שם שם ג)
ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעוני, למה הקריב בנימן אחר בני יוסף, לפי שכשם שהיתה השכינה בחלקו של יוסף בשילה כך שרתה בחלקו של בנימן במקדש בירושלים, דבר אחר על שם שאמר הכתוב (תהלים פ') לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו... שלשים ומאה משקלה שנולד בנימן כשהיה יעקב בן ק' שנה, ולכך נקרא שמו בנימין, בן ימן שנולד כשהיה אביו בן ק' שנה, והוא היה בן ל' שנה כשירד למצרים, הרי ק"ל. מזרק אחד כסף, הוא מזרק הוא גביע כנגד יוסף שביחן צדקות אחיו בנימין על אודות הגביע, וכיון שראה יוסף שמסר יהודה נפשו על בנימין הכיר צדקות אחיו והתודע להם... (במדבר יד כ)
...והיו עומדין ומחבטין לבנימין על כתפיו ואומרין לו, גנבא ברא דגנבתא ביישתנו, בן אמך את, כך ביישה אמך את אבינו. ובשביל אותן המכות שהכוהו בכתפיו זכה שתשרה שכינה בין כתפיו, שנאמר (דברים ל"ג) חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן. (מקץ י)
...עד שהביאו את בנימין והעמידוהו לפני יוסף. אמר להם יוסף הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי, אמרו לו הן, אמר ליה יוסף לבנימין יש לך אשה, אמר לו הן, אמר לו יש לך בנים, אמר לו יש לי עשרה, ומה שמם, אמר לו בלע ובכר ואשבל וגו', אמר לו יוסף מי שמע שמות כאלה, אמר לו כלם על אחי בן אמי שהיה גדול ממני, קראתי להם אלו השמות, בלע שנבלע בין האומות, ובכר שהיה בכור, ואשבל שנשבה, גרה שנעשה גר, ונעמן שהיה נעים, אחי על שם שהיה אחי בן אמי, וראש שהיה ראש וגדול עליו, מופים שהיה יפה ומיפה, וחפים שלא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו, וארד שירד בגולה, שהיו פניו דומה לורד, ומיום שגלה יוסף אחי ירד אבי מעל המטה וישב על גבי קרקע שוכב, ולא עוד אלא בשעה שאני רואה את אחי כל אחד ואחד יושב לו אצל אחיו ואני יושב לבדי, זולגין עיני דמעות, באותה שעה נתגלגלו רחמי יוסף עליו, שנאמר וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו... (ויגש ד, וראה עוד יוסף-ובנימין)
מקיש לבנימין כנגד מלכות מדי שמרדכי פורע ממנה, שהוא משבט בנימין, וכתיב במלכות מדי (דניאל ז') וארו חויה אחרי תנינה דמיה לדוב, שהקישה כנגד שבט בנימין שנמשל כזאב, שנאמר בנימין זאב יטרף, מה זאב חוטף, כן שבטו של בנימין חוטף, שכן הוא אומר (שופטים כ"א) וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחולות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם, וכן בשופטים באהוד, ויעש לו אהוד חרב ולה שתי פיות (שם ד') שהיא אוכלת בשני עולמים, שהיה עוסק בתורה שכתוב בה חרב פיפיות בידם (תהלים קמ"ט), שזוכה בה בעולם הזה ולעולם הבא... בבקר יאכל עד, ויתקעה בבטנו, ולערב יחלק שלל, מדבר בארצו. בנימן זאב יטרף מדבר בארצו, שהיא מבכרת פירותיה לפיכך בבקר יאכל עד, ולערב יחלק שלל זו בית אל המלקשת פירותיה. בנימן זאב יטרף מדבר בשאול, בבקר יאכל עד, שנאמר (ש"א י"ד) ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל אויביו במואב ובבני עמון וגו', ולערב יחלק שלל, וימת שאול ושלשה בניו נושא כליו (שם ל"ח), הוי ולערב יחלק שלל. דבר אחר