(ראה גם: בריאה-כי טוב-שמים וארץ)
ואף על פי שהפריש ביום ב' בין מים עליונים לתחתונים, מכל מקום המחלוקת דימין ושמאל שהם א"ל הי"ם לא נתבטל עד יום הג'... ומשום מחלוקת הזה, אף על פי שהוא קיום העולם, מכל מקום לא כתיב ביום שני כי טוב, משום שעוד לא נשלמה בו המלאכה... ועם כל זה, אף על פי שהבדלה בין מים עליונים לתחתונים כבר היה ביום שני, היה בו עוד מחלוקת בין א"ל שהוא ימין ובין הי"ם שהוא שמאל, ורק יום ג' הכריע והשווה הכל וחיברם בשם אחד אלקים... (בראשית סא, ועיין שם עוד)
...א"ר יצחק ביום שני נברא הגיהנם לרשעי עולם, בשני נברא המחלוקת, בשני לא נשלם בו המלאכה (אלא ביום ג'), ומשום זה לא נאמר ביום ב' כי טוב עד שבא יום הג' ונשלם בו המלאכה, ומשום זה נאמר ביום ג' ב' פעמים כי טוב... (בראשית ב קנד)
למה אין כתיב בשני כי טוב, רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי ברבי חלפתא שבו נברא גיהנם, שנאמר כי ערוך מאתמול תפתה (ישעיה ל'), יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום. רבי חנינא אמר שבו נבראת מחלוקת, שנאמר ויהי מבדיל בין מים למים... (בראשית פרשה ד ה)
ושמונה דברים נבראו ביום השני, ואלו הן הבאר, והמן, והמטה, והקשת, והכתב והמכתב, והכתונת, והמזיקין... (פרק ג)
בשני ברא הקב"ה את הרקיע, ואת המלאכים, ואשו של בשר ודם, ואשו של גיהנם. ואיזה רקיע ברא ביום השני, רבי אליעזר אומר רקיע שעל ראשי החיות... ואילולא הרקיע ההוא היה העולם נבלע מן המים, שלמעלה ממנו ולמטה ממנו מים, והוא מבדיל בין מים למים. והמלאכים שנבראו ביום השני כשהן נשלחין בדברו נעשין רוחות, וכשהן משרתים לפניו נעשין של אש, שנאמר (תהלים ק"ד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט... (פרק ד)
...ועוד דרשו ז"ל (שלא נאמר בו כי טוב) לפי שבו נברא המחלוקת, שנאמר "ויהי מבדיל בין מים למים"... ובאור הענין כי השני תחלת השנוי, ולכך נקרא שני, והוא הסבה לכל חלוקה ושנוי, ומה שאמרו כי המחלוקת וגיהנם נבראו בו ביום להתבונן מזה שכל המעורר מחלוקת נדון בגיהנם, וכיון שמחלוקת וגיהנם נבראו בו ביום למדנו שהוא יום מזיק, ולכך אסרו רז"ל להתחיל כל מלאכה בו, ואמרו אין מתחילין בשני, ולכך אסרו גם כן לאכול זוגות כי הוא דבר מזיק... והמחלוקת הזה שהיה ביום שני היה תחלת כל מחלוקת וסבתה, ולכך לא נאמר בו כי טוב שהוא גרם הגורמים אחריו, וממנו והלאה היו החולקים והמשנים רצון השי"ת... (בראשית א ד)