(ראה גם: דוד-כללי)
ויוסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף. ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה, להעלות משם את ארון האלקים, אשר נקרא שם שם ה' צב-אות יושב הכרובים עליו. וירכיבו את ארון האלקים אל עגלה חדשה וישאוהו מבית אבינדב אשר בגבעה, ועזא ואחיו בני אבינדב נוהגים את העגלה חדשה... ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה' בכל עצי ברושים, ובכנורות ובנבלים ובתופים ובמנענעים ובצלצלים. ויבואו עד גורן נכון, וישלח עזה אל ארון האלקים ויאחז בו כי שמטו הבקר. ויחר אף ה' בעזה ויכהו שם האלקים על השל וימת שם עם ארון האלקים... וירא דוד את ה' ביום ההוא, ויאמר איך יבוא אלי ארון ה'. ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון ה' על עיר דוד, ויטהו דוד בית עובד אדום הגתי. וישב ארון ה' בית עובד אדום הגתי שלשה חדשים, ויברך ה' את עובד אדום ואת כל ביתו. ויוגד למלך דוד לאמר ברך ה' את בית עובד אדום ואת כל אשר לו בעבור ארון האלקים, וילך דוד ויעל את ארון האלקים מבית עובד אדום עיר דוד בשמחה. ויהי כי צעדו נושאי ארון ה' ששה צעדים, ויזבח שור ומריא. ודוד מכרכר בל עוז לפני ה', ודוד חגור אפוד בד. ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון ה' בתרועה ובקול שופר... ויביאו את ארון ה' ויציגו אותו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד, ויעל דוד עולות לפני ה' ושלמים. ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים, ויברך את העם בשם ה' צב-אות. ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת, וילך כל העם איש לביתו. (שמואל ב ו א והלאה)
והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נושאים את ארון ברית האלקים, ויציקו את ארון האלקים... ויאמר המלך לצדוק השב את ארון האלקים העיר, אם אמצא חן בעיני ה' והשיבני והראני אותו ואת נוהו... (שם טו כד)
ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד. ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן ה' אלקינו נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם, ויקבצו אלינו. ונסבה את ארון אלקינו אלינו, כי לא דרשנוהו בימי שאול. ויאמרו כל הקהל לעשות כן, כי ישר הדבר בעיני כל העם. ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלקים מקרית יערים... (דברי הימים א יג א והלאה)
ויעש לו בתים בעיר דויד, ויכן מקום לארון האלקים ויט לו אהל. אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלקים כי אם הלוים כי בם בחר ה' לשאת את ארון האלקים ולשרתו עד עולם. ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלים להעלות את ארון ה' אל מקומו אשר הכין לו. ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים... ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב. ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים, התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון ה' אלקי ישראל אל הכינותי לו. כי למבראשונה לא אתם פרץ ה' אלקינו בנו כי לא דרשנוהו כמשפט. ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון ה' אלקי ישראל. וישאו בני הלוים את ארון האלקים כאשר צוה משה כדבר ה' בכתפם במוטות עליהם. ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשוררים בכלי שיר נבלים וכנורות ומצלתים, ומשמיעים להרים בקול לשמחה... ויהי בעזור האלקים את הלוים נושאי ארון ברית ה', ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים. ודויד מכורבל במעיל בוץ וכל הלוים הנושאים את הארון והמשוררים וכנניה השר המשא המשוררים ועל דויד אפוד בד. וכל ישראל מעלים את ארון ברית ה' בתרועה ובקול שופר ובחצוצרות ובמצלתים משמיעים בנבלים וכנורות... (שם טו א והלאה)
...ועל זה נענש עוזא, שנאמר ויבאו עד גורן כידון וישלח עוזא את ידו וגו', אמר לו הקב"ה, עוזא נושאיו נשא, עצמו לא כל שכן. ויכהו שם על השל וגו', רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר על עסקי שלו, וחד אמר שעשה צרכיו בפניו. וימת שם עם ארון האלקים, אמר רבי יוחנן עוזא בא לעולם הבא, שנאמר עם ארון האלקים... ויחר לדוד וגו', אמר רבי אלעזר שנשתנו פניו כחררה... דרש רבא מפני מה נענש דוד, מפני שקרא לדברי תורה זמירות, שנאמר זמירות היו לי חוקיך וגו', אמר לו הקב"ה, דברי תורה שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותן זמירות, הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, דכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם וגו', ואיהו אחתיה בעגלה... ויהי כי צעדו נושאי ארון ה' ששה צעדים ויזבח שור ומריא, וכתיב שבעה פרים ושבעה אילים, אמר רב פפא בר שמואל על כל פסיעה ופסיעה שור ומריא, על כל שש ושש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים, אמר ליה רב חסדא אם כן מילאת את כל ארץ ישראל במות, אלא אמר רב חסדא על כל שש ושש פסיעות שור ומריא, כל על ששה סדרים של שש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים.