בנימין זאב יטרף מדבר באסתר המלכה, בבקר יאכל עד, ויבא המלך והמן לשתות (אסתר ג'), ולערב יחלק שלל, ויתלו את המן, מה כתיב אחריו ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר בית המן. דבר אחר בנימן זאב יטרף מדבר בקרבנות, בבקר יאכל עד, (שמות כ"ט) את הכבש אחד תעשה בבקר, ולערב יחלק שלל, ואת הכבש השני וגו'. ומדבר במזבח שהיה אמה אחת מן המזבח בתוך חלקו של בנימן, ואף על פי כן לא היתה האש זזה מתוך חלקו, לקיים מה שנאמר (דברים ל"ג) חופף עליו כל היום. (ויחי יד)
...כיון שראה יוסף כך התחיל אומר להם בתחנונים ובלשון רכה, אמר להם איני רוצה לידע אלא לבנימן הזה, מי נתן לו עצה לגנוב את הגביע, שמא אתם נתתם לו עצה לגנוב את הגביע, כיון ששמע בנימין כך אמר, לא הם נתנו לי עצה, ולא אני נגעתי בגביע, אמר לו השבע, התחיל לישבע לו, ובמה נשבע לו, בפרישותו של יוסף אחי ממני לא נגעתי בו, ולא בשילוח חצים שנשתלחו בו, ולא בהפשט שהפשיטוהו... אמר יוסף מי יודיע לי שאתה נשבע על אחיך באמת, אמר לו משמותן של בני אתה יכול לידע כמה אני מחבבו, שהוצאתי שמותן על מה שאירע לו, אמר לו ומה שמותן של בניך, אמר לו בלע ובכר וגו', אמר לו למה בלע, אמר לו על ידי שנבלע אחי ממנו, ובכר שהיה בכור לאמי... מופים שהיה לומד תורה מפי אבינו ומלמדה לי, והיו כל אחיו חוזרים ורועים, והוא יושב אצל אבי ולומד ממנו המסורות מה שקיבל משם ועבר, וחופים, שנתחפה עד היום הזה... דבר אחר שעד עכשיו אני מתאבל עליו והולך יחף, וארד, שהוריד את כלנו לכאן. דבר אחר וארד כי ארד אל בני אבל שאולה (בראשית ל"ז), בבקשה ממך לא תוריד את אבא ביגון שאולה... כיון ששמע יוסף לא יכול לכבוש רחמיו... (ויגש ז)
פרה ורבה, ראובן כבר מבחוץ, שמעון כבר הוא מבחוץ, ובנימין כבר יצא מחלציו ועדיין הוא במעי אמו, אלא גוי זה בנימין, וקהל גוים זה אפרים ומנשה... (בראשית פרק לה, קלו)
חופף עליו זה בנין ראשון, כל היום זה בנין אחרון, ובין כתפיו שכן בנוי ומשוכלל לימות המשיח... (דברים פרק לג, תתקנו, וראה עוד ערך בית המקדש)
ומפני מה זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו, משל למלך שבא אצל בניו לפרקים, כל אחד ואחד אומר אצלי הוא שורה, קטן שבכולן אמר, אפשר שמניח אבא אחי הגדולים ושורה אצלי, עמד והלך ופניו כבושות ונפשו עגומה, אמר ראיתם בני הקטן שעמד ופניו כבושות ונפשו עגומה עליו, עכשיו מאכל ומשתה יהא משלכם ולינתי אצלו, כך אמר הקב"ה בית הבחירה יהיה בחלקו של בנימין, וקרבנות מכל השבטים... אמר הקב"ה אני אומר לאלו שיבנו בית הבחירה לא שיהיו מתפללין לפני ואני מתמלא עליהן רחמים, איני משרה שכינתי בחלקן שלא היו רחמנים על אחיהם. דבר אחר מפני מה זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו, משל למלך שהיו לו בנים הרבה, משהגדילו הלך כל אחד ואחד ותפס את מקומו, קטן שבכולם היה אביו אוהבו, אוכל ושותה עמו, נכנס נשען עליו, יוצא נשען עליו, כך בנימן הצדיק קטן של שבטים היה, והיה יעקב אבינו אוכל ושותה עמו, נשען עליו ויוצא, נשען עליו ונכנס, אמר הקב"ה מקום שסמך צדיק זה ידיו שם אני משרה שכינתי, לכך נאמר ובין כתפיו שכן... (שם תתקנז)
