גוג ומגוג

(ראה גם: אומות העולם-ד' מלכויות, גאולה, ישראל-ועמים, משיח-חבלי-ימות)

 

ויהי דבר ה' אלי לאמר. בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותובל והנבא עליו. ואמרת כה אמר א-דני אלקים הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל. ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבושי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תופשי חרבות כלם... מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקובצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחברה תמיד, והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם. ועלית כשואה תבוא כענן לכסות הארץ, תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך.

כה אמר א-דני אלקים, והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה. ואמרת אעלה על ארץ פרזות תבוא השוקטים יושבי לבטח כולם יושבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם. לשלול שלל ולבוז בז, להשיב ידך על חברות נושבות ואל עם מאוסף מעמים עושה מקנה וקנין, יושבי על טבור הארץ... ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ, באחרית הימים תהיה והביאותיך על ארצי למען דעת הגוים אותי בהקדשי בך לעיניהם גוג...

והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם א-דני אלקים, תעלה חמתי באפי. ובקנאתי באש עברתי דברתי, אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל. ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרומש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה, ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול. וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם א-דני אלקים חרב איש באחיו תהיה. ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו. והתגדילתי והתקדישתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה'. (יחזקאל לט א והלאה)

ואתה בן אדם הנבא על גוג ואמרת כה אמר אדני אלקים, הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל. ושובבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והביאותיך על הרי ישראל. והכיתי קשתך מיד שמאלך וחציך מיד ימינך אפיל. על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך, לעיט צפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה... ושלחתי אש במגוג וביושבי האיים לבטח, וידעו כי אני ה'. ואת שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא אחל את שם קדשי עוד, וידעו הגוים כי אני ה' קדוש בישראל. (שם לט א, וראה שם עוד)

הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך. ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשכבנה, ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר. ויצא ה' ונלחם בגוים ההם, כיום הלחמו ביום קרב. ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר אל פני ירושלים מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד, ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה... וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים המק בשרו והוא עומד על רגליו, ועינו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם. והיה ביום ההוא תהיה מהומת ה' רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו... (זכריה יד א, וראה שם עוד)

זהר:

בששים ושש שנים יתגלה מלך המשיח בארץ הגליל, וכאשר כוכב שבצד מזרח יבלע שבע כוכבים שמצד צפון, ושלהבת אש שחור תהיה תלויה ברקיע ס' ימים, ומלחמות יתעוררו בעולם על צד צפון, וב' מלכים יפלו באלו המלחמות ויתחברו כל העמים על בת יעקב לדחותה מן העולם, שעל אותו זמן כתוב ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע, הנה אז יכלו כל הנפשות מגוף וצריכים לחזור ולהתחדש... (וירא תעח, ועיין שם עוד)

בשבעים ושלש שנים (אחר ז' שנים לגילוי משיח) כל מלכי העולם יתאספו לעיר הגדולה רומי, והקב"ה יעיר עליהם אש וברד ואבני אלגביש ויאבדו מן העולם, ורק אותם המלכים שלא באו לרומי ישארו בעולם, שיחזרו אחר כך לעשות מלחמות אחרות. ובזמן ההוא יעיר מלך המשיח בכל העולם ויתאספו אליו כמה עמים וכמה צבאות מכל קצוי העולם, וכל בני ישראל יתאספו במקומותיהם...

עד שנשלמו השנים והגיעו למאה... ואז והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה', ועתידים בני ישמעאל (שהם הראש לכל הקליפות מימין כמו רומי לכחות השמאל), בזמן ההוא להתעורר יחד עם כל עמי העולם (שלא באו לרומי כנ"ל), לבא על ירושלים למלחמה. (שם תפ, ועיין שם עוד)

רבי יצחק אמר, מקרא זה הוא בשעה שהקב"ה מתלבש בגאות על העמים שיתאספו עליו, כמו שנאמר ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. ולמדנו עתידים ע' שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם ולעשות מלחמה על ירושלים עיר הקדושה, ולאחוז צבאות על הקב"ה. אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם... בזמן ההוא ילבש הקב"ה גאות עליהם ויכלה אותם מן העולם, כמו שכתוב זאת תהיה המגפה וגו'.

רבי אבא אמר משמו של רבי ייסא סבא, וכן אמר רבי שמעון, עתיד הקב"ה להחיות כל אלו המלכים שהצרו את ישראל וירושלים... ולכל שאר מלכי העולם שהחריבו את ביתו, ויתן להם ממשלה כבתחילה, ויאספו עמהם שאר העמים וילחמו על ירושלים, ועתיד הקב"ה להפרע מהם בגלוי סביב ירושלים... אז כתוב וברוב גאונך תהרוס קמיך, לזמן שיבא משיח, ושירה זו שירת עולם היא. וברוח אפיך נערמו מים, היינו באותו זמן, ובזמן מלך המשיח, ובזמן גוג ומגוג נצבו כמו נד, הוא לזמן עולם הבא, שהוא שמחת כל העולמות. (בשלח שט, ועיין שם עוד)

וביום הששי בכ"ה ימים לחדש הששי הכוכב יראה, ויהיה נאסף ביום השביעי, לסוף ע' ימים (שיתכסה ולא יראה). ביום הראשון יראה בעיר רום, ובאותו יום יפלו ג' חומות עליונות בעיר ההוא רומי, והיכל גדול יפול, ומושל אותה העיר ימות, ואז יתפשט הכוכב ההוא להראות בעולם, ובזמן ההוא יתעוררו מלחמות חזקות בעולם לכל ד' צדדים, ואמונה לא תמצא ביניהם. כשיאיר הכוכב ההוא באמצע הרקיע יקום מלך אחד רב ושליט בעולם ורוחו יתגאה על כל המלכים ויעורר מלחמה בב' צדדים ויתגבר עליהם.

וביום שיתכסה הכוכב, תזדעזע ארץ הקדושה מ"ה מילין מסביב המקום של בית המקדש... ואז יתגלה המשיח בכל העולם ותנתן לו המלכות. ובני העולם בשעה שיתגלה המשיח יהיו נמצאים בצרה אחר צרה, ושונאי ישראל יתגברו, אז יעורר עליהם רוחו של משיח וישמיד את אדום הרשעה... (בלק תקב, ועיין שם עוד)

דבר אחר עיר קטנה זו ירושלים, שהיא בזמן הזה קטנה וחרבה. ואנשים בה מעט, מעטים היהודים שיש בה. ובא אליה מלך גדול זה הוא מלך מבני עשו, שנאמר עליו בדניאל שוקיו מברזל וגו' תדיק ותסף כל אילין מלכוותא, ובזמן שהוא סיבב את ירושלים מצא בה איש מסכן חכם, זה משיח ראשון ומלט הוא את העיר בחכמתו זה משיח אחרון. (זהר חדש רות רסח)

מכילתא:

רבי אלעזר אומר אם תזכו לשמור את השבת תנצלו מג' פורעניות, מיומו של גוג ומגוג, ומחבלו של משיח, ומיום דין הגדול... (בשלח-ויסע פרשה ה)

...ומנין שהראהו גוג וכל המונו, שנאמר בקעת ירחו, ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות ולנפול בבקעת יריחו... (בשלח-עמלק פרשה ב)

ספרי:

