(ראה גם: אליעזר, רבקה)
הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך... ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף, ואת בתואל. ובתואל ילד את רבקה, שמונה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם. (בראשית כב כ)
ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב... (שם כד נ, וראה שם עוד)
ויאמר אחיה ואמה, ובתואל היכן היה, בקש לעכב וניגוף בלילה. (בראשית פרשה ס יב)
ומפני מה מת בתואל, שהוא היה מלך בארם נהרים, וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה הראשונה, ואחר כך חוזרת לבעלה. נתקבצו כל השרים ואמרו, אם הוא עושה לבתו כשם שעשה לבנותינו מוטב, ואם לאו אנו הורגים אותו ואת בתו. לפיכך מת כדי שינצל אליעזר ורבקה... (בראשית פרק כד, קט)
אחיה ואמה, והיכן היה בתואל, אמרו עליו שאותו המלאך שאמר אברהם לאליעזר הוא ישלח מלאכו החליף הקערה שהיה בה סם המות לפני אליעזר ונתנה לפני בתואל ואכלה ומת, ויש אומרים שמלאך נגפו, לפי שכל בתולה שהיתה נישאת באותו מקום היה בתואל שוכב עמה תחלה, וכדי שלא ישכב עם בתו בא המלאך ונגפו... ולכך נקרא שמו בתואל שהיה שוכב עם הבתולה תחלה. (בראשית כד נג)
ועל דהוו ממללין ברמשא בתואל הוה אכיל מההוא תבשילא ואשכחונוהי בקריצתא דהא מית... (בראשית כד נה)
בת בתואל - להגיד שבחה, שהיתה בת רשע ואחות רשע... ולא למדה ממעשיהם. (שם כה כ)
הידעתם את לבן בן נחור - היה ניכר וידוע בשם אבי אביו, כי הוא נכבד מאביו וראש בית אבותיו, כדכתיב אלקי אברהם ואלהי נחור. ויתכן שהיה בתואל אדם פחות מעלה ולא ירצה לבן שייחסו אותו האנשים רק לאבי אביו, כי כן מצאנו ויען לבן ובתואל... (שם כט ה)
בן מלכה - וקרוב לאברהם משני צדדים. מאם רבקה שותק הפסוק, כנראה היתה ממשפחה זרה. נראה שלבן ואמו שלטו בבית, ובתואל "יהודי זקן וטוב לב", נדחה הצידה... (שם כד טו)
איתא במדרשות שבתואל היה בועל את כל הבתולות, ובודאי אין הדברים כפשוטם, שבמדרש (פרשת ויצא) שאנשי מזרח גדורים מעריות... ונראה לפרש על פי מה דאיתא בספרים הקדושים שיש נקודה פנימית בלב האדם שאי אפשר לה להתקלקל בעולם והיא נקראת בתולה ואיש לא ידעה, והנה ידוע שיש שני מיני יצר הרע, יש שמסית לעבור עבירה במזיד, ויש מין יצר הרע המחליק את העבירה לומר שאין זו עבירה ולפעמים מסתתר יותר לומר שזו מצוה... והנה יש לומר הא דהנקודה הפנימית שבאדם שנקראת בתולה ואיש לא ידעה איננה יכול להתקלקל זהו רק ביצר הרע המסית לעבור במזיד, שלעולם הנקודה הפנימית אינה מסכמת לעבירה, ואם יותר כוחות הנפש מסכימין לעבירה היא עומדת מרחוק ונשארת בטהרתה, אבל ביצר הרע שכתלמיד חכם נדמה לו ומראה לו פנים שהיא עוד מצוה יש במציאות שגם הנקודה הפנימית תסכים, ואז אי אפשר שלא תתפגם בצד מה או על כל פנים יכהה אורה.
ובזה יש לפרש הא דבועל את הבתולות. היינו שהיתה קליפה קשה מאד, וכתלמיד חכם נדמה לו לצודד נפשות בחלקת לשונו, ומראה פנים שזוהי מצוה. וזהו שהמליצו עליו שהיה בועל את הבתולות. ויש לומר עוד בפשיטות על פי דברי רש"י (יומא ע"ו) בפסוק ותירוש ינובב בתולות זה יין טוב שמשכר את האדם לגלות סתרי לבו האטומים כבתולה. וקליפת בתואל היתה מכניסה רוח טומאה בסתרי לבב האנשים, ושני הפירושים הם דברים אחדים... (חיי שרה תרע"ו)