גלגלים

(ראה גם: הנהגה, טבע, כוכב, מזל, מציאות, רקיע, שמים)

תלמוד בבלי:

תנו רבנן חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין, וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין, א"ר תשובה לדבריהם מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון. מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא כבוצינא דריחיא (כברזל התחוב בנקב רחב שברחים, שהשוכב עומד במקומו והברזל חוזר, ואם באת לגלגל השוכב מתגלגל סביב הברזל והברזל עומד במקומו), אי נמי כצינורא דדשא (שהדלת סובבת בחור המפתן העליון והמפתן במקומו עומד). (פסחים צד ב, וראה עוד ערך מזל)

אבן עזרא:

אמר אחד מחכמי הדור ידענו כי תשעה גלגלים הם כנגד תשעה מספרים שהם עיקרי כל מספר, וככה אלה התשעה דברים, והנה הדבור הראשון שאיננו ממספר התשעה שהוא כנגד כבוד השם הנכבד המדבר, כאשר הוא האחד במספר העשרה. והנה הדבור השני שהוא לא יהיה לך הוא כנגד הגלגל העליון שהוא מוליך כל הגלגלים הפך תנועתו ממזרח למערב בעשרים וארבע שעות, ואמר כנגדו אלהים אחרים, להודיע כי בכח השם ירוצון הגלגלים... והדבור השלישי שהוא לא תשא כנגד גלגל המזלות ששם כל צבא השמים חוץ מהמשרתים השבעה, והנה הגוף הנכבד מקיף כל הגופות וצורתם שהם שמנה וארבעים... ויש מקומות בגלגל הזה שיש שם כוכבים רבים ומקומות אין כוכב בהם, ואין יכולת באדם לדעת זה הסוד... והדבור הרביעי דבור השבת כנגד גלגל שבתי כי חכמי הנסיון אומרים כי לכל אחד מהמשרתים יש יום ידוע בשבוע שבו יראה כחו, והוא בעל השפעה הראשונה ביום... (שמות כ יד, וראה שם עוד)

אדיר במרום - לאות כי לגלגלים קולות, ולא ישמעון החרשים כאשר לא יראו העיורים מעשה ה'. (תהלים צג ד)

מעלותיו - המקום אל הגלגל מתהפך בתחבולות המקום לבני אדם כפעלם. (איוב לז יב)

מעלותיו - גלגלי הרוח והקור והאש, שכולם גלגלים זה למעלה מזה, והם בין הארץ והשמים. (עמוס ט ו)

רד"ק:

הוא האלקים - ולא הגלגלים והכוכבים, ואף על פי שמנהיגים התחתונים, זו במצותי. (ישעיה מה יח)

אין אומר - אלא מעשיהם ידברו, ולרב מורה צדק החכם הגדול ר' משה הגלגלים חיים משכילים עובדים ומשבחים לא-ל, וספורם כמו הציור שיצייר אדם בנפשו מבלי להוציאו בפה. הרקיע - השמים, ויש מפרשים הגלגלים... (תהלים יט ג)

לשמש שם אוהל - באחד הגלגלים, והוא הד' מז' כוכבי לכת, והכוכבים תקועים בגוף הגלגלים, ולרז"ל כמסמרים בדלת. (שם שם ה)

גלגל - השמים אף שאין הרעמים בהם אלא באויר הנקרא רקיע, ובהשאלה נאמר על השמים. (שם עז יט)

פלאך - סבוב הגלגלים בלי הפסק יורה על המניע. קדושים - המלאכים שבקיומם קיום הגלגלים, והם קיימים לעולם כי אינם גוף, ומקיימים גם השמים שהם גוף. (שם פט ו)

מלאכיו - עליונים במדרגה על כל הנבראים, ומכחם תנועת הגלגל והכוכבים... (שם קג כ)

כוזרי:

אמר החבר, האתה מייחס החכמה הנמצאת בבריאת הנמלה למשל, אל גלגל או כוכב מבלתי הבורא אשר נתן לכל דבר חקו?

אמר הכוזרי, וזהו המיוחד אל הטבע, שהוא מהכחות, ואין אנו יודעים מה הוא... אם כן הטעונו בשמות אלו ושמונו משתפים עם הבורא, באמרנו הטבע חכם פועל, ואפשר שנבוא לומר (הטבע) בורא, כדבריהם.

אמר החבר, כן הוא, אבל יש ליסודות ולשמש ולירח ולכוכבים פעולות על דרך החימום והקירור, וההרטבה והיובש וכדומה, מבלי שנייחס להם חכמה רק עבודה, אבל הציור והשעור וההזרע וכל שיש בו חכמה וכוונה לא יתייחס כי אם לחכם היכול ומשער... (מאמר א סט והלאה)

אמר החבר... נאמר לו אתה הפילוסוף, מה הדבר אשר שם אצלך השמים סובבים תמיד, והגלגל העליון נושא הכל ואין מקום לו, ואין נטיה בתנועתו, וכדור הארץ עומד באמצעיתו בלי נטיה וסבה, ושם סדר על הכל מהכמות האיכות ותמונות? ולא תוכל להמלט מהודות כי לא בראו הדברים את עצמם ולא קצתם את קצתם... (מאמר ב ו)

אמר החבר, אלקים תואר למושל בדבר ולדיין שלו, ויש שהוא על הכל, מושל בעולם כולו, ויש שיהיה בחלק כשהוא רוצה לומר כח מכחות הגלגל או טבע מהטבעים... ונבנה השם בלשון קבוץ, בעבור שהיה נוהג בין האומות עובדי ע"ז, שהיו עושים צלמים ומאמינים שכל אחד מהם יחולו בו כחות הגלגלים והדומה לזה, וכל אחד מהם אצלם אלוה, והיו קוראים כללם בשם אלהים... (מאמר ד א)

...והחכמה אחת היא, כי אין החכמה בגלגלים גדולה מהחכמה שבקטן שבבעלי החיים, אך גדולה מעלתם מפני שהם מחומר זך וקיים, לא יכלם כי אם בוראם, והחיים מחומר מקבל רושם מתפעל, עושים בו רושם ההפכים הבאים עליו מקור וחום וזולתם, ויכלה אותם הזמן... וזה בסיבובי הגלגל והזריחה והשקיעה... וספר כי סבת ריבוי הדברים הוא סיבוב הגלגל, כמו שאמר "חזר הגלגל פנים ואחור", ודימה זה כפי שהאותיות הנפרדות מתמזגות, אל"ף עם כולן וכולן עם אל"ף...

כן נצטרך לחקור מאין נתרבו הדברים לפני סיבוב הגלגל, והבורא הוא אחד, ולגלגל על דרך הדמיון ו' צדדים... ואמר כי בשם הנכבד השכלי הנאות לשם הגשמי יה"ו הו"י... התחייב מכל אחד צד מצדי העולם, וקם הגלגל. וביאור זה אינו מספק הכל, אם מפני שהדבר המבוקש עמוק מלהשיג, או ששכלנו קצר, או משני הדברים יחד.

ועל זה חקרו הפילוסופים ואמרו כי מאחד יהיה רק אחד, וקבעו מלאך קרוב נאצל מן הראשון, ואמרו שלמלאך הזה ב' מדות, שהוא יודע את מציאותו בעצמו, וידיעתו שיש לו סבה, ומזה התחייבו ב' דברים, מלאך, וגלגל הכוכבים הקיימים. ומלאך זה במה שהשכיל שהוא מן הראשון נתחייב ממנו מלאך, ובמה שהשכיל ממציאות עצמותו נתחייב ממנו גלגל שבתאי, וכן עד הירח, ואחר כך אל השכל הפועל, והתפתו בני האדם לכך ואמרו שהוא מופת, מפני שייחסוהו לפילוסופי יוון. ואין בזה סיפוק, ומקשים על כך בכמה פנים, למה הופסקה האצילות הזאת (לא נמשכה לאין סוף)? ולמה לא התחייב מידיעת שבתאי את (כל) שלמעלה ממנו ארבעה דברים, ועוד. וזכרתי לך ההתחלות האלה שלא תבהילך הפילוסופיה. (שם כה)

...ונשאר עדיין מן החכמה המיוחדת בענין הספר הזה הנקרא "פרקי דר' אליעזר" בו מדת הארץ וכל אחד מהגלגלים, וטבעי הכוכבים והמזלות, והצורות ובתיהם, וטובתם ורעתם (לפי מצביהם), ועלייתם וירידתם... והוא מחכמי המשנה המפורסמים... ולא התעסקו בזה אלא לענין התורה, כי לא ישלם בירור הליכת הירח אלא ברוב חכמת התכונה וכן ידיעת התקופות... (שם כט)