כתיב כידון וכתיב נכון, אמר רבי יוחנן בתחלה כידון ולבסוף נכון (כשבא הארון בתחלה נעשה להם ככידון ההורג, רש"י וראה שם עוד). (סוטה לה א)
כתיב ויוסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף, רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא תשעים אלף זקנים מינה דוד ביום אחד, ולא מינה אחיתופל עמהם, הדא היא דכתיב ויוסף עוד דוד וגו', ויוסף תלתין, עוד תלתין, ופשוטיה דקרא תלתין הרי תשעין. את מוצא בשעה שבא דוד לשאת את ארון ברית ה' לא נשאו כתורה, וירכיבו את ארון ברית האלקים על עגלה חדשה וגו', והוא ארונא טעון כהניא לרומא וטריף לון על ארעא, שלח דוד ואייתי לאחיתופל, אמר ליה מה לדין ארונא... אמר ליה שלח לאילין חכימיא דמניתא, אמר דוד מאן דידע למיקמתה ולא מקימה יהיה סיפיה מחנקה, אמר דבח קומוי והוא קאים, הדא היא דכתיב ויהי כי צעדו נושאי ארון ה' ששה צעדים ויזבח שור ומריא... אמר הקב"ה לאחיתופל מילא דיינקייא אמרין בכנישתא בכל יום לא אמרת ליה, ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו. (סנהדרין נב ב)
מיד הלכו לגבעה להעלות משם הארון, שנאמר (ש"ב ו') ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה וגו', כתוב אחד אומר (דה"א י"ג) ויעל דוד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלקים וגו', וכתוב אחד אומר (ש"ב ו') ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה וגו', כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, כל ישראל הלכו לבעלתה שהיא קרית יערים, והמתינו שם על הארון עד שיביאוהו מן הגבעה, אבל דוד והזקנים קמו מבעלי יהודה היא בעלתה היא קרית יערים והלכו נגד הארון לגבעה להביאו מן הגבעה לקרית יערים היא בעלתה, ומבעלתה יעלוהו כל ישראל עמו עד ירושלים...
אשר נקרא שם שם ה' צב-אות, א"ר יוחנן משום רשב"י מלמד שהשם וכל כנוייו מונחין בארון. רב הונא אמר מלמד שהלוחות ושברי הלוחות מונחין בארון. וירכיבו את ארון האלקים וגו' לא נשאו כתורה... אמר הקב"ה לאחיתופל מילה דמינוקיא אמרין בכנישתא בכל יום לא אמרת ליה, ולבני קהת לא נתן וגו', ודא רבתא אמרת ליה דבח קמוי וקאים... מה שאמר הכתוב וישאוהו מבית אבינדב וגו', מה נשאו עמו, ארגז ששגרו פלשתים דורון לאלקי ישראל שעליו ספר תורה מונח... לכך כתיב וישאוהו מבית אבינדב זה היה הארגז שעליו ספר תורה מונח, והיה עומד מצד ארון ברית ה'. ואחיו הולך לפני הארון, מכאן אמרו אחיו הולך לפניו, כיון שהעלו אותו היו צ' אלף זקנים מהלכין לפניו, והכהנים טוענין בו, והלוים מנגנין, וכל ישראל משחקין, מי שיש בידו לולב, מי שיש בידו תוף וכלי שיר... כי שמטו הבקר, למה שמטו, שהיו מוליכין אותו שלא כתורה, שהן היו צריכים להוליכו בכתף וטענוהו בעגלה, והלך לו לעצמו... כשחזר דוד לירושלים בא אחיתופל ואמר לו, דוד, לא היה לך ללמוד מפסוק קטן שהתינוקות קורין... ומנין שכן הוא, שכן את מוצא כשהעלהו בשניה לא היה שם כהן ולא עגלה...
