בריאה   בעלי   חיים   

(ראה גם: בעלי חיים, בריאה-כללי, עוף)

 

ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חיה, ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים. ויברא אלקים את התנינים הגדולים, ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו, וירא אלקים כי טוב... ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן. ויעש אלקים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו, וירא אלקים כי טוב. (בראשית א כ והלאה)

זהר:

ישרצו המים שרץ נפש חיה, אמר רבי אלעזר הנה פרשוהו שאלו מים התחתונים שרצו והולידו כמו מים העליונים, (כלומר מים התחתונים הולידו את מה שקבלו ממים עליונים), ועוף יעופף על הארץ, יעוף היה לו לומר. אמר רבי שמעון סוד הוא (כי הכתוב רומז על בריאת המלאכים) ועוף זה מיכאל שכתוב בו לשון ויעף, שכתוב ויעף אלי אחד מן השרפים שהוא מיכאל. יעופף זה גבריאל, שנאמר בו מעף ביעף... על פני יורה על בריאת מלאך המות, משום שהוא מחשיך פני העולם, וכן משום שכתוב בו וחשך על פני תהום... (בראשית ב קסה)

תלמוד בבלי:

דרש עובר גלילאה, בהמה שנבראה מן היבשה הכשירה בב' סימנים, דגים שנבראו מן המים הכשירן בולא כלום, עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד. אמר רב שמואל קפוטקאה, תדע שהרי עופות יש להן קשקשת ברגליהם כדגים. ועוד שאלו, כתוב אחד אומר ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף אלמה ממיא איברו, וכתיב ויצר ה' אלקים מן האדמה כל חית הארץ וכל עוף השמים, אמר לו מן הרקק נבראו. ראה תלמידיו מסתכלים זה בזה, אמר להם קשה בעיניכם שדחיתי את אויבי (ההגמון) בקש, מן המים נבראו, ולמה הביאן אל האדם, לקרא להן שם. (חולין כז ב)

תלמוד ירושלמי:

אליהו ז"ל שאל לרבי נהוריי מפני מה ברא הקב"ה שקצים ורמשים בעולמו. אמר לו לצורך נבראו, בשעה שהבריות חוטאין הוא מביט בהן ואומר, מה אלו שאין בהן צורך הרי אני מקיימן, אלו שיש בהן צורך לא כל שכן. אמר ליה עוד יש בהן צורך, זבוב לצירעה, פשפש לעלוקתא... (ברכות סד א)

פרקי דר' אליעזר:

בחמישי השריץ מן המים כל מין עוף זכרים ונקבות טהורים וטמאים... השריץ מן המים כל מין דגים זכרים ונקבות טמאים וטהורים... כל מיני חגבים זכרים ונקבות טמאים וטהורים.. ואלו ששרצו מהן המים נאכלים בלא שחיטה, אבל העוף אינו נאכל אלא בשחיטה. אלו שנבראו מן המים דמן נשפך כמים, ואלו שנבראו מן הארץ דמן לכסות בעפר... (פרק ט)

בששי הוציא מן הארץ כל מין בהמות זכרים ונקבות טמאים וטהורים... כל מיני שקצים ורמשים כולם טמאים... הוציא מן הארץ בהמה שהוא רבוץ בהררי אלף ובכל יום ויום מרעיתו אלף הרים ובלילה הם נצמחים מאליהן... (פרק יא)

רמב"ן:

ועוף יעופף - ביום הזה היה מאמר הבריאה במים, והיה ביום הששי בארץ, אם כן פירוש ועוף יעופף על הארץ נמשך ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף שיעופף. והכתוב שאמר וייצר ה' אלקים מן האדמה את כל חית השדה ואת כל עוף השמים, כאלו אמר ויצר ה' אלקים את כל חית השדה מן האדמה, ויצר את כל עוף השמים. וכן דעת ר"א הגדול בפרקיו, שאמר בחמישי השריץ מן המים כל עוף כנף. אבל בגמרא נחלקו בו, יש אומרים כי מן המים נבראו, ויש אומרים שהעוף משניהם נברא אמרו מהרקק נבראו... וכן אמר ישרצו המים שרץ נפש חיה, כי הדגים גופם ונפשם מן המים בדבר האלקים שהביא להם רוח היסודות, לא כאדם שהפריד גופו מנפשו, כמו שאמר וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים... (בראשית א כ)

ויברא אלקים את התנינים - בעבור גודל הנבראים האלה שיש מהם ארכם פרסאות רבות הגידו היונים בספרים שידעו מהם ארוכים חמש מאות פרסה, ורבותינו גם כן הפליגו בהם בעבור זה ייחס בהם הבריאה לאלקים... ואני תמה למה לא אמר ביום הזה ויהי כן, ואולי לא יתכן להזכיר ויברא אחרי ויהי כן כי מבראשונה ידבר. ורבותינו אמרו כי התנינים הגדולים הוא לויתן ובת זוגו שבראם זכר ונקבה והרג הנקבה... אפשר מפני זה לא היה ראוי שיאמר בהם ויהי כן, כי לא עמדו עוד. (שם א כא)

רד"ק:

ויברא אלקים - ולא נאמר בפרשה זו ויהי כן. ואמר ויברא לפי שהמים לא היה בהם כח טבע חזק להוציא נפש חיה מבלתי עזר ה' ומלבד הטבע שנתן בהם, ומשניהם נעשו היצורים האלה לפיכך אמר ויברא ואמר אשר שרצו המים... (שם)