...ואחר כך חייב חפץ האלקים וחכמתו סיבוב הגלגל העליון, אשר יסוב פעם בכל כ"ד שעות, ויסבב עמו כל הגלגלים, ויחודשו בזה בההיולי אשר בחלל גלגל הירח שינויים כפי תנועות הגלגל, ותחלתם חימום האויר הקרוב לגלגל הירח בעבור קרבתו למקום התנועה, ושב אש זכה, והיא אצל הפילוסופים האש הטבעית... קראוהו גלגל האש, ואחר כך גלגל האויר, גלגל המים וכדור הארץ שהיא המרכז... (מאמר ה ב)

אמר הכוזרי, אני אדבר אתו על הגלגל העליון עצמו, מה הוא שיגלגלהו, ההיה גם זה במקרה? ואחר כך בערכים הגלגליים שהם בלי תכלית מרוב, ואנחנו רואים שלצורות הצמחים והחיים יש תכלית, והיה ראוי שתתחדשנה תמיד עם חידוש הערכים (יחסים בגלגל)? (שם ו וז)

משנה תורה:

המצוי הזה הוא אלקי עולם, אדון כל הארץ, והוא המנהיג הגלגל בכח שאין לו קץ ותכלית, בכח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסובב, והוא ברוך הוא המסבב אותו בלא יד ורגל. (יסודי התורה פרק א ה)

הגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע, וזבול וערבות, והם תשעה גלגלים, גלגל הקרוב ממנו (אלינו) הוא גלגל הירח, והשני שלמעלה ממנו הוא גלגל בו הכוכב הנקרא כוכב, וגלגל שלישי שלמעלה ממנו שבו נוגה, וגלגל רביעי שבו חמה, וגלגל חמישי שבו מאדים, וגלגל ששי שבו כוכב צדק, וגלגל שביעי שבו שבתאי, וגלגל שמיני שבו שאר כל הכוכבים הנראים ברקיע, וגלגל תשיעי הוא גלגל החוזר כל יום מן המזרח למערב והוא המקיף ומסבב הכל. וזה שתראה כל הכוכבים כאילו כולם בגלגל אחד, אף על פי שיש בהן זה למעלה מזה, מפני שהגלגלים טהורים וזכים כזכוכית וכספיר. (שם פרק ג א)

כל גלגל וגלגל משמונה הגלגלים שבהן הכוכבים נחלק לגלגלים הרבה זה מזה, כמו גלדי בצלים, מהן גלגלים סובבים ממערב למזרח ומהן סובבים ממזרח למערב, כמו הגלגל התשיעי וכן אין ביניהן מקום פנוי. (שם שם ב)

כל הגלגלים אינן לא קלים ולא כבדים, ואין להם עין (צבע) אדום שחור ושאר עינות. וזה שאנו רואים אותם כעין התכלת למראית עין בלבד הוא, לפי גובה האויר, וכן אין להם לא טעם וריח, לפי שאין אלו המאורעין מצויין אלא בגופות שלמטה מהן. (שם ג)

כל הגלגלים האלו המקיפין את העולם הן עגולין ככדור, והארץ תלויה באמצע. ויש למקצת הכוכבים גלגלים קטנים שהן קבועין בהן, ואין אותן גלגלים מקיפין את הארץ, אלא גלגל קטן שאינו מקיף, קבוע בגלגל הגדול המקיף. (שם ד)

מספר כל הגלגלים המקיפים את כל העולם י"ח, ומספר הגלגלים הקטנים שאינם מקיפים ח', וממהלך הכוכבים וידיעת שיעור סיבתן בכל יום ושעה, ומנטייתן מרוח דרום לצפון ומרוח צפון לדרום, ומגבהן מעל הארץ וקריבתן יוודע מספר כל אלו הגלגלים צורת הליכתן, וזוהי חכמת חשבון תקופות ומזלות. (שם ה)

גלגל התשיעי שהוא מקיף את הכל חלקוהו החכמים הקדמונים לי"ב חלקים, כל חלק העלו לו שם על שם הצורה שתיראה בו מן הכוכבים שלמטה ממנו, שהם מכוונים תחתיו, והם המזלות ששמותם טלה וכו'. גלגל התשיעי בעצמו אין בו חלוקה ולא צורה ולא כוכב, אלא בחיבור הכוכבים שבגלגל השמיני הוא שיראה בו בכוכבים תבנית הצורות האלו או קרוב להן. ואלו הי"ב צורות לא היו מכוונות אלא בזמן המבול, שאז העלו להם שמות אלו, אבל בזמן הזה כבר סבבו מעט, לפי שכל הכוכבים שבגלגל השמיני סובבים כמו השמש והירח, אלא שהם סובבין בכבידות... (שם ו וז)

כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודיעה והשכל הם, והם חיים ועומדין ומכירין את מי שאמר והיה העולם, כל אחד לפי גדלו ולפי מעלתו משבחין ומפארין ליוצרם כמו המלאכים, וכשם שמכירים את הקב"ה, כך מכירין את עצמן, ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן, ודעת הכוכבים והגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם. (שם ט)

ארבעה יסודות אלו משתנים זה לזה תמיד מקצתן... ושינוי זה יהיה בסביבת (סבוב) הגלגל ומסביבתו יתחברו ארבעתן ויהיה מן שאר גולמי בני אדם ונפש חיה, צמח ואבן ומתכת, והא-ל נותן לכל גולם וגולם צורה הראויה לו על ידי מלאך העשירי שהיא הצורה הנקראת אישים. (שם פרק ד ה וו)

מורה נבוכים:

רכב, זאת המלה משותפת, הנחתה הראשונה ענינה רכיבת האדם על הבהמות כמנהג, ואחר כך הושאלו לשלטנות על הדבר, כי הרוכב משול שולט על מרכבו... וכן לרוכב בערבות, ענינו השליט על ערבות, והוא הגלגל העליון המקיף בכל. ובדברי חז"ל הנכפלים בכל מקום שהם שבע רקיעים, ושערבות הוא העליון המקיף הכל. ולא תרחיק היותם מונים הרקיעים שבע, ואם הם יותר, כי פעמים ימנה הכדור אחד ואף על פי שבו גלגלים הרבה... הנה כבר התבאר כי הרמז כולו לגלגל אחד, והוא המקיף בכל אשר תשמע מענינו מה שתשמע, והסתכל אמרם שוכן עליו ולא אמרו שוכן בו, שאלו אמרו שוכן בו היה מחייב לשם מקום או שיהיה השם כח בגלגל, ואמרם שוכן עליו הראו שהוא ית' נבדל מן הגלגל ואינו כח בו... אמנם המכוון בזה הפרק כי אמרו רוכב שמים ענינו מסבב הגלגל המקיף ומניע ביכולתו ורצונו... כי תנועת הגלגל העליון זאת התנועה היומית יתנועעו הגלגלים כולם כתנועת החלק בכל, וזאת היא היכולת העצומה אשר הניעה הכל ולזה קראה גאוה... (חלק א פרק ע)

דע כי זה הנמצא בכללו הוא איש אחד לא זולת זה, רצוני לומר כי כדור הגלגל הקיצון בכל מה שבו הוא איש אחד בלא מספר, והשתנות עצמיו, רצוני לומר עצמי זה הכדור בכל מה שבו, כהשתנות עצמי איש איש מבני אדם על דרך משל, וכמו שראובן על דרך משל הוא איש אחד והוא מחובר מאברים מתחלפים... כן זה הכדור בכללו מחובר מן הגלגלים ומן היסודות הארבעה ומה שהורכב מהם, ואין רקות בו כלל, אלא מקשה מלא נקודת מרכזו כדור הארץ והמים מקיפים בארץ... והם כדורים רבים אחד תוך שני אין פנוי ביניהם ולא רקות כלל... כולם מתנועעים תנועה סבובית אבל כל אחד דבק לטבעו במהירותו ואופני תנועתו, אלא אלו הכדורים קצתם יותר ממהר התנועה מקצתם והממהר תנועה מכולם היא תנועות הגלגל המקיף בכל, והוא אשר יתנועע התנועה היומית, ויניעם כולם עמו תנועת החלק בכל. שהם כולם חלקים בו. ונקודות מרכזי אלה הגלגלים משתנים, מהם מי שמרכזו מרכז העולם, ומהם מי שמרכזו יוצא ממרכז העולם, ומהם מי שיתנועע תמיד תנועתו המיוחדת בו מן המזרח אל המערב, ומהם שיתנועע תמיד מן המערב אל המזרח. וכל כוכב שבאלו הכדורים הוא חלק מן הגלגל אשר בו הוא עומד במקומו אין לו תנועה מיוחדת בו...

