אמר חזקיה מנין לביצת טמאה שהיא אסורה מן התורה, שנאמר ואת בת היענה, וכי בת יש לה ליענה, אלא איזו זו ביצת טמאה. ודילמא היינו שמייהו, לא סלקא דעתך דכתיב בת עמי לאכזר כיענים במדבר, ולא, והכתיב אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה, כיענה זו שמתאבלת על בניה... (חולין סד ב, וראה שם עוד)
ואת בת היענה, בת זו ביצת היענה, יצאת זו ללמד על כל הביצים של עופות הטמאים. יענה הם היענים אשר במדבר שאינה חוזרת על בניה לעולם, וכן אמר ירמיהו (איכה ד') בת עמי לאכזר כיענים במדבר... ואומר (מיכה א') מספד כתנים, שמצערים בניהם. (שמיני)
תנים ובנות יענה - עסוקים בבכי כל ימיהם. (איוב ל כט)
בת היענה - יש אומרים שלא ימצא במינו זכרים. (ויקרא יא טז)
ובנות יענה - לא ישאו קולם לעולם. (איוב ל כט)
בנות יענה - קטנות ואימותיהם מתעופפות, וקטניהם יתאבלו מחוסר מזונות. (ישעיה יג כא)
ואת בת היענה - הוא הדין ליענה עצמה, אלא דנקט ליה קרא בת לפי שאינה ראויה לאכילה אלא כשהיא קטנה, אבל כשהיא גדולה אין בשרה ראוי לאכילה שהיא קשה כעץ. (דברים יד טו)
בנות יענה - שרצים ארסיים ורעים. (שם)