רבי הוה יתיב פשט כל החופות בגבולו של בנימין, אמר רבי שמעון לרבי חייא רבה והכתיב וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר, אמר ליה והדא מסייעא לאבוך, מה בחירה שנאמר ביהודה אינה ביהודה אלא בשבט בנימין, אף מאיסה שנאמר ביוסף אינה אלא בשבט בנימין. (תהלים עח, תתכג)
אמרו לו אחיו גנב בר גנבתא, רחל אמך גנבה את התרפים ואתה גנבת את הגביע, והיו מכים אותו עד שנשבע בחיי אביו יעקב ובאבלותיה ונטילותיה דיוסף אחיו, ואמר אין פשע לי, ובכל זאת לא ידעתי מי שמה בשקי, מיד האמינוהו שלא היה רגיל לישבע... (מקץ מד ד)
לבנימין אבידן בן גדעוני, ולמה נקרא שמו אבידן, על שם בנימין, שבשעה שנולד מתה אמו, מפני קושי לידתה, והיתה היא סבורה גם בנימין כמותה, ולכך קראתהו בן אוני, כלומר שיהיה מתאונן והולך, כמו שנאמר לא אכלתי באוני (דברים כ"ו), אבל אביו קראו בנימין, כלומר יגיע לאריכות ימים ולא ימות... דבר אחר שהוא חזק ביד ימין, ולכך נקרא אבידן, שאביו דן בין דבר אמי לדבריו, ומה היה דינו בן גדעוני, שאמו קראתהו עוני הוא אוני, ואביו קראוהו בנימין, שהוא חזק שירבה גדודים, לכך נקרא אבידן בן גדעוני. (במדבר א יא)
...אבל אביו קרא לו בנימין, בן מיומן, ועמד לו שמו ששם לו אביו שלא יחסרו בניו עד מלחמת הלוים, והיכן עמד לו שם אמו, במעשה פלגש בגבעה, שלא נשאר מכלם אלא שש מאות, אבל במיתת אהרן מתו החמשה בשביל דברי אביו שקראו בנימין... ויהיו בני בלע ארד ונעמן... שמעוברת יצאה מהם כשירד בלע אביהם למצרים, ותאומים היו, ולא נולדו בדרך עד שנכנסו למצרים, שאם נולדו בטרם הכנסתן למצרים היה חושבן בכלל... (שם כו לח)
אל תיראי כי גם זה לך בן... אמר להם לא כך דרש ר' יהושע רבכם, אלא כל שבט ושבט נולדה תומתו עמו, ובנימין נולדה תומה אחרת עמו, כד אמר אבא חלפה בר קורייה תאומה יתירה נולדה עם בנימין. (בראשית לח יז)
וימצא הגביע באמתחת בנימין, כיון שנמצא הגביע באמתחת בנימין מיד חרה להן ואמרון ליה מאי גנבא בר גנבתא, אימך ביישה את אבינו ואתה ביישתנו, אמר להן יש כאן שעיר יש כאן אחים מוכרין את אחיהם, מיד ויקרעו שמלותם. אמר ר' יוסי יהא חלקי עם חושדין אותו בדבר ואין בו, תדע לך הרי בנימין שחשדו אותו ואין בו, והיו מכין אותו בין כתפיו, מה זכה, שרת שכינה בחלקו ונקרא ידידו שלמקום... (שם מד יב)
ותקרא שמו יוסף... כסף אחת, שמתפלה נולד בנימין, שנאמר ותקרא שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר... (ויצא)
בן אוני - בן צערי, בנימין - נראה בעיני לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען, שהיא בנגב כשבא מארם נהרים. (בראשית לה יח)
בנימין זאב - על שהיו עתידין להיות חטפנין ולחטוף איש אשתו בפלגש בגבעה. ונבא על שאול שהיה נוצח באויביו, שנאמר ובכל אשר יפנה ירשיע. ולערב יחלק שלל - לערב שמשן של ישראל שיגלו לבבל יחלקו מרדכי ואסתר שהם מבנימין את שלל המן. (שם מט כז)
לישוב - ...ואם לאו אומר אני שהיו לבלע בנים הרבה, ומשנים אלו ארד ונעמן יצאה מכל אחד משפחה רבה, ונקראו שאר הבנים על שם בלע... חמשה משפחות חסרו מבנימין, כאן נתקיימה מקצת נבואת אמו שקראתו בן אוני, בן אנינות, ובפלגש בגבעה נתקיימה כולה. (במדבר כו כד)