וכמו שהאבר הראש אשר הוא הלב מתנועע תמיד והוא תחת כל תנועה שתמצא בגוף, ושאר אברי הגוף תחת ידו והוא ישלח עליהם כחותם אשר יצטרכו אליהם לפעולותיהם בתנועותיו, כן הגלגל הוא המנהיג שאר חלקי העולם בתנועתו, והוא ישלח לכל מתהוה כחותיו הנמצאות בו. הנה כל תנועה שתמצא בעולם התחלתה הראשונה תנועת הגלגל, וכל נפש שתמצא לבעל נפש בעולם התחלתה נפש הגלגל. ודע כי הכחות המגיעות מן הגלגלים לזה העולם כפי שהתבאר ארבע כחות, כח יחייב הערוב וההרכבה, וכח יתן הנפש הצומחת לכל צמח, וכח יתן הנפש החיה לכל חי, וכח יתן כח הדברי לכל מדבר, וכל זה במצוע האור והחשך הנמשכים אחר יושרם והקפם סביב הארץ... (שם פרק עב, וראה שם עוד וערך מציאות)

יתחייב לפי ההקדמה החמשה ועשרים שיש מניע הוא אשר הניע החומר הזה ההוה והנפסד עד שקבל הצורה... אם כן אי אפשר בהכרח מבלתי שיהיה מניע הגלגל אחד מאלו הארבעה, אם גשם אחד חוץ ממנו, או נבדל, או כח מתפשט בו, או כח בלתי מתחלק. אמנם הראשון והוא שיהיה מניע הגלגל גשם אחר חוץ ממנו הוא שקר כמו שאגיד... יתחייב בהכרח לפי זה הדעת שתהיה הסבה הראשונה לתנועת הגלגל על הפנים השניים, רצוני לומר נבדל מן הגלגל כמו שחייבתהו החלוקה... וזהו הא-לוה יתברך שמו, רצוני לומר הסבה הראשונה המניעה לגלגל... (חלק ב פרק א, וראה שם עוד)

אמנם היות הגלגל בעל נפש הוא מבואר עם ההשתכלות, אבל יחשוב השומע שזה ענין קשה להשיג, או ירחיקהו גם כן להיותו מדמה שאמרנו שהוא בעל נפש, שהוא כנפש האדם או החמור והשור, ואין זה ענין המאמר, אבל ענין המאמר שתנועתו המקומית מורה על היות בו התחלה, בה יתנועע בלא ספק, וההתחלה ההיא היא נפש בלא ספק, וביארו זה כי מן השקר שתהיה תנועתו הסבובית כתנועת האבן הישרה למטה או כתנועת האש למעלה, עד שתהיה התחלת התנועה ההיא טבע לא נפש, כי אשר יתנועע זאת התנועה הטבעית אמנם תניעהו ההתחלה ההיא אשר בו כשיהיה זולת מקומו לבקש מקומו, וכשיגיע למקומו ינוח. וזה הגלגל מתנועע במקומו בסבוב, ולא מפני היותו בעל נפש גם כן יתחייב שיתנועע כן, כי כל בעל נפש אמנם יתנועע מפני טבע או מפני ציור, רצוני באמרי הנה טבע, לכוון אל הנאות ולברוח ממה שהוא בלתי נאות. ואין הפרש בין שיהיה מניעו לזה מחוץ כברוח בעל חיים מחום השמש וכיונו אל מקום המים כשיצמא, או יהיה מניעו דמיון... וזה הגלגל לא יתנועע לברוח ממה שהוא כנגד או לבקש הנאות, כי כל מה שאליו יתנועע ממנו יתנועע וכל מה שממנו יתנועע אליו יתנועע, ועוד שאלו היתה תנועתו מפני זה, היה מתחייב שיהיה מניע אל מה שיתנועע אליו וינוח... הנה כבר התבאר גם כן שאין הנפש אשר בה תהיה התנועה ולא השכל אשר בו יצוייר הדבר מספיקים בהתחדש כמו זאת התנועה, עד שתתבחר אל זה תשוקה לענין ההוא מהציור, יתחייב גם כן מזה שיהיה לגלגל תשוקה למה שציירהו והוא הדבר האוהב, והוא הא-ל יתעלה שמו. ובאלו הפנים אמר שיניע השם הגלגל, רוצה לומר בהיות הגלגל כוסף להמדות במה שהשיג, והוא הענין המצוייר אשר הוא בתכלית הפשיטות ואין שינוי בו כלל ולא התחדשות ענין, והטוב ממנו שופע תמיד, ואי אפשר כן גלגל מאשר הוא גשם אלא אם תהיה פעולת תנועת סבוב ולא דבר אחר, כי זה תכלית מה שאפשר בגשם שתתמיד פעולתו עליו, והיא הפשוטה שבתנועת ההוות בגוף...

ופסק הדין שיש שכלים נפרדים כמספר הגלגלים, כל גלגל מהם יכסוף לשכל ההוא אשר הוא התחלתו והוא מניעו זאת התנועה המיוחדת בו, והשכל ההוא הוא מניע הגלגל ההוא... (שם פרק ד, וראה שם עוד)

אמנם שהגלגלים חיים משכילים, רצוני לומר משיגים, זה אמת נכון גם כן מצד התורה, ושאינם גשמים מתים כאש וכארץ כמו שחשבו הסכלים, אבל הם כמו שאמרו הפילוסופים בעלי חיים עובדים את אדוניהם ישבחוהו ויהללוהו שבח גדול ומהללים עצומים, אמר "השמים מספרים כבוד א-ל" וגו'... הנה כבר ביאר ופירש שהוא מתאר עצמם שהם משבחים השי"ת ומגידים נפלאותיו בלא דברי שפה ולשון, והוא האמת... אמנם דעת החכמים בזה איני רואה אותו צריך לבאור ולא לראיה, התבונן סדורם בברכת הירח ומה שנכפל בתפלות ותורף המדרשות, באמרו "וצבא השמים לך משתחוים" ובאומרו "ברן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים", וזה בדבריהם הרבה... הנה התבאר לך כי אשר אמרו אריסט"ו גם כן בהיות הגלגל משיג מצייר מסכים לדברי נביאנו וחכמי תורתנו. ודע כי כל הפילוסופים מסכימים על היות הנהגת זה העולם התחתון נשלמת בכחות שופעות עליו מן הגלגל כמו שזכרנו, ושהגלגלים משיגים למה שינהיגוהו יודעים בו, וזה גם כן נכתב בתורה, ונאמר "אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים", רוצה לומר שהוא שמם אמצעיים להנהגת הברואים... (שם פרק ה)

כבר בארנו שתוף שם מלאך, ושהוא כולל השכלים והגלגלים והיסודות, כי כלם עושים מצוה, אבל לא תחשוב שהגלגלים או השכלים כדמות שאר הכחות הגשמיות, אשר הם טבע ולא ישיגו פעולותיהם, אבל הגלגלים והשכלים משיגים פעולותיהם ובוחרים ומנהיגים, אבל לא כבחירתנו והנהגתנו, אשר היא כלה בענינים מתחדשים... אבל יעשו הטוב לעולם, ואין אצלם כי אם הטוב... (שם פרק ו)

מן הדעות הקדומים המתפשטים אצל הפילוסופים ורוב האנשים שלתנועות הגלגלים קולות נוראים עצומים מאד, והיתה ראיתם על זה אמרם שהגרמים הקטנים אשר אתנו כשיתנועעו תנועה ממהרת ישמע להם קעקוע עצום וצליל מרעיד, כל שכן גרמי השמש והירח והכוכבים על מה שהם עליו מן הגודל והמהירות, וסיעת פיטרגורוס כלה תאמין שיש להם קולות ערבים נערכים עם גודלים כערך ניגוני המוסי"קא... אמנם אריסט"ו ימאן זה, ויבאר שאין קול להם... ולא תרחיק היות דעת אריסט"ו חולק על דעת החכמים בזה, כי זה הדעת רצוני לומר היות להם קולות אמנם הוא נמשך אחר האמנת גלגל קבוע ומזלות חוזרים... (שם פרק ח)

כבר בארנו לך שמספר הגלגלים לא דוקדק בזמן אריסט"ו, ושהמונים הגלגלים בזמננו תשעה, אמנם מנו הכדור אחד הכולל גלגלים רבים וחשבוהו לאחד...ולזה לא תרחיק עוד מאמר קצת החכמים שני רקיעים הם, שנאמר "הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים", כי אומר זה המאמר מנה כדור הכוכבים כולם אחד, רצונו לומר הגלגלים אשר בהם כוכבים, ומנה כדור הגלגל המקיף אשר אין כוכבים בו כדור שני... (פרק ט, וראה שם עוד הפירוט)

