ג

(ראה גם: אותיות)

זהר:

גד גדוד יגודנו וגו', ר' ייסא אמר (מן השם) גד נשמע, שצבאות יצאו ממנו לערוך מלחמה, זהו משמע משכתוב בכל מקום גד, בג' ד' (שהם יסוד ומלכות), שצבאות ומחנות יוצאות מזווגם, כי גימל נותנת (שהוא יסוד), ודלת לוקטת (שהיא מלכות, ועל כן) מכאן (נשמע) שכתב צבאות ומחנות תלויים בהם, (ועל כן אומר הכתוב גד גדוד יגודנו וגו'). (ויחי תשכו, ועיין שם עוד)

תלמוד בבלי:

גימל דל"ת גמול דלים, מאי טעמא פשוטה כרעיה דגימ"ל לגבי דל"ת, שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחר דלים... (שבת קד א)

אותיות דרבי עקיבא:

אחר כך נכנס גימ"ל לפני הקב"ה ואמר לפניו, רבונו של עולם, רצונך שתברא בי את עולמך, שבי אמור גדולתך וגבורתך, שנאמר גדול ה' ומהולל מאד (תהלים קמ"ה), ואומר מי ימלל גבורות ה' (תהלים ק"ו). השיב הקב"ה וא"ל לאו, א"ל למה, א"ל מפני שבך עתיד אני לשלם גמול לאיים ולאויבים, שנאמר (ישעיה נ"ט) כעל גמולות כעל ישלם...

גימ"ל דומה לגבר שגומל חסדים שראה את העני על פתח ביתו ונכנס להוציא לו מתוכו מזון או פרוטות ליתן לעני, ומפני מה רגלו של גימ"ל כלפי דל"ת, מפני שכל גמילות חסדים אינה אלא לדלים.

מדרשים:

ויריכו של גימל סמוך לדלת, מפני שגמילות חסדים אינו אלא לדל... (מדרש האותיות)

גימ"ל מזוינת בשלשה זיינין לעיל, כנגד שלשה ימים שנשתמש העולם לאורו של הקב"ה. ועוד לפי שביום שלישי היו שלשה דברים, ואלו הן האחד היבשה ונקרא ארץ, השני שנתלבשה לבושי עשבים, השלישי כי כל מימות שבעולם חזרו למקומם ונקראו ימים ונהרות. (מדרש ר"ע על התגין)

רש"י:

גה גבול - כמו זה, וכן נתתיך לגז במקום לבז. (יחזקאל מז יג)

ר' צדוק:

ג' יבוא תמורת היו"ד הכ"ף והקו"ף כי ארבעתם האותיות גיכ"ק ממוצא אחת על כן יתחלפו, וידוע שיש בגימ"ל דגש ורפה, ושמעתי כי הגימ"ל הרפה הוא נקרא כמו יו"ד, והביא האומר ראיות לזה. (חלק א אור זרוע לצדיק עמוד מג)