(ראה גם: הסטוריה בית ראשון)
ויעל בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה... (מלכים א טו יז)
ויקשר עליו בעשא בן אחיה לבית יששכר ויכהו בעשא בגבתון אשר לפלשתים ונדב וכל ישראל צרים על גבתון. וימתהו בעשא בשנת שלש לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו. ויהי במלכו הכה את כל בית ירבעם לא השאיר כל נשמה לירבעם עד השמידו, כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו אחיה השילוני... ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל כל ימיהם. (שם שם כז)
ויהי דבר ה' אל יהוא בן חנני על בעשא לאמר. יען אשר הרימותיך מן העפר ואתנך נגיד על עמי ישראל, ותלך בדרך ירבעם ותחטיא את עמי ישראל להכעיסני בחטאתם. הנני מבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו, ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט... וישכב בעשא עם אבותיו ויקבר בתרצה, וימלך אלה בנו תחתיו. (שם טז א)
וישב בתרצה - בעירו, ולא נלחם עוד עם אסא, כי בסוף ימיו היתה מלחמה זו. ויונתן תרגם ויתב בתרעיתא, ירא וחרד מפני מלך ארם. (מלכים א טו כא)
הכה את כל בית - ונחשב לו זה לעוון, כי בלכתו בחטאי ירבעם הראה שלא עשה זאת מפני חטאי ירבעם או כדי למלא דבר ה' ביד אחיה, אלא לרע לבדו בעבור שימלוך. ועוד נענש על שהרגו בעת שנלחם מלחמת ה' בפלשתים... (שם שם כט)