ידוע מפורסם בכל ספרי הפילוסופים, כשידברו בהנהגה אמרו כי הנהגת זה העולם התחתון רצוני לומר עולם ההוויה וההפסד אמנם הוא בכחות השופעות מן הגלגלים. וכן תמצא החכמים ז"ל אומרים אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל... ומזל יקראו גם כן הכוכב... ואף על פי שכחות הגלגל מתפשטות בכל הנמצאות, אבל יהיה גם כן כח כוכב אחד מיוחד במין אחד כענין בכחות הגשם האחד, כי המציאות כולו איש אחד. וכן זכרו הפילוסופים שלירח כח מוסיף ומיוחד ביסוד המים... וכן סבות כל תנועה גלגלית ארבע סבות, והם צורות הגלגל רצוני לומר כדוריותו, ונפשו ושכלו אשר בו יצייר כמו שביארנו, והשכל הנבדל אשר הוא חשוקו, והבן זה מאד. ובאורו כי לולא היות צורתו זאת הצורה לא היה יכול בשום פנים להתנועע תנועה סבובית על הדביקות מפני שאי אפשר דבקות תנועה בחזור חלילה אלא בתנועת הסבוב לבד... הנה אלו ארבע סבות לתנועת הגלגל וארבעה פנים מן כחות הכוללות הבאות תחלה מאתו אלינו, והם כח הווית המחצבים, וכח הנפש הצומחת, וכח הנפש החיה, וכח הנפש המדברת. ועוד שאתה כשתבחן פעולות אלו הכחות תמצאם שני מינים, הויית כל מה שיתהוה ועמידת המתהווה ההוא... שאפשר הכוונה הוא זה הענין אלקי המגיע ממנו שתי הפעולות האלו באמצעות הגלגל... (שם פרק י, וראה שם עוד)

ראה עוד פרק י וי"ט על הגלגלים ותנועתם.

...אנחנו נודה לו כל מה שזכרו שהשכלים כל אשר יתרחקו יתחדש בהם הרכבת ענינים אחר שמושכליהם רבים. ועם הודאתנו לו בזאת המחשבה והסברא איך היו השכלים סבה לחיוב הגלגלים מהם, ואיזה ערך בין החומר והנבדל אשר אין לו חומר כלל. אמור שאנחנו הודינו לו שכל גלגל סבתו שכל על הצורה הנזכרת, אחר שהשכל ההוא יש בו הרכבה בהיותו משכיל עצמו וזולתו, וכאלו הוא מורכב משני דברים, אחד משני הדברים ההם יתחייב ממנו השכל האחרון אשר תחתיו, והעיון האחר יתחייב ממנו הגלגל ישאל ויאמר לו הענין האחד הפשוט ההוא אשר התחייב ממנו הגלגל איך יתחייב ממנו הגלגל, והגלגל מורכב משני חמרים ושתי צורות, חומר הגלגל וצורתו, וחומר הכוכב הקבוע בגלגל וצורתו, וכשיהיה הענין על צד החיוב אי אפשר לנו בהכרח לזה המורכב מבלתי סבה מורכבת יתחייב מחלקה האחד גרם הגלגל ומחלקה האחר גרם הכוכב, זה אם יהיה חומר הכוכבים כולם אחד... הנה התבאר לך שלא ימשכו אלו הענינים על צד החיוב אשר יזכרהו, וכן עוד חלוף תנועות הגלגלים לא ישמור ערך סדר קצתם תחת קצתם עד שיאמר בזה צד החיוב... והנה גם כן ענין סותר לכל מה שהונח בענינים הטבעיים כשיבחן ענין הגלגל...

וכלל אומר לך, אף על פי שאדע שהרבה מן העוזרים לאוהביהם ייחסוני באלו המאמרים אם למיעוט הבנת דברים או לנטיה מהם בכוונה, אלא שאני לא מפני זה אמנע מלומר מה שהשגתיו והבינותיו כפי קוצר שכלי, והכלל הוא, שכל מה שאמרו אריסט"ו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ הוא אמת בלא ספק, ולא יטה ממנו אלא מי שלא יבינהו או מי שקדמו לו דעות... אמנם כל מה שידבר בו אריסטו מגלגל הירח ולמעלה הוא כדמות מחשבה וסברא, מלבד קצת דברים, כל שכן במה שיאמרהו בסדר השכלים וקצת אלו הדעות האלהיות אשר יאמינם, ובהם ההרחקות העצומות וההפסדים הנראים המבוארים בכל האומות... (שם פרק כב, וראה שם עוד)

רבינו בחיי:

ברקיע השמים - קרא הכתוב בכאן שבעה רקיעים שבהם ז' כוכבי לכת עם השמיני שבו כל הכוכבים וי"ב מזלות בשם רקיע, ויחס רקיע זה אל השמים שהוא הגלגל המקיף, כי הם רקיע שלו מוקפין בתוכו מתנועעים בתנועתו... ויתכן לפרש יהי מאורות - שאין המאורות האלה מכלל הגלגלים אבל הם מאורות רוחניים מקבלי האורה מן האור הראשון, וגזר עתה במאמר הזה יהי מאורות שיתפשטו מן האור הראשון ההוא מאורות רוחניות שיהיו מאורות למאורות שעל הארץ...

ודע כי אם תדקדק בפרשה זו יתבארו לך ממנו ארבעה ענינים, האחד שהמאורות הללו הן תמיד באותן המקומות שנקבעו שם תחלה, כלומר שהם קבועים ואינם מתנועעים, כי הגלגל הוא המתנועע והמאורות קבועים בו מתנועעים בתנועתו... והשני שהם קבועים בעובי גוף הגלגלים, כי עובי גוף הגלגל מתמלא בגודל גוף המאורות, ועל זה אמר ברקיע השמים... והוא הגלגל הרביעי שהרי כל רקיע ורקיע הוא אהל לכוכב הקבוע בו, וגודל הכוכב כעביו של רקיע, ועביו של רקיע כשיעור שיש משמים לארץ, והכל ת"ק שנה... השלישי שאין עובי הגלגלים מונע אור המאורות והכוכבים למטה כל כך עצם השמים פשוט וזך... (בראשית א יד)

...והוסיף לך ביאור ברמז כי הגלגלים הם תשעה כדברי חכמי המחקר, והוא שתמצא במלת והנ"ה שחשבונה גלג"ל וזהו גלגל השכל, ובאר גם כן גלגל השכל מניע את הגלגל התשיעי הוא הגלגל המקיף הוא הנקרא ערבות, והגלגל המקיף מניע הח' גלגלים שבתוכו, וזהו שאמר טו"ב, ועל כן חתם העולם הטבעי הזה במלות טוב מאד, שפירושם גלגל השכל מניע את הגלגל הט' המקיף, והגלגל הט' מניע השמונה שבתוכו... (שם שם לא)

...ידיו אלו הגלגלים, והמשילם לידים שכל פעולותיו של אדם תלויים בהן, כן פעולות כל העולם כולו נמשכות מן הגלגלים. ממולאים בתרשיש, כי הגלגלים בעבים וחללם ממולאים הם בכוכבים שקראן תרשיש שהוא למעלה מן הזהב, כי כן הכוכבים מעלתם גדולה מן הגלגלים. מעיו עשת שן, אלו י"ב מזלות, זהו שאמר מעולפת ספירים, כלומר י"ב ספירים... והודיע הקב"ה ליעקב כי הוא יתעלה נצב על הסולם הזה ומנהיג שלשת חלקי המציאות ומשגיח בכולן... וראשו מגיע השמימה הוא עולם הגלגלים, כענין שכתוב, (תהלים י"ט) השמים מספרים כבוד א-ל, והכונה בו הגלגלים בתנועתם, והנה מלאכי אלקים הוא עולם המלאכים שהוא חלק שלישי... והנה ה' נצב עליו, כי הקב"ה עליון על כולם, משפיע כחו במלאכים, והמלאכים משפיעים כח בגלגלים, והגלגלים בתנועתם משפיעים כח בשפלים, נמצאת למד שסבת כל מפעל בשפלים הגלגלים, וסבת הגלגלים המלאכים, וסבת המלאכים ה' יתעלה שהשגחתו שופעת על הכל...