זאב יטרף - כי גבור היה, והעד אנשי הגבעה. (בראשית מט כז)
ישכון לבטח - בנימין ישכון לבטח על ה', וה' שוכן בין כתפיו - בעבור הכבוד שדר בירושלים בחלק בנימין, ורוצה לומר באמצע נחלתו. (דברים לג יב)
בנימין - לרש"י על שארץ ישראל בדרום ארם נהרים, ולא הבינותי, שהרי ארם מזרחית לארץ ישראל... והנכון שאמו קראתו בן אבלי, ואביו עשה מאוני כחי, ובימין הכח... (בראשית לח יח)
ועזב את אביו ומת - לר' אברהם ימות אביו, ואם כן היה צריך לומר לא יוכל אבינו לעזב וכו', אלא פירושו מפני נערותו והיותו ילד שעשועים אם יבא בדרך ימות. (שם מד כב)
ידיד ה' - יקרא לבנימין ידיד ה', יאמר בנימין שהוא ידיד השם ישכון בארצו לבטח על השם, והשם יהיה חופף עליו כל הימים ומשרה שכינתו בתוך ארצו, ובין כתיפיו ירמוז למה שדרשו בו רבותינו. ועל דרך האמת ידיד ה' ישכון על בנימין ויהיה זה לבטח לבנימין, שיבטחו בה' עדי עד כי בי-ה ה' צור עולמים, והוא יהיה חופף ומגין על בנימין כל היום ולא יבושו בעת צרה, ובין כתיפיו של בנימין ישכון לעד, ומכאן נקרא שלמה ידיד ה' בעבור ה', ובנה ידידות משכנותיו... (דברים לג יב)
אחר שנולד יוסף נולד בנימין, וקראה אותו בן אוני, כלומר בן כוחי, שהוא מדת הדין, רוצה לומר תורה שבעל פה. ואביו קרא לו בנימין, רוצה לומר ינתן לי מדת ימין, רוצה לומר שבכתב... נמצא בנימין שלם מכלם, ולכן הוליד י' בנים כנגד י' מאמרות שבהן נברא העולם, ונקרא ידיד ה'... (האמונה והבטחון פרק כד)
בנימין - כלומר בן ימיני וחביב עלי, שנולד לעת זקנתי, וכן "תהי ידך על איש ימינך". (בראשית לה יח)
חנונו - תנו לנו אותם במתנה, כי לא לקחנו להם נשים במלחמה, כי הרגנו הכל. ואמרו חז"ל שאחר כך מצאו היתר לבנימין, כי נשבעו "איש ממנו", ולא מבנינו. ודרשו שה' אמר ליעקב ומלכים מחלציך יצאו על בנימין, ואם כן חייבים לקרבם. (שופטים כא כב)
בנימין - נשארו עם יהודה בימי סנחריב, ומעט מזבולון ונפתלי. רגמתם - התקבצו כולם לירושלים... (תהלים סח כח)
בנימין - בן ימים, בן זקונים, וכמו לקץ הימין. (בראשית לה יח)
בנימין - מלא, כלומר בן ימים, בן זקונים, כמו "לקץ הימין" שהוא כמו הימים, דבר אחר בן ימין, כלומר יחזיק ימיני בזקנותי... (שם)
לבנימן אמר - סמכו אחר לוי לפי שאומנותו של לוי בבית המקדש שהוא בחלקו של בנימן. ידיד ה' - הוא בנימן הידיד. ישכון לבטח עליו - על שכינה, אצל שכינה... חופף עליו - הקב"ה, על בנימין ומצילו, ובין כתפיו - גבוליו, שכן - כלומר בין גבוליו של הקב"ה שכן בנימן, נחלתו סמוכה אצל בית המקדש... (דברים לג יב)
ונפשו קשורה בנפשו - ואידך אולת קשורה בלב נער (משלי כ"ב ט"ו), שהוא נער, ואף אם לקח הגביע הוא מפני איוולתו. או מפני שאיוולתו קשורה בו צריך שתהא נפשו קשורה בנפשו של אבינו לחנכו. (בראשית מד ל)
משפחת השופמי - היה צריך לומר השפופמי, רמז לבנימין שמת בעטיו של נחש, שנאמר בו "הוא ישופך ראש". ויש פ"א בכל תיבה, לומר שהיה לו פה ולא גילה על אחיו במכירת יוסף. (במדבר כו לט)
ישכן לבטח - לאחר שיטרוף האומות כזאב. ובין כתפיו שכן - בגימטריא ובירושלם. (דברים לג יב)
