(ראה גם: משה)
ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור ונערותיה הולכות על יד היאור, ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה... ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן, ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיהו. (שמות ב ה)
ואשתו היהודיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח, ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד. (דברי הימים א ד יח)
ותרד בת פרעה וגו' (היינו) בשעה שפסקו ישראל מן התורה, מיד ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, שמדת הדין, (שנקראת בת פרעה), היתה יורדת להתרחץ מן הדם של ישראל (דהיינו מפגם שלהם) על עלבונה של תורה. ונערותיה הולכות על יד היאור, הן האומות שהולכים ורודפים את ישראל... (שמות רב)
בהיכל אחד ישנה בתיה בת פרעה, וכמה רבבות ואלפים נשים צדקניות עמה, וכל אחת מהן יש לה מקומות אור ועידונים בלי דוחק כלל. ג' פעמים ביום כרוזים מכריזים הנה הצורה של משה הנביא הנאמן באה. ובתיה יוצאת למקום מחיצה אחת שיש לה, ורואה צורת משה ומשתחוה לפניו, ואומרת אשרי חלקי שגידלתי אור הזה, וזהו התענוג המיוחד שלה יותר מכולן. בתיה חוזרת אל הנשים ועוסקות במצוות התורה, כולן הן בצורות שהיו בעולם הזה, בלבוש אור כמו לבושי הזכרים... ונקראות נשים שאננות שלא נצטערו כלל בצער הגיהנם. (שלח קצו וקצז)
ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, זו (בת פרעה), שבאה מצד שמאל של דין הקשה, כמש"א לרחוץ על היאור, על היאור הוא בדיוק, ולא על הים, (כי הים רומז על המלכות, אבל היאור היא דין קשה מצד השמאל שהמצרים עשו אותו אלוה שלהם), ואם תאמר הרי כתוב ומטך אשר הכית בו את היאור, ומשה לא הכה אלא הים, וקראו הכתוב יאור, (הרי שיאור אינו בדיוק, ומשיב) אלא יאור הוא שהכהו אהרן על ידי משה, ושם אותו הכתוב כאלו משה הכהו...
ותפתח ותראהו את הילד, ותרא היה צריך לומר, מהו ותראהו, והרי אמר ר' שמעון שאין לך דבר בתורה או אות אחת בתורה שאין בה סודות עליונים ויקרים, אלא כך למדנו, רושם של המלך ומטרוניתא, (שהם ז"א ומלכות שה"ס ו"ה דהוי"ה) נמצא בו, והם הרושם של ו"ה (הנוסף על ותרא, ועל כן כתוב ותראהו) מיד ותחמול עליו וגו'... (שלח לך שטו)
ואשתו היהודיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד. אמאי קרי לה יהודיה, על שום שכפרה בע"ז, דכתיב ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, ואמר רבי יוחנן שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה, ילדה, והא רבויי רביתיה (גידלה אותו), לומר לך שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו... (מגילה יג א)
...ונערותיה הולכות וגו', אמר רבי יוחנן אין הליכה זו אלא לשון מיתה... ותרא את התיבה בתוך הסוף, כיוון דחזו דקא בעי לאצולי למשה, אמרו לה גבירתנו מנהגו של עולם מלך בשר ודם גוזר גזירה אם כל העולם כולו אין מקיימין אותה, בניו ובני ביתו מקיימין אותה, ואת עוברת על גזירת אביך. בא גבריאל וחבטן בקרקע. ותשלח את אמתה ותקחה, רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר ידה, וחד אמר שפחתה... דשייר לה חדא, דלאו אורחא דבת מלכא למיקם לחודה. ולמאן דאמר ידה לכתוב ידה, קא משמע לן דאישתרבבו אישתרבובי... ותפתח ותראהו, ותרא מיבעי ליה, אמר רבי יוסי ברבי חנינא שראתה עמו שכינה... ותאמר מילדי העברים זה, מנא ידעה, אמר רבי יוסי ברבי חנינא שראתה אותו מהול... ותאמר לה בת פרעה היליכי, אמר רבי חמא ברבי חנינא מתנבאה ואינה יודעת מה מתנבאה היליכי, הא שליכי... (סוטה יב ב)