ודעת הרמב"ם בענין הסולם, כי קרא כלל הגלגלים בשם הסולם, ואמר מוצב ארצה - כי היה ראשו הא' בארץ, שהוא תחלת היסודות, וראשו האחד בשמים שהוא ערבות, כענין שכתוב (דברים ל"ג) רוכב שמים וגו', ושם כל המרכבה... זה כתב בתחלת ספרו בפרק ט"ו. אבל בפרק עשירי מן החלק השני כתב בזה ענין אחר, והקדים תחלה כי הגלגלים נכללים בד', גלגל הלבנה מניע יסוד המים, וגלגל החמה מניע יסוד האש... וגלגל שמיני הוא גלגל המזלות והכוכבים הקבועין מניע יסוד הארץ. והנה הם יסוד אחד וגלגל אחד. ואמר כי מעתה יש להתבונן במה שדרשו רז"ל כמה מעלות היו בסולם ארבע, כלומר כיון שנכללו כל הגלגלים בד' ומניעים ארבע יסודות... (שם כח יב, וראה שם עוד)

ויסר את אופן מרכבותיו - ...ועל דרך השכל אופן שם לגלגל... ויאמר הכתוב כי הגלגל שממנו כח מרכבותיו הסירו מגבורתו וכחו, וכיון שהסיר אופן מרכבותיו למעלה וינהגו בכבדות למטה... (שמות יד כה)

...על מוקדה על המזבח בא לבאר על מעלת הנפש המשכלת שהיא עולה על מעלת הגלגלים ועל מעלת המלאכים, כי מלת על מוקדה כוללת הגלגלים ומלת על המזבח כוללת כל המלאכים, ופירוש על מוקדה כאילו אמר על האש... ורוצה לומר על האש על השמש, כי גלגל השמש מניע יסוד האש כשם שגלגל הלבנה מניע יסוד המים... וידוע כי גלגל השמש כולל הגלגלים כולם בהיותו אמצעי, ובכל הדברים כולן עקר הדבר אמצעיותו, ובא לרמוז כי הנפש למעלה ממעלת הגלגל... ובאמרו כל הלילה עד הבקר בא לבאר באי זה זכות היא עולה ובמה כחה זה על מעלת הגלגלים והמלאכים, בזכות שהיא עוסקת בתורה כל הלילה עד הבקר, שהיא מתעלה ומשבחת כל ימי היותה בגוף שהוא חושך ואפלה עד הבקר, כלומר עד שתפרד ממנו ותשוב אל בית אביה כנעוריה שהוא הבקר האמיתי שלה, בקר לא עבות... (ויקרא ו ג)

הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים - ...אבל יתכן לומר שבא לרמוז שהעולם השפל הזה עיקר המציאות כלו, ופסוק מלא הוא (בראשית י"א) "יהי מאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ", באר כי הגלגלים עם היותם נבראים עצומים הכוונה בהם לצרכי המין הזה, ואף על פי שחכמי המחקר סותרין זה, אנו אין לנו אלא דרך תורתנו וקבלת רז"ל... ועוד יש לנו ראיות ממה ששאלו הפילוסופים הגלגל למה הוא סובב תמיד באותו סבוב, השיג או לא השיג, אם השיג כבר לומר שיוסיף בהשגתו בכל יום ויום, שאם כן היה לו לחדש ולהוסיף בטובות העולם הזה שהוא מתקיים בתנועתו, והשיבו שסבת סבובו כדי לקיים העולם השפל, לפי שבתנועתו מצטרפין ארבע יסודות שהם למטה בארץ, שאין העולם יכול להתקיים זולתם, הרי שזאת ראיה כי חכמי המחקר מודים שמציאות הגלגלים בשביל האדם, והם האומרים שאין צורך לגלגלים כי אם להנהיג טבע המציאות... וכבר נתבאר בספרי החכמה שהמציאות כלו אחד מהגלגל העליון הנקודה הנקראת מרכז העולם, או עמוד העולם, וקבלנו מופת לזה במלת אחד, כי אות אל"ף רומז אל הגלגל העליון המקיף הנקרא ערבות, שהוא מיוחד מכל הגלגלים כמלך עליהם, אות ח' רמז לשמונה גלגלים שהם מוקפין בתוכו, אות ד' רמז על ד' יסודות שתחתיהם, והכל אחד, וכשם שהוא אחד כן מנהיגו יתברך אחד. והנה תשעה גלגלים וארבעה יסודות הם י"ג כמספר אחד.

ואמר שאמר "הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים, השמים הן הגלגלים, ושמי השמים הן היסודות שהם בכח השמים למטה מהם, כענין "הארץ וכל אשר בה"... זה דעת הרמב"ן ז"ל בלשון השמים. אבל הרמב"ם ז"ל פירש כי שמי השמים על ט' הגלגלים, ואמר כי השמים הוא הגלגל המקיף, ושמי השמים שהם בתוכו, שבהם הכוכבים, ולפי שכל הגלגלים נכללים בשני חלקים אלו, חלק אחד שאין בו כוכבים כלל, וחלק שני עם כוכבים, על כן עשה הכתוב בכאן שני חלקים ואמר שמי השמים... (דברים י יד, וראה שם עוד)

עקדה:

את השמים - אם זהו השמים ממש, נראה שאין התורה מסכימה לדיעה שהמלאכים מניעי השמים והמשפיעים אותם כדעת הפילוסופים, וטענתם, אם היתה תנועת (גרמי) השמים מהתחלה טבעית, יחוייב שינוחו הגלגלים בהגיעם למקומם הטבעי, (כהיסודות שתנועתם אל מקומם הטבעי), ואם כן יחוייב שתנועתם תהיה על ידי נפש שכלית, וזוהי אומדנא. ועיין במורה חלק ב' פרק ד', וחלק א' פרק ע"ב. ואולי נאמר שהבורא שם בכל חלקי הגלגל תנועה טבעית אל הנקודה המערבית, ומהיות חלקי הגלגל מדובקים, יתנועעו בתמידות בכוון זה. וכבר כתבנו כי ראיית הרב מהמזמור השמים מספרים כבוד א-ל וגו', שיש להם חיות והשכלה אינה מוכרחת מהלשון, ולא מהמשך הפסוקים, וכן אין ראיה לכך מדברי חז"ל, ולהיפך אמרו בבראשית רבה י"ב, כל מי שיש לו תולדות כלה ומת, ונברא ואינו בורא... כלפי מי הדבר אמור, שכל מה שאתה רואה תולדות השמים והארץ הן... ואולם מציאות המלאכים שהזכירה התורה מעולה מהיותם מניעי גלגלים, והמציאם בוראם להשלים על ידם הנהגת המציאות על דרך ההנהגה הפרטית והאישית, כמו שתושלם ההנהגה הטבעית על ידי שמים אלו ותנועותיהם. אמנם אחר שהחכמים התורניים נמשכו אחר הדיעה הפילוסופית שהמלאכים מניעי הגלגלים, וגם קצת מאמרי חז"ל מראים להם פנים ראיתי להסכים עמהם... (בראשית א א)

ישרצו המים - התורה גילתה כאן סוד מהבריאה, כי מלאכת התנועות הגלגליות היא הנעת היסודות והכנת החמרים בהוויות גופי בעלי החיים, אך תת בהם הרוח החיוני ונשמה הוא דבר מיוחד לא-ל הרוחות... (שם שם כ)

ויפח באפיו - ...ואולי זו הסבה שהכדורים העליונים מתנועעים בכבדות יותר מהתחתונים, כי הנפש השכלית המניעה אותם תדע יותר, וכפי שתדע יותר, תדע ותרגיש יותר עוצם ההרחק של מעלת הבורא ואי אפשרות ההדמות, ועל כן תנועתה ביתר עצלות... (שם ב ז)

החכמה האלקית חייבה שתושלם הנהגת העולם על ידי ההנהגה הטבעית שעל ידי המערכה השמימית והתנועות הגלגליות והמון הכוכבים. וההנהגה ההשגחית על ידי הרצון האלקי לפי מעשה בני אדם, שהוא נעלה ומשובח מהסדר הראשון, תייחד לאומה הנבחרת שניתנה להם התורה למורשה... לכן ראתה החכמה האלקית שיהיה סדר ובנין האומה הזאת דומה לענין השמימי, עד שנתייחס בחלקיה ובכלל לגרמי השמים שהם עמודי העולם, כדי שישתתפו שני כלי ההנהגה ויסכימו זה לזה כשני כלי נגינה. והוסכם מחכמי החקירה שהושפע מהעילה הראשונה שכל נבדל, הראשון לכל הגלגלים, המתנועע תנועה רבה ומקיף בי"ב שעות מהמזרח למערב, וכמו כן היה אברהם אבינו ראשון לבית ישראל... אחר כך נמצא גלגל שני בסבת הנבדל השני, ובו אפודת י"ב המזלות, כן נולד מיצחק יעקב אבי י"ב השבטים, ואחר כך גלגל ז' כוכבי לכת, וכמו כן נשלם בנין האומה על ידי ז' אנשים שלמים, לוי, קהת, עמרם, משה אהרן, דוד ושלמה, ומשה האמצעי כהחמה בכוכבים... וזה שאמרו ירושלים של מטה מכוונת נגד של מעלה, כי שני הבנינים העליון והתחתון מכוונים זה נגד זה...