וכי תבואו מלחמה בארצכם - בין שאתה יוצאים אליהם, ובין שהם יוצאים עליכם, במלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר... תלמוד לומר ונושעתם מאויביכם, אמרת צא וראה איזו היא מלחמה שישראל נושעים בה ואין אחריה שיעבוד, אין אתה מוצא אלא מלחמת גוג ומגוג... (בהעלותך עו)

תלמוד בבלי:

ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג... ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב למה רגשו גוים וגו', ואילו מה רבו צרי לא כתיב... (ברכות ז ב)

למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג, שאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו, אף אתה אמור לו כלום יש בן שמורד באביו, אלא הוה, הכא נמי הוה. (שם י א)

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים ג' סעודות בשבת ניצול מג' פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג... כתיב הכא יום וכתיב התם ביום בא גוג. (שבת קיח א)

שבוע שבן דוד בא בו... בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא... (סנהדרין צז א, וראה עוד ערך גאולה)

דתניא רבי יוסי אומר לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין, ומי מקבלינן מינייהו והתניא אין מקבלין גרים לימות המשיח... אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהם תפילין בזרעותיהם ציצית בבגדיהם מזוזה בפתחיהם, כיוון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר להן על מה באתם, אומרים לו על ה' ועל משיחו... וכל אחד מנתק מצותו והולך... (עבודה זרה ג ב)

מדרש רבה:

אמר הקב"ה ליפת אתה כסית ערות אביך, חייך שאני פורע לך, (יחזקאל ל"ט) ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר... (בראשית פרשה לו ט)

אשר יקרא אתכם באחרית הימים, רבי סימון אמר מפלת גוג הראה להם... (שם פרשה צח ג)

רבי יונה בשם רבי אבא בר ירמיה פתר קריא בגוג לעתיד לבא. חכמות בנתה ביתה זה בית המקדש, חצבה עמודיה שבעה אלו ז' שנים של גוג... דאמר רבי יונה בשם רבי אבא בר כהנא כל אותן ז' שנים מסיקין ידותיהן של חרבות... ואותן ז' שנים הן הן פרטגמיא של צדיקים לעתיד לבא... (ויקרא פרשה יא ב)

אמר רבי לוי אף גוג ומגוג לעתיד לבא עתיד לומר כן, שוטים היו ראשונים שהיו מתעסקים בעצות על ישראל, ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים, אני איני עושה כן, אלא בתחילה אני מזדווג לפטרון שלהם. אמר לו הקב"ה, רשע, לי באת להזדווג, חייך שאני עושה עמך מלחמה... מה כתיב תמן, והיה ה' למלך על כל הארץ. (שם פרשה כז יא)

...הנני מביא אותם מארץ צפון (ירמיה ל"א) לכשיתעורר גוג ומגוג שנתון בצפון ויבא ויפול בדרום. (שיר פרשה ד לא)

מדרש תנחומא:

אמר הקב"ה בעולם הזה פרעתי ממצרים בי' מכות, אבל לעתיד אני נפרע לכם מגוג ומגוג שנאמר (יחזקאל ל"ח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגו'. (וארא י)

אשר לא היה כמוהו, אבל עתיד להיות בימי גוג ומגוג, שנאמר (איוב ל"ח) אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה... (שם טז)

ולא תאמר במלכות הזה, אלא אפילו בגוג שהיה מתגאה בעולם ועולה כך אני מלקה אותו בצרעת, שכך כתיב, (זכריה י"ד) וזאת תהיה המגפה וגו' המק בשרו והוא עומד על רגליו. ועל ידי מה, על ידי שמתגרין בישראל. (תזריע יא)

גוג ומגוג בגימטריא שבעים שהם שבעים אומות. (קרח יב)

...וכן עתידין גוג ומגוג לבא על ישראל, וגם הם ישרפו כולם בשרפה אחת, שנאמר (יחזקאל ל"ו) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגו', ובאותה שעה והתגדלתי והתקדשתי וגו'. (ראה ט)

שוחר טוב:

כל גוים סבבוני, ג' פעמים עתיד גוג ומגוג לעלות לירושלים כדרך שעלה סנחריב לארץ ישראל, וכדרך שעלה נבוכדנצר לירושלים ג' פעמים, פעם ראשונה הוא אומר כל גוים סבבוני, שהוא עתיד לכנוס את כל העולם ולהעלותם לירושלים, שנאמר (זכריה י"ד) ונאספו אליו גוים רבים והמה פרוכין, לכך נאמר בשם ה' כי אמילם. פעם שניה הוא אומר סבוני גם סבבוני, שהוא עתיד להרגיש כל האומות ולהעלותם לירושלים, שנאמר (תהלים ב') למה רגשו גוים והם פרוכין, לכן נאמר בשם ה' כי אמילם. פעם שלישית אומר סבוני כדבורים, שהוא עתיד לפרוש דוגמניות על כל המדינות להוציא כרוזות, כמא דאמר קדשו מלחמה וכל הפרשה והמה פרוכין, לכך נאמר בשם ה' כי אמילם.

דבר אחר כל גוים סבבוני, שהוא עתיד להכניס כל אומות העולם להעלות לירושלים, וישראל מתייראים ממנו, באותה שעה אומר להם הקב"ה, (ישעיה מ"א) אל תיראי תולעת יעקב, סבוני גם סבבוני, שהוא עתיד לתפוס שבט יהודה ולאסור אותן, וכסבורין למסור כל אחד ואחד לשונאים שלו, ויאמרו יבואו אחינו וישלטו בנו, ולא ישלטו בנו שונאינו, שנאמר (זכריה י"ב) ואמרו אלופי יהודה בלבם, והקב"ה עושה להם נסים ומפיל שונאיהם לפניהם... (מזמור קיח)

ולא פירש יחזקאל כמה זמן החיה והעוף אוכלות בנבלתו של גוג, ובא ישעיה ופירש, שנאמר וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף (ישעיה י"א), הרי י"ב חודש קיץ וחורף... (מזמור קנ)

מדרשים:

...ואחריו יקום מלך אחר רשע ועז פנים ויעשה מלחמה עם ישראל שלשה חדשים ושמו ארמילוס, ואלו הן אותותיו יהיה קרח ועינו אחת קטנה ואחת גדולה, וזרועו של ימין טפח ושל שמאל שתי אמות וחצי, ויהיה לו צרעת במצחו, ואזנו הימנית סתומה ואחת פתוחה, וכשיבא אדם לדבר לו טובות מטה לו אזנו הסתומה, ואם ירצה אדם לדבר לו רעה מטה לו אזנו הפתוחה, ויעלה לירושלים ויהרוג משיח בן יוסף... (מדרש ויושע, וראה שם עוד)