...אלא יוכבד ילדה ובתיה גידלה, לפיכך נקרא על שמה. (סנהדרין יט ב)
...והיתה בת פרעה מנוגעת ולא היתה יכולה לרחוץ בחמין, וירדה לרחוץ ביאור, וראתה נער בוכה ושלחה ידה והחזיקה בו ונתרפאה, ואמרה הנער הזה צדיק הוא, וקיימתו לחיים, וכל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא, ולפיכך זכתה בת פרעה לידבק בתחת כנפי השכינה ונקראה בתו של מקום... (פרק מח)
...הנקבות הבכורות אף הן מתות חוץ מבתיה בת פרעה שנמצא לה פרקליט טוב, זה משה... לפיכך אמר שלמה (משלי ל"א) כי טוב סחרה מכל סחורה. ותקם בעוד לילה, באי זה לילה, ויהי בחצי הלילה. (שמות פרשה יח ג)
ואלה בני בתיה בת פרעה, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר לה הקב"ה לבתיה בת פרעה, משה לא היה בנך וקראתו בנך, אף את לא בתי ואני קורא אותך בתי, שנאמר ואלה בני בתיה, בת י-ה. (ויקרא פרשה א ג)
שבעה נכנסו לגן עדן בחייהם, אלו הם... ובתיה בת פרעה, דכתיב ילדה את ירד, אמר הקב"ה איני קורא את משה אלא בשם שקראתו, שנאמר ויקרא אליו האלקים וגו'... אמר הקב"ה הביאה ישועה לישראל והוציאן לחיים, הריני מאריך לך בחיים, אמר כרתי ברית עם אבותיכם והם בהלכות אבותיהם, זו שעזבה מלכות ונדבקה בם איני משלם לה? (פרק ג בסופו)
רבי אבון בשם רבי יודה בן פזי אמר, בתיה בכורה היתה, ובזכות מה ניצלה, בתפילתו של משה, דכתיב כי טוב סחרה מכל סחורה לא יכבה בלילה נרה... (פרק יז)
ותקם בעוד לילה... זו בתיה בת פרעה, גויה היתה ונעשתה יהודית, והזכירה משה בין הכשרות בשביל שעסקה במשה, לפיכך זכתה ונכנסה בגן עדן בחיים. (פרשה לא)
וישלח ה' שרב ושמש וחום במצרים ויבער בשר האדם עליו כאשר יבער השמש בתקופת תמוז, ויצר להם מאד, ותרד בת פרעה לרחוץ מפני החום והשרב... ותחמול עליו, מלמד שאמרו לה נערותיה הניחתו, וזרק הקב"ה רחמנות בלבה והחזירה אצלו... היליכי את הילד הזה, מלמד שהראתה לה כל אבריו של משה, ואמרה לה ראי והזהרי בו שתחזירהו לי שלם... (שמות פרק ב, קסו)
ותקם בעוד לילה זו בתיה בת פרעה, שראתה ברוח הקדש שעתיד מושיען שלישראל להתגדל על ידיה, והיתה משכמת ומערבת היא ונערותיה להטייל על היאור, וכיון שבא משה לידה נתן לה הקב"ה מה שביקשה ושמחה הרבה, דכתיב ותפתח ותראהו את הילד. (בראשית כג א)
ארז"ל ותשלח את אמתה ותקחהו, נמשכה אמת בת פרעה ששים אמות, וראיה לדבר כי מן המים משיתיהו, יכול היה לומר כי ממים משיתיו, הוסיף הכתוב נו"ן ממ"ן וה"א המים, וה"א מן משיתיהו, נו"ן וה"א וה"א הרי ששים. (שמות ב י)
הבל נולדו עמו שני תאומים, ועל זה הרגו קין שהיה לו משפט פי שנים שהיה בכור, וב' תאומים הם צפורה ובתיה בת פרעה. (בראשית)