וכמו שלא יצוייר שלימות המציאות כאשר יפסד או יבטל אחד מהנמצאים העליונים, כן לא ישוער הטוב והשלימות באומה הזאת אם אין הענינים הכוללים עומדים על תילם, ומה גם בנפול אחד מראשי שבטיהם, שהם על מספר י"ב המזלות... (שם מו יח)

אנכי ה' - ...ואין ספק שבמעמד הנכבד עלו בגרם המעלות השמימיות עד עלותם לשכל הנפרד מכולם, שהוא הסבה הראשונה, שהודות לו האלקות, הממשלה והאדנות על כל הנמצאים... לא יהיה לך - ואחר כך התחילו לשוב ולרדת בעיונם ובמחשבותיהם, והשכילו בהשתלשלות הנמצאות, ונותנים עיונם בגלגל הראשון החלק, והוא הנקרא שמי השמים, ואמר שלא יטעו בו מצד עוצם תנועתו שבה יכריח כל הגופים וכו', והשכילם שסבת הסיבות אין לו שום שיעור תמונה ותנועה...

לא תעשה - וכאשר ירדו מחשבותיהם עוד אל גלגל המזלות, שרבים מהקדמונים חשבום סבות לצורות שבארץ והשתדלו לעשות צורות וטלסמאות כמותם, השיגו במעמד זה שהוא הבל... (שמות כ ב, וראה שם עוד)

...הפרוכת רומזת על ההבדלים בין עולם הנבדלים והגלגלים, א', אינם בעלי גשם, ב', ולכן אינם נכנסים תחת המספר האישי, ג', אינם בעלי תמונה כלל, ד', אינם בעלי העתק ותנועה, ונגד אלו ההבדלים שם אותה על עמודים... (שם כה ב)

ספר העקרים:

הנמצאים יחלקו חלוקה ראשונה על שני חלקים, אל נמצאים עומדים בעצמם, ואל נמצאים עומדים בזולתם. והעומדים בזולתם הם כמקרים העומדים בגשמים והצורות שמציאותם בחמרים, והעומדים בעצמם ג' חלקים, החלק הראשון הגשמים, והוא היותר פחות שבהם, והחלק השני השכלים הנבדלים שאין להם התלות בגשמים, והחלק השלישי הנפשות שהן חלק ממוצע בין שני אלו, כי הן נתלים בגשמים מין מה מן ההתלות, כי הן תקבלנה רושם והפעלות מן השכלים הנבדלים ותפעלנה ותעשינה רושם בגשמים...

איך אפשר שימצא הרבוי מן הסבה הראשונה, עם היותו אחד בתכלית הפשיטות? ואופן המצא הרבוי ממנו הוא על זה הדרך, כי אחר שאנחנו נמצא מיני הגשמים שהם עשרה או תשעה בהכרח, והט' מהם שמימיים והעשירי הוא החומר אשר בתוך מקוער גלגל הירח, והט' השמימיים הם חיים ויש להם גרמים ונפשות שהם פועלים ורושמים במציאות בראיה שהם בתנועותיהם ונטיותיהם לצפון לדרום יסדרו עניני הבעל חי ויתקנו חיותם באופן נאות לקיום מינם, ולא יסדר עניני החי מי שאינו חי, ועל כן נאמר שהם חיים משכילים משיגים הדברים המסודרים מהם.

וזה הריבוי אי אפשר שימצא מן האחד הפשוט אלא בשנאמר כי ההתחלה הראשונה השפיעה ממציאותה הפשוט בתכלית הפשיטות שכל אחד הוא העלול הראשון, שהוא נמצא עומד בעצמו ואיננו גשם ולא מוטבע בגשם, והוא התחלת הרבוי. לפי שהעלול הזה יושכל בו רבוי בצד מה, כי יש בו שני מיני השכל, כי ישכיל את עצמו ואת התחלתו, ובמה שהשכיל מהתחלתו שהוא פשוט יושפע ממנו שכל אחד, ובמה שישכיל את עצמו שיש בו ב' ענינים בהכרח, האחד היותו משכיל שהוא שכל פשוט, והשני היותו משכיל שהוא אפשר המציאות בעצמותו אחר שמציאותו נתלה בזולתו יושפע ממנו נפש הגלגל וחמרו, כי במה שישכיל מעצמו שהוא שכל פשוט שהוא מושכל חשוב יושפע ממנו נפש הגלגל, ובמה שישכיל שהוא אפשרי המציאות יושפע ממנו גרם הגלגל החלק המניע התנועה היומית. וכן מן השכל השני יושפע ממנו שכל שלישי ונפש גלגל הכוכבים הקיימים וגרם הגלגל על זה הדרך, וכן מן השלישי יושפע שכל רביעי ונפש גלגל שבתאי וגרמו... 

והוא מבואר שכל אלו הגרמים מתחלפים במין בהכרח להיות עלותיהם מתחלפות, כהתחלף העלול לעלה, וכמו שיתחלף חומר כל מה שתחת גלגל הירח לחומר גלגל הירח להיות עלותיהם מתחלפות, שאחד עלה והאחד עלול, כן יתחלפו כל הגלגלים האחד מהם לאחר, ולא ישתתפו בדבר אלא בתמונה הכדורית והתנועה הסבובית... (מאמר ב פרק יא, וראה עוד ערך מציאות)

...שלא נכחיש מה שנמצא בחוש בעבור עיון הפילוסופים, כמו שלא נכחיש היות הגלגל מתנועע תנועה סבובית על שני קטבים נחים, אף על פי שהטבעי מצד עיונו יכחיש זה, שראוי שנעשה בכל דבר שורש מהנמצא בחוש, אף על פי שלא יספיק השכל לדעת סבתו, שהשכל לואה מאחד משתי פנים, אם שלא ישיג דברים רבים על אמיתתם, ואם שלא יספיק לדעת סבות כל הדברים, ואפילו הדברים המושגים בחוש. שהרי התנועה היומית אי אפשר להכחיש מציאותה שהחוש מעיד עליה, ואי אפשר לשכל האנושי לשער תנועתה בשום צד, שאם נאמר שהמניע אותם הוא גשם תשיעי כמו שהסכימו הרבה מן החכמים וקראוהו גלגל יומי, לפי שהוא מגביל ומראה הערב והבוקר הנקרא יום אחד, מי יתן ואדע על איזה צד יניע הגשם ההוא כל הגלגלים, אם על צד הפגישה (נגיעה), לפי שהגשם אי אפשר לו שיניע גשם אם לא על צד הפגישה, איך אפשר שיצוייר שפגישת גלגל מאדים את גלגל חמה יניעהו התנועה היומית הבאה לו במקרה מצד פגישת גלגל צדק שפגש אותו גלגל שבתאי המתנועע מצד פגישת גלגל הכוכבים הקיימים, שהוא מתנועע תנועה היומית במקרה מצד פגישת הגלגל התשיעי היומית...

ואולי בעבור זה אמר החכם רבינו אב"ן עזרא ז"ל בשם חכם גדול ספרדי שאין למעלה מגלגל הכוכבים גוף בראיות ברורות, כלומר שאי אפשר שתהיה התנועה היומית מצד גוף תשיעי, ולא יאמר שגלגלי הכוכבים יניעו התנועה היומית... אבל נראה שדעתו לומר שהמניע התנועה היומית אינו גוף אלא שכל נבדל, וגם זה אין דעתי נוחה בו, שאין זה מספיק כלל... (מאמר ד פרק ג, וראה שם עוד)

אברבנאל:

את השמים - לאבן עזרא הוא יסוד האויר, לרמב"ם ולרש"י הגרמים השמימיים המסתובבים, וגם אבן עזרא בשטתו השניה סובר כך. לרמב"ן ולמקובלים השמים הם העליונים מעל המרכבה, והם השכלים הנבדלים הסובבים כסא כבודו, וכן גם ברמב"ם. ונראה שצדקו הרמב"ם והרמב"ן יחדיו, והם השכלים והגלגלים יחד, שהנבדלים הם מניעי או צורות הגרמים, והנבדלים מכונים בפי הנביאים אש, והגרמים מכונים מים מפני ספיריותם ותנועתם המתמדת... (בראשית א א)

יהיה רקיע - מהו? בחז"ל מובא: החמה ולבנה ברקיע השני וכו', במפרשים: הגלגל העליון המקיף הכל, ואם כן קשה מה הם המים שעליו? ועוד. ולמפרשים אחרים הרקיע הוא כלל הגרמים השמימיים, ולרלב"ג חומר בלתי שומר תמונתו, ויש אומרים השטח הקערורי מגלגל הלבנה המבדיל בין ההוויות השפלות והגרמים העליונים, ועוד דעות, ועל כולם קשה. ראה שם. לדעתי השמים שנבראו ביום א' היו גלגל אחד עבה ועצום, והרקיע של יום ב' הם הגלגלים שנעשו ממנו יש מיש, ולכך אמר "ויעש אלקים" ולא ויברא. והבדלה זו נעשתה כי השכלים רבים וראוי להם אם כן גלגלים רבים, ועוד, שכך יוכלו גם החלקים התחתונים של הגלגל העב, הרחוקים מהנבדל, להגיע לשלימות, וזה על ידי תנועות יותר רבות מן החלק היותר קרוב לו, המגיע לשלימות בתנועה אחת. ועוד, כדי שלא יחזקו המאורות מדי בקבלם השפעתם מן הגלגל הראשון. וכן יחייבו פעולות העולם התחתון השונות תנועות שונות של הגרמים השמימיים המחייבים אותם.