...אף לגוג כך עשיתי, שנאמר (יחזקאל ל"ט) הנני אליך גוג וגו' ושובבתיך וששאתיך וגו', אמר לו הקב"ה אל תאמר שאיני יודע מה שהיית עתיד לעשות, ראה קודם כמה דורות אמרתי עליך, שנאמר (שם ל"ח) כה אמר ה' אלקים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם. אל תאמר שנים אלא שנים, כמה דורות קודם אמרתי לאלדד ומידד שיתנבאו עליך... היו מתנבאים ואומרים שאחר גוג ומגוג אין גלות ולא שעבוד... ולא עוד אלא יחזקאל נתנבא עליך מה שאתה עתיד לחשב בלבך, שנאמר (יחזקאל ל"ח) כה אמר ה' וגו' יעלו דברים על לבבך וגו'... הכל חשבו בלבם... כך אף גוג ומגוג מחשב בלבו והקב"ה מפרסם מהו חושב... ומהו חושב, אלא כך הוא אומר, פרעה שבא על ישראל שוטה היה הניח פטרונן והלך לו עליהם... אלא מה אני עושה אני הולך תחילה אצל פטרונן של ישראל, ואם הורג אני את המשיח תחילה הוא מעמיד משיחין אחרים, אלא על הקב"ה, שנאמר (תהלים ב') למה רגשו גוים וגו', מתיעצים ומתמלכין בעצות רעות על ישראל כולהן כאחד לבא על הקב"ה, שנאמר (תהלים פ"ג) כי נועצו לב יחדיו עליך וגו'... ומה עושין, עומדין על רגליהם ומסתכלין למעלה כנגד הקב"ה ואומרים לכו ונכחידם מגוי וגו'... ומה הקב"ה עושה להם ממרום, עומדין על רגליהם ופורע מהן, שנאמר (זכריה י"ד) וזאת תהיה המגפה וגו' המק בשרו והוא עומד על רגליו, אותן הרגלים שרצו לעמוד כנגדו המק בשרו והוא עומד על רגליו, ואותן העינים שהן מסתכלות למעלה ועיניו תימקנה בחוריהן... (אגדת בראשית ב)

כל גוים סבבוני, ג' פעמים עתידין גוג ומגוג לעלות וליפול לירושלים כדרך שעלה סנחריב ג' פעמים בארץ ישראל לירושלים, פעם ראשונה אמר כל גוים סבבוני, שהוא עתיד לכנוס כל אומות העולם, שנאמר ועתה נאספו עליך גוים רבים... פעם שניה סבוני גם סבבוני, שהוא עתיד לרגש כל העולם כלו ולהעלותם לירושלים, שנאמר למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק... פעם שלישית סבוני כדבורים שהוא עתיד לפרוש רשתו ויכנס לכל המדינות ולהוציא כרוזות... ויעמדו ויעלו כולם אל עמק יהושפט... ואז ישראל מתיראין באותה שעה, אמר הקב"ה אל תיראי תולעת יעקב הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדוק וגו'... (מדרש הלל, וראה שם עוד)

ילקוט שמעוני:

לעתיד לבא עתידין אומות העולם להכנס על ארץ ישראל ולעשות מלחמה עמהם, ומה הקב"ה עושה, יוצא ונלחם עם הגוים... ומסכך על ראשם של ישראל, שנאמר סכותה לראשי ביום נשק, אמר רבי שמואל בן נחמן ביום שישיקו שני עולמות זה לזה... (ויקרא פרק כד, תרנג)

...ושלשה פעמים גוג ומגוג באים על ירושלים, ובשלישית הם באים ועולים לירושלים, והם הולכים ליהודה ומתיראים מהם שהם גבורים ומוסרים לכל אחד מבני יהודה שני גבורים כדי שלא יברח. כיוון שגוברים בני יהודה עולים ומגיעים לירושלים ומתפללים בלבם ואומרים נפול בידם ולא הם בידינו. ולמה הם מתפללים בלבם, שמתיראים הם להשמיע קולם, הדא הוא דכתיב ואמרו אלופי יהודה בלבם. אמר להם הקב"ה בתמימות באתם, חייכם שהתמימות עולה לכם, שנאמר תומת ישרים תנחם. באותה שעה הקב"ה נותן לבני יהודה גבורה והם שולפים כלי הזיין שלהם ומכים לאותם האנשים שמימינם ומשמאלם והורגים אותם. (זכריה פרק יב, תקעט)

כל גוים סבבוני וגו' סבוני גם סבבוני, ג' פעמים כנגד ג' פעמים שעתיד גוג ומגוג לעלות על ירושלים כדרך שעלה סנחריב ונבוכדנצר, והוא מביא אנשי יהודה עמו, והם מתפללים אמצה לי יושב ירושלים, וכן הוא אומר וגם יהודה תלחם בירושלים. (תהלים קיח, תתעה)

ילקוט המכירי:

פתחי לי אחותי, הרי זו לימי גוג ומגוג, שישראל עתידין להיות טמונים במערות ובמחילות והמקום מרתיק עליהם. שמעון בן זומא אומר שהמקום אומר לישראל פתחי לי אחותי והם מסתכלים, והמקום עושה להם נסים והם רואין את המשיח עומד בראש מדבר מואב ועמו ארבע מאות איש, והמקום נותן להם גאולה, ולקיים מה שנאמר ונתתי לה את כרמיה משם (הושע ב'), והמחילה נפתחת להם משם ממדבר מואב לחורב... (ישעיה יא יד)

ואחר שראה מלכות של גוג ומגוג שהוא בא על ישראל בחזקה ואמר להקב"ה (תהלים י') קומה ה' א-ל נשא ידיך, אמר לפניו רבונו של עולם אין זו להזדווג לה אלא אתה... (תהלים יז יח)

מדרש הגדול:

וכן לעתיד לבא אין נגאלין אלא בזכותו (של יוסף), אין לך עת קשה על ישראל כמלחמת גוג ומגוג, שאין לך עת צרה כמותה, ועליה נאמר ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע (ירמיה ל'), ואינן ניצלין באותה שעה אלא בזכותו שליוסף. רבנן אמרי מלחמת גוג ומגוג קשה תשעה חדשים כנגד תשעה חדשים שללידה, ועליה אמר דוד יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב (תהלים כ'), המזמור הזה יש בו תשעה פסוקים והן כנגד ירחי לידה, ובשעת לידתה שלאשה היא קוראה להקב"ה והוא עונה אותה, כך ישראל עתידין אומות העולם להצר להן תשעה חדשים, שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל. ועמד ורעה בעוז ה' וגו' (מיכה ה') וכשם שהחיה כשמגעת למיתה היא קוראה והקב"ה עונה אותה ומיד היא יולדת, כך ישראל כיון שצרה להן ביותר מיד הן קוראין ונענין... וכשם שאין האשה מגעת לאותו צער אלא בסוף תשעה חדשים, כך ישראל אינן מרגישין בצרה שהיא קשה אלא בסוף תשעה חדשים... ועליה אמר דוד יענך ה' ביום צרה, באותו היום שהוא צרה לעליונים ולתחתונים, שאפילו המלאכים מתיראין, וכן הוא אומר שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון (ירמיה ל'), ואין כל פנים אלא מלאכי השרת, דכתיב בהו (יחזקאל א') וארבעה פנים לאחת, וכתיב ביה (ירמיה ל') הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו... (בראשית ל כה, וראה שם עוד)

אשר לא היה כמוהו - אבל עתיד להיות, אימתי בימי גוג ומגוג, וכן הוא אומר (יחזקאל ל"ח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו... (שמות ט יח)

כיון שנתפלל משה לא ירדו עוד אבני ברד, ואותם אבנים שכבר ירדו לא הגיעו לארץ אלא היו תלויין ועומדים באויר, ואימתי נפלו, בימי יהושע... אף הקולות היו עומדין באויר, אימתי יצאו בימי יהורם, שנאמר וה' השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול... וכולן גנוזין ועומדין לימי גוג ומגוג, שנאמר ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש (יחזקאל ל"ח), ואומר (ישעיה ס"ו) קול שאון מאיר קול מהיכל קול ה' משלם גמול לאויביו. (שם ט לג)