ותפתח ותראהו את הילד וגו', כד אתייליד משה אתמר לגביה בת פרעה ותרא אותו כי טוב דחמאת עמיה שכינתא, ומיד דנגעה ביה אישתדרית ואתנסיאת מצרעתה דילה, ובגין דא נאמר בסנה אל תקרב הלום, עד שיתפשט מההוא גופא דנגעה בת פרעה, ואתלביש בגופא אחרא ואהדרת שכינתא עליה... (שמות)
וגרי מימרא דה' צולקא דשיחנא וטריב בשרא בארעא דמצרים ונחתת ברתיה דפרעה לאתקררא על נהרא ואולימתהא אזלן על גיף נהרא, וחמת ית תיבותא בגו גומייא ואושיטת ית גרמידא ונסיבתא ומן יד איתסיית מן שיחנא ומן טריבא... (שמות ב ה)
את אמתה - את שפחתה, ורבותינו דרשו לשון יד, אבל לפי דקדוק לשון הקודש היה לו לינקד אמתה ה"א דגושה, והם דרשו את אמתה את ידה, ונשתרבבה אמתה אמות הרבה. (שם)
ותפתח ותראהו - את מי ראתה, הילד, זהו פשוטו, ומדרשו שראת עמו שכינה. (שם שם ו)
ותרד בת פרעה - ...ויתכן שהיה ביאור מעלות והיא ירדה מארמון המלך לרחוץ במעלה הראשונה אשר ביאור לא תכנס אל שבולת הנהר, וראתה התיבה בתוך הסוף רחוק ממנה, ותשלח את אמתה ותקחה. (שם שם ה)
ויהי לה לבן - היתה בת פרעה מחבקתו ומנשקתו ולא היתה מוציאתו מפלטרין של מלך, ואף פרעה היה מחבקו ומנשקו... ותקרא שמו משה - זכתה בזה בתיה בת פרעה שנקבע לו לעולם אותו שם שקראתו היא על שם הנס שנעשה בו במשה, שהוציאתו מן המים וניצל מן המיתה, ונתן הקב"ה כן בלבה, ולא קראו הקב"ה בשם אחר אלא בו. (שם שם י)
ותרד בת פרעה - סופי תיבות דתה, מלמד ששינתה דתה שהלכה להתגייר. ונערותיה - ג' במסורה, כאן, ואידך ותקם רבקה ונערותיה, לומר שנתגיירה ותפסה מעשה האמהות, ואידך וישנה ואת נערותיה, ששינתה דתה, ואת נערותיה שבא מלאך והרגם לפי שמנעוה לקחת התיבה, ולקחה נערות אחרות. (שם)
לרחוץ על היאור - בחדר של מלך שהיה סמוך ליאור ומביט בו, כי אמנם כבודה בת מלך פנימה בלי ספק לא יצאה אל היאור... ותשלח את אמתה - האמה המשרתת אותה אז לרחוץ, וכל זה ברצון א-לוה שלא תשלח אחת מהנערות ותסמוך עליה, ואולי תבחר להשליכו אל היאור. (שם שם ה)
ותחמול עליו - שיהא ולד נגמר ומוכן לשלימות כזה נזרק ליאור. ותאמר מילדי העברים זה - אין זה אסופי נולד מזמה באופן שיהיה מוכן לבגד... מינקת מן העבריות - שיהיה החלב יותר נאות למזגו. ותיניק לך - יעמוד לפניך מאחר שלפי יופיו והכנותיו לפני מלכים יתיצב. ותקרא שמו משה - ממלט ומושה את אחרים מצרה, הטעם שקראתיו משה להורות שימלט את אחרים הוא, כי אמנם משיתיהו מן המים אחר שהיה מוטל בתוכם, וזה לא היה כי אם בגזירת עירין כדי שימלט הוא את אחרים. (שם שם ו והלאה)
והנה נער - שילדי העברים היו גדולים, כמו שכתוב "ויעצמו", וזה שאמרה מילדי העברים, קטן שבוכה וגדול בגופו. או שרצתה להשליכו כי איך תגדלהו בבית אביה, ומיד אמרה לה אחותו שתוכל לגדלו לה בבית המינקת. (שם)
בתיה בת פרעה היא גלגול חוה, ולפי שחוה היתה יציר כפיו של הקב"ה נקראת עתה בתיה לשון ב"ת י"ה, ולכן גם כן חמלה על בנה משה שהוא הבל ממש. (גלגולי נשמות קמג)
ותרד בת פרעה, אמר ר' יוחנן מלמד שירדה לרחוץ מגלולי בית אביה, פירוש, לכן כתב על היאור ולא ביאור, ועוד שמגלגלין זכות על ידי זכאי, ואם לא היתה זכאית לא היתה זכות כזו באה על ידה, ואי אפשר שתציל את משה אם מתנגדת לו ולעמו, כי הדברים המתנגדים פועלים דברים מתנגדים.