ואמר ויעש אלקים - שלא הספיק כח הכדור בעצמו לכך, להמציא גלגלים בתנועות שונות. ויבדל - בגלגלים העליונים, וכן הפריד ד' יסודות התחתונים על ידי תנועת הגלגלים. ויקרא אלקים - לומר שכל הגלגלים מתאחדים בגלגל העליון. ולפי שעדיין לא היו בהם הכוכבים המשובחים, וכן בארץ לא נגמרה עדיין הבדלת היסודות, לכן לא אמר כאן "כי טוב". (שם שם ח)

...ולדעתי קבע ביום ד' מהאור הראשון בחלקים מוגבלים בגלגלים הספיריים והם המאורות... 

לחז"ל נפש האדם חשובה מהגרם השמימי, ולכן נבראו אלו עבורו, כי היותר מתיישב על הדעת הוא שתנועת הגרמים טבעית. אך המורה הוכיח בראיות שהשמים חיים משכילים, ואם תעיין בראיותיו תמצאות שדופות קדים. ועוד הנשמה נצחית והשמים יבלו... ואף אם נודה שהגלגלים חיים משכילים, ומציאותם היא עבור עצמם, הכוכבים שבהם אינם לצורך עצמם, כי תמצא שבגלגל היומי אין כוכבים לגמרי, אלא הגלגלים נבראו עבור השפלים... (שם שם יד)

ומתחת זרועות עולם - ומלמדנו בזה שהשי"ת מניע הגלגל העליון המקיף, מקומו של עולם, וממנו נשפעים שאר השכלים המניעים חלקי הגלגל תנועות מיוחדות. וכן דעת הרמב"ם, והביא ראיה מכאן. והרלב"ג ועוד חשבו שהשכל הא' הוא המניע הראשון, ולא הסבה הראשונה מניעה. (דברים לג כז)

אופן אחד - להרב הוא על החומר הראשון שהיה בעל ד' פנים, שהם ד' היסודות... ולדעתי הם הגלגלים השמימיים שהשכלים הנבדלים מניעים אותם, ומודיע בזה שהנהגת החיות היא באמצעות האופנים. (יחזקאל א יד)

ספורנו:

ואדוני האדונים - הגלגלים ומניעיהם, שהנהגת כולם מכוונת להשיג תכלית כוונתו. (דברים י יז)

מהר"י יעבץ:

ומי צור - כנגד הגלגלים, והודיע כי אינם אלא כגרזן ביד החוצב בו, אין להם כח ואילות כלל מעצמם, וההשכל מיוחס אליהם כהשכל הקטנים, אשר לא ידעו מאוס ברע ובחור בטוב, והמלאכים בעלי בחירה, אבל לא יוכלו לשנות ממאמר בוראם... ולזה אמר ומי צור - שאינם צור אלא הם כליו של הקב"ה כחרב אשר ביד הגבור. (תהלים יח לב)

והסכמתי עם דברי האומרים שהגלגלים אינם בעלי שכל, יען כי כן דעת רבותינו במדרש... (שם יט ב)

יום ליום - יביא ג' מופתים לשבר מלתעות עול, הם האפיקורסים האומרים כי הגלגלים מתנועעים בעצמם, גם דברי מי שחשב כי מה שיושפע מהגלגלים הוא מקרה... וכבר טען עליהם החכם ג' טענות, והם בעצמם טענות נעים זמירות, הא' מרבוי הדברים, כי הדברים אשר במקרה לא יהיו רבים, כי אם ראינו גבור נצח פעמים רבות, גבורתו לו היא. הב', מסדורם לחכמתם, כי אם מצאנו תלמוד ערוך לפנינו לא נאמר כי שם נפלו במקרה, אבל על כרחנו נכיר כי מסדר חכם סדרם. הג' מהתמדתם והתפשטם בכל הישוב... (שם שם ג)

אלשיך:

גובה שמים - דז' רקיעים הם, ובשני ט' גלגלים, ועד שם יגיע גדר הגשמות, ומשם והלאה מתחילה הרוחניות בהדרגה... (איוב כב יב)

מהר"ל:

ופירשנו כי אלו ג' ראשית נגד ג' עולמות שברא השי"ת, כי עולם העליון קראו אותו עולם השכלי, ואין בו הרכבה כלל, ואחר כך העולם האמצעי, ואלו אין בהם הרכבה לגמרי, דהיינו הרכבה של עירוב, אבל יש בהם חיבור, כי יש להם קיבוץ אחד הם הגלגלים, ואמרו שהם נכללים בי', וזהו קיבוץ אחד, ולא תמצא בעולם הזה שום התמזגות ביחד, ואף כי הגלגל מורכב, ואי אפשר שיהיה האחד בלי השני, וגם ריבוי הכוכבים שבגלגלים, הרי כל אחד ואחד עומד בפני עצמו, רק יש להם קיבוץ והם נעשים לאחד, והעולם התחתון הוא עולם ההרכבה, ושם יש הרכבה מזגית שנמזגו ביחד... (נצח ישראל פרק ג)

בפרק מי שהיה טמא, תנו רבנן חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרים, וחכמי האומות אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועים... ומפני שהם מפרשים דברי חכמים גלגל קבוע ומזלות חוזרים, שהמזל סובב ברקיע בלא גלגל, ואין ספק כי דבר זה אי אפשר שיקבל השכל, שיהיה הכוכב חוזר בעצמו, וכל שכן שיהיו דבריהם סותרים מהא דאיתא בפרק הספינה, דאמר שם גלגלא דרקיע הוא דהדר (החוזר). ואני תמיה למה פירשו כך, שהרי גם בדברי חכמי האומות האומרים שמזלות קבועים אי אפשר לפרש שהכוכב בעל מנוחה לגמרי, אלא פירושו שאין התנועה מן הכוכב רק מן הגלגל, וכן לחכמי ישראל התנועה היא על ידי הכוכב, וההפרש שביניהם, שלחכמי האומות הכוכב בגלגל כמסמר בספינה מתנועע עמו, ולחכמי ישראל להיפך, הגלגל דומה לקרון הנמשך על ידי הסוס. ורבי השיב על זה, אם גורם התנועה הגלגל, הרי מצד שהגלגל כדורי שאין בו התחלה משום צד, למה מתנועע תמיד ממזרח למערב ולא יתנועע גם מצפון לדרום? ועוד. וזה לא יתחייב אם נאמר דגורם התנועה הוא המזל ולא הגלגל, וכל כוכב פועל פעולה מיוחדת. והשיב על זה רב אחא שלא יתחייב שגלגל השוה מכל הצדדים שלא יהיה מיוחד בתנועה אחת, שאף אם לכדור אין התחלה, מכל מקום במה שיש לו קוטב שעליו הגלגל מתנועע, נוכל לומר שתנועתו מיוחדת מצד הזה, ודבר זה מבואר לכל חכם משכיל מודה על האמת, שיודה כי דברים אלו חכמה אמיתית...

עוד שם: תנו רבנן חכמי ישראל אומרים ביום החמה הולכת למטה מן הרקיע ובלילה הולכת למעלה מן הרקיע, וחכמי האומות אומרים, ביום החמה מהלכת למעלה מן הרקיע ובלילה למטה מן הרקיע... אנשים אלו מבינים, שכוונת חז"ל לומר, כי החמה עוברת בתוך הגלגל, וזה שאמרו שבלילה הולכת למעלה מן הרקיע, ואם כן יהיה רקיע נקרע לפי שעה והחמה עוברת תוך הגלגל, ודבר זה מהנמנעות, וגם החוש מכחיש, שאין החמה שוקעת רק מעל לאופק, שהרי אותם שיש להם אופק אחר, אין השמש שוקעת להם.

אלו בני אדם רוצים לחשוב על דברי חכמים ולא עמדו כלל על דבריהם. שאילו היתה דעת חכמים שהחמה בלילה עוברת הגלגל והולכת למעלה מן הגלגל, לא היו אומרים שהחמה הולכת למעלה מן הרקיע, רק למעלה מן הגלגל, אבל ענין רקיע וגלגל כל אחד בפני עצמו... כי לא בא שם רקיע על הגלגל כלל. ומעתה דעת חכמים שביום החמה נמצאת בעולם, והרקיע הוא התחלת התחתונים, והחמה למטה ממנו, אבל בלילה החמה נבדלת מן העולם.

ובמדרש, אמר ר' יהושע בן לוי בכל יום ויום החמה והלבנה מכסות עיניהם מן האורה של מעלה, והם מעכבין לצאת, והקב"ה מורה בהם חציו והם מהלכים לאורו... הנה ביארו גם כן כי התנועה הזאת היא מן השי"ת מצד אחד, כי השמש והירח שהם עלולים, והעלול מצד שהוא עלול אין ראוי שיהיה ממנו פועל זה... ולפיכך אין התנועה מצד עצמם, כי התנועה הזאת אפשרית רק ממי שהוא בפועל הגמור, כי מי שאינו בפועל הגמור צריך לאחר שיוציא אותו אל הפועל הגמור. ומה שאמר והם מהלכים לאורו, פירוש ממציאות השי"ת מתחייבת התנועה הזאת, כי הגלגל אם היתה לו עמידה אם כן היה גשמי לגמרי כאשר אין בו פעולה, ודבר זה אינו ראוי לגשם השמים, ולכך התנועה הזאת הסיבובית בפרט ראויה לגלגל שהוא פועל, והתנועה שלהם מהשי"ת המוציא התנועה אל הפועל. ודע כי הרב המורה בפרק ראשון בחלק השני האריך מאד לבאר כי מניע הגלגל הוא השי"ת שהוא נבדל, ועיקר ראייתו שאם היה זה כח בגלגל יהיה כח מתחלק מחלק הגלגל או כח בלתי מתחלק, יהיה המניע מתנועע במקרה, וכל מתנועע במקרה אי אפשר שלא ינוח, וכבר קבלנו שזאת התנועה מן הגלגל היא נצחית, ומאחר שהיא נצחית אי אפשר רק שיהיה כאן מניע נבדל לא יתנועע בשום צד. והנה בנה עיקר ראייתו על התנועה הנצחית, וזהו היפך האמונה שאין אנו מודים בזאת ההנחה. אבל רז"ל חכמי האמת אין ההוכחה שלהם רק מצד התנועה בעצמה, כי אי אפשר שתהיה התנועה הזאת מצד עצם הגלגל, כי אין הגלגל פועל גמור, ודבר שהוא בכח מצד מה אינו בפועל הגמור, ואי אפשר שתהיה ממנו התנועה. ואף אם אתה אומר שמניע הגלגל הוא נפש הגלגל, כיוון שהנפש הזאת יש לה קישור עם הגלגל, והגלגל מצד עצמו הוא גשם, וכל גשם אינו בפועל הגמור, לפיכך אינו בפועל רק בכח... אבל אלו הדברים עמוקים מני ים... (נתיב השלום פרק ב)

...אבל יש מקום מקבל יותר כבוד ממקום אחר, וצד מערב מוכן לזה כי הוא מקבל כבודו, ולכך הגלגל הזה הוא משתוקק ונכסף למערב אשר שם כבודו. כאשר יבא חלק אחד מן הגלגלים למערב נדחה אותו חלק מכח כל שאר חלקי הגלגל שהם רבים, והם גם כן משתוקקים למערב, עד שנדחה החלק אשר במערב מן המערב ויבא לשם חלק אחר, וגם הוא נדחה משם על ידי כל שאר חלקי הגלגל עד שיבא שם חלק אחר, וכן חוזר חלילה. (חידושי אגדות סנהדרין צא ב)

רמח"ל:

ואם ירצה הא-ל יתברך להראות את נביאו פרטיות הכחות הסובלות את העולם אלה על אלה, כענין אמרם ז"ל הארץ על מה עומדת, על העמודים וכו', יראה לנביא גלגלים רבים, ואלה בתוך אלה כל עליון סובל את התחתון ממנו והעולם במרכז כולם, והוא יתברך שמו משקיף וסובל את כולם... (דעת תבונות קצא)

ואפרש לך זה הענין היטב... אך סוד הענין הוא, מה שאמרו רז"ל פרק לא יחפור, תניא ר"א אומר העולם דומה לאכסדרה וכו', ור"י אומר לקובה הוא דומה וכו', וזה המאמר צריך פירוש הרבה, כי הלא כלנו יודעים שהרקיע מסבב את כל העולם מכל צד, והשקיעה של השמש אינה אלא רדתה למטה, ואיך נצייר שנכנסת למעלה מן הרקיע... אך האמת הוא אף על פי שהגלגלים והכוכבים הם דברים גשמיים, הנה בתוכם מתלבשין פנימיות מהשרשים בסוד הספירות של העשיה, וכל הדברים שתמצא לרז"ל בענין השמש ושאר הכוכבים שאינן עומדים לפי הנראה לעינינו, מדבר הכל בזה הפנימיות שלהם, שבהם עיקר ההנהגה, ומי שאינו יודע דרכי החכמה אינו יכול להשיג אלא חיצוניות הדברים הנראה לפי הגשמיות... והנה העולם הוא גלגלי עד שאי אפשר להזכיר לא מזרח ולא מערב ולא צפון ולא דרום לא מעלה ולא מטה בקביעות, כי משתנים כל הקצוות לפי המקום והיושבים במקום ההוא... והנה הפנימיות של השמש הוא העושה השפעה חזקה אשר הוא עושה בעולם בסוד "ישיש כגבור לרוץ אורח", אך פעולות הפנימיות עד סוף האופק היא פעולה האחת, כי באופק הוא השקיעה, ואם זורח לצד האחר לא יהיה עוד המדריגה והבחינה של זה שלמעלה, כי ישתוה לזה האחר ויקבל שם כח אחר. והאמת כי הרקיע הסובב העולם כולו הוא העושה את זה. ויש בו מקומות המוכנים להתגלות דרך שם הפנימיות הזה ולהכנס ולהתלבש בשמש וגם להחזיר ולהסתלק ממנו, ונמצא שבהגיע השמש אל נקודת המזרח הנה שם יצא הפנימיות הראוי לו שם, והוא הנקרא בעצם חמה ושמש...

והנה בגלגל עצמו יש פנימיות וחיצוניות, ועיקר מה שדברו בו רז"ל יהיה בפנימיות שלו, שזהו ידיעות התורה המקפת כל החכמות, אך הכל בסוד הפנימיות ולא בסוד החיצוניות שאינה שייכת אליה, והבן היטב זה הדבר, כי החיצוניות לא יש בתורה, אלא ענין המצות והעבודה זהו לבד נקרא תורה, ומה שחוץ מזה אינו תורה... והחכמה אשר לשאר חכמים אינה אלא חלק החיצוניות שלא נכלל בתורה.

והנה רז"ל אמרו שצד צפון הוא פרוץ, והסוד כי למעלה הגבורה היא שלא נתקנה לגמרי... וכנגד זה למטה בצפון יש מדור לשדים ומקום השראה לקליפות, ומטעם זה הוא פרוץ, והוא כי בגלגל הסובב את העולם לכל הצדדים האחרים יש זה הפנימיות המתלבש בגלגל החיצון המשפיע על הארץ, אך בצד צפון אין הכח הזה מתפשט כי לא יגיע ממנו אל חלק הארץ שתחתיו השפעה חזקה כשאר הצדדים, יען החלק ההוא אינו אלא מדור לס"א...

אמנם צריך שתדע, שאף על פי שאין הגלגל הפנימי מתפשט שם לפעול כמו בצדדים אחרים, עם כל זה הוא מתפשט לשים גבול, לכן הוא מסבב הצד ההוא גם כן, אלא שאינו מתפשט להשפיע בו, ואינו אלא מגביל, והצד החיצון של הגלגל החיצוני שם נמצא הגלגל הפנימי, כי הוא עומד רק בחוץ בסוד הגבלה לבד, לכן חלק אחד מן השמש הפנימי הולך דרך שם, וזה כי השמש צריך לסבוב כל הגלגל בכל חלקיו. וכמו שהגלגל אינו שוה כי במקום א' עומד ומשפיע ובמקום אחד אינו משפיע, כך השמש... (אדיר במרום דף סו, וראה שם עוד)

שפת אמת:

להשכיחם תורתך, שהיתה ליונים חכמה טבעית המביאה שכחת הנהגת הבורא ית"ש, ובני ישראל נבראו להעיד על הבורא שהוא מנהיג כל הטבע. יון בגימטריא גלגל, שהיו בקיאין בחכמת גלגל המזלות, ובאמת הנהגת הגלגל על פי הנהגה עליונה, וכמו שכתוב בספרי קדש, אנכי ה' אלקיך, אלקיך בגימטריא גלגל, ובגימטריא היה הוה ויהיה, שמאתו באו כל הגלגלים והכל לכבודו ברא. וחכמי ישראל יודעים שורש חשבון המזלות ונקרא סוד העבור, שהוא שורש כל מהלך המזלות על פי הנהגה עליונה... (חנוכה תרס"א)