(ראה גם: דוד-כללי-והארון)
ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב לו מסביב מכל אויביו. ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלקים יושב בתוך היריעה. ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה, כי ה' עמך.
ויהי בלילה ההוא ויהי דבר ה' אל נתן לאמר. לך ואמרת אל עבדי דוד כה אמר ה' האתה תבנה לי בית לשבתי. כי לא ישבתי בבית למיום העלותי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה, ואהיה מתהלך באהל ובמשכן... כי ימלאו ימיך ושכבת את אבותיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך, והכינותי את ממלכתו. הוא יבנה בית לשמי וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם... (שמואל ב ז א)
ויאמר דוד זה הוא בית האלקים, וזה מזבח לעולה לישראל. ויאמר דוד לכנס את הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חוצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלקים. וברזל לרוב למסמרים לדלתות השערים ומחברות הכין דוד, ונחשת לרוב אין משקל. ועצי ארזים לאין מספר... ויאמר דוד שלמה בני נער ורך והבית לבנות לה' להגדיל למעלה לשם ולתפארת לכל הארצות, אכינה נא לו... ויקרא לשלמה בנו, ויצוהו לבנות בית לה' אלקי ישראל.
ויאמר דוד לשלמה, בני אני היה עם לבבי לבנות בית לשם ה' אלקי. ויהי עלי דבר ה' לאמר דם לרוב שפכת ומלחמות גדולות עשית, לא תבנה בית לשמי, כי דמים רבים שפכת ארצה לפני. הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והניחותי לו מכל אויביו מסביב, כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו. הוא יבנה בית לשמי והוא יהיה לי לבן ואני לו לאב, והכינותי את כסא מלכותו על ישראל עד עולם...
והנה בעניי הכינותי לבית ה' זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין מספר כי לרוב היה, ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף. ועמך לרוב עושי מלאכה חוצבים וחרשי אבן ועץ וכל חכם בכל מלאכה. ויצו דויד לכל שרי ישראל לעזור לשלמה בנו. הלא ה' אלקיכם עמכם והניח לכם מסביב כי נתן בידי את יושבי הארץ... עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרש לה' אלקיכם, וקומו ובנו את מקדש ה' אלקים להביא את ארון ברית ה' וכלי קדש האלקים לבית הנבנה לשם ה'. (דברי הימים א כב א והלאה)
ויקהל דוד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך ושרי האלפים ושרי המאות ושרי כל רכוש ומקנה למלך ולבניו עם הסריסים והגבורים ולכל גבור חיל אל ירושלים. ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית ה' ולהדום רגלי אלקינו והכינותי לבנות. והאלקים אמר לי לא תבנה בית לשמי כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת. ויבחר ה' אלקי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי כי רצה להמליך על כל ישראל... ויאמר לי שלמה בנך הוא יבנה ביתי וחצרותי, כי בחרתי בו לי לבן ואני אהיה לו לאב... ראה עתה כי ה' בחר בך לבנות בית למקדש, חזק ועשה. ויתן דויד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו וחדריו הפנימים ובית הכפורת. ותבנית כל אשר היה ברוח עמו לחצרות בית ה' ולכל הלשכות סביב לאוצרות בית האלקים ולאוצרות הקדשים. ולמחלקות הכהנים והלוים ולכל מלאכת עבודת בית ה' ולכל כלי עבודת בית ה'... ומשקל למנורות הזהב ונרותיהם זהב במשקל כל מנורה ומנורה ונרותיה, ולמנורות הכסף במשקל למנורה ונרותיה כעבודת מנורה ומנורה... ולמזבח הקטורת זהב מזוקק במשקל, ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית ה'. הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל, כל מלאכות התבנית. (שם כח א והלאה)
ויאמר דויד המלך לכל הקהל שלמה בני אחד בחר בו אלקים נער ורך, והמלאכה גדולה כי לא לאדם הבירה כי לה' אלקים. ובכל כחי הכינותי לבית אלקי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחושת לנחושת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שוהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש לרוב... שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר, ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים. לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים, ומי מתנדב למלאות ידו היום לה'. ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך... וישמח העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו לה' וגם דויד המלך שמח שמחה. ויברך דויד את ה' לעיני כל הקהל, ויאמר דויד ברוך אתה ה' אלקי ישראל אבינו מעולם ועד עולם... (שם כט א והלאה)
שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו. אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב. אם אבא באוהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי. אם אתן שנת לעיני ולעפעפי מנוחה. עד אמצא מקום לה', משכנות לאביר יעקב. הנה שמענוה באפרתה, מצאנוה בשדי יער... (תהלים קלב א והלאה)
שמחתי וגו' מקרא זה ביארוהו, שדוד היה עם לבבו לבנות הבית, ואחר כך מה כתוב, רק אתה לא תבנה וגו', וכל ישראל היו יודעים את זה, והיו אומרים מתי ימות דוד, ויקום שלמה בנו ויבנה הבית, ואז עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, כי אז נעלה ונקריב קרבנות. ועם כל זה שמחתי, וחדוה היתה לי, משום בני שהיו אומרים שבני יקום תחתי לגמור המצוה ולבנות הבית. אז התחיל ושבח אותה (את השכינה) ואמר ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. (וישב צח)
ראה עוד דוד-כללי ויצא לז.
...שבשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא, בעא למישטפא עלמא, אמר מהו לכתוב שם אחספא ומישדא בתהומא דליקו אדוכתיה (שיעמוד במקומו), ליכא דאמר ליה מידי, אמר כל היודע דבר זה ואינו אומרו יחנק בגרונו, נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו, אמר ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה התורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לכל העולם כולו לא כל שכן, אמר ליה שרי, כתב שם אחספא שדי אתהומא, נחת וקם אדוכתיה... (מכות יא א)
דרש רבא, מאי דכתיב וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה, וכי מה ענין נויות אצל רמה, אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם. אמרי כתיב וקמת ועלית אל המקום, מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל... לא הוו ידעי דוכתיה היכא, אייתו ספר יהושע, בכולהו כתיב וירד ועלה הגבול, ותאר הגבול, בשבט בנימין ועלה כתיב וירד לא כתיב, אמרי שמע מינה הכא הוא מקומו. סבור למבנייה בעין עיטם דמדלי (גבוה), אמרי ניתתי ביה קליל כדכתיב ובין כתפיו שכן... (זבחים נד ב)
...דתניא, כתוב אחד אומר ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות וגו', וכתיב ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמישים, הא כיצד, גובה מכל שבט ושבט חמשים שהן שש מאות. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי בקר ועצים ומקום מזבח בנ' וכל הבית כולו בשש מאות... (שם קטז ב)
...וכן אתה מוצא בשעה שבא דוד לחפור תימליוסים של בית המקדש חפר חמש עשר מאוין אמין ולא אשכח תהומא, ובסופא אשכח עציץ אחד ובעא מירמיתה, אמר ליה לית את יכל, אמר ליה למה, אמר ליה דנא הכא כביש על תהומא, אמר לי ומן אימת את הכא, אמר לי מן שעתא דאשמע רחמנא קליה בסיני אנכי ה' אלקיך רעדת ארעא ושקיעת, ואנא יהיב הכא כביש על תהומא, אף על גם כן לא שמע ליה, כיון דרימיה סליק תהומא ובעי מטפא עלמא. והוה אחיתופל קאים תמן, אמר כדין דוד מתחנק ואנא מליך, אמר דוד מאן דחכם דידע מקימתיה ולא מקים ליה ייא סופיה מתחנק, אמר מה דאמר ואוקמיה. התחיל דוד אומר שירה שיר המעלות שיר למאה עולות, על כל מאה אמה היה אומר שירה... (סנהדרין נב ב)
בכל מקום שאדם יגע ונותן נפשו על הדבר, אין הקב"ה מקפח שכרו. רצונך לידע, שלמה בנה בית המקדש, שנאמר (מ"א ו') ויבן שלמה את הבית ויכלהו, בשביל שנתן דוד נפשו על בית המקדש, שנאמר (תהלים קל"ב) זכור ה' לדוד את כל ענותו וגו', והכתיבו על שמו, (שם ל') מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. (במדבר פרשה יב יא)
אמר רבי יצחק מי שהוא אוהב מצות אינו שבע מן המצוה. כיצד אתה מוצא שני גדולי עולם משה ודוד ולא שבעו, דוד אף על פי שאמר לו הקב"ה (דהי"ב ו') רק אתה לא תבנה לי את הבית, היה דוד אומר לעצמו, וכי מפני שאמר לי הקב"ה אתה לא תבנה הבית אני יושב? מה עשה זירז את עצמו והתקין כל צרכיו עד שלא מת, שנאמר (שם א') ואני בעניי הכינותי לבית אלוקי וגו'. (דברים פרשה ב יח)
ראה עוד דוד-כללי דברים ה ג.