והוקשה להם עוד למה נאמר "ונערותיה הולכות" וגו', ואמרו שהלכו למיתה על שמיחו בה שלא תקח את הילד, שהמיתה נקראת הולך, וכתיב הלכת חסר, והיא בגימטריא מיתה. ויראה שהענין מיתה עליונה, שנסתלק מהם כחם ומזלם ושוב לא מיחו... (גבורות ה' פרק יז)
ונערותיה הולכות - ואולי שיכוין לומר מעשה בתיה להיות כי מעשה מצוה גדולה עשתה, דקדק הכתוב להודיע דקדוק אופן המעשה. והנה דבר ידוע הוא כי בת המלך לא תלך ליאור בלא נערות כמשפט בנות מלכים, גם ממוסר הגדולים בפרט המלכים להיות להם א' מיוחד מכובד הרבה להתגלות לפניו ולשמשו ולרחוץ בבית המרחץ או ביאור וכדומה. וכאן הודיע הכתוב באומרו ונערותיה הולכות שהיה בזמן שהיתה רוחצת, שהוצרכו נערותיה ממוסר המלכות שלא לעמוד לפניה, ולא נשארה עמה אלא אחת המיוחדת, ותשלח אותה. ותיבת ותקחה שקולה, או ששלחה אותה לבל תיעצה הפך רצונה, כי רצונה של בת פרעה היה להציל הילד ההוא, או ותשלח וגו' ותקחה אמתה. ולב' הדברים שבח בת פרעה יגיד, כי נפשה נפש טהורה מי יתן טהור מטמא וגו'. לדרך הא' יכוין לומר שהגם שלא היתה עמה אלא אמה אחת אף על פי כן חששה למניעה ממנה, ושלחתה, ונשארה בת מלך לבדה ולקחה התיבה בידה. ולדרך ב' גם כן שבחה יגיד, שהגם שלא היתה עמה אלא אמה אחת, ואין מדרך המוסר שתשאר בת מלך יחידה ואין צריך לומר על שפת היאור, אף על פי כן שלחה אותה למרחוק. ולזה הקדים להודיע "ונערותיה הולכות" לדעת כוונת הודעת ותשלח את אמתה על אופן שכתבנו. (שם שם ה)
ותראהו - נראה שנתכוין לומר שידעה שהתיבה היא מהילדים המושלכים היאורה, ונתכוונה להצילו, וכמו שפירשנו בפסוק ותשלח את אמתה, והוא אומרו ותפתח ותראהו להילד, שנתכוונה להציל, ואם היה אומר הכתוב וראתה ילד יהיה המשמעות כי ראתה מה שלא חשבה כן. ורז"ל דרשו ותראהו ראתה שכינה עמו, וצריך לומר שלא הכירה השכינה היא, כי מנין ידעה השכינה מבית אביה, אלא שראתה עמו אור גדול, וה' עשה כן כדי שתגדל מעלת הילד בעיניה... עוד אפשר שהרגשתה בשכינה היה לצד שכשנגעה בו פרחה ממנה צרעת, אמרה אין זה אלא בן אלקים. ואולי שרמז פריחת הצרעת באומר ותראהו את הילד, פירוש ותראה להאמור בסמוך בכח, דכתיב לרחוץ וזכרון בשרה בכח, ושפתחה התיבה ותראהו לבשרה את הילד, פירוש כשנגעה בילד והנה נער, פירוש חזר להיות כבשר נער קטן.