שם בנימין - יגיד כי מדרגת השגתם היתה לפי אמונתם, ולכן נכנס בנימין תחלה לתקף אמונתו, ולכן זכה שיבנה בית המקדש בחלקו, ושיהיה המלך הראשון ממנו, וזה לאות כי היו כלם יחד. (תהלים סח כח)
בנימין זאב - בנימין שכן ליהודה, ובניו רודפים בנערותם אחר החכמה וטורפים אותה מהכהנים. ולערב יחלק שלל - ובזקנותם יחלקו ללמד לאחרים. (בראשית מט כז)
...ואם היתה גלות מצרים בגזירה משום חטא, ראוי יותר שהיתה בחטא מכירת יוסף לעבד במצרים, וגם יעקב ויוסף היו אשמים בדבר, ורק בנימין נענש בזה בלי עוון, כמו שאמרו רז"ל שמת בעטיו של נחש, כי העולם נידון אחר רובו... (בראשית טו יב)
זאב יטרף - אינו בעל משפט, ועל כן אינו ראוי למלך, ולא שבחו בשלל כי אין ראוי לגבור שישים השלל מטרתו. (שם מט כז)
ונמיתם - עם שבט בנימין, שכלם יחד יעשו משפט. ולא אבו - חרה אפם על שלא שלחו להם לפני ההסכמה, ועל שנאספו למלחמה. (שופטים כ יג)
לא יוכל הנער לעזב - כי בעזבו געגועי אביו והסברת פניו יתעצב ויחלה וימות. (בראשית מד כב)
ידיד ה' - כרז"ל בבמה אשה, שבנימין מת בעטיו של נחש, והזכיר זכותו כי ישכן לבטח - שלא ימרדו במלכם עם י' השבטים. (דברים לג יב)
לבנימין אמר - בלי וא"ו, כי הוא היחיד שלא חטא, ולכן ישכן לבטח - שלא יצטרך להתגלגל, וכל שכן שלא תשלוט בו רימה. (דברים לג יב)
ולא אבו - ואם כן נעשו כולם אשמים כמחזיקים ידי עושי רשעה חלילה, ומה גם שהתאספו למלחמה, ובני ישראל רק התפקדו לקרא לשלום ולא למלחמה. (שופטים כ יג)
חנונו - עשינו הדבר כהוראת שעה, ועל החוטפים אין דין, כי יאמרו לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי אם ברשות, ועליכם אין אשם כי לא נתתם להם. (שם כא כב)
איש ימיני - מבני רחל, שבידיהם נופל אדום המתגבר כאשר ישראל נכשלים בחטא כמו כאן, ועוד שהיה מבנימין שלא השתחוה לעשו, וכן לא השתחוה לצלמו של המן. (אסתר ב ה)
ויבואו בני ישראל וכו', ר' מאיר אומר כשעמדו שבטים על הים וכו' קפץ שבטו של בנימין תחילה לים, התחילו שבט יהודה לרגום אותם... ביאור זה, כי בנימין היה ראוי שירד תחילה, מפני שהוא הצעיר והאחרון, והוא ראוי לרדת לים שהוא במערב, ומערב נקרא אחור. וכן בסדר דגלים בנימין הוא ימה, מפני שבנימין דגלו קדמה ובנימין מצד שהוא קרוב אל הים רוצה לרדת תחילה, ויהודה מפני שהוא הולך בראש. ומפני כך זכה שתשרה שכינה בחלקו, מפני שנראה שיש לו כח מערב, והשכינה במערב... (גבורות ה' פרק מב)
...כי יעקב היה מיוחד לצרה, ולכן הלביש שק על בשרו, לומר שהצרות קרובות ודביקות אליו ביותר, והבן יורש אותו, ומפני שבנימין נקרא בן אוני ונולד בצרת אמו, לכן הוא מוכן לו יותר, שירש דבר זה מאבותיו, ולכך מרדכי שהוא איש ימיני לבש שק, ואלו הדברים יש לך להבין מאד... (אור חדש ד"ה ומרדכי ידע)
גם זה לך בן - שעם בנימין נולדה תאומה יתרה, ויש לומר שעם יוסף לא נולדה תאומה, לפי שראוי לשאת את אסנת, ונולדה עם בנימין, וכן דרשו שיוסף היה ראוי להעמיד י"ב שבטים וכו', ונולדו מבנימין ונקראו על שם יוסף, ובסך הכל בני יוסף ובנימין י"ב, ולכך נולדה התאומה עמו... (גור אריה בראשית לה יז, וראה שם עוד)