אמונות ודעות:

ואמרו עוד כי סבת הדבר תהיה עמידת איש מזרע יוסף בהר הגליל, ויתקבצו אליו שרידי אנשים מן האומה, ויהיו פניו אל הבית המקודש אחר שכבר החזיקו בו הרום, וישב בו זמן מסויים ואחר כך ילחם בו איש שמו ארמליוס, וילחם בהם ויכבוש את העיר ויהרג וישבה וישמיד, ויהיה האיש מזרע יוסף בכלל ההרוגים, ותבוא על האומה צרה גדולה באותו הזמן, והקשה שבכולן קלקול היחסים בינם ובין כל הממלכות עד שיגרשום אל המדברות... ואז יתגלה להם אליהו הנביא ותבא הישועה... (מאמר ח פרק ה)

ואומר עוד על שני המצבים יחד, כלומר אם לא נשוב ויארעו מאורעות משיח בן יוסף, ואם נשוב ונפטר מהם יתגלה לנו משיח בן דוד פתאום... ויבנו את הארץ וישכנוה, כאמרו "ובנו ממך חרבות עולם" (ישעיה ס"א). ואז ישמע גוג ומגוג עניני בן דוד וטוב עמו וארצו ורוב עשרם ובטחונם, באין חומה דלתים ובריח ולא מה שדומה לכך, וירצה לכבשם, כאמרו בפרשת גוג (יחזקאל ל"ח) "ואמרת אעלה אל ארץ פרזות אבוא השקטים יושבי לבטח כולם". ואז יקבץ עמו אנשים מעמים רבים ויעבור ארצות עד שיבוא אליהם... ועשה את העמים הבאים עמו לשני סוגים, אחד מהם ידועים שיאבדו, והשני אנשים מוכשרים שיכנסו בדת... ויחולו על הכופרים באותו היום שלשה סוגי נגעים, חלק יאבד ממה שיהא עליו מן האש והגפרית ואבני אלגביש, וחלק יאבד בחרב איש ברעהו, וחלק ימס בשרו וירקבו עצמותיו... והנשארים יהיו בהם סימנים שיארעו בהם, כגון עקירת עין או גדיעת אף או חתיכת אצבעו, ויצאו לכל קצוי תבל ויספרו מה שראו. וגם המוכשרים הם ארבעה סוגים, חלק ישרתו את בני ישראל במשכנותם, והם הנכבדים... (שם פרק ו, וראה שם עוד וערך גאולה ומשיח)

תרגום יונתן:

...ותרויהון הויין מתנביין כחדא ואמרי, בסוף עקב יומיא גוג ומגוג וחיילותיה סלקין לירושלם ובידוי דמלכא משיחא אינון נפלין, ושובע שנין דיומין ידליקו בני ישראל מן מעי זייניהון, לחורשא לא יפקון ואילן לא יקוצון... (במדבר יא כו)

...ויתרבי משיחא ושבט תקיף מישראל ויקטול רברבני מואבאי וירוקן כל בנוי דשת משיריתה דגוג דעתידין למסדרא סדרי קרבא בישראל ויפלון פגריהון כלהון קדמי. (שם כד יז)

וחמא ית דבית עמלק ונטל מתל נבותיה ואמר, שירוי אומיא דאגיחו קרבא בדבית ישראל הינון דבית עמלק וסופיהון בימוי מלכא משיחא למסדרא סדרי קרבא עם כל בני מדינחא עם דבית ישראל ברם סופיהון דאליין ודאליין עד עלמא יהון לאובדנא. (שם שם כ)

וציצין יצטרחן במני זיינא ויפקון באכלוסין סגיאין מן למברניא ומארע אטליא ויצטרפון בלגיונין דיפקון מן קוסטנטיני ויצערון לאתוראי וישעבדון כל בנו דעבר ברם סופהון דאיליין ואיליין למיפל ביד מלכא משיחא ויהוון עד עלמא לאובדנא. (שם שם כד)

...ולית דמשזיב מן ידי גוג ומשירייתא למסדרא סדרי קרבא עמהון. (דברים לב לט)

מנין מחנה סנחריב מאתים ושלושים אלף חסר אחד, וכן באו נגד אברהם וכן יבואו למלחמת גוג ומגוג. (ישעיה י לב)

רש"י:

גוג - שם המלך, מגוג - שם האומה. ואביאך אל ארץ משובבת - ששבו יוצאיה מהגלות וסמוך לבואך חזרו, והיא מעמים הוצאה - והיה לך לשים על לב כי המוציא מהעמים לא יעזבנה בידך. (יחזקאל לח ב וח)

באש - מקצת הגרים ישאו חבלי משיח ומלחמת גוג ומגוג עם ישראל, ומשם יבחנו אם הם גרי אמת, כי רבים ישובו לסורם ויתחברו עם גוג ומגוג. (זכריה יג ט)

רמב"ן:

...ואמר בדם בריתך שילחתיך אסיריך וגו', שיהיה הדור כולו חייב, ותשתכח תורה מישראל, ותרבה החוצפה והעזות, ולא ישאר בידם אלא זכות מילה. ויבא מלך הצפון הוא קיסר ויפשוט על כל העולם ט' חדשים, וישמע עם רב שבאים מהמזרח הם י' השבטים, ועל אותו יום נאמר "והיתה עת צרה" וכו', ויפלו חללים... ואחר כך תהיה מלחמת גוג ומגוג ותהיינה כל המלחמות עוברות לאלף הששי ושל"ה... (שיר השירים ח יג, וראה עוד ערך גאולה)

רד"ק:

וחפרה החמה - תחשיך לעכו"ם החמה מרוב צרות במלחמת גוג ומגוג, ואז יכירו העמים כי ה' מלך. (ישעיה כד כג)

בא בחדריך - במלחמת גוג ומגוג התחבא במעשים טובים עד שיעבור הזעם. (שם כו כ)

אפס מאותי - כי גוג ומגוג אינו בא במצות הא-ל כסנחריב ועוד, ומה שכתב "והעליתיך מירכתי צפון" וגו' הוא כדי שיקחו בני ישראל נקמתם ממנו על שהרע להם ולקחת בזתם ולהגדיל כבוד ה' וישראל. (שם נד טו)

אני בראתי משחית - לחבל גוג ומגוג ואת כלי מלחמתו. (שם שם טז)

שמעתי - אומר הנביא על צרת ישראל ביום בא גוג. ותרגז בטני - רמז ללב, אשר אנוח - חשבתי לנוח כששבתי לארצי מהגלות, והנה נהפכה המנוחה לצרה... תאנה לא תפרח - על העמים הנאספים על ירושלים שלא יצליחו. אעלוזה - כשיכלה מחנה גוג ומגוג. (חבקוק ג טזה והלאה)

רוממות א-ל - כשיצאו למלחמת גוג ומגוג יתפללו בפיהם והחרב בידם. לעשות נקמה - על שבא נגדם. תוכחות בלאומים - יתוכחו עם מלכיהם למה באו. (תהלים קמט ו)

 

 

 

בעל הטורים:

לדורותיכם וכי תבואו מלחמה - רמז למלחמת גוג ומגוג שתבוא לימות המשיח. תבאו מלחמה גימטריא מלחמת גוג. (במדבר י ט)

הרעה באחרית הימים - ראשי תיבות עולה בגימטריא גוג. (דברים לא כט)

אברבנאל:

עד בקעת יריחו - הראהו גוג ומגוג שעתידין ליפול שם. (דברים לד ג)

צלצל כנפים - המפרשים פירשו על גוג ומגוג שארצם מוסתרת בצל הרים. (ישעיה יח א)

ובאו וראו - אסבב שקודם ילחמו הנוצרים במצרים מכת הרג ואבדן, ויאספו עליהם כל בני ישמעאל, ותהיה מלחמה קרוב לירושלים וחרב איש ברעהו. (ישעיה סו יח)

משך תובל - עתה זוכר בני אירופה הנוצרים שבאו למלחמה, ולא יזכו לקבורה הגונה כפי שעשו לחללי ישראל בחורבן. (יחזקאל לב כו)

ויצא ה' - ענין המלחמה הוא שיעיר ה' לבב אדום ויאספו מצפון להלחם על ירושלים, ויבואו נגדם בני המזרח. ומה שאמרו חז"ל שבאו ג' פעמים הוא על ימי טיטוס, וביאת הצרפתים והג' לעתיד לבא, ויהיו עסוקים בחלוקת השלל כשיבואו בני ישמעאל נגדם, ואז ילחם ה' בהם במזרח ירושלים, ובקיעת הר הזיתים על שתי המחנות שיכינו שם מישור להלחם, או על הרעש. ונסתם - ישראל ינוסו מפני המלחמה אל ההרים סביבות ירושלים. כל קדושים עמך - גם השרים לא יליצו בעד אומותיהם, או כהמורה: קדושי ונביאי ישראל תתקיים אז הבטחתם. (זכריה יד ג)

ואחרי אבדן הנוצרים על ידי הישמעאלים עוד יחריבו את כרך רומי, כבפרקי דר' אליעזר, והיא מלחמת גוג ומגוג, והמלחמה שזכר יואל הנביא בעמק יהושפט, וקראוהו חז"ל יום הדין והנקמה. (דניאל יא מג)

מהר"י יעבץ:

...כשם שה' משל על בחירת פרעה וכל המונו, כן ימשול על גוג וכל המונו להביאם בכבל רסנו על כרחם להלחם במלך המשיח לתתם בידו לעשות לו שם גדול, כאומרו "גדול כבודו בישועתך", וכן בא שם מפורש (יחזקאל ל"ח) "ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך"... (תהלים כא י)

ועיקר אמתתם על כל ישראל שהם בגלות, כי תחלת ישועתנו תהיה שיכרתו האומות אשר הרעו לנו ונושע מידם, ונעלה לנו אל ארצנו, וכן כתיב ביחזקאל "וישבו על הארץ לבטח", ואחר יבא גוג עם כל המונו להלחם בישראל עם שוקט ובוטח, וכמו שכתוב שם בארוכה (יחזקאל ל"ח), ובימים ההם יכרת הרשע ואין לו, ותהיה מפלתו במהרה, כמו שכתוב שם כי המלחמה לה' לא לישראל. וכל הענין ההוא יהיה נסיון גדול לישראל... (שם לז יא)

אלשיך:

איש לשון - גוג ומגוג שרצונו לפתות את ישראל לעבור על דת. (תהלים קמ יב)

מהר"ל:

...וכן גוג ומגוג לעתיד יהיה בא להתנשא לומר שאליו ראויה ההתנשאות, והענין ידוע למבינים, מצד שהוא מזרעו של יפת, שנאמר אצלו "אחי יפת הגדול", ולא עוד אלא שרוצה להתנשא אל השי"ת... (גבורות ה' הקדמה ג)

וג' פורעניות אלו, שהן מלחמות גוג ומגוג, ודיני גיהנם, וחבלי המשיח הם, כי גוג ומגוג פורענות מצד התוספת שיתרבו העובדי כוכבים והמון שלהם בתוספת גדולה ונוראה מאד, וכדכתיב "למה רגשו גוים" וגו', נמצא פורענות זו מצד הריבוי והתוספות שיש בעולם, כי מאחר שיתבטלו הם נחשבים כתוספת... הנה אלו ג' דברים יש לכל אחד עולם ומציאות בפני עצמו... וחבלי משיח יהיו בסוף ימי עולם הזה, כאשר תתחדש הויה אחרת כמו שאמרנו למעלה, וחבלי גוג ומגוג יהיו בזמן עולם המשיח, כאשר יהיה נמצא המשיח ויבא גוג ומגוג עליו למלחמה... (נצח ישראל פרק לו)

בזמן המלך המשיח שיגלה במהרה בימינו, קודם מלכותו יהיו מלחמות גוג ומגוג, שכולם יעלו עליו למלחמה עד שינצח המשיח את הכל, ואז היה מלך אחד בעולם הוא מלך המשיח. וענין מלחמה זאת כאשר אין המשיח במדריגתו האחרונה, שכל דבר בעולם בתחילת מציאותו אינו במעלתו העליונה, ומפני כך המשיח אינו נמצא בלבד בעולם, רק ימצא כח העכו"ם גם כן, ויהיה להם כח חזק מאד כמו שיש למלך המשיח, ומפני שהם מסוגלים אל הריבוי לכך הם רוצים להתגבר על מלך המשיח. ותהיה התנגדות גדולה מאד, ויהיה נהרג משיח בן יוסף... שכיוון שראוי שבט אפרים למלוכה מצד שהוא דומה ללב, לכך יהיה להם בסוף המושל הזה, ומכל מקום גוברים עליו העכו"ם כי ממשלה ומעלה זו יש לה הפסק וביטול, ולפיכך על ידי גוג ומגוג שהוא מתנגד לישראל נהרג, ומסתלקת מעלה זו מישראל... אבל משיח שלא יהיה הפסק למעלתו, ואז יתגבר על העובדי גלולים ויסלק כחם, ועמהם מסתלק היצר הרע. והתבאר לך מזה כי מלחמה זו של גוג ומגוג להסיר חסרון עולם הזה. (שם פרק לז)

כל שני דברים מחולקים אין להם עמידה יחד, והאחד מבטל השני, ואי אפשר רק שיהיה כל אחד עומד בעצמו עד שלא יהיה להם חיבור ושיתוף כלל. אבל כאשר יגיעו ימי המשיח שראוי שלא יהיה עוד חלוק והבדל, ואי אפשר שיהיה כל אחד עומד בעצמו, וישראל הם אומה יחידה לגמרי והעובדי גלולים הם רבים, לכך ריבוים מתנגד וביטול לישראל, וזהו ענין מלחמות גוג ומגוג, שיתחברו בכחם על מלך המשיח. ודע כי אשר מאחד את ישראל הוא השי"ת, שהוא אחד והוא אלקיהם, אם כן מלחמת גוג ומגוג היא על השי"ת, שהוא אחדות ישראל... ואם אתה מתמיה איך יצויר שיהיה העלול חולק על עילתו, שכאילו מתנגד אל עצמו, על זה אמרו פרק קמא דברכות מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום, שאם יאמר לך אדם יש עבד שמורד ברבו, אמור לו כלום יש בן שמורד באביו. וכן בימי גוג ומגוג אינם רוצים במלכות השי"ת כי הוא יתברך אחד, והם העובדי גלולים רבים... (שם פרק לח, וראה עוד משיח-ימות)

