(ראה גם: אומות העולם, לאום, נכרי, עם)
שאל רבי שמעון בנו של רבינו הקדוש את אביו מי הם כל הגוים ומי הם כל האומים, אמר לו כל גוים אלו ששעבדו את ישראל, כל האומים אלו שלא שעבדו בהם. (תהלים קיז, תתעה)
...אולם הונח שם גוי להורות על רבוי אישים לבד מבלי חבור וצירוף לא אל מלך ולא אל מנהיג אחד, ותיבת 'עם' תורה צירוף אל מנהיג או מלך או אלוה... לכן מלת עם נופלת על אנשי העצה והסדור. והנה כל עם גוי ואין כל גוי עם... אולם תיבת 'לאום' מורה מלכות, כאמרם ז"ל אין לאום אלא מלכות... או שם גוי הוראתו על בני אדם השוכנים במקום אחד, בין שיהיו קבועים בארץ מיוחדת בין שיהיו נוסעים ממקום למקום, כל עוד שלא יפרדו אלה מאלה לשבת במקומות שונות יקראו גוי אחד... והנה שם גוי נאמר בבחינת מקום הקבוץ, ושם עם בבחינת סבת הקבוץ שהיא התועלת הכללית, ולפיכך שם עם יקבל כנוי המלך כגון "ואת עמו לקח עמו", כי רק לתועלת עצמם יתקבצו בני אדם תחת יד המלך... (בראשית כה כג, וראה שם עוד)
ראש אומות - כל קבוץ גדול של בני אדם שיש לו מנהגים ונמוסים מיוחדים נקרא עם, וכשיש לאותו הקבוץ חקים ומשפטים הצריכים לסדור ותקון המדיני יקרא גוי, ובבחינת השררה והממשלה המשגחת על קיום וסדר המדינה כשהיא ביד איש אחד יקרא הגוי ההוא ממלכה... וכשיהיה הגוי מושל על עמים וגוים רבים יקרא הגוי המושל בערך שאר העמים המונהגים על פיו בשם אומה, וכל הקבוץ כולו יקרא לאם. (במדבר כה טו)
גוים - שאין להם דת, לאומים - בעלי דת. (ישעיה לד א)
אל גוים - שחשובים יספיק רמז שיביאו את ישראל. ועל עמים - שחשובים פחות שלא שמעו תכף, יצוה בנס מלחמת גוג, כי יפלו שם. (שם מט כב)
בגוים - הם פחותים במעלה מעמים אבל רבים במספר. (מיכה ה ז)
שם גוי נגזר משרש גוה המורה גוף ומציין רק קיבוץ גופים ואישים רבים בלבד בלי מושג אחר, והוא מדרגה פחותה מעם, והקיבוץ יהיה מצד ארבעה דברים, א' שיתקבצו מצד הארץ והמדינה שיושבים בה, ב', מצד לשונם ושפתם, ג', מצד משפחתם שיצאו ממנה, ד', מצד הסכמתם להיות גוי אחד על פי נמוסים מיוחדים שחקקו להם לאחד הקיבוץ שלהם... ושם גוי לא יבא בכינוי הקנין כמו עמי עמך, כי התיחסות הקיבוץ אל אדוניהם הוא מצד הממשלה לא מצד הקיבוץ, ולכן לא יצדק על שם גוי יחוסי הקנין רק אצל ד' נמצא "בשמחת גוייך", כי לו יתיחס הקנין בצירוף הקיבוץ גם בגוף יצוריו בעצמם בזולת השקף על קשר מלכותו עליהם. ושם גוי מציין קיבוץ גדול, ולרוב מציין העובדי אלילים לבד בעת שירצה לדבר על ישראל, מצד הריבוי ישמש גם בשם גוי, כמו "וראה כי עמך הגוי הזה"... עם הוא שם הכבוד מצד קישור הממשלה והשררה אשר הנהיגם, וגוי הוא שם הרבוי... (הכרמל)
...בלשון הקדש גוי הוא המאוחד כלפי חוץ, ועם הוא איחוד של שוים... (בראשית יא ז)
שני גוים - לאום הוא המדינה, "אין לאום אלא מלכות" (ע"ז ב'), אומות שונות לא תמיד יוצרות מדינות השונות באופיין זו מזו... (שם כה כג)
גוים - מלשון גו, מאוחד לגוף אחד, ולאומים המדינה כבעלת חוק וסדר פנימי. (תהלים ב א)
גוי היא אומה המולכת בפני עצמה, לאומים - לאום מתנהגת בטבע מיוחד לה. (בראשית כה כג)
לגוי גדול - מלמד שהיו ישראל מצוינים שם, שגוי הוא קבוץ אנשים חשובים ומצוינים, כמו שכתב הגר"א לישעיה א' ד'. (דברים כו ה)