ותחמול עליו - לפי מה שפירשנו כי נתכונה מתחילה ובראשונה להציל הילד טעם החמלה חדשה לא להצילו מהיאור אלא יגיד הכתוב שבקשה להניקו... (שם שם ו)
ונערותיה הולכות - לשמור שלא יבא איש לרחוץ ביאור בעת שהבת מלך רוחצת שם, ואפשר שזה היתה סבה שמימית להרחיק אחרים מלראות התבה קודם שראתה אותה בת המלך. ותשלח את אמתה - היא משרתת חשובה שאין עליה כי אם עבודות קלות והשגחה, ויורה שהיתה הצלתו במכובדים ולא על ידי שפחה בזויה... (שם שם ה)
והניקיהו לי - כמו שראוי לבן שלי ולא תיניקהו בצמצום ובכילות אלא ברחבה, ואני אתן, אני שיש יכולת בידי לתת שכרך כיד המלך. (שם שם ט)
הנה השגחה פרטית שלא יהיה נודע לפרעה ולשריו כל הנעשה שהצילה בת פרעה ילד מן היאור, והיה ההשגחה שבאותה שעה היו נערותיה הולכות ומטיילות סמוך ליאור בגובה החוף ולא ראו מה שעשתה אדונית שלהן במורד. ותשלח את אמתה - תיבה זו אינה מדויקת בין למאן דאמר ידה בין למאן דאמר שפחתה, דלמאן דאמר ידה היה לכתוב זרועה, או אמתה בפתח ודגש במ"ם, ולמאן דאמר שפחתה היה ראוי לכתוב שפחתה, אלא שני המשמעיות נכלל, היינו ששלחה את שפחתה שנשתיירה אצלה לאיזה דבר, והיא בעצמה שלחה ידה ותקחה. (שם שם ה)
ותחמול עליו - דילד לפני שלשים יום אין לב הוריהן ורואיהן אונן עליו, שהרי לא יצא מספק נפל, מה שאינו כן כשראתה נער שכבר עלו עליו ירחים גברה החמלה עליו. (שם שם ו)
ובזה יש לפרש סיום דברי המדרש הנ"ל, אף אני משלח אותך לים ומאבד אותם ואקח את בתך ואוריש לה גן עדן... ועל דרך זה יש לומר בבת פרעה שבאמצעותה נשפעו החיים החדשים חיים נסיים למשה רע"ה, אם כן נעשתה היא כמו צינור לחיים, על כן נתרפאה מצרעתה. ובאשר משה רע"ה היה כולו שכלי, והחיים שנשפעו בו באמצעות בת פרעה היו שכליים, קנתה נמי מעלת השכל, שהרי בלעדיו היתה מצורעת ונחשבה בלתי חייים כלל, וכל חיותה היא רק מהחיים שנשפעו למשה רע"ה, על כן נחשבת היא גם כן שכלית. ועל כן כשניער פרעה וחילו בים, היינו שישראל שהם שכליים משלו על פרעה להכחידו כמו שמושל האדם על בעלי חיים, ניצלה בת פרעה כענין אם על בנים שניצלת באשר נעשית אז שכלית, ואם כן הכל הוא ענין שילוח הקן. (בשלח תרע"ג)
ומכל מקום מצד כל הבת תחיון שהמשמעות השתדלות להחיותם, זכו ויצתה מהם בת אחת והיא בתיה אשר השתדלה להחיות ברואים ולא להמיתם, והצילה למשה רע"ה כנ"ל שממצרים עצמם ועל ידיהם היה המשיית אור התורה. ועל ידי גזירת הבת תחיון שהיה גם כן מצד חכמתם להרע לניאוף, מכל מקום בכל דבר יש על כרחך נקודה אחת טובה, שלולא כן לא היה לו קיום, והנקודה טובה היא זו של הבת תחיון, אף על פי שגם זו מחשבותם לרע, מכל מקום מצד המעט הטוב יצתה בתיה, שהמכונה בת השי"ת, שהיא הבת תחיון, והיא הוציאה לאור השם של משה, רוצה לומר המכוון ושורש התורה הוא ההמשאה מתוך יאור מצרים... (חלק א אור זרוע לצדיק עמוד כד)