במה בירך ה' בית עובד אדום, ר' יוסי אומר בבנים, הה"ד (דה"א כ"ו) ולעובד אדום בנים שמעיה הבכור וגו'... אמרו על עובד אדום ח' בנים היו לו וח' כלות היו לו וכל חדא וחדא מנהון ילדה תרין בירחא... ט"ז לכל ירח לתלתא ירחין הרי מ"ח... שמע דוד לסוף ג' חדשים שבירך הקב"ה לעובד אדום ולביתו, קיבץ זקני ישראל והשרים ושרי הכהנים והלוים להעלות את הארון בשמחה גדולה... וכיון שראה דוד שהעלוהו הלוים ולא ניזוקו כמה שא"ל אחיתופל, הוסיף עוד וזבח לפניו כמ"ש אחיתופל בראשונה...
בא וראה כמה בזה דוד את עצמו לכבודו של הקב"ה, היה לו לדוד להיות מהלך לפניו סתם כמלך לבוש כלי מלכותו, לאו, אלא לבש כלים נאים לכבוד הארון ומשחק לפניו מה שאפשר לומר. שנאמר (דה"א ט"ו) ודוד מכורבל במעיל בוץ וכל הלוים הנושאים את הארון וגו', וכתיב (ש"ב ו') ודוד מכרכר בכל עז לפני ה', מהו בכל עז, בכל כחו, מהו מכרכר, שהיה מקיש ידיו זו על זו וטופח ואומר כירי רם, והיו ישראל מריעים ותוקעים בשופרות ובחצוצרות ובכל כלי שיר... יכול לא היה דוד עושה יותר מזו, לאו אלא הופך איספירס ומשוויר (קופץ) לפניו, שכן כתיב במקום אחר (דה"א ט"ו) ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק וגו'... אחר שכלה להעלות ברך כל העם על שכבדו את הארון ונתן לכולם מתנות מרוב שמחתו בארון... מהו אשפר, אחד מששה בפר, אשישה אחת מששה באיפה, וי"א אשישה גרבא דחמרא... (במדבר פרשה ד כא, וראה שם עוד ודוד-כללי)
...ומיד היה הארון תלוי באויר בין השמים והארץ ואינו עולה למעלה לשמים ולא יורד למטה לארץ, עוזא היה עומד שם מיד שלח עוזא את ידו ותפש בארון, באותה שעה אמרו פושעי ישראל, אלמלא לא שלח עוזא את ידו ותפש בארון כבר נפל הארון לארץ, מה עשה הקב"ה באותה שעה, מיד המית את עוזא ונתלשה ידו מן הארון, והוכר הדבר שהארון הוא תלוי באויר בין הארץ ובין השמים. (פרק לא)
גורן נכון - אולי קראוהו כך על שמת שם עוזא. ולרז"ל נקרא קודם כידון, ואחר כך כשהעלו הארון נקרא נכון. שמטו הבקר - נשמטו אבריהם מגודל קדושת הארון, ולפי ששגו בנשיאת הארון הראה להם קדושתו על ידי שמיטת הבקר ומיתת עוזא. (שמואל ב ו ו)
כי צעדו - והרגישו שהארון נושא את עצמו ולא ניזוקו הורידוהו וזבחו... (שם שם יג)
הודו - בדברי הימים נאמר שזה המזמור חברו כשהעלה הארון מבית עובד אדום הגתי, אלא שיש מעט שינוי במלים... (תהלים קה א)
ויכהו - שהיו שם ד' פשיעות גדולות, שהרכיבוהו על עגלה, שנגע בעצמו של ארון ולא על ידי הבדים, שעוזא לא היה לוי, ומיעוט אמונתו בחשבו שהארון יפול. (שמואל ב ו ז)
נוהגים את העגלה - והיה להם ללמוד מפלשתים שאין צורך להנהיגה. וישאוהו - עוזא ואחיו בכתף מבית אבינדב לעגלה, והיו זרים. עם הארון - החזיקו הארון עצמו ולא על ידי מוטות. הולך לפני הארון - ואחוריו אל הארון, ופלשתים נשמרו מזה. (שם שם ג)
משחקים - שחוק ולא כשמחים ברעדה, ועוד שלא היה על ידי כלי השיר המיוחדים, ועוד שעוזא שלח ידו ולא הבין שהבקר שמטו מפחדם. (שם שם ה)