ד' מתו בעטיו של נחש וכו'. אלו ד' יש לכל אחד ואחד טעם מופלג בחכמה למי שמבין דברים אלו, וזה כי בנימין בן יעקב הוא מסולק מן החטא, כי החטא שהוא נוטה חוץ ליושר וזהו ענין חטא, אבל בנימין בן יעקב לא היה נוטה חוץ ליושר והיה כולו צדיק. וזה תדע כי היה בחלקו ב"ה שהוא באמצע העולם, אינו נוטה מן היושר, כדכתיב ובין כתפיו שכן, ומפני שאינו נוטה חוץ ליושר הרי הוא מסולק מן החטא. גם במה שאמר "בנימין בן יעקב", תבין זה שהיתה נפשו קשורה בנפשו של יעקב שהוא נקרא ישורון... (חידושי אגדות שבת נה ב)
בשעה שהיו ישראל עומדים על הים וכו', ביאור זה כי בנימין ראוי היה שירד תחלה לים, מפני שבנימין הצעיר והוא האחרון והוא ראוי לרדת ים, כי הים הוא במערב, שהרי לכך נקרא המערב ים, ומערב נקרא אחור כמו שנקרא המזרח קדמה, ובשביל כך ראוי בנימין שהיה יורד תחלה שהוא אחרון אל הים, וכן בסדר הדגלים בנימין הוא ימה מפני שבנימין היה אחרון בשבטים, ויהודה הוא בראשונה ולכך דגלו היה קדמה, כמו שדגל בנימין במערב כך היה דגל יהודה במזרח... אלא שירד בנימין תחלה מצד שהוא קרוב אל הים, והיה משתוקק לשם. ומפני כך זכה שתשרה שכינה בחלקו מפני שנראה שיש לו כח במערב והשכינה במערב. ויהודה שהיה רוצה לרדת שם תחלה מפני שהולך תחלה זכה למלכות, כי המלך ילך בראש לפני העם... (שם סוטה לו ב)
מזבח היה אוכל וכו', יש לך לדעת כי בנימין הוא האחרון בשבטים ויהודה הוא הראשון, אף על גב שראובן היה בכור, מכל מקום כתיב (שופטים א') יהודה יעלה בתחלה, והוא ראש בכל מקום... ובנימין היה במערב שהוא האחור, כשם שנקרא מזרח קדמה, ואף על גב שדגל דן צפוני מאסף כל המחנות, דבר זה ענין אחר שדן היה מאסף כל המחנות, אבל לענין הרוחות נחשב בנימין אחרון כשם שהוא אחרון בשבטים. (שם זבחים נג ב)
חנוכה בהוד... והענין כי הראשון שבראשון היה לבנימין צדיק אבינו הראשון יתרון ומעלה נפלאה שלא השתחוה לעשו כמו שהשתחוו כל אחיו, כי עדיין לא נולד, וידוע כי סוד השתחויה המשכת השפע מלמעלה למטה, ואחר שאחד עשר כוכבים השתחוו לעשו סיטרא אחרא סיטרא דע"ז החזיקו בידו של עשו והמשיכו אותו עליהם לראש ולפטרון אתרע מזלייהו תחתיו.... ובנימין הצדיק שעדיין לא נולד לא בא לעשו מידו שום חיזוק ושום השפעה, ולכך היה לאל ידו של שאול בן בנו להכניעו, ועל ידו יחזור הירך (של יעקב) במקומו אל הימין ויתקן הפגם שפגם סמאל בירך יעקב... (פרק נר מצוה, וראה שם עוד)
...ועתה אבאר מעלת קדושת בנימין, דע כי היה לבנימן קדושה ביתר שאת מלשאר אחיו, כי כל אחיו השתחוו לעשו שהוא סיטרא דשמאלא מאל אחר, ובנימן עדיין לא נולד לא יכרע ולא ישתחוה... ויגע בכף ירך יעקב, סמאל הרשע נגע שם מדה כנגד מדה ירך מול ירך, כי בירך עשו היה חותם הנחש, כדמתרגמינן נחשירכן, ופירש הציוני נחש... על כן מלכים מחלצו של בנימין יצאו אשר להם תכרע כל ברך, כי כבר הקדמתי מלכי ישראל הקדושים הצדיקים הם מלכות שמים, ובנימין לא כרע לאל אחר זכה למלוכה. וזה הסוד רמז שמואל כאשר צוה לטבח והרם את השוק וישם לפני שאול... ועל כן נצטוה להכרית זרע של עמלק הבא מעשו שבירך שלו חקוק הנחש, וכשחטא בזה אז ויעל עליו נחש העמוני שהוא מצד הנחש וירד מטה מטה עד שהלך לקראת נחשים. ושאל באוב אז נהרג ושב המלוכה לבעליה, והוא דוד שהיה אדמוני וטוב רואי... מכל מקום נבנה בית המקדש שהוא בית עולמים בחלקו של בנימן אשר לא כרע ולא השתחוה, ובבית המקדש היו י"ג השתחואות כמנין אחד... ומרדכי שהוא מזרע בנימין לא יכרע ולא ישתחוה, על כן על ידי מרדכי שהיה אומן את אסתר היתה הסבה שבנה של אסתר בנה בית שני... (תורה שבכתב וישב)