על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאים, וקשה מה ענין גוג ומגוג אל אותו שעה שהיו מתנבאים עליו. ודע כי מה שהיה ממנה באותה שעה שבעים זקנים דבר זה היה מורה לישראל שימשלו על גוג ומגוג, שיהיה ראש כל האומות שהם שבעים אומות, ועמו יבאו כל האומות למלחמה על ישראל, ומכח מעלה זאת שקנו ישראל להיות להם שבעים זקנים יהיו מושלים עליהם לעתיד... (חידושי אגדות סנהדרין יז א)

ומה שאמר שיהיה מהם מלחמות תנינים, רוצה לומר גוי אכזר, כמו תנין שנקרא תנין בשביל שתנין הוא אכזר, וכן מה שאמר מהם מלחמות גוג ומגוג היינו אומה שכחה מחמת הרבוי, וכמו שמבואר בכתוב כי יהיה הרבוי לגוג ומגוג. ומלחמת תנינים ומלחמות גוג ומגוג שני דברים מחולקים האחת מחמת הכח שיהיה אל האומות, והשנית מחמת הריבוי. וכל ענין זה בא לבאר לך שבסוף ימי העולם יתגברו הכחות האלו. והם דברים עמוקים מאד, כי יתגברו כחות מתנגדים למשיח, ואז שני כחות מנגדים אליו מצד הימין ומצד שמאל, כי מצד הימין יהיה רבוי האומות של גוג ומגוג, ומצד השמאל גוי אכזר והוא תנין בכח שמאל, והבן הדברים האלו מאד. (שם שם צז ב)

רמח"ל:

וצריך שתדע כי על זה הענין כתוב (תהלים ק"י) "ידין בגוים מלא גויות", והוא סוד הפורפירא ששם נרשמים הרוגי מלכיות, כי חילם יתגבר בזמן ההוא לעשות המעשה הזה עם המשיח בן יוסף, וגם להעלות הטוב ההוא שאמרתי לך, ואז ימחץ ראש - שהוא סמאל, ועל זה נאמר (שמואל א' ב') "ה' יחתו מריביו", והם שנים סמאל למעלה וגוג למטה. ובתחילה יקשה לבם ויניחם להתחזק ולחשוב כח לעצמם, ואחר כך ברוב גבורותיו יחתם ויפילם, ואז יתן עוז למלכו הוא משיח בן יוסף, כי לא יחלש תחת ארמילוס הרשע, וירם קרן משיחו הוא משיח בן דוד, בהיות התיקון בשלימותו... (מאמר הגאולה)

מלבי"ם:

אוסרי לגפן - מצייר בנבואתו את המלך המשיח כמו שראהו זכריה בנבואתו... ומצייר מה שינגפו הבאים למלחמה כמו שצייר אותם הנביא בדריכת ענבים להוציא דם ענב... שמצייר דריכת חיל גוג ומגוג בג' מדרגות, א', שקוצרים הענבים מן הגפנים, ב', שמשימין אותם בגת, ג' שנדרכו והוציאו היין, שהוא דם החללים... (בראשית מט יא)

על הצר - ...בה' הידיעה משמע שהוא הצר הגדול הנודע על ידי הנביאים שניבאו עליו... ונושעתם מאויביכם - שלשון תשועה במובנה המדויק הוא התשועה הגמורה, וזה יהיה במלחמת גוג ומגוג שאין שעבוד אחריה... (במדבר י ט)

וישארו שני אנשים - ...וחז"ל אמרו שנבאו... נבואה עתידה על בא גוג ומגוג באחרית הימים, שכל זה לא היה אפשר אז לשום נביא לנבאות אחר שקבלו נבואתם מצנור של משה, אם כן כל דבר שהעלים ה' ממשה לא יכול להעבירו דרך צנורו של משה לזולתו, וכשם שנעלם ממשה אז שלא יכנס לארץ, כך נעלם מאתו ענין גוג ומגוג, שאם היה משה נכנס לארץ היה אז תקון העולם כמו שיהיה באחרית הימים, ולא היה ענין גוג ומגוג וכל ענינם כלל... (שם יא כו)

ונתן ה' אלקיך את כל האלות - אחרי שישבו ישראל לבטח אז יבוא עליהם גוג ומגוג להלחם בם, וה' יעשה בהם משפטים נוראים בגוג ומגוג. ואתה תשוב ושמעת - כדכתיב (יחזקאל ל"ט) אחרי משפט גוג ומגוג וידעו בני ישראל כי אני ה' אלקיך מן היום ההוא והלאה, ועשית את כל מצותיו - במעשה, שאז יהיה המקדש בנוי כדכתיב (שם ל"ז) קודם מלחמת גוג ומגוג ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם. (דברים ל ז וח)

בלע המות - המוות של אנשי גוג ומגוג יבלע האמונות הכוזבות, ומחה ה' דמעה - לא יבכו על הנופלים כי על ידי נפילתם יכירו האמת. (ישעיה כה ח)

בטרם תחיל - זמן רב לפני הישועה יתקבצו מעט מהגולים לירושלים, ואחר כך תהיה מלחמת גוג ומגוג, ואז יתחיל קבוץ גלויות הכללי. היוחל ארץ - וגם בעת מלחמת גוג ומגוג בבא הגאולה, שאז יתפשטו הצירים על כל הארץ, כל הגוי יוולד בפעם אחת. (שם סו ז וח)

והשכבה את ערלים - לדעתי יאספו בני אדום ויפת וישמעאל לקחת את ארץ ישראל מיד ישראל היושבים בה כבר, ובבואם ילחמו זה בזה במהומה גדולה, תחילה מצרים ואחר כך גם הערלים ירדו בור. (יחזקאל לב יח)

רז"ל קבלו שגוג יבא ג' פעמים, וביאר כאן ב' פעמים ובזכריה פעם אחת. הנני אליך - שבני אדום עם משך ותובל החריבו הבית, ובמקום הרשע שם המשפט, וכן לבני ישמעאל. (יחזקאל לח ב)

עם מאוסף מגוים - ולכן יכול לסחור עם כולם, ותרצה לבטל המסחר הזה המזיק לדעתך לעולם. (שם שם יב)

הנני אליך - שאחר מפלתו על גבול הארץ יתחזק לעלות שנית, על הרי ישראל - שיגיע לצור על ירושלים. והכיתי קשתך - ה' ילחם בו שלא יוכל לירות בקשת. (שם לט א)

על פני השדה - כשירדו מן ההרים תהיה בהם המגפה שיגוף ה' את העמים הצובאים, ושלחתי - ואחר כך תתפשט גם למדינותיו. (שם שם ה)

אבן מעמסה - תהיה ירושלים לישמעאלים הרוצים להחזיק בה, ובה ישרטו, אכה כל סוס - מבני אדום הבאים להלחם, ותהיה ערבוביא וילחמו זה בזה. ועל בית יהודה - שהם בגלות אדום בסכנה אפקח את עיני. (מיכה יב ג וד)

ואספתי - התבאר ביחזקאל ל"ב ול"ח שבאחרית הימים יתאספו בני אדום על ישמעאל ותלכד העיר, אבל לא יספיקו להגלות הכל כי ה' יצא. ונלחם - ישלח מהומה ביניהם ויהרגו איש אחיו. קרב - ילחם מקרוב לא מרחוק בכח סבות טבעיות, אלא בלא אמצעי בכח נסי. (שם יד ב וג)

