בעצם היום הזה - בג' מקומות נאמר בעצם היום הזה, נאמר בנח בעצם היום, במראית אורו של יום, שהיו בני דורו אומרים, אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו להכנס ומבקעין את התבה, אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום... במצרים נאמר "בעצם היום הזה הוציא ה'", שהיו מצרים אומרים אם אנו מרגישין בהם אין אנו מניחין אותם לצאת והורגין בהם, אמר הקב"ה הריני מוציאן בחצי היום, וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה, אף כאן במיתתו של משה היו ישראל אומרים אין אנו מניחין אותו... אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום וכו'. (דברים לב מח)
בעצם היום הזה - אמרו המפרשים שפירושו בגוף היום הזה, וכן "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה", עד גוף היום, וכן "וכעצם השמים לטוהר" גוף השמים. ולא נוכל לפרש שירמוז אל עצם היום הזה וכחו, כמו שאמרו רבותינו בפסוק "בעצם היום הזה בא נח"... כי כתוב "בתשעה לחודש בערב מערב עד ערב"... גם הלילה בכלל, והנה לא הזכיר בעצם היום הזה בשבת ולא במועדים רק בחג השבועות וביום הכפורים וכן באיסור החדש, ונראה בטעם הדבר כי בעבור שאמר בשבועות "מיום הביאכם את עומר התנופה תספרו חמשים יום" יאמר "והקרבתם מנחה חדשה"... וגמר הענין שהאריך לצוות בקרבנות, הוצרך לומר "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש", כי גוף היום הוא קודש ואסור בעשיית מלאכה, איננו תלוי בעומר ולא בקרבנות. וכן ביום הכפורים מפני שאמר ועניתם את נפשותיכם... הוצרך לומר וכל מלאכה לא תעשו בגוף היום הזה, כי יום כפורים הוא בגופו לכפר עליכם מלבד כפרת הקרבנות...
ומצאנו עוד שהזכיר הכתוב בעצם היום הזה בענינים נגזרים לעתים מזומנים, אמר בנח "בעצם היום הזה בא נח" וגו'... והטעם באלו מפני שיתכן שהכניס נח בתיבה קודם לכן הרבה מן החיה והעוף, וכן יתכן שיצאו מקצת ישראל ממצרים קודם לכן וביום ההוא נגמר הענין, וכן קודם ליום ההוא היתה צוואה למשה רבינו בעליה ההיא וביום ההוא עלה, לכן פירש הכתוב בכולן שהיו בגוף היום ההוא לא שהותחל בהם מתחלה ונשלם ענינם ביום ההוא, רק הכל היה בגוף היום הזה...
וכן נראה לי עוד כי עצם כל דבר כחו ותקפו, נגזר מלשון כחי ועוצם ידי, עוז ותעצומות, ובעבור שהעצמות מוסדות הגוף ותקפו יקראו כן. והנה "כעצם השמים לטוהר", שטהרת הדבר שראו ברורה וחזקה כחוזק טוהר השמים, ולכך יזכיר בימים הנזכרים עצם היום, כי הענין בהם בעצם לא בדבר אחר נוסף בהם, שהוא הקרבנות אשר יקריבו בהם... והנאמר במקומות הנזכרים "בעצם היום הזה" גם כן פירושו בכח היום ההוא, שהם ענינים לא יעשו ביום אחד כמנהגו של עולם, לפיכך אמר כי כל החיה וכל הבהמה וכל העוף וכל רומש על האדמה נאספו בכח היום ההוא בגזרת הא-ל עליהם... (ויקרא כג כז, וראה שם עוד)
בעצם - מלת בעצם היא הוראה על התחדשות מיוחדת... שבעתה אחת נכנסה כל הבריאה. וביציאת מצרים (שמות י"ב) בעצם היום וגו' כבספורנו שם, שביום אחד נעשה קיבוץ שלא היו מספיקים אליו בטבע כמה ימים. (דעת תורה בראשית עמוד נד)