ישכון לבטח - שיעקב אמר זאב יטרף, והטורף אינו אוכל לבטח וירא פן יחזור עליו הנחטף, ולתרגום שהשלל על הקרבנות, הוסיף כאן חופף עליו - שלא יחרב כשילה, אלא תתמיד שם השכינה. (דברים לג יב)
ידיד ה' - ...ואולי ראה שתסוב המלוכה מבנימין ליהודה, והתפלל שיהיה שלום ביניהם. (שם)
וחטפתם - התנו אתם שכל אחד יחטוף רק אשה אחת, ושילך אתה מיד לארץ בנימין. (שופטים כא כא)
זאב יטרף - בסוף הוא עוד רואה את צרת הגלות, אך בנימין יניס את הזאב מן העדר. בבקר יאכל - הוא שנלחם תחלה בעמלק, וכן בסוף ולערב יחלק שלל - יסחבום צעירי הצאן, בנימין ינצח את עמלק. (בראשית מט כז)
בן אחר - התנבאה שכל טבעו יהיה שונה, שהרי בנימין נמשך אחר יהודה. (שם ל כד)
בנימין - ונראה עוד דימין הוא בדרום ארץ ישראל, והוא יחס גדול שמוכשר לתורה. (שם לה יח)
וילד זקנים קטן - ומתגעגע על אביו. ואביו אהבו - כאילו הוא בנו יחידו. (שם מד כ)
לבנימין אמר - טבע השבט הוא ללכת בדרך חסידות והפקרות למעלה מהטבע האנושי, על כן סמכו ללוי. ישכן לבטח - ואינו צריך לכלי זיין כיהודה. ישכון לבטח - בהוראה שלא יכשל. ובין כתפיו שכן - על הזכרון המונח באחורי הראש... (דברים לג יב)
כאשר צוך - ...או בישראל צריך לכבד ההורים גם מפני שמוסרים לו מסורת הקבלה והמצוות השמעיות, ולכן במקדש שני, כשהחלו להכחיש המסורת, אבד ישפה האבן של בנימין, שהוא היה מכבד אביו יותר מכל השבטים, כבירושלמי פאה פרק קמא... (דברים ה טז)
שלחני ואלכה וגו'... וזו גופא היתה כוונת יעקב אבינו ע"ה אחר שנולד יוסף ששולט למרחוק, חשב שיהיה בכחו למשוך כל הניצוצות שמה לארץ ישראל ולשם יבואו אליו, ומה שלא היה כן והוצרך להיות עוד בגלות הוא מטעם שלא נתעברה עוד רחל מבנימין, כי יוסף היה צדיק דלעילא ובנימין צדיק דלתתא, ופירוש צדיק לתתא ולעילא נראה, כי צדיק דלעילא ממשיך כל ההשפעות מלעילא למדת מלכות עד שיבואו לתתא, וצדיק לתתא ממשיך כל התפילות ומעשי עולם הזה שצריכין עליה למדת מלכות, ומעלה אותם... ולכך כשראה יעקב אבינו שנתעברה רחל בבנימין לא רצה להתעכב כלל, כי אחר שכבר בא הזמן לבנימין לבוא לעולם, אם כן יושלמו כל מעשי הבירורין גם בארץ ישראל ומרחוק יבואו... (ויצא תרע"א)
ולפי האמור תובן התעוררות יהודה, דהנה יש להבין למה היה מתירא יעקב אבינו לשלוח את בנימין פן יקראהו אסון בדרך, ויהודה קראהו בכל הפרשה נער, שמפני נערותו יש בו חשש סכנת הדרך, הלא היה אז בן שלשים שנה, ובן שלשים לכח, למה יהיה בו חשש סכנת הדרך יותר מכולם... אך לפי האמור יש לומר שגם יעקב חשש שמא מפני שהוא צדיק דלתתא יתפס בו ענין גלות מצרים בשביל כולם, וידוע מה שכתב מהר"ל שבשביל סיבה קלה תצא הגזירה לפועל, וזהו האסון שיש לחוש עליו שיקרהו בדרך ויתגלגל הדבר שיתפס לגלות, וזהו שאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקרהו אסון וגו'... שמאחר שאחיו שהיה צדיק יסוד עולם מת, והוא לבדו נשאר למלאות את מקומו, שוב יש בו חשש שמא יקרהו אסון... וזה שרמז יהודה לקרוא לבנימין נער, ובזה רמז ליעקב שיודע כוונתו מה שחושש לאסון לבנימין, אבל מצא תיקון לזה, כי היות ידוע דמלך קודם לכהן גדול שהוא צדיק הדור, ועל כן יהודה שהוא מלך יותר נאות לסבול הגלות עבור הכלל... (ויגש תרפ"א)