רש"ר הירש:

המקנא אתה לי - ...במסכת סנהדרין י"ז א' נאמרו דיעות שונות על תוכן נבואת אלדד ומידד... ושיטה שלישית אומרת על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאין. מלחמת גוג ומגוג מתוארת ביחזקאל ובזכריה כהתפתחות אחרונה של דברי הימים, ועליה נאמר ביחזקאל ל"ח י"ז "האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם". לשיטה זו, אלדד ומידד הם האנשים האלה שניבאו בימי קדם על אחרית הימים. במקום אחר פיתחנו את הרעיון, שגוג ומגוג מבטאים את המסקנה הקיצונית של עיקרון "הגג", העיקרון של ריכוז כל ההנהגה בפיסגה העליונה של האומה. עיקרון זה יוכרע באחרית הימים, ועיר הנצחון של עיצוב האדם תיקרא "המונה", על שם הפשטות העממית של ההמונים... (במדבר יא כט, וראה עוד אלדד ומידד)

ההסטוריה האנושית תסתכם במלחמת גוג ומגוג, גוג (הגג העשוי בידי אדם) נלחם במגוג, ומגוג נלחם בגוג, יד הסוכה תהיה על העליונה, והדראמה הגדולה של ההסטוריה האנושית תסתיים בכך, שהאנושות כולה תתכנס בצל הסכך של חסד ה', בסוכתו של לויתן. תולדות האנושות מתחלות בבנין מגדל בבל, "ונעשה לנו שם" (בראשית י"א), וסופן להסתיים בסוכתו של לויתן... (במעגלי שנה א עמוד קמז)

העמק דבר:

ונושעתם מאויביכם - מצורריכם מיבעי... והיינו דתניא בספרי במלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר, או בכל המלחמות, תלמוד לומר ונושעתם מאויביכם צא וראה איזהו מלחמה שאין אחריה שעבוד אי אתה מוצא אלא מלחמת גוג ומגוג, שנאמר "ויצא ה' ונלחם בגוים ההם", מה כתיב אחריו "והיה ה' למלך על כל הארץ", ולא שהברייתא מפרש גוף המצוה במלחמת גוג ומגוג אלא ההבטחה שהבטיח הכתוב בברור... שאין הבטחה זו אלא באופן שתהיה ישועה גם מאויב שבלב, וזה אי אפשר אלא במלחמת גוג ומגוג, שאז יכירו כל העולם גדולת ישראל ויקבלו את ה' אלקי ישראל למלך. (במדבר י ט)

שפת אמת:

שמעתי מפי מו"ז ז"ל מה דכתיב כשלחו כלה גרש יגרש. דאיתא בשם האר"י ז"ל שיש נ' שערי טומאה, ואילו נשתהו עוד רגע אחד היו נכנסין לשער הנ' והקדים הקב"ה לגאלנו. ואמר הוא ז"ל כי אף על פי כן אם היו חס ושלום מגיעין לשער הנ' היה מפלה לגמרי לכל הסט"א, כי הלא הכל נברא בעבור בני ישראל, והרשעים הרגישו זאת לכן כשהגיע לסוף מדריגתן כלה גרש יגרש, שהבינו שלא יהיה תקומה למפלתן. ונראה לומר שלכן כתוב ויהי בשלח פרעה, ששלחם מעצמו כנ"ל, אבל לעתיד כתיב לא בחפזון תצאו כי גוג ומגוג ימרדו במלכות שמים לגמרי עד שיהיה להם מפלה שלימה ובלע המות לנצח... (פסח תרנ"ד)

שם משמואל:

ונראה דהנה ידוע שהמלחמה האחרונה תהיה על ידי זרעו של יוסף, ומשיח בן יוסף יהיה אוסר את המלחמה. ובזוהר הקדש שבעת המלחמה האחרונה יהיו יחד ארבע המלכיות, היינו שיבואו בגלגול... והטעם שניצוח המלחמה יהיה בידי זרעו של יוסף, משום זכות שמירת הברית, שזוהי מדת יוסף, והוא המשפיע מדה זאת בכל ישראל, כבמדרש... ועל כן יש לומר שכל עצמה של המלחמה לא היה אפשר להתחיל באברהם, שהוא אפילו בדידיה לא הוה מסתכל, ולא היה שום מקום שיתקוממו על אברהם כלל, אלא מחמת שלוט נפגם בענין זה, על כן היה מקום שתתחיל בו המלחמה... (לך לך תרע"ח)

עוד יש לומר בטעם שהוצרכו לנסיון וצרוף ותשובה מחדש... ויש לומר שזה עצמו הוא ענין מלחמות גוג ומגוג אחר קיבוץ גלויות, שבעוד ישראל בגלות ניכרת מעלתם מצד ההיפוך של האומות, אך אחר קיבוץ גלויות יתבקש שתתגלה מעלת ישראל מצד עצמם, לזה יצטרך עוד נסיון וצירוף של מלחמות גוג ומגוג. וכפי קבלת רז"ל אורך וקישוי השעבוד של הגלות המרה הזאת הספיקה במקום מלחמות גוג ומגוג, וכאשר נזכה במהרה בימינו לקיבוץ גליות לא נוסיף לדאבה עוד. (פסח תרע"ז)

אלדד ומידד מתנבאים במחנה... ומאן דאמר שנתנבאו על מלחמת גוג ומגוג היינו דכשהיו בני ישראל במדבר ואכלו את המן מאכל רוחני היו טועמין טעם תורה ומצות, והיו אצלם התורה והמצות כולו תענוג בלי עול, כי היו טועמין המתיקות שבהן, והעול אצלם היה כמו במלאכים, שנאמר עליהם וכולם מקבלים עליהם עול, והיינו שלא לאחוז את עצמם במדרגה גבוהה מהם. והנה הקליפה של גוג ומגוג היא פריקת עול, כמו שכתוב (תהלים ב') "ננתקה וגו' ונשליכה" וגו', והקליפה הזאת נמשכת ממה שיש תערובת טוב ורע בין בני ישראל פורקי עול, ואם היו בני ישראל במדרגתם שלא יהיו עליהם התורה והמצוות לעול, והיה גם הערב רב מתתקן בצד מה, לא היתה הקליפה של פריקת עול במציאות, והיה אז התיקון הגמור. אך כששאלו מאכל גשמי אבדו המתיקות מתורה ומצוות ונעשו עליהם לעול... וזה התנבאו תיכף במן על מלחמת גוג ומגוג. והנה שבת מצלת ממלחמת גוג ומגוג, כאמרם ז"ל (שבת קי"ח) כי שבת היא אהבה ורצון בלי עול, כדאיתא בזוהר הקדש, ממילא אין הקליפה של גוג ומגוג שולטת עליו כלל כנ"ל, ואם היו כל ישראל שומרים שבת ויום טוב היתה מתבטלת מכל וכל, אבל על כל פנים בפרטות אצל איש מישראל השומר שבת נתבטלה אצלו, והבן. (בהעלותך תע"ר)