עקדה:

ישרצו המים - התורה גילתה כאן סוד מהבריאה, כי מלאכת התנועות הגלגליות היא הנעת היסודות והכנת החמרים בהויות גופי בעלי החיים, אך לתת בהם הכח החיוני ונשמה הוא דבר מיוחד לאלקי הרוחות... ומפני חסרון החומר הזה שלא התמזגו בו ד' היסודות כפי שהתמזגו בחמרים שבארץ לא אומר ויהי כן... (שם א כ)

אברבנאל:

ישרצו המים - כי בתוך המים חלקים ארציים ואויר רב, אמר שישרצו בהם ויתיילדו השרצים והדגים, אבל באש אי אפשר שיוולד בעל חי כלל, על כן אמרו הראשונים שאין בם יסוד אש בכלל, ואם נצטרך להניחו הוא לשבח כח היסודות הקרים, ונכנס למים מעורב ביסוד האויר. ולא נזכרו בעלי החיים הנולדים מהעיפוש, כפי שלא נזכרה בריאת הדוממים והמתכות מפני חסרונם, ולא ראוי שתתלה בהם האמירה האלקית.

המדרגה הב' של המולידים על ידי ביצים נבראה ביום ה', והמדרגה הג' של הנולדים על ידי שזרע הזכר נוקב זרע הנקבה ומצייר אותו ונתהווה ממנו נפש מרגשת נבראה ביום ו', ובעלי נפש המשכלת בסוף.

נפש חיה - בפרקי דר' אליעזר לדעת אחת נבראו מהמים אלא שבדגים גבר יסוד המים, ובעופות גבר האויר, ולדעת אחרת נבראו מהרקק, שלדעתי הוא הקצף הדקיק שעל פני המים ודומה כאילו רקקו אותו. על פני רקיע השמים - שיסוד האויר עיקר בו, ולא אמר ויהי כן כי אין הוויית העופות מתמדת להיות מהמים. (שם א כ)

התנינים הגדולים - ביחס לשרץ, ורוצה לומר שהכל נברא בקומתו. ואמר כאן ויברא - שברא ביום זה הנפשות המרגישות בבעלי חיים יש מאין, ואחר כך ביום ו' אמר רק "ויעש"... (שם א כא)

ספורנו:

ויצר ה' אלקים מן האדמה - נתן להם שלמות צורה מרגשת אשר לזה לא היה מספיק אז הכח השמימי בלתי כח זרעי שיעזרהו... (שם ב יט)

כלי יקר:

ישרצו המים - ...הורו בזה שג' מינים אלו לא נבראו כי אם בעבור האדם להיות לו לעבדים, רמז לדבר עב"ד ראשי תיבות עוף בהמה דגים, כי את הכל נתן לו ה' לעבדים... ובדרך רמז מצינו כתות בני אדם מתיחסים לשלשה מינים אלו, כי מצינו שהרשעים הנוטים אחר חלק העפרורי ביותר נמשלו כבהמות, נרמז כי גם המה מן העפר מוצאם, והצדיקים נמשלו למים שחומרם דק מן חומר הארץ ונמשלו לדגים שעיקר חיותם במים, והבינונים נמשלו לעוף אשר יעוף בין שמים לארץ, דהיינו המיצוע בין הרוחניות לגשמיות... (שם א כ)

אור החיים:

ישרצו המים - פירוש שיתהוו מהמים בריות, ודבר זה אינו בתמידות אלא בשעת מאמר הבריאה, ואותם הבריות ששרצו המים עמדו לעולם כמין הבהמה אשר הוציאם הארץ... ואומרו שרץ נפש חיה הם הדגים, ואומר לשון שרץ להפריש בינו ובין המעופף, כי זה אין לו כח אלא בסמוך ממש לארץ, והמעופף יעופף על הארץ ואין צריך להסמך... (שם)

ויברא אלקים - ...והגם כי הארץ והמים יש בהם חיוניות דק עד מאד, הגם שיתנו ממנו לא יתנו יותר ממה שבהם, וזה לא יספיק לדגים ולעופות אשר על כן לא הספיק כחם והוצרך ה' לברא להם רוח החיוניות... (שם א כא)

מלבי"ם:

ישרצו המים - הבריאה הלכה ממדרגה למדרגה, דומם צומח חי מדבר, וכל הקודם היה הכנה למה שאחריו... ושני מערכות הראשונה (התולעים והחרקים) לא נזכרו בכתוב, כי הם עומדים בין הצומח והחי... ואין להם דם רק ליחה לבנה, לכן יתחיל בספור הבריאה מארבע מערכות האחרונים (של בעלי חיים)... (שם א כ)

ויברא אלקים - כבר בארנו כי בריאה מציין בריאת יש מאין ובעלי חיים נבראו יש מיש כמו שכתוב "ישרצו המים", אמנם המים לא היה בכחם רק להוציא גופי הבעלי חיים, אבל הנפש החיונית שלהם אין זה בכח המים והיה בריאה יש מאין מה' לבדו... (שם א כא)

העמק דבר:

למיניהם - הודיע הכתוב דאף על גב דבשעת מאמר הקב"ה יצאו כמה מיני בריות במים ובעוף מכל מקום גם אחר כך הוסיף הקב"ה לברא מאלו אשר יצאו כבר במאמר כמה מינים, כגון תרנגול שיצא במאמר ברא בו ה' כמה מינים באותה תכונה של תרנגול, וכולם מין אחד לענין הרכבה כידוע. (שם א כא)