בהפטרה ושמתי כדכוד שמשותיך וגו'... ובזוהר הקדוש, יוסף נקרא צדיק דלעילא, ובנימין צדיק דלתתא. ויש לפרש שיוסף קידש הברית שהיא מקור לכל שייפין דגופא, ובזה שעמד בנסיון קידש כל רמ"ח האברים שלו להיות כולם מרכבה לשכינה, ומשך את הקדושה מעילא לתתא, גם על כל כלל ישראל, ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא, זהו פירוש צדיק דלעילא. ובבנימין מצינו שעבודתו היתה בתשוקה עצומה ממטה למעלה, וזה שאמרו חז"ל (יומא י"ב) רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין, ובה היה מזבח בנוי, ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום, וזהו הפירוש צדיק דלתתא שהוא ממטה למעלה, וזו שוהם וישפה... וכמו שיוסף היה תחילה בהעלם במצרים והיה במקומו בנימין צדיק דלתתא, כמבואר בזוהר הקדוש, להמשיך ממטה למעלה ואחר כך בא יוסף באתגליה להמשיך ממעלה למטה, והיו שניהם כאחד טובים... (ראה תע"ר)
...והסייעתא דשמיא דאלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו הוא דרגא דבנימין הנטפל תמיד ליהודה, כי אין כחו כל כך בהגדרת עצמו כיוסף, רק בצירוף הסייעתא דשמיא דהשראת שכינתו ית' בכל מקום שהוא לעולם השי"ת שוכן במעמקי לבבו... (חלק ד מחשבות חרוץ ד עמוד יח)
שוב נתגלגלה מחיית עמלק לחלקו של בנימין שלא השתחוה לעשו... והטעם כי בית המקדש בחלקו של בנימין (מגילה ט"ז), וקדושת המקדש נתנה לו האומץ שלא יכול להיכנע לעמלק... ולזה דוקא שאול שהיה מבנימין נצטוה למחות את עמלק, ואלו מחה את עמלק היתה מתקיימת בו בחינת משיח בן יוסף... אבל הצליח מעשה שטן וטעה שאול בענותנותו וחסדו והחיה את אגג... (חלק ה עמוד מו)
...וכמו כן נתן לכל אחד מהשבטים חליפות שמלות והיינו בגדי שבת שמכונים בשם שמלות, כמו שאמרנו ולבנימין נתן חמש חליפות שמלות, כנגד כל חמש קדושות שבת... ויש להבין מה תירץ שרמז לו, דאכתי קנאה יש ביניהם. אמנם לפי האמור יש לומר שנתקנאו על הכתונת פסים מפני שבאמת לא היה יוסף גדול מהם... מה שאינו כן בנימין, הא דכתיב ותרב משאת בנימן וגו' חמש ידות לא שייך להקשות איך לא נתיירא יוסף שיתקנאו בו אחר שיתודע יוסף אליהם, דהא אמרנו שהפסוק מדייק שרבתה מעצמה על ידי זכותו, ועל זה לא שייך קנאה אצל השבטים, רק בחמש חליפות שמלות שנתן לו יוסף מקשה שפיר איך לא נתיירא שיקנאו בו אחיו, ועל זה אמר רמז רמז לו וכו', והיינו דכיון דבנימין בזכות קדושתו זכה לכל ה' קדושות שבת, כמו שנאמר ותרב משאת בנימין וגו', שנתרבה מאליה, ועל זה לא שייך קנאה, כיון שהוא יש לו באמת מה שלא זכו הם, ממילא לא שייך קנאה גם על מה שנתן לו השמלות גם כן חמש חליפות ולהם נתן אחד, כיון שהוא זכה לזה שצריך הצדיק להופיע לו האור מקיף בחמש קדושות שבת... (פרי צדיק ויגש ז, ועיין שם עוד)