בש"ס סנהדרין י"ז... ורב נחמן שאמר על עסקי גוג ומגוג נתנבאו יש לפרש בהקדם דברי הש"ס שבת (קי"ח) כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצל משלש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג. ויש לפרש דשלש הסעודות שבשבת ידוע שהן כנגד אברהם יצחק ויעקב, והנה אברהם יושב על פתחה של גיהנם ואינו מניח אדם מהול לירד לתוכה... וחבלו של משיח ידוע שהיא המלחמה האחרונה שלנו עם עמלק וזרע עשו, וכל כחם מברכת יצחק, ועל כן המקיים הסעודה שכנגד יצחק הוא דבק במדתו של יצחק, ושוב אין לכחות אלו שליטה נגדו. ומלחמת גוג ומגוג היא מחמת האחיזה שהיתה ליפת, שנאמר "ויקח שם ויפת את השמלה", ומזה נסתעפה השליטה של בני יפת שהם גוג ומגוג לשלוט על ישראל. והנה האחיזה שלו היא רק בחיצוניות כמו השמלה שהיא לבוש של האדם בחיצוניותו, והנה יעקב איש תם והיה תם בחיצוניות כמו בפנימיות... ובאשר הוא קידש את החיצוניות שלו כמו הפנימיות על כן תיקן תפילה כנגד אברים ופדרים שהם חיצוניות הקרבן... ועל כן המקיים הסעודה שכנגד יעקב הוא דבק במדתו מדרגת התמימות, על כן אין כח גוג ומגוג יכולין לשלוט בו, שהם אין להם שליטה אלא בחיצוניות ולא בפנימיות... ומעתה מובן אילו היו ישראל אז עומדים בנסיונם והיו במדרגת התמימות והיתה נעשית גם החיצוניות פנימיות, לא היתה עוד אחיזה ושליטה לגוג ומגוג... (שם תרע"ג)

בשבת חול המועד סוכות מפטירין במלחמת גוג ומגוג כי קבלה בידינו מן הגאונים ז"ל שמלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות. ובודאי לאו במקרה הוא. ונראה ליתן טעם לשבח בזה. דהנה ענין גוג ומגוג הוא ענין מרידה, כאמרם ז"ל (ברכות י') כלום יש עבד שמורד ברבו... ואינו דומה לארבע מלכיות ששעבדו בישראל שהם חשבו שהשי"ת מאס בישראל חס ושלום והחליפם באומה אחרת... אבל גוג ומגוג שבא אחר קיבוץ גליות זוהי מרידה וחוצפה יתרה בלי שום התנצלות, אם כן המלחמה היא על ה' ועל משיחו.

והנה בכתבי האריז"ל שסוכות הוא מחיית עמלק, ויש לומר הטעם בפשיטות, כי סוכות יום טוב של אהרן, וכתיב ביה (ויקרא ט') קרב אל המזבח, שפירש"י שהיה בוש וכו', אם כן הוא היפוך לגמרי ממדת עמלק, שזה חצוף ומורד וזה עומד וחרד ובוש ליקרב... ועל כן סוכות שהוא דוגמת ענני כבוד הוא מחיית עמלק, וכמו כן גוג ומגוג שענינם כעין עמלק יבא קיצם בחג הסוכות. (שבת חוהמ"ס תרע"ג)

ונראה שכחו של גוג ומגוג בני בניו של יפת בא מחמת זכותו של יפת שסייע לשם בכיסוי ערות אביהם, וכן משמע מדברי רש"י והמדרש (נח) שיפת זכו בניו לקבורה, שנאמר (יחזקאל ל"ט) "אתן לגוג מקום שם קבר", הרי שבמלחמה זו עמדה להם זכות יפת. והנה כתיב "ויקח שם ויפת את השמלה", וברש"י לימד על שם שנתאמץ במצוה יותר מיפת וכו', והיינו שיפת היה רק מסייע שאין בו ממש, על כן לא נקראת הלקיחה של השמלה על שמו. ועל כן יש לומר שכל כחו לעמוד נגד ישראל הוא מחמת שישראל בגלות היתה עבודתם וקבלת עול מלכות שמים עליהם בקרירות רוח ולא באימוץ הלב ובשמחה, ועל כן עמדה זכותו של יפת נמי לבניו, אף שהוא לא נתאמץ כמו שם, מכל מקום טענת המקטרג ושר של גוג ומגוג דגם ישראל לא עדיפי מיניה...

ולפי האמור מבואר, שבסוכות שהשמחה מתקנת את כל העבודות של כל השנה כאילו היו נעשים בשמחה, ועל כן אף במלחמת גוג ומגוג שכל כחם הוא מחמת קרירות הרוח כנ"ל, מובן שבסוכות כל זה נעשה מתוקן יאבדו גוג ומגוג לפני ישראל... (שם תרפ"א)

ר' צדוק:

ואיתא בזוהר הקדש סוף פרשת בשלח דלא היה מלחמה כמוהו (כמלחמת עמלק) כל ימי עולם ואפילו מלחמת גוג, כי היה בכל סטרי דקוב"ה. וגוג שיהיה קודם משיח הוא המלחמה אחרונה שיהיה בעולם מצד הסוף בעקבות משיח, שיושלם כל הקומה עד העקביים שיתברר שלימות כנסת ישראל, אז יתעוררו כל אומות העולם לקטרג על זה בכל תוקף וטענות שיש להם נגד ישראל, ולא היה כמלחמה זו חוץ דעמלק שהיה קודם מתן תורה, שהוא התחלת הכניסה תחת כנפי השכינה שבתחלת בחירת האומה, שעדיין לא היה להם דביקות והתחברות גמור להשי"ת עד אחר מתן תורה שנתייחדו להיות חלקו ועמו, ואז אי אפשר עוד לאומה ולשון ליכנס ולהפריד בין לביא ללביאה, רק סביב רשעים יתהלכון בקיטרוגין, והם החוחים הסובבים את השושנה והוצי שסביב האסא... מה שאינו כן קודם מתן תורה היה כח עמלק להגיע לכל סטרי דקוב"ה ולא דשכינתיה, ועל כן מלחמה לה' בעמלק, ושאין השם שלם על ידי כח עמלק שנשאר עדיין מזרעו בעולם עד שימחה במהרה בימינו... (חלק ד מחשבות חרוץ עמוד קלא)

...ועוד יש קליפה רביעית והוא מינות וכנגדה גוג ומגוג הוא יקבץ מכל ע' אומות גימטריא גוג ומגוג, והוא בא על ה' ועל משיחו, שכל האומות אמרו (סוף מנחות) דקרו ליה א-להא דאלהא, והוא יקבץ כל האומות על ה' ועל משיחו, והוא יעמוד בסוף כשיבא כבר משיח, וכנגדו בקדושה דוד המלך ע"ה ומשיח שיהיה דוד בעצמו שהוא מרכבה למדת מלכות איהי אמונה... (פרי צדיק בראשית יב)

...ובשבע לא יגע בך מרמז על מלחמות גוג ומגוג שלא יספיק להגיע הרע שיהיה לו מפלה מיד ויהיה רק פחד, כמו שנאמר "יושב בשמים ישחק", והם באים לברר המדות הקדושות מההיפך, כי מצרים ערות הארץ הוא המנגד לבחינת אהבה וחסד שבקדושה... וגוג ומגוג יהיה תכלית הבירור של משיח בן דוד, כמו שנאמר "על ה' ועל משיחו", ובתכלית הבירור השביעי יהיה הגאולה השלמה... (שם וישלח יא)