...בשעה שנצטער דוד על בית המקדש, כמו שכתוב זכור ה' לדוד את כל עונותו וגו', (תהלים קל"ב) מיד שלח אצלו גד הנביא והראה לו מקום בית המקדש, כמו שכתוב ויבא גד אל דוד ביום ההוא וגו' (ש"ב כ"ד), מיד הלך דוד ומצא שם את המזבח שהקריב בו אדם הראשון, ובו הקריב נח, ובו הקריב אברהם, כיון שמצא אותו התחיל מודד ואמר מכאן ועד כאן העזרה, מכאן ועד כאן קודש הקדשים... (פרשה מג)
ויהי בלילה ההוא ויהי דבר ה' אל נתן וגו', רב אמר עצה עמוקה ניתן לו באותו לילה, רב חנינא אמר, אמר הקב"ה לנתן האיש הזה שאני משלחך אצלו מהיר הוא במלאכתו, קודם עד שלא ישכור פועלים לך ואמור לו לא אתה תבנה לי בית, שלא יהא לו עלי תרעומת. רבי סימון אמר, אמר הקב"ה לנתן... נדרן הוא, קדם עד שלא ידור לך ואמור לו, עד שלא יהיה לו בושה מסנהדרין.
כתוב אחד אומר האתה תבנה לי בית, וכתוב אחד אומר לא אתה תבנה לי הבית, היאך אני מקיים שני מקראות הללו? אלא לא אתה תבנה שאין אתה בונה אותו, האתה תבנה שבנך בונה אותו, אתה הקדמת כבודך לכבודי, שמשראית עצמך יושב בבית ארזים תבעת בנין בית המקדש, אבל שלמה בנך מקדים כבודי לכבודו.
כי דמים רבים שפכת, כיוון ששמע דוד כך נתיירא, אמר הרי נפסלתי מלבנות בית המקדש, אמר רבי יהודה ברבי אילעי אמר לו הקב"ה, דוד אל תירא, חייך כי הם לפני כצבי וכאיל, דבר אחר חייך הרי הם לפני הקרבנות, אמר לו אם כן למה איני בונה אותו, אמר לו הקב"ה שאם אתה בונה אותו הוא קיים ואינו חרב. אמר לו והרי יפה, אמר לו הקב"ה גלוי וצפוי לפני שהם עתידים לחטא ואני מפיג חמתי בו והם ניצולין... (שמואל ב פרק ז קמג והלאה)
ראה עוד דוד-כללי רות פרק ב תרג.
הושיעני מפי אריה ומקרני ראמים עניתני, אמר רב הונא בר אידי בשעה שהיה דוד רועה את הצאן הלך ומצא את הראם ישן במדבר והיה סבור שהוא הר ועלה עליו, ננער הראם ועמד, והיה דוד רכוב עליו והיה מגיע עד לשמים באותה השעה אמר דוד אם אתה מורידני מן הראם הזה אני בונה לך היכל של מאה אמה כקרן הראם הזה, יש אומרים לאורכו מדדו, ויש אומרים לרחבו מדדו... (מזמור כב)
ראה דוד-מנין במדבר טז כא.
ראה דוד-כללי תהלים פד וקלב.
האתה תבנה - שעיקר משכנו של הקב"ה הצדיקים, והאתה שאני שוכן בך תבנה לי בית חומרי. ואהיה עמך - השרה שכינתו עליו כעל האבות. ושמתי מקום לעמי - אתה בעצמך אינך צריך בית המקדש כי אם עמי ישראל שאינם משיגים על ידך מה שמשיגים על ידי בית המקדש, שמתכפרים ומשיגים שפע. (שמואל ב ז ה וי)
אמר לו כי לא ציויתי עד עתה לבנות בנין קבוע, כדלעיל, כי עתיד לשפוך חמתו על עצים ואבנים, ורק בחר בדוד לשבתו, והבנין הקבוע הוא השלישי שירד משמים... (שם שם יא)
ראה דוד-כללי א צח.
ראה דוד-כללי חלק